פסקי דין על שרינה אבישר (מזרחי) | פסקי דין על אריה אבישר | פסקי דין על איתן אבישר | פסקי דין על דורון שוסטר | פסקי דין על עמרי גיא | פסקי דין על עמרי גיא אתר פסולת אשדוד |

2234/06 א     05/11/2014




א 2234/06 שרינה אבישר (מזרחי), אריה אבישר, איתן אבישר נ' דורון שוסטר, עמרי גיא בע"מ, עמרי גיא אתר פסולת אשדוד בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 2234-06 אבישר שרינה ואח' נ' שוסטר דורון ואח'








התובעים
(הנתבעים שכנגד):
1. שרינה אבישר (מזרחי)



2. אריה אבישר



3. איתן אבישר




ב"כ עו"ד יגאל כהן




-נגד-
הנתבעים
(התובעים שכנגד):
1. דורון שוסטר



2. עמרי גיא בע"מ



3. עמרי גיא אתר פסולת אשדוד בע"מ




ב"כ עו"ד חגי הלוי

החלטה

רקע קצר
1.
חברת אפאם אשדוד פרדס אחים מזרחי בע"מ (להלן – אפאם) היא הבעלים של מקרקעין באשדוד.

התובעת מחזיקה במרבית מניותיה של אפאם, יתר מניותיה מוחזקות על ידי קרובי משפחתה.

התובעים 2 ו-3 הם בניה של התובעת ורשומים כמנהליה של אפאם.

הנתבע 1 מחזיק במניות מסוימות של הנתבעות 2 ו-3, והוא גם מנהלן.

הנתבעת 2 עוסקת בכריית חול והנתבעת 3 עוסקת בהטמנת פסולת.

הצדדים התקשרו בהסכם שותפות, לפיו, הנתבע, באמצעות הנתבעות, יפעיל במקרקעין עסק של כריית חול והטמנת פסולת, תמורת קבלת בעלות בשליש מהמקרקעין, כאשר חלוקת הרווחים תעשה בהתאם לחלוקה זו.

התובעים טוענים, כי הנתבע לא העביר להם את הרווחים המגיעים להם וכי הוא התכחש להבטחות שונות שנתן להם וגרם להם לנזקים כספיים.

הנתבעים טוענים, כי ההתקשרות התבססה על מצגים שונים שהתובעים הציגו לה, שהתגלו כמצגי שווא.
2.
בתביעה העיקרית המקורית נתבעו שורה של סעדים הצהרתיים הנוגעים ליחסים שבין הצדדים ולזכויותיהם ברווחים.

בתביעה העיקרית המתוקנת נוספו על הסעדים המקוריים גם סעד למתן חשבונות וסעד כספי.

הסעיפים הללו נוסחו כדלהלן (סעיפים 8(ט) ו-(י) לכתב התביעה המתוקן, הדגשות במקור):

"ט.
צו המורה לנתבעים ו/או למי מהם ליתן דין וחשבון המאומת על ידי רו"ח בדבר כלל ההכנסות וההוצאות שהתקבלו ושהוצאו על ידי שוסטר ו/או על ידי החברות הנתבעות ו/או על ידי מי מטעמם בעקבות, בגין ובקשר לכריית החול והעפר ובגין הטמנת הפסולת שבוצעו במקרקעין, לרבות דוחות ומאזנים מאושרים על ידי רו"ח של שוסטר והחברות הנתבעות.

י.
לחייב את שוסטר והחברות הנתבעות, ביחד ולחוד, בגין כל הסכומים להם זכאים התובעת ושני בניה, על פי וכעולה מהדין והחשבון שיוגש על ידי שוסטר והחברות הנתבעות.

בענין זה, התובעים אומדים את סכום חובם של שוסטר והחברות הנתבעות כלפיהם, ביחד ולחוד, בהתאם לדין ולחשבון האמור, בסכום העולה כדי
כ-33 מליון ₪.

יחד עם זאת, לצורך אגרת בית משפט ותוך שמירה על זכותם של התובעים להגדיל את סכום תביעתם, התובעים יעמידו את סכום התביעה על הסך של

5 מיליון ₪
בלבד."


בתביעה שכנגד נתבעו הנתבעים-שכנגד להשיב את כל הכספים שקיבלו במסגרת ההתקשרות, סך של 4 מליון ₪.
3.
ההוכחות הסתיימו, וניתן צו להגשת סיכומים.

התובעים הגישו את סיכומיהם.

בטרם הגשת סיכומי הנתבעים, הגיעו הצדדים להסכם, כדלקמן:
"הצדדים יפנו למומחה מוסכם אשר יבדוק את הנתונים החשבונאיים והמקצועיים הנוגעים לפעילות הכרייה וההטמנה שבוצעה באתר מושא התובענה לרבות את הספרים והחשבונות של החברות שפעלו באתר ולרבות ספרי התובעים או חברות הקשורות בהם. המומחה יקבע את שיעור הרווח או ההפסד מהפעלת האתר. המומחה יקבע את הסכומים ששולמו לתובעים על ידי הנתבעים או מי מטעמם ואת שיעור ההוצאות שהוציאו התובעים, אם בכלל, בתקופת ההפעלה של האתר במסגרת הפעלת האתר על ידי הנתבעים."


