פסקי דין על ג'וזיף ח'מיס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

19005-05/14 בל     03/11/2014




בל 19005-05/14 ג'וזיף ח'מיס נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 19005-05-14



03 נובמבר 2014
לפני:
כב' השופט מוסטפא קאסם


התובע
:

ג'וזיף ח'מיס
ע"י ב"כ: עו"ד צבי פרדיס



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן


החלטה

1.
ביום 12.5.14 הגיש התובע תביעה בה ביקש להצהיר על תאונה שלטענתנו התרחשה ביום 15.9.12, כפגיעה בעבודה.
לכתב התביעה צירף התובע עותק ממכתב הדחיה הנושא תאריך 19.8.13.
מעיון במכתב הדחייה עולה כי התביעה שהגיש התובע נדחתה וזאת מאחר ולדידו של פקיד התביעות: "לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 15.9.12 גרם לך לנזק פיזיולוגי/גופני ולאי כושר בעבודה.
על כן, לא אירעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי".

2.
ביום 20.8.14 הגיש הנתבע כתב הגנה בו טען, בין היתר, כי בתאריך הנטען לא אירע לתובע אירוע תאונתי.

3.
ביום 29.10.14 התקיים דיון מוקדם בו מחה התובע על כך שהנתבע בוחר להעלות במסגרת כתב ההגנה טענות חדשות שלא הוזכרו במכתב הדחייה.
במסגרת התנגדותו, הפנה ב"כ התובע ל

פסק דין
שניתן, לאחרונה, ע"י בית המשפט העליון, מבלי שהזכיר את פרטי פסק הדין, אשר בו נדונה סוגייה דומה שהועלתה בקשר להחלטות הניתנות על ידי חברות הביטוח בתביעותיהם של מבוטחים.

4.
לעומת זאת, הנתבע טען כי מאחר והוא מציין במכתב הדחיה שמדובר ב- "אירוע נטען", הרי ברור כי אינו מכיר באירוע עצמו ואין כל מניעה מלהעלות טענה בדבר אי התרחשותו.

במסגרת הדיון שב וטען הנתבע, כי הוא חולק על קיומו של האירוע וזאת בהסתמך, בין היתר, על המסמכים הרפואיים.

ב"כ הנתבע הוסיפה כי פסק הדין אליו הפנה
התובע, מתייחס לחברות ביטוח ולא לתביעות מכוח חוק הביטוח הלאומי.

5.
לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ובשים לב להלכה הפסוקה, לא מצאתי מקום לקבל את טענות התובע, שכן הנתבע טען במסגרת כתב ההגנה להיעדר קיומו של אירוע תאונתי.
אין בעובדה כי במסגרת מכתב הדחייה עניין האירוע לא הוזכר באופן מפורש, כדי למנוע מהנתבע מלהעלות עניין זה במסגרת כתב ההגנה.
בהקשר זה,
אין לי אלא להפנות להחלטה שניתנה על ידי בית הדין הארצי בבר"ע 19474-06-12,
אבי אלמוג – המוסד לביטוח לאומי
[
החלטה מיום 2.7.12] (להלן: "
פרשת אלמוג
").

6.
בפרשת אלמוג, עמדה כב' השופטת גליקסמן, על כך שהעובדה שבמכתב הדחייה לא פורט נימוק מסויים לדחיית התביעה, אינה מונעת מהמוסד לביטוח לאומי
להעלות טענה זו בבית הדין.

כב' השופטת גליקסמן הפנתה בעניין זה לדבריו של כב' השופט פליטמן (כתוארו דאז) בעב"ל 473/03 עזבון המנוח יוחאי גדיש – המוסד לביטוח לאומי
[ניתן ביום 9.5.05], שם נקבע בין היתר:

"תוצאת אי אזכור של
טעם מטעמי הדחייה, אין בו בפני
עצמו משום חסימה הרמטית להעלות את הטענה בפני
בית הדין ... לזאת נוסיף כי לו בכל פעם שפקיד התביעות לא היה מציין את כלל נימוקי התביעה, היה בית הדין קובע כי רק בשל כך קמה זכאות לתובע, היינו חוטאים להלכה לפיה החוק בלבד הוא שמכתיב את הזכויות והחובות של הגורמים השונים במערך הבטחון הסוציאלי".

7.
מהאמור עד כה, עולה בצורה ברורה כי הנתבע היה רשאי, במסגרת כתב ההגנה, להעלות נימוקי דחייה שלא הוזכרו במכתב הדחייה.
יחד עם זאת, על הנתבע להימנע, ככל שניתן, מלהעלות נימוקי דחייה שלא בא זכרם במכתב הדחייה וזאת מהנימוקים שפורטו בעניין עזבון המנוח יוחאי גדיש.

