פסקי דין על שמעון ריטבלט ואח' | פסקי דין על א. דורי בניה בע"מ ואח'

55750-07/14 תצ     09/11/2014




תצ 55750-07/14 שמעון ריטבלט ואח' נ' א. דורי בניה בע"מ ואח'





בפני

כב' השופטת רות רונן
המבקשים:

שמעון ריטבלט ואח'


נגד
המשיבים:

א. דורי בניה בע"מ ואח'

החלטה
1. החלטה זו מתייחסת למספר בקשות שיפורטו להלן.

2. ביום 27.7.2014 פרסמה חברת א. דורי בניה בע"מ (להלן: "דורי בנייה") דוח מיידי לרשות לניירות ערך ולבורסה לניירות ערך בע"מ, שעל פיו:
"נראה כי קיימת סטייה מהותית באומדני העלויות וההכנסות הצפויים של הפרויקטים בביצוע של החברה לעומת האומדנים שהיו קיימים בידיה עד כה, בטווח הנאמד בין 250 מיליון ש"ל לבין 250 מיליון ₪. סטייה זו צפויה לגרום להפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה בסכום דומה לסכום הסטייה".

בדיווח המיידי מיום 27.7.2014 של חברת קבוצת א. דורי בע"מ (להלן: "דורי קבוצה"), שהיא החברה האם של דורי בנייה צוין כי "השפעת האמור בדיווחה של דורי בנייה על הדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני של שנת 2014, הינה קיטון בהון המיוחס לבעלי המניות של החברה הנאמד בין 150 מיליון ₪ עד 210 מיליון ₪".

3. בגין הדיווחים המיידים הללו, הוגשו על ידי מספר מבקשים שונים כנגד המשיבים או מי מהם, 7 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, ושתי בקשות לאישור תביעות נגזרות כדלקמן:

* ת.צ. 18998-07-14 - בקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל ביום 9.7.14. עניינה של הבקשה היא בדיווחים הפומביים של דורי בנייה בתקופה שבין נובמבר 2013 עד מרץ 2014.

* ת.צ. 55750-07-14 – בקשה לאישור תביעה ייצוגית מיום 29.7.14 שעניינה בדיווחים הפומביים של דורי בנייה בתקופה שמועד תחילתה אינו ידוע, והיא מסתיימת בחודש יולי 2014.

* ת.צ. 56158-07-14 – בקשה לאישור תביעה ייצוגית מיום 29.7.14 שעניינה בדיווחים הפומביים של דורי בנייה בתקופה בין ינואר 2011 ועד יולי 2014.

* ת.צ. 57346-07-14 – בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה ביום 30.7.14, שעניינה בדיווחים הפומביים של דורי בנייה ושל דורי קבוצה בתקופה בין מאי 2011 ועד יולי 2014.

* ת. צ. 58065-07-14 – בקשה לאישור תביעה ייצוגית מיום 30.7.2014, שעניינה בדיווחים הפומביים של דורי קבוצה בתקופה בין ינואר 2011 ועד חודש יולי 2014.

* ת. צ. 60663-07-14 – בקשה לאישור תביעה ייצוגית מיום 31.7.2014, שעניינה בדיווחים הפומביים של דורי בניה ושל דורי קבוצה בתקופה בין מרץ 2014 לבין יולי 2014.

* ת. צ. 60227-07-14 – בקשה לאישור תביעה ייצוגית מיום 28.9.2014 שעניינה בדיווחים הפומביים של דורי בנייה ושל דורי קבוצה בתקופה בין מרץ 2010 לבין אוגוסט 2014.

* תנ"ג 27111-08-14 – בקשה לאישור תביעה נגזרת מטעם דורי בנייה, בעניין חלוקה אסורה של דיבידנדים, שחולקו בשנים 2012 – 2013.

* תנ"ג 2256-09-14 – בקשה לאישור תביעה נגזרת מטעם דורי בנייה ביחס לחלוקה אסורה של דיווידנדים שחולקו בתקופה בין השנים 2010 – 2013.
4. עוד בטרם הגישו המשיבים השונים תשובות לבקשות האישור שתוארו לעיל, הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן הוראות לפי ס' 7 לחוק תובענות ייצוגית התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ולקביעת סדרי-דין בעניין הבקשות לאישור תביעות נגזרות. בבקשה נטען כי אף שקיימים הבדלים בין הבקשות, הרי המסד העובדתי בכולן הוא דומה, שכן כל הבקשות מתייחסות לתיקונים שנעשו בדיעבד בדיווחיהן של דורי קבוצה ודורי בנייה ביחס לנתונים הפיננסים של דורי בניה.

5. המשיבים טענו בבקשתם כי מכוח ס' 7 לחוק תובענות ייצוגיות, יש להותיר על כנה בקשת אישור אחת בלבד. ס' 7 לחוק תובענות ייצוגיות מקנה שיקול-דעת לבית-המשפט לנקוט באמצעי דיוני שיבטיח כי ההליך יתנהל באופן היעיל ביותר.

כן טוענים המשיבים בבקשה זו כי יש להותיר על כנה רק בקשה אחת לאישור תביעה נגזרת, תוך החלתם של העקרונות שנקבעו במסגרת ס' 7 הנ"ל לחוק תובענות ייצוגיות גם על בקשות האישור של התביעות הנגזרות. לגישת המשיבים, בית-המשפט מוסמך לעשות כן מכוח שיקולי יעילות, ולצורך הגשמת המטרה של מניעת ריבוי תביעות.

6. מספר שאלות טעונות הכרעה ביחס לבקשה. ראשית יש לבחון את השאלה האם מן הראוי להפריד בין הדיון בבקשות האישור של התביעות הייצוגיות לבין בקשות האישור של התביעות הנגזרות. אם יהיה מקום להפריד בין שני סוגי הבקשות הללו, יהיה מקום לבחון את השאלה באיזה אופן יש לקיים את הדיון בכל אחד מסוגי הבקשות – בקשות אישור התביעות הייצוגיות, ובקשות אישור התביעות הנגזרות.
שאלות אלה ייבחנו כסדרן להלן.

