פסקי דין על עמוס מימון | פסקי דין על איריס סמרה

5868-04/14 תאק     06/11/2014




תאק 5868-04/14 עמוס מימון נ' איריס סמרה








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 5868-04-14 מימון נ' סמרה

06 בנובמבר 2014



מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופטת נועה גרוסמן
, סגנית נשיאה


מבקש / תובע

עמוס מימון
, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד אפיק-חכמון



נגד


משיבה
/ נתבעת

איריס סמרה
ע"י ב"כ עו"ד בן אסולי



החלטה


לפני בקשה לפיצול סעדים שהוגשה על ידי התובע בתיק, עו"ד עמוס מימון
(להלן: המבקש"), כנגד הנתבעת איריס סמרה
(להלן: "המשיבה").

ביום 3.4.2014 הגיש המבקש תביעה בתיק זה כנגד המשיבה שעניינה אי תשלום שכר טרחה בגין עניינים משפטיים הקשורים לתיק פש"ר בבית המשפט המחוזי, ייצוגה של המשיבה בבית משפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל.

לאור תביעה זו הגיש המבקש בקשה לפיצול סעדים, בה הוא מסביר כי הוא טיפל בעניינים נוספים של המשיבה שעליהם אין הסכם בכתב ועל כן אינו יכול להיפרע במסגרת של סדר דין מהיר.

בהתאם לבקשה זו על פי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 :

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו."

מכאן עולה,
כי מקום שבו מדובר בעילת תביעה אחת, הכלל הוא כי לא ניתן לפצל אותה לתביעות אחדות, שכן על התובע למצות את מלוא הסעדים הקיימים לו בגין אותה עילה בהליך אחד (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, תשע"ג –2013, עמ' 329).

הרציונל העומד מאחורי תקנה זו, הוא עקרון השתק העילה, שנועד בעיקרו להגן על הנתבע ועל בית המשפט מפני התדיינות כפולה, שכן מצב זה עלול לגרום לבזבוז זמן ולריבויי התדיינויות.

על פי התקנה, לבית המשפט תהיה הסמכות לפעול בשיקול דעת ולאפשר לתובע לפצל את תביעותיו בשל עילה אחת, דבר המהווה חריג לכלל.
המלומד גורן מוסיף ואומר כי:

"מטרת התקנה היא למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם. אותם מקרים ראויים הם מקרים שבהם הכלל של מעשה בית דין
עלול לפגוע במימוש זכויותיו של התובע..."

נראה כי כאשר בית המשפט עומד בפני
בקשה כזו עליו לערוך את האיזון בין האינטרסים העומדים בבסיס כלל השתק העילה לבין האינטרסים של התובע, העלולים להיפגע במידה ובקשתו לא תתקבל.

בבחינת הבקשה שבפני
י, התגובה והתשובה לתגובה, עולה כי עילתה העיקרית של הבקשה היא טענת המבקש כי מלבד הסכום שנתבע בתביעה בסדר הדין המקוצר, קיימת לו דרישת חוב נוסף כלפי המשיבה בגין עניינים נוספים שבהם טיפל שעות רבות ולא קיבל שכר עבורן.
לטענת המבקש, הוא השקיע שעות רבות בהכנת כתבי טענות, תכתובת מכתבים ואין ספור טלפונים עם גורמים רלוונטיים בתביעה, אך לא קיבל כל שכר טרחה בגין פעולות אלו משום שאינם כלולים בהסכם שנחתם בין הצדדים, נשוא התביעה הנוכחית.




אומנם, בקשת המבקש לוותה בתצהיר, אך לא הבקשה ולא התגובה לבקשה ואף לא התצהיר כללו כל פרט נוסף או אסמכתא לגביי החוב הכספי הנטען ובגין מה חוב זה נטען, פרט לטענת המבקש כי החוב נוצר בשל עיסוק שלו בעניינים נוספים של המשיבה.

על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע האם התשתית העובדתית בתובענה הנוכחית ובתביעה העתידית שבגינה הוגשה הבקשה מצדיקה מתן צו לפיצול סעדים, על המבקש להציג את מהות העבודות הנוספות שבוצעו, תיאורן, כמותן והתרומה שהוא דורש עבורן.

כמו כן על המבקש להציג ראשית אסמכתאות לעבודות אשר הוא טוען שאותן ביצע, כדי שיהיה ניתן לבחון האם יש הצדק להגשת הבקשה לפיצול הסעדים.


בנסיבות אלה דין הבקשה כפי שהוגשה להידחות.
וכך אני מורה.

הוצאות הדיון בבקשה, יחולו על פי התוצאות בתיק העיקרי.


ניתנה היום,
י"ג חשוון תשע"ה, 06 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.











נועה גרוסמן
, שופטת
סגנית נשיאה












תאק בית משפט שלום 5868-04/14 עמוס מימון נ' איריס סמרה (פורסם ב-ֽ 06/11/2014)