8.
באשר לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 2521/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ – דוד אייש ואח' (החלטה מיום 8.7.14), אשר ככל הנראה אליה התכוון התובע, הרי שמדובר בפסיקה שאיננה רלוונטית לענייננו.
מעיון בהחלטת בית המשפט העליון, לא מצאתי כי הנסיבות שם זהות לנסיבות שלפנינו.
פסיקתו של בית המשפט העליון מתייחסת ליחסים שבין חברת הביטוח למובטח, שם חלים כללים שונים, לרבות הנחיותיו של המפקח על הביטוח. הנחיות המפקח על הביטוח אינן חלות על מערכת היחסים שבין המבוטח למוסד לביטוח הלאומי.
להבדיל מפסיקתו של בית המשפט העליון, במקרה דנן עסקינן בתביעה מכח חוק הביטוח הלאומי המסדיר את תנאי הזכאות לגמלאות השונות, לרבות גמלאות הנובעות מפגיעה בעבודה.

9.
לפיכך
, במטרה לקדם את ההליכים בתיק, הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם, ושל עדיהם (לרבות בעלי הדין), בתצהירים.



10.
כל צד יצרף לתצהיריו את כל המסמכים שהוא מבקש לעשות בהם שימוש במסגרת פרשת ראיותיו.
כל מסמך אשר צורף לתצהיר יחשב כראיה שהוגשה כדין לתיק, אלא אם הצד שכנגד יביע במפורש את התנגדותו לכך בטרם סיום שלב הראיות.

11.
העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני בידי המגיש אותם, יש לציין את התאריך והדרך בהם הועברו התצהירים כאמור.

12.
על התובע להגיש התצהירים כאמור תוך 30 יום מהיום, הנתבע יגיש תצהירים תוך 21 יום מקבלת תצהירי התובע.
הנתבע יהיה פטור מהגשת תצהירים אם הגנתו מבוססת על הודעות שגבה חוקר המוסד ואלה (מוסרי ההודעות), יתייצבו לחקירה, אלא אם התובעת ויתרה על זימונם.
ככל שבכוונת הנתבע להגיש כראייה הודעות שגבו חוקרי המוסד, עליו להמציא עותק מהן לב"כ התובע ולבית הדין בתוך 14 יום מקבלת תצהירי התובע/ת, כאמור.
לגבי מוסרי תעודת עובד ציבור כמשמעותם בדין, מגישיהם יהיו פטורים מהתייצבות אלא אם התובע ביקש זימונם.

13.
לא יוגשו תצהירי התובע במועד, ישקול ביה"ד מחיקת התובענה על הסף עפ"י תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 בלי אזהרה נוספת.
לא יוגשו תצהירי הנתבע במועד, ישקול ביה"ד מתן פס"ד על יסוד תקנה 43 לתקנות הנ"ל.

14.
על התובע ועדיה להתייצב לחקירה נגדית במועד שנקבע לעיל אלא אם כן הודיע הנתבע בכתב שהוא מוותר על חקירת אותו עד והתצהיר של אותו עד יתקבל כאילו הודו בכל העובדות שפורטו בו.

15.
סירב עד לאמת דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים יגיש אותו צד למזכירות ביה"ד בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני
ביה"ד עם העתק שישלח ישירות לצד השני, בתוך המועד להגשת תצהיריו, בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני
ביה"ד במועד הנ"ל.
בבקשה האמורה יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר וכן העניינים לגביהם יידרש אותו עד להתייחס בעדותו.

16.
אין להזמין לעדות רופא או כל מומחה אחר, אלא בהתאם להחלטת ביה"ד שתינתן, במידה ותינתן, לאחר שתוגש בקשה מיוחדת ומנומקת בכתב להזמנת אותו רופא או מומחה, בה יפורטו הסיבות להזמנתו.

17.
התיק נקבע להוכחות ביום 26.2.14 בשעה 09:30.

הצדדים יהיו ערוכים לסכם טענותיהם בעל-פה, בתום הישיבה.

18.
באחריות כל צד להעביר למשנהו ישירות כל מסמך שיוגש לתיק בית הדין ולציין עובדה זאת בעותק המועבר לבית הדין.


ניתנה היום, י' חשוון תשע"ה,
(
03 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 19005-05/14 ג'וזיף ח'מיס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/11/2014)