האם יש להפריד בין בקשות האישור של התביעות הייצוגיות ובקשות האישור של התביעות הנגזרות?
7. אני סבורה כי בשלב זה, ובטרם הוגשו תגובותיהם של המשיבים השונים לבקשות האישור כולן, אין מקום להורות על איחוד מלא או חלקי של הדיון בבקשות האישור משני הסוגים השונים. הבקשות משני הסוגים נבחנות זו מזו בבעלי הדין (בבקשה לאישור תביעה נגזרת התובעת היא החברה, ובבקשות האישור של התביעות הייצוגיות בעלי הדין הם חברי הקבוצה הייצוגית); הן בעילות התביעה (בבקשה לאישור תביעה נגזרת מדובר בעילות של החברה המתייחסות לביצוע חלוקה אסורה על פי סעיפים 302, 310 ו-311 לחוק החברות, בעוד שבקשות האישור של התביעות הייצוגיות מתייחסות לעילות של חברי הקבוצה, בעיקר מכוח חוק ניירות-ערך ואולי גם מכוח פקודת הנזיקין). גם הנזקים אליהן מתייחסים שני סוגי התביעות הם שונים.

8. עוד יש לציין כי אין חולק כי לאחר הגשת הבקשות הודיעו החברות המשיבות (דורי בניה ודורי קבוצה) ביום 10.9.2014 במסגרת דיווח מיידי כי:
"ביום 10 בספטמבר 2014 החליט דירקטוריון דורי קבוצה להשיב לחברה (דורי בנייה, ר.ר.) באופן מיידי, את סכומי הדיווידנדים שחולקו ושולמו לדורי קבוצה על ידי החברה, בגין השנים 2012 ו-2013, בצירוף ריבית. מקורות המימון הבנקאיים של החברה, היינו סכום כולל של כ-12 מיליון ₪".

בישיבת יום 9.11.2014, הודיע ב"כ דורי קבוצה, עו"ד מיכאלי, כי דורי קבוצה כבר שילמה את הסכום האמור. להשבה הזו ישנה כמובן השלכה על בקשות האישור של התביעות הנגזרות, שלא יהיה עוד צורך לדון בהן ככל שהדברים נוגעים לחלוקות הדיווידנדים שביחס אליהן בוצעה ההשבה.

9. אכן, יתכן כי לאחר שיוגשו התגובות, יהיה מקום לשקול את האפשרות לדון במאוחד במספר שאלות המתעוררות בשני סוגי התביעות, ושהכרעה בהן היא הכרחית ועשויה אף לייתר את ההכרעה בשאלות אחרות. אולם, ענין זה יוכל להתברר לאחר הגשת תשובותיהם של המשיבים לבקשות האישור, תוך בחינת השאלה מהי הדרך היעילה וההוגנת ביותר לנהל את שני סוגי ההליכים. לצורך כך ייבחנו כאמור השאלות המשותפות לעומת השאלות הנפרדות, והיעילות שבקיום דיון מאוחד לעומת השיקולים השוללים קיום דיון כזה.

לכן, בשלב זה יתקיים הדיון בנפרד – בתביעות הייצוגיות ובתביעות הנגזרות, כל עוד לא התקבלה בנדון החלטה אחרת.

הדיון בבקשות האישור של התביעות הייצוגיות
10. כפי שתואר לעיל, כנגד המשיבים או מי מהן הוגשו 7 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, בתקופה שבין 9.7.2014 ועד יום 28.9.2014. חוק תובענות ייצוגיות קבע הסדר מפורש למצב בו מוגשות מספר בקשות אישור שמעלות שאלות משותפות או שהקבוצה המיוצגת בהן היא דומה או זהה. ס' 7 לחוק קובע כי:
"(א) (1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1) והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב".

11. ס"ק ב' בסעיף 7 קובע מה רשאי לעשות בית המשפט שאליו הועברה בקשת האישור או התביעה המאוחרת. הסעיף קובע כי:
"על בית המשפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה- בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג בדרך הטובה והיעילה ביותר.
(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;
(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור".

הסעיף מקנה אם כן שיקול-דעת רחב לבית-המשפט שאליו הועבר הדיון, לבחור בין מספר אפשרויות פעולה לגבי אופן הניהול של שתי התובענות (דיון מאוחד, מחיקה של אחת הבקשות או החלפה וצירוף), כאשר המטרה שצריכה לעמוד נגד עיניו של בית-המשפט היא ייצוגה של הקבוצה בדרך שהיא הטובה ביותר והיעילה ביותר.

11. בפסק-דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5503/11 דבח נ' דינרי (18.1.2012, להלן: "פס"ד דבח"), הבהיר בית-המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) את התכלית שביסוד סעיף 7 הנ"ל לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט קבע כי התכלית היא:
"לרכז בידי מותב אחד את הדיון בתובענות שבבסיסן שאלות דומות, בפרט כאשר הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה זהה. זאת מטעמי יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, וכמובן טובת הקבוצה שעניינה נדון" (ההדגשות הן שלי, ר.ר.).

12. כלומר, בבחנו את השאלה באיזה אופן לנהל מספר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות המעוררות שאלות דומות של עובדה א משפט (ס' 7(א)(1)), או מספר בקשות לאישור שהקבוצה המיוצגת בכולם היא אותה קבוצה או שהקבוצות דומות זו לזו בעיקרן (ס' 7(א)(2), בית-המשפט צריך לקחת בחשבון הן שיקולים של יעילות - של הדיון בבקשות ושל המערכת השיפוטית, והן שיקולים של טובת הקבוצה המיוצגת.

השיקולים של יעילות המערכת השיפוטית שאף אותם על בית המשפט להביא בחשבון, הם "שיקולי רוחב", שיקולים שעשויים להיות רחבים יותר מאשר השיקולים של יעילות הדיון המסוים על נסיבותיו. מדובר בשיקולים הקשורים בתמריצים שהמערכת המשפטית מבקשת לייצר, גם בהתייחס לבקשות אישור עתידיות ולאופן שבית המשפט מבקש להנחות צדדים עתידיים ביחס להגשתן או אי-הגשתן של בקשות כאלה.

בקשת האיחוד מטעם חלק מהמבקשים
13. כפי שפורט לעיל, הוגשו במקרה דנן 7 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שעניינן בדיווחים של דורי בנייה ודורי קבוצה מיום 27.7.2014. אין למעשה מחלוקת בין כל הצדדים כי כל הבקשות מעוררות שאלות משותפות של עובדה ומשפט. אין גם מחלוקת כי ביחס לבקשות האישור של התביעות הייצוגיות, על בית המשפט להפעיל את סמכותו מכוח ס' 7 הנ"ל, תוך קביעת אופן הדיון בבקשות השונות בהתאם לסמכות הרחבה שהוקנתה לו במסגרת ס' 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות שצוטט לעיל.