ניתן תוקף של החלטה להסכמות המפורטות, ובהמשך לכך מונה כמומחה רו"ח ד"ר זיו רייך.

4.
ד"ר זיו רייך, בחוות דעתו הראשונה מיום 18.11.13, הגיע למסקנות בדבר הכספים ששילמו הנתבעים לתובעים בתקופת הפעלת האתר, סך של כ-4.2 מליון ₪, ובדבר שיעור הוצאות התובעים בתקופה זו, סך של כ-2.5-2.9 מיליון ₪, אך התקשה להגיע למסקנה בדבר שיעור הרווח או ההפסד מהפעלת האתר, כאשר לצורך כך נדרש היה למנות מומחה נוסף בתחום הכרייה וההטמנה.


לאחר הליכים נוספים, ובהסכמת הצדדים מונה מומחה בתחום הכרייה וההטמנה, מר אבי נוביק. גם מר נוביק ביקש להסתייע במומחה נוסף בתחום המדידות, ובהתאם לכך מונה כמומחה המודד ירון לזר.

בתום קבלת המדידות, נתן נוביק את חוות דעתו.

בחוות דעתו קבע נוביק את כמות החול שנחפרה וכמות הפסולת שנטמנה, וכן את מחיר החול וההטמנה בתקופה הנדונה, ונקב בהערכת ההכנסות ממכירת החול והטמנת הפסולת.

בהמשך לכך נדרש ד"ר רייך על ידי בית המשפט להשלים את חוות דעתו, ובחוות דעתו המשלימה מיום 20.7.14 הוא קבע כי הרווח הנצבר של הנתבעות 2 ו-3 בתקופה הנדונה (1999-2011) הינו בסך של 34,438,538 ₪.

בקשת הנתבעים
5.
בקשת הנתבעים נפתחה למעשה בבקשה של התובעים, לאסור על הנתבעים ליזום מפגשים עם המומחים ולפנות אליהם בשאלות הבהרה.

הנתבעים בתגובתם מבקשים למצות את זכותם לפנות בשאלות הבהרה למומחים.

בעיקר מבקשים הנתבעים להבהיר עם המומחה נוביק, מהיכן הוא שאב את הנתונים שנקב בהם ביחס למחירי החול וההטמנה.

6.
תקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תסד"א) עוסקת בחוות דעת מומחה שמינה בית המשפט.

בהתאם לתקנה 134(ג),
"בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו"
.

כאמור לעיל, מסקנתו הסופית של ד"ר רייך בדבר רווחיהן של הנתבעות 2 ו-3 בתקופה הנדונה נשענים על ממצאיו ומסקנותיו של המומחה נוביק, ומכאן החשיבות להבהרתם.

אולם, היה על הנתבעים לפנות את המומחה בדרך של הגשת בקשה בכתב לבית המשפט ולא בדרך של פניה ישירה אליו.

7.
אשר על כן ניתנת לנתבעים, וכן גם לתובעים, רשות לפנות למומחים, או מי מהם, בשאלות הבהרה.

שאלות ההבהרה ינוסחו בכתב ועותק מהם יומצא ישירות לבית המשפט ולצד שכנגד.

8.
ב"כ הנתבעים הציע, תחת זאת, ליזום מפגש משותף בין ב"כ הצדדים ובין המומחים, או מי מהם, לשם בירור והבהרת השאלות שהתבקשו.

אין לי התנגדות לכך, ואולי הדבר אף יועיל יותר, בתנאי שהדבר ייעשה בהסכמה אשר תדווח לבית המשפט מראש, ובתנאי שתשובותיהם הסופיות של המומחים (או מי מהם) תוגשנה בכתב לבית המשפט.

בקשת התובעים
9.
התובעים מבקשים לתקן את הסעד הכספי שבכתב התביעה ולהעמידו על סך של 18,759,025 ₪, שהוא חלקם (2/3) מרווחי הנתבעות 2 ו-3 בתקופה הנדונה, בהתאם למסקנתו הסופית של המומחה ד"ר רייך, בניכוי הסכום שהתקבל.

הנתבעים מתנגדים לבקשה, כשטעמם העיקרי הוא טעות שנפלה בחישובים ובמחירים שננקבו בחוות הדעת, טענה העומדת כאמור גם ביסוד בקשתם למשלוח שאלות הבהרה.


10.
תקנה 136 לתסד"א קובעת:
"תיקון כתבי הטענות
בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום".


תקנה זו מאפשרת, לכאורה, לתובעים לתקן את הסעד הכספי הנקוב בכתב תביעתם, אפילו בשלב מאוחר זה שלאחר תום ההוכחות ואף לאחר הגשת סיכומיהם.

למרות זאת אני סבור שאין לאפשר לתובעים לתקן את כתב התביעה.