14. לאחר שהוגשה בקשת המשיבים מכוח ס' 7 הנ"ל, הגישו באי-הכוח של חלק מהמבקשים הודעה מטעמם. מבקשים אלה בקשו כי בקשת האישור תתנהל על ידי 5 מבקשים במשותף (המבקשים שהגישו את 5 התובענות הראשונות, בת.צ. 18898-07-14, ת.צ. 55750-07-14, ת.צ. 56158-07-14, ת. צ. 57346-07-14 ות.צ. 58065-07-14). המבקשים הללו עתרו כי בית המשפט יורה על מחיקת הבקשות האחרות (ת.צ. 60663-07-14 ות.צ. 60227-09-14).

15. לגישת המבקשים הללו (שיכונו להלן: "קבוצת המבקשים"), עמדתם משרתת באופן בנכון ביותר את עניינה של הקבוצה, והיא אף תואמת ערכים של הגינות דיונית ואינטרס מערכתי למנוע הליכים מאוחרים של "טרמפיסטים" שבאים לאחר שההליכים המוקדמים כבר נרשמו בפנקס התביעות הייצוגיות. נטען כי ניהול ההליכים באופן הזה, יעמיד לרשות הקבוצה מספר מבקשים-מייצגים, ויעמיד גם מספר משרדי עורכי-דין שלקחו על עצמם לשתף פעולה בנושא, עורכי-דין שהם בעלי-ניסיון בתחום של תביעות ייצוגיות ונגזרות בניירות-ערך, כמו גם בהליכים שונים בסוגיות הרלוונטיות לתיק זה.

16. לעומת זאת, כך נטען, בהליכים האחרים המאוחרים להגשת בקשותיהם של חברי קבוצת המבקשים, אין כדי להועיל לקבוצה. צירופם יקשה על הדיון ויסרבל אותו. עוד נטען כי בקשת האישור באחד ההליכים (ת. צ. 60663-07-14) היא בקשה לקונית, שהוגשה בחוסר תום-לב, מאחר שבבקשה אין אזכור של ההליכים הקודמים שהיו רשומים בפנקס התביעות הייצוגיות עוד בטרם הוגשה הבקשה.

ההליך האחר (ת.צ. 60227-09-14) הוא הליך שהוגש כחודשיים לאחר הגשת בקשות האישור של קבוצת המבקשים, והוא אינו שונה באופן מהותי מחמשת ההלכים של קבוצת המבקשים, ולכן אין בו כל ערך מוסף. כן נטען כי לבאי כוח המבקשים בבקשה זו אין כל ניסיון בניהול תביעות ייצוגיות בתחום ניירות-הערך, והםפ בעלי ניסיון מצומצם מאוד בניהול תביעות ייצוגיות בכלל. מעבר לכך, המבקשים בבקשה זו הגישו מטעמם גם בקשה לאישור תביעה נגזרת בייצוג דומה.

17. קבוצת המבקשים טענה כי חמשת ההליכים הראשונים שהוגשו על-ידיה, כוללים את מלוא הטענות של הקבוצה ואת כל הצדדים הראויים להתברר במסגרת בקשת האישור. קבוצת המבקשים אף פנתה למומחית כלכלית שניאותה לערוך עבורה חוות-דעת שתתמוך בבקשה. קבוצת המבקשים טענה כי דרך המלך היא העדפת ההליך המוקדם, ואין מקום לעודד הגשה של הליכים נוספים הזהים במהותם להליכים שכבר הוגשו.

18. לבקשתה של קבוצת המבקשים התנגדו הן המשיבים והן המבקשים בשתי בקשות האישור שלא נכללו בבקשה זו.

המשיבים טענו כי בקשה מאוחדת ככל שתוגש, צריכה להיות בקשה של מבקש אחד בלבד (ולא של מספר מבקשים), מבקש שצריך להיות מיוצג על ידי בא-כוח מייצג אחד בלבד (ולא מספר באי-כוח). המבקשים בשתי בקשות האישור שאינן חלק מקבוצת המבקשים, טענו כי על בית-המשפט לדון בבקשות שהם הגישו; כי יש מקום להשוות בין הבקשות השונות שהוגשו באופן נפרד - ולא להתייחס לבקשה המאוחדת של חמשת המבקשים בקבוצת המבקשים. לחלופין נטען (ע"י ב"כ המבקשים בת.צ. 60227-09-14) כי רו כי בית המשפט יורה על מחיקת הבקשות האחרות ף רחבה שהוקנתה לו במסגרת ס' 7ורי בנייה ודורי קבוצה מיום ט מבקש להנחות צדדים עיש לצרף גם את הבקשה שהוגשה מטעמם לבקשה המאוחדת.

19. ישנם מספר נושאים שיש להתייחס אליהם בהתייחס לבקשתה של קבוצת המבקשים –
האם יש מקום לאפשר את האיחוד המבוקש של קבוצת המבקשים?
אם התשובה היא חיובית, האם יש להורות לקבוצת המבקשים למנות מבקש אחד מטעמם, שיהיה מיוצג על ידי בא-כוח אחד?
והאם יש מקום לקבל את עמדתם של המבקשים שאינם חלק מקבוצת המבקשים, ולהורות כי דווקא הם (ולא קבוצת המבקשים או מי מחבריה) יהיו אלה שייצגו את קבוצת התובעים, או לפחות כי יש מקום לצרפם לקבוצת המבקשים כמבקשים נוספים בה?

האיחוד המבוקש של קבוצת המבקשים
20. אני סבורה כי אין מניעה כי בית-המשפט יורה על הגשת בקשת אישור מאוחדת על ידי קבוצת המבקשים בנסיבות המקרה דנן. כפי שהובהר לעיל, במקרים כמו המקרה הנוכחי, בו הוגשו מספר בקשות אישור דומות, על בית-המשפט לשקול שיקולים של יעילות הדיון, טובת הקבוצה ושיקולי רוחב מערכתיים כדי להכריע בשאלת האופן בו יתנהל ההליך.

אני סבורה כי כל השיקולים הללו מובילים למסקנה כי אין לשלול את האיחוד המבוקש על-ידי קבוצת המבקשים.

21. מבחינת טובת הקבוצה, מובן כי האיחוד יועיל לה. כך, יאוחדו מספר בקשות שונות, באופן שהבקשה המאוחדת תכלול את כל עילות התביעה ואת הסעדים המפורטים בכול הבקשות, וזאת - כנגד כל המשיבים שנתבעו, ובהתייחס לכל התקופות נושא הבקשות השונות. באופן זה יישמרו באופן המיטבי האינטרסים של חברי הקבוצה.

22. באשר ליעילות הדיון, הרי קבוצת המבקשים ציינה כי היא תגיש בקשה אחת מאוחדת, שהיא תהיה הבקשה שתידון בפני
בית המשפט. המשיבים יצטרכו להגיב לבקשה זו ואליה בלבד, ולא יהיה עליהם אם כן להגיב למספר בקשות שונות ונפרדות. בקשה זו היא הבקשה שתידון במסגרת הדיון בבקשת האישור. מדובר אם כן בדיון שיתנהל באופן יעיל וממוקד, בבקשת אישור אחת בלבד.

23? מבחינת שיקולי הרוחב המתייחסים לאופן בו מבקש בית המשפט להנחות מבקשים ייצוגיים עתידיים, אינני סבורה כי ההיתר לאיחוד מספר מבקשים שהגישו בקשות נפרדות, פוגע או פוגם בהליכים עתידיים.

כפי שהובהר לעיל, ס' 7 לחוק תובענות ייצוגיות מקנה לבית המשפט שיקול-דעת נרחב ביחס לאופן בו הוא רשאי לפעול כאשר מוגשות מספר בקשות אישור שהן דומות מבחינת הקבוצה המיוצגת או השאלות המשפטיות והעובדתיות שעתידות להיות נדונות.

24. במקרה בו עוד לפני שבית-המשפט דן בדרך הדיון המיטבית במסגרת ס' 7 הנ"ל, מתאחדים מספר מבקשים ובאי-כוחם לקבוצה אחת, שתדבר בקול אחד ותגיש בקשה אחת, הדבר אינו פוגע בהליך המשפטי אלא להיפך. אכן, לא בכל פעם שישנו "איחוד" מבוקש כזה – יהיה על בית המשפט בהכרח לאשרו. כל מקרה ייבחן כמובן בהתאם למכלול הנסיבות שלו, ובהתאם לשיקולים שפורטו לעיל. אולם, אם האיחוד המבוקש מועיל לקבוצה, אם הוא כולל (כמו במקרה דנן) את הבקשות המוקדמות שהוגשו, ואם אין טעם מיוחד להוסיף לקבוצה מבקשים נוספים, הרי ההליך כולו מתייעל – וזאת ביוזמת המבקשים ועוד בטרם התערבותו של בית-המשפט. הקבוצה נהנית, המשיבים אינם חסרים, וההליך נערך בצורה יעילה והוגנת.

25. אינני סבורה כי אישור של האיחוד המבוקש יביא לכך שיוגשו בעתיד בקשות אישור רבות על-ידי מבקשים נוספים מתוך הנחה שהדיון בעניינם יאוחד עם הדיון בבקשות המוקדמות שהוגשו. ראשית, לא בכל מקרה יצליחו בהכרח כל המבקשים או אף חלקם להתאחד ביניהם.

מובן שלאיחוד יש "מחיר" מבחינת המבקשים ובאי-כוחם. כאשר קיים ריבוי של מבקשים ושל עורכי-דין המייצגים אותם, יהיה עליהם – אם הבקשות שלהן יתקבלו – להתחלק ביניהם בגמול ובשכר הטרחה. לכן, חזקה על מבקשים שיהיו סבורים כי בקשות מאוחרות שהוגשו אינן מוסיפות דבר לבקשה שהוגשה על ידיהם, כי לא יסכימו לאיחוד. אולם – ככל שיהיו הסכמות בין מספר מבקשים, וככל שהדבר יקרה עוד בטרם בית המשפט דן בבקשת האיחוד ועוד בטרם הוגשו תשובות המשיבים, אין מדובר בתופעה בעייתית במידה כזו שיש למנוע אותה מלכתחילה.

26. המסקנה מכול האמור לעיל היא כי האיחוד כשלעצמו איננו תופעה שעל בית המשפט למנוע אותה – לא במקרה דנן ולא בהכרח במקרים עתידיים.

האם נדרש להתנות את האיחוד בבחירה של מבקש ייצוגי אחד ובא-כוח אחד?
27. משכך, יש לבחון את השאלה האם יש להתנות את האיחוד בכך שהמבקשים יבחרו מבקש ייצוגי אחד, ובא כוח אחד בלבד – לצורך ניהול הבקשה המאוחדת.
אני סבורה כי אין להיעתר לבקשת המשיבים בהקשר זה.

28. באשר לבקשה כי המבקשים יבחרו מבקש ייצוגי אחד – וכי הבקשה לא תוגש מטעם מספר מבקשים, יש לציין, קודם-כל, כי גם כאשר מוגשת בקשה אחת לאישור תביעה ייצוגית, ניתן להגישה מלכתחילה מטעמם של מספר מבקשים.

אכן, כאשר מוגשת בקשה מטעם מספר מבקשים, יכולים המשיבים להעלות טענותיהם ביחס לכך. במקרים מתאימים – יתכן שבית-המשפט יורה על מחיקה של חלק מהמבקשים עוד בטרם הדיון בבקשת האישור לגופה. במקרים אחרים, יתכן שבית-המשפט יפסוק הוצאות לחובת המבקשים אם הוא יהיה סבור כי צירופם של חלק מהמבקשים היה מיותר, וכי הוא גרם לסרבול והכבדה בדיון.

גם בבקשה הנוכחית יוכלו המשיבים להתייחס לעובדה כי היא הוגשה על ידי מספר מבקשים, וככל שיהיה בכך צורך בית המשפט יתייחס לכך – בין אם מלכתחילה, לפני הדיון בבקשה לגופה, או בדיעבד במסגרת פסיקת ההוצאות.