הטעם לכך הוא שתקנה זו,
"נועדה למצב דברים בו מתגלות לבעל הדין עובדות חדשות מחוות הדעת"
, כדברי כב' השופט גרוניס ב-רע"א 2792/05 צובחי נ' מנהל מקרקעי ישראל (25.7.05, פורסם בנבו) וראו גם החלטת כב' השופט עמית ב-בר"ע (מחוזי חי') 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף (5.12.06, פורסמה בנבו) והחלטת כב' הנשיאה גילאור
ב-בש"א (מחוזי חי') 8327/06 פישר נ' שירותי בריאות כללית (4.10.06, פורסמה בנבו).

בעניננו, התובעים, כאמור לעיל, אמדו בכתב תביעתם את הסעד הכספי המגיע להם בסך של כ-33 מליון ₪, אך בחרו להעמיד את סכום התביעה על הסך של 5 מליון ₪ בלבד,
"לצורך אגרת בית המשפט"
.

מכאן, שלא היה במסקנתו הסופית של ד"ר רייך, כמו גם במסקנותיו של נוביק בהקשר לרווחיהן של הנתבעות 2 ו-3, משום "עובדות חדשות" שהתגלו לתובעים.

לשון אחר: בכתב התביעה אמרו התובעים, למעשה, שגם אם לאחר בירור החשבונות שייעשה בהתאם לסעד זה שהתבקש, יתגלה כי החוב המגיע להם הוא מעל 5 מליון ₪ (והתובעים אף הוסיפו כי להערכתם, בירור זה יעלה כי חוב זה עומד על כ-33 מליון ₪), אזי הם מגבילים את הסעד הכספי הנתבע על ידם לסכום של 5 מליון ₪. משהתברר, בדרך של מינוי מומחים מוסכמים, כי החוב המגיע להם (לטענתם) עומד, אכן, על סכום של יותר מ-5 מליון ₪, עדיין עומדת הגבלת סכום הסעד הכספי בעינה ותקנה 136 לתסד"א איננה יכולה להוביל לביטולה.



11.
תקנה 44 לתסד"א קובעת כדלקמן:


"תובענה תכיל מלוא הסעד
(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה."


דברי התובעים בכתב תביעתם (סעיף 80(י)), לפיהם, למרות שהם אומדים את הסכום המגיע להם מאת הנתבעים בסך של כ-33 מליון ₪, הם מעמידים את התביעה על סך 5 מליון ₪, בלבד,
"לצורך אגרת בית משפט"
, אינם יכולים להועיל להם, איפוא.

כדברי כב' השופט רובינשטיין ב-רע"א 3385/05 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25.9.08, פורסם בנבו),
"הציון "לצרכי אגרה" אינו מקנה כשלעצמו זכות לתיקון עתידי, ומי שבחר ללכת בדרך זו הכריע ובחר"
.

גם דברי התובעים באותו סעיף, כי הם תובעים סכום של 5 מליון ₪ בלבד,
"תוך שמירה על זכותם של התובעים להגדיל את סכום תביעתם"
, אינם יכולים להועיל להם.

כדברי כב' הנשיא שמגר ב-ע"א 372/15 פרץ נ' פרץ, פ"ד מ(4) 781, 785:
"העובדה שהמערער ציין בכתב ההגנה שלו..., שהוא שומר לעצמו את הזכות להגיש תביעה נפרדת, אינה משפיעה כלל על הבעיה שלפנינו. מה שדרוש כאן הוא רשותו של בית המשפט, ובענין זה אין אדם מרים עצמו בשרוכי נעליו בשמרו לעצמו זכות שטרם הוענקה לו"
.


אשר על כן, נדחית הבקשה לתיקון כתב התביעה.

12.
מבלי להפחית מתוקפה של ההנמקה האמורה, לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה, אזכיר, כי התביעה הנדונה הוגשה עוד בשנת 2006, וכבר תם שלב הראיות ואף הוחל בהגשת הסיכומים.

אין צורך לומר, שקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה משמעה גם הגשת כתב הגנה מתוקן ופתיחת הליכי בירור התביעה מחדש, דבר שבודאי אינו רצוי בנסיבות שתוארו.
סיכום והחלטה להמשך ההליכים
13.
א.
בקשת הנתבעים למשלוח שאלות הבהרה למומחים (או מי מהם) מתקבלת, ואף התובעים רשאים לעשות כן.


שאלות ההבהרה, בצירוף עותק החלטה זו, יימסרו למומחים, עד יום 17.11.14.
תשובות המומחים תימסרנה עד יום 2.12.14.
לחילופין, רשאים הצדדים להודיע לבית המשפט על הסכמה לעריכת מפגש משותף, כאמור לעיל.


ב.
הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.


ג.
בכלל הנסיבות שתוארו, אינני פוסק הוצאות.


ד.
בשלב זה, נקבע לתזכורת פנימית ליום 5.12.14.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ה, 05 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 2234/06 שרינה אבישר (מזרחי), אריה אבישר, איתן אבישר נ' דורון שוסטר, עמרי גיא בע"מ, עמרי גיא אתר פסולת אשדוד בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/11/2014)