29. האמור לעיל אינו חל ביחס לאחד המבקשים – התנועה למען איכות השלטון בישראל (להלן: "התנועה"). ביחס לתנועה, אני סבורה כי בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, ולאור האיחוד בין חברי קבוצת המבקשים, אין עוד צורך בה כמבקשת נוספת מעבר למבקשים האחרים שהבקשה תוגש מטעמם. התנועה הגישה את הבקשה כארגון, ולא כמי שיש לו עילת תביעה נפרדת (מכוח ס' 4(א) (3) לחוק תובענות ייצוגיות). לכן, ולאחר שהוגשה בקשת האיחוד בין היתר מטעם התנועה, ומאחר שהתנועה היא היום חלק מקבוצת המבקשים שכוללת גם מבקשים שהם בעלי עילות תביעה אישיות, אין עוד צורך בתנועה כמבקשת נוספת, וצירופה לקבוצת המבקשים איננו תורם לבירור הבקשות דבר.

מבחינה זו שונה המקרה דנן מהמקרה נושא ההחלטה בת.צ. (תל אביב) 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' דוד כהן ואח' (8.5.2013, כב' השופט כבוב), בו לא התבקשה בקשת איחוד מטעמם של מספר מבקשים שהארגון הוא אחד מהם.

30. כאמור המשיבים אף עתרו כי כל המשיבים יהיו מיוצגים על-ידי בא-כוח אחד, ולא על-ידי מספר משרדי עורכי-דין. בהקשר זה ציינו המבקשים כי יש להתיר להם להיות מיוצגים על-ידי מספר באי-כוח. לגישתם, המשיבים מיוצגים על ידי מספר משרדי עורכי-דין, שהם משרדים גדולים מאוד שבכל אחד מהם יש עשרות רבות של עורכי-דין. הצירוף של מספר עורכי-דין שייצגו גם את המבקשים יביא לאיזון בין המבקשים לבין המשיבים, ויקטין את חוסר השוויון המובנה בין הצדדים. המבקשים ידברו ב"קול אחד", למרות שיהיו מיוצגים על ידי מספר משרדי עורכי-דין, ולכן הייצוג הזה לא יפגע ביעילות הדיון.

31. המשיבים העלו חששות לכך שבין עורכי-הדין המייצגים את קבוצת המבקשים לא תהיה תמימות דעים ביחס לאופן הייצוג, דבר שעלול להביא לסרבול בדיון ולאריכות יתרה במסמכים שיוגשו על-ידי המבקשים ובהליכים עצמם. המשיבים ציינו כי אין מקום להשוות בין המשיבים המיוצגים על-ידי מספר משרדי עורכי דין – שיש להם אינטרסים שונים - לבין קבוצת המבקשים, שהאינטרס שלה צריך להיות אחיד.

32. אני סבורה כי אין מניעה שהמבקשים יהיו מיוצגים על ידי מספר עורכי-דין, ובלבד שקבוצת המבקשים תבחר לה מבין עורכי-הדין שלה עורך-דין אחד שיהיה עורך-הדין שירכז את הקבוצה. עורך-הדין הזה הוא שיופיע בבית-המשפט בשם קבוצת המבקשים, ועמדתו תהיה העמדה המייצגת את עמדת המבקשים מבחינת המשיבים ומבחינת בית-המשפט.

מובן כי המבקשים יכולים לקבוע את אופן קבלת ההחלטות בקרב קבוצת עורכי-הדין המייצגים – ובלבד שכאמור שבסופו של התהליך יישמע קול אחד של קבוצת המבקשים, שיהיה קולו של עורך- הדין המרכז. המבקשים יודיעו על זהותו של עורך-הדין המרכז במסגרת בקשת האישור המתוקנת שתוגש מטעמם.

33. בשולי הדברים אוסיף כי בית-המשפט העליון בפסק-הדין בענין דבח שנזכר לעיל, התייחס אף הוא בחיוב לאפשרות של הגשת תובענה מאוחדת, וקבע כי:
"בענייננו נוטה אני, גם לגופם של דברים, לדעה כי התובענה המאוחרת מאפשרת בירור מקיף יותר, ועל כן גם ממצה יותר, של הסוגיות שבמחלוקת, וכלפי כלל הנתבעים הרלבנטיים, על-ידי הוספת רשות הדואר. אין כמובן משמעות הדבר שככל שיוספו נתבעים כך ייטב, או הזמנה לתבוע 'כל מי שזז' ושיש לו קשר רחוק לנושא. משמעות הדברים היא שיהיו בכך כדי לשרת את ניהול התובענה ואת טובת הקבוצה. אכן, נתנו גם דעתנו לשלב המתקדם יחסית שבו מצויה הבקשה המוקדמת, ולהשפעה על יעילות ההליך, אולם מסקנתנו כאמור, משסורבה על-ידי המערער הצעתנו ל'איחוד הלבבות', היא שהתוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא בסופו של דבר במקומה".

מכול הטעמים שלעיל, אני סבורה כי אין מניעה שקבוצת המבקשים תגיש בקשה מאוחדת באמצעות עורכי-דינם של המבקשים, בכפוף לאמור לעיל.

טענותיהם של מבקשי האישור בתביעות הנוספות שאינם חלק מקבוצת המבקשים
34. כאמור, מעבר להתנגדותם של המשיבים לבקשת האיחוד של קבוצת המבקשים, התנגדו לאיחוד גם באי-הכוח של מבקשי האישור בשתי הבקשות שאינן חלק מהבקשות המאוחדות.

לאור עמדת המבקשים הללו, יש לבחון את השאלה האם יש מקום לצרף מי מבין המבקשים בבקשות שאינן חלק מקבוצת המבקשים לקבוצת המבקשים, וכן לבחון את השאלה האם מן הראוי כי אחת מהבקשות הללו תהיה הבקשה בה ידון בית-המשפט, במקום בקשתה של קבוצת המבקשים.

35. לצורך בחינה זו יש לשוב ולציין את המטרות העומדות ביסוד שיקול-הדעת שנמסר לבית-המשפט במסגרת ס' 7 לחוק תובענות ייצוגיות. כזכור, במסגרת שיקוליו, על בית-המשפט לבחון הן שיקולים של טובת הקבוצה, והן שיקולים של יעילות הדיון ושיקולי רוחב מערכתיים.

36. בבחינת שיקולי היעילות, אני סבורה – כפי שצוין לעיל - כי על בית-המשפט לבחון הן את האופן היעיל בניהולן של בקשות האישור שבפני
ו, והן את האופן בו בית-המשפט מבקש להנחות מבקשים פוטנציאליים בבקשות אישור עתידיות. באשר לבקשות אישור עתידיות, השיקול שצריך להנחות את בית-המשפט הוא לנסות להמריץ מבקשים שהם בעלי בקשות אישור בשלות, מעמיקות ורציניות (ורק אותם), להגיש את בקשותיהם במועד המוקדם ביותר האפשרי.

37. ס' 7 קובע כ"בררת מחדל" כי הבקשה הראשונה שהוגשה, היא זו בה ידון בית המשפט (ר' ס' 7(א) לחוק).

יחד עם זאת, בית-המשפט צריך להניא מבקשים מניסיון להגיע לבית המשפט "מוקדם ככל האפשר" – תוך הגשת בקשות שטחיות ולא מבוססות רק כדי להיות "ראשונים בתור". לכן, לבקשה שהיא ראשונה מבחינה כרונולוגית אך לוקה בחסר מבחינת היסודיות, העומק והרצינות שלה- לא תינתן עדיפות על-פני בקשות מאוחרות ומבוססות יותר.

38. מאידך גיסא, וכפי שהובהר לעיל, כאשר מדובר במספר בקשות שכולן רציניות ומבוססות, הכלל הוא כי הבקשה המוקדמת יותר תגבר על אלה המאוחרות ממנה. למי שמגיש בקשה מאוחרת, יש עדיפות מסוימת על פני מי שהגיש בקשה מוקדמת – משום שהוא יכול להוסיף טענות ועילות נוספות לבקשה המוקדמת - שעל קיומה הוא יכול לדעת מעיון בפנקס התובענות הייצוגיות (ר' הוראת ס' 6 לחוק תובענות ייצוגיות ופס"ד דבח שנזכר לעיל).

כך נקבע בין היתר גם בת.צ. (מרכז) ענת מרים סטורזי נ'ד הוט – מערכות תקשורת בע"מ (כב' השופטת שטמר) כי:
"דרך המלך היא העדפת התובענה המוקדמת, לא רק משום שסעיף 7(א) פוסע בדרך זו, אלא גם בהיותה אחידה וברורה. יתרונה בכךשמי שמבקש להגיש תובענה יכול להיוודע דבר הגשת התובענה הקודמת מתוך עיון בפנקס התובענות הייצוגיות, לבחון במה, אם בכלל, שונה זו מזו שלו שהוגשה קודם לכן, ולהימע מהגשת התובענה בכלל, או להתאים את התובענה שיגיש, ולהבדילה מזו שכבר נרשמה. העדפת התובענה המוקדמת גם תיצור תמריץ שלילי להעתקת תובענות או חלקי תובענות שכבר הוגשו".

39. מבחינת טובת הקבוצה ניתן אולי להניח כי הקבוצה "תהיה מעוניינת" כי בית-המשפט יאפשר הגשה בלתי מוגבלת של בקשות אישור נוספות עבור הקבוצה, מטעמם של מבקשים רבים נוספים, מתוך ההנחה שיתכן שהבקשות העתידיות הללו יכללו עילות תביעה נוספות, סעדים נוספים או טענות משפטיות נוספות שטרם נטענו בבקשות המוקדמות.

40. אולם, אף בהנחה שאלה הם פני הדברים מבחינת הקבוצה (ואף בכך אפשר להטיל ספק), אין בכך כדי להצדיק הגשה של בקשות רבות בשמה של הקבוצה, ואינטרס היעילות – הן של הדיון בבקשה האישור של הקבוצה המסוימת והן בהכוונה של בקשות אישור עתידיות - מנחה את בית-המשפט שלא לאשר בקשות מאוחרות שאינן מוסיפות תוספת משמעותית או משפרות שיפור משמעותי את הבקשות המוקדמות שהוגשו לבית-המשפט.

41. לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום לעודד הגשה של בקשות אישור חדשות נוספות – גם אם במסגרת בקשות אלה ישנם שיפורים מסוימים לעומת בקשות אישור מוקדמות – ובלבד כאמור שהבקשות המוקדמות הן בקשות רציניות ומבוססות.

מתן עדיפות לבקשות מאוחרות, גם אם הן כוללות עילה שטרם נטענה או טענה שטרם הועלתה, תעודד כמובן זרם שעלול להיות בלתי פוסק של בקשות נוספות - מעבר לאלה שכבר הוגשו, כאשר במסגרת כל בקשה נוספת כזו ינסה המבקש להוסיף דבר מה שטרם עלה בבקשות המוקדמות (ובכלל זה גם התייחסות לנסיבות שקרו רק לאחר שהבקשות המוקדמות הוגשו). תופעה כזו היא כמובן תופעה שאינה רצויה – לא מבחינת הקבוצה, שמבקשת שעניינה יתברר ויסתיים, וודאי שלא מבחינת שיקולי בית-המשפט כמי שאמון על האינטרסים של כלל הקבוצות, המבקשות כי הזמן השיפוטי ינוצל בצורה מיטבית.

42. המסר שצריך להגיע מבית-המשפט הוא אם כן שמי שמגיש בקשת אישור מבוססת, רצינית ויסודית – לא יוחלף במבקש אחר, שהגיש בקשת אישור דומה אחריו, רק משום שאותו מבקש הוסיף פרט כזה או אחר שלא היה קיים בבקשה המקורית, כל עוד אין מדובר בפרט מהותי וקריטי מבחינת הקבוצה.

זאת משום שמשעה שבית המשפט נותן אמון במבקש מסוים – וקובע כי הוא מסוגל לייצג בצורה נאותה את הקבוצה, שיקול-הדעת ביחס לאופן הייצוג מועבר לידיו של מבקש זה. הוא יהיה זה שישקול האם הוא מבקש (באמצעות בקשת תיקון לבקשת האישור או בדרך אחרת), להוסיף עילות או טענות לבקשה המקורית שהוגשה על-ידיו, וזאת בין היתר לאור בחינה של הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעילות אפשריות נוספות, ולאור בחינת העוצמה של טענות אפשריות נוספות. בית-המשפט אינו אמור – בדרך כלל – להתערב בשיקול הדעת הזה, לאחר שנבחר בא-כוח מייצג לקבוצה, שכאמור בית-המשפט סבור כי ניתן לסמוך על שיקול דעתו.

43. האמור לעיל יפה מכוח קל וחומר במקרה דנן, כאשר בית-המשפט הסמיך מספר עורכי-דין לייצג את הקבוצה, ולא רק עורך-דין אחד. משקיימת קבוצה של מספר עורכי-דין שעתידים לייצג את הקבוצה במשותף, שיקול-הדעת ביחס לאופן ניהול הבקשה: אילו עילות להעלות, ביחס לאיזו תקופה צריכה הבקשה להתברר, מי צריכים להיות המשיבים- הנתבעים וכיו"ב שאלות, עובר לידי קבוצת המייצגים. קבוצה זו כוללת מספר עורכי-דין מנוסים וותיקים, שכל אחד מהם הגיש בקשת אישור רצינית ויסודית.

44. ב"כ המבקש בת. צ. 60663-07-14 ציין בישיבת יום 9.11.14 כי בית-המשפט אינו צריך לאפשר את האיחוד המבוקש. הוא טען כי כל אחת מהבקשות של חברי קבוצת המבקשים – כשהיא נבחנת כשלעצמה, היא חסרה. לגישתו, יש לבחון כל בקשה בנפרד, ולא להשוות את הבקשה שהוגשה מטעמו לבקשה המאוחדת שעתידה להיות מוגשת מטעמה של קבוצת המבקשים.

45. אינני מקבלת את הטענה. כפי שהובהר לעיל, כאשר מוגשות מספר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, אחת האפשרויות העומדת בפני
בית-המשפט היא להורות על איחוד חלקי או מלא של הבקשות, ועל צירוף אפשרי של באי-כוח. כפי שהובהר, במקרה דנן נעשה הצירוף הזה על-ידי הצדדים עצמם, בהסכמה, עוד בטרם הדיון בבית-המשפט. לכן, אין מניעה להתייחס לבקשה המאוחדת כפי שתוגש על ידי קבוצת המבקשים ולהשוות אותה (ולא כל אחת מהבקשות בנפרד) לבקשות המאוחרות.

כאמור – גם אלמלא ההסכמה אליה הגיעו חברי קבוצת המבקשים, היה בית-המשפט רשאי להורות על האיחוד בין בקשות המבקשים שבקבוצת המבקשים ובין עורכי-הדין שהגישו אותן. בית-המשפט היה מורה על איחוד כזה לו היה סבור כי זו הדרך ההוגנת והיעילה ביותר לנהל את התביעה בשם הקבוצה.

46. ב"כ המבקשים בת.צ. 60227-09-14 טענה בין היתר בטענה חלופית, כי יש להוסיף גם אותה לקבוצת המבקשים. ב"כ המבקש בבת.צ. 60663-07-14, טען כי יש להעדיף את הבקשה שהוגשה מטעמו על-פני הבקשות האחרות.

בבחינת השאלה האם יש לצרף בקשה מאוחרת לבקשה או בקשות מוקדמות שהוגשו לפניה, אני סבורה כי על בית-המשפט לבחון בין היתר את הנושאים הבאים –
המועד בו הוגשה הבקשה המאוחרת – לעומת המועד בו הוגשה הבקשה המוקדמת; הניסיון המקצועי של עורך-הדין שהגיש את הבקשה המאוחרת והאם יש לניסיונו המיוחד בתחום כזה או אחר ערך מוסף כלשהו; טיבן של הטענות הנוספות שעלו בבקשה המאוחרת והתועלת האפשרית לקבוצה בהעלאתן.

מעבר לטענות אלה, יש מקום לבחון את התנהלותו של עורך-הדין שהגיש את הבקשה המאוחרת, וכן לקחת בחשבון את האמור לעיל ביחס להגשת בקשות מאוחרות, ואת הרצון שלא לעודד הגשת בקשות כאלה אלא באותם מקרים בהם מדובר בבקשות המוסיפות תוספת משמעותית על אלה שהוגשו קודם לכן.

47. אינני סבורה – מהטעמים שיפורטו להלן, כי יש להוסיף מבקשים נוספים לקבוצת המבקשים, או להמיר את קבוצת המבקשים במי מבין המבקשים המאוחרים שאינם כלולים בקבוצה זו.
48. באשר לבקשת האישור בת.צ. 60663-07-14, טען ב"כ המבקש כי בקשה זו מוסיפה על הבקשות הקודמות משום שהקבוצה אליה היא מתייחסת כוללת גם מחזיקים של אגרות-חוב ואופציות בחברה, ולא רק מחזיקי מניות (שהם חברי הקבוצה בבקשת האישור המאוחדת). מעבר לכך נטען כי לבקשה זו יש עדיפות גם משום שנוסף בה תחשיב נזק, תוך הותרת פתח להוספת תחשיב נזק מתוקן בהתאם לנתונים שיתקבלו. עוד ציין ב"כ המבקש בבקשה זו כי הוא בעל-ניסיון ספציפי בתחום הייעוץ הכלכלי ובכלל זה ייעוץ בתחום של בדיקות כלכליות, בדיקות נאותות, בדיקות כדאיות וייעוץ לשוק ההון.

בבחינת מכלול השיקולים הללו במקרה דנן, הגעתי למסקנה כי אין מקום להוסיף את הבקשה בת.צ. 60663-07-14, לבקשות שהוגשו מטעם קבוצת המבקשים.

49. הבקשה בת.צ. 60663-07-14 – חרף היותה בקשה קצרה יחסית, אכן מוסיפה על הבקשות שהוגשו על ידי קבוצת המבקשים חברי קבוצה נוספים (המחזיקים באגרות חוב ובאופציות) שלא נכללו בקבוצות המבקשים הקודמות.

אולם, כפי שהובהר לעיל, אינני סבורה כי יש לעודד הגשה של בקשות אישור נוספות, גם אם יש בהן כדי להוסיף פרט כזה או אחר לעומת הבקשות המוקדמות. זאת כל עוד אין מדובר בתוספת משמעותית וקריטית לקבוצה, וכל עוד הבקשות המוקדמות הן בקשות שדי בהן מבחינת הרצינות והיסודיות כדי להעיד על כך כי בית-המשפט יכול לסמוך על שיקול-הדעת של באי-הכוח המייצגים.

50. בקשת האישור בת.צ. 60663-07-14 הוגשה זמן קצר מאוד לאחר שהוגשו בקשות האישור המאוחרות של קבוצת המבקשים (ביום 31.7.2014, בעוד ששלוש מבקשות האישור של קבוצת המבקשים הוגשו ביום 29.7.2014). מעבר לכך, עורכי-הדין המייצגים הם לדבריהם בעלי ידע רלוונטי שעשוי להועיל בניהול הבקשות. יחד עם זאת, ב"כ קבוצת המבקשים ציינו כי גם בקרב עורכי-הדין בקבוצה זו ישנם עורכי-דין בעלי השכלה כלכלית, וכי קבוצת המבקשים אף מבקשת להגיש חוות-דעת מומחה מטעמה.

51. טעם נוסף שבשלו אין לצרף את הבקשה בת.צ. 60663-07-14 ליתר בקשות האישור, הוא משום שבבקשה זו לא צוין כי המבקש עיין בפנקס התביעות הייצוגיות. המבקש בבקשה זו התעלם מקיומן של הבקשות הקודמות, ולא ציין את קיומן. זאת חרף העובדה שסעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי בטרם הגשת בקשה לאישור "יבדוק המבקש בפנקס האם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית שהיא תלויה ועומדת אשר השאלות המהותיות המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור. מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה". המבקש לא פעל באופן הזה, בניגוד להוראת החוק, והתעלמותו היתה אף עלולה להביא לתקלה.

עוד יש לציין כי המבקש בבקשה זו אף לא הגיב בכתב לבקשת המשיבים לפי ס' 7 לחוק תובענות ייצוגיות, וגם ענין זה הוא בעוכריו כאשר בית-המשפט שוקל את האפשרות לצרפו לצוות התביעה.

52. מבחינת התקופה הרלוונטית, הרי הבקשה ב ת.צ. 60663-07-14 מתייחסת לתקופה שבין יום 23.3.2014 ועד יום 27.7.2014 - תקופה הכלולה בתקופת ההטעיה נושא הבקשות שהוגשו על ידי קבוצת המבקשים.

כל השיקולים שלעיל, מביאים למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת ב"כ המבקש בת.צ. 60663-07 -14 ולקבוע כי בקשה זו תהיה הבקשה בה ידון בית המשפט. אינני סבורה גם כי בנסיבות שתוארו יש מקום לצרף את צירופה של הבקשה בת.צ. 60663-07-14 ליתר בקשות האישור.

53. גם באשר לת.צ. 60227-09-14 – אני סבורה כי אין מקום לצרפה ליתר הבקשות. מדובר בבקשה שהוגשה כחודשיים לאחר שהוגשו בקשות האישור של קבוצת המבקשים. כפי שצוין לעיל, לאיחור כזה יש משקל בשיקולי בית-המשפט, משום שאין מקום לעודד הגשת בקשות נוספות מאוחרות לאחר שהוגשו כבר לא מעט בקשות באותו נושא.

מעבר לכך, לבאי-כוח המבקשים בבקשה זו אין ניסיון רלוונטי משמעותי המצדיק את צירופם לצוות התביעה, ובבקשה זו גם לא הועלו טענות נוספות משמעותיות שדי בהן כדי להצדיק את צירופה ליתר הבקשות שהדיון בהן אוחד. עוד יוער בהקשר זה כי המבקשים בבקשה זו הגישו – באמצעות אחד מבאי כוחם (עו"ד אלישקוב שחתום על עותק בקשת האישור שהוגש לבית-המשפט) גם בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם חברת דורי בנייה.

לכן, אינני מורה על צירוף בקשות האישור הנוספות.

54. אני קובעת אם כן כי הדיון בתביעה יתייחס לבקשות האישור של קבוצת המבקשים למעט התנועה למען איכות השלטון בישראל, ולמעט מבקשים נוספים – ככל שקבוצת המבקשים תחליט לוותר על חלק מהמבקשים במסגרת בקשת האישור המאוחדת.

קבוצת המבקשים תגיש תוך 30 יום מהיום בקשת אישור אחת מאוחדת ומתוקנת, שהיא תהיה בקשת האישור שתידון בהתייחס לדיווחים נושא הבקשות השונות. במסגרת הבקשה המתוקנת, תודיע קבוצת המבקשים את זהותו של עורך-הדין המרכז מטעמה.
בקשות האישור בת.צ. 60663-07-14 ובת.צ. 60663-07-14, יימחקו ללא צו להוצאות.

בקשות האישור של התביעות הנגזרות
55. כפי שהובהר לעיל, הוגשו בהקשר לנסיבות נושא ההחלטה דנן, גם שתי בקשות לאישור תביעות נגזרות. במסגרת אחת מהן - בקשת האישור בתנ"ג 2256-09-14 - הוגשה בקשה לתיקון בקשת האישור לתביעה נגזרת ביום 6.10.14.

ב"כ המבקש בתנ"ג 27111-08-14 (הבקשה הראשונה שהוגשה), ציין במסגרת תגובתו לבקשה לקביעת סדרי הדיון, כי הוא מבקש לעיין בבקשת האישור המאוחרת (תנ"ג 2256-09-14), ולאחר מכן הוא יביע את עמדתו ביחס לבקשה שתתנהל.

56. אני מורה לכן לב"כ המבקש בתנ"ג 2256-09-14 להעביר לידי ב"כ המבקש בתנ"ג 27111-08-14 העתק של הבקשה שהוגשה על ידיהם על נספחיה וזאת תוך 7 ימים מהיום.

לאחר מכן יוכל ב"כ המבקש בתנ"ג 27111-08-14 להביע את עמדתו ביחס לאופן ניהול הבקשות לאישור תביעות נגזרות – האם הוא מבקש כי הבקשה שהוא הגיש היא זו שתידון, האם הוא מבקש שיתקיים דיון מאוחד בשתי הבקשות, או שיש לו בקשה אחרת ביחס לניהול הדיון. עמדת המבקש תוגש תוך 20 יום לאחר שיימסרו לו כתבי בית-הדין בבקשת האישור המאוחרת.

57. התיק יועבר לתז"פ ביום 9.12.2014. במועד זה תינתן החלטה ביחס לניהול הבקשות לאישור תביעה נגזרת.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ה, 09 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"צ 55750-07-14 ריטבלט נ' א. דורי בניה בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
1 מתוך 21









תצ בית משפט מחוזי 55750-07/14 שמעון ריטבלט ואח' נ' א. דורי בניה בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 09/11/2014)