פסקי דין על עבד אל קאדר חאג' יחיא | פסקי דין על ג'אמל בן פתחי אחמד | פסקי דין על עאדל בן פאלח אבו לחיה |

32196-01/14 פ     09/11/2014




פ 32196-01/14 מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר חאג' יחיא, ג'אמל בן פתחי אחמד, עאדל בן פאלח אבו לחיה








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ת"פ 32196-01-14 מדינת ישראל
נ' חאג' יחיא ואח'





בפני

כב' השופטת
מיכל ברנט


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


1.עבד אל קאדר חאג' יחיא
(עציר)
2.ג'אמל בן פתחי אחמד

3.עאדל בן פאלח אבו לחיה



הנאשמים
נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד רועי לוס


ב"כ הנאשם עו"ד זילברמן


הנאשם התייצב


גזר דין

(בעניינו של נאשם 1)






1.
הנאשם, צעיר יליד 1987, הודה והורשע ביום 2.7.2014 במסגרת הסדר טיעון ,בכתב אישום מתוקן בשנית ,בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, עבירה לפי סעיף 412 לחוק העונשין.

2.
ב"כ הצדדים הציגו הסדר טיעון דיוני לפיו יתוקן כתב האישום בשנית והנאשם ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם ישמעו הטיעונים לעונש. לא הייתה הסכמה לעניין העונש. הייתה הסכמה למסכת העובדתית בסעיפים 1 – 8 לכתב האישום המתוקן בשנית, מבלי שהנאשם היה חלק ממנה.

3.
כתב האישום הוגש כנגד הנאשם ושני נאשמים נוספים.


ביום 12.6.2014 הודו נאשמים 2-3 במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן והורשעו.



ביום 2.7.2014 נגזר דינם של נאשמים 2 ו-3 בהתאם לעונשים שהוצגו במסגרת הסדר הטיעון.

עובדות כתב האישום
4.
ביום 5.1.14 קשרו נאשמים 2 ו-3 קשר לפרוץ לעסק ברח' הבריגדה היהודית 16 בהרצליה במטרה לגנוב ממנו, וזאת באמצעות כלי רכב שיגיעו למקום הפריצה ויעמיסו את הרכוש שייגנב, הם גם סיכמו עם אחר שייקח אותם למקום הפריצה ובחזרה ברכבו מסוג מזדה.

לצורך כך הם הצטיידו בכיסויי פנים, כפפות וכלי פריצה.

מהעסק נגנבו סיגריות בשווי 12,223 ₪, כ-60 קופסאות טבק, מוצרי עישון, ומדף מתוך קופת העסק ובו כ-2,000 ₪ במזומן. הרכוש הועמס על אחד מכלי הרכב שנסע למקום מפגש שנקבע מראש, בבניין נטוש בשטח פתוח בין צומת ירקונים לצומת סגולה. בנקודת המפגש חילקו ביניהם נאשמים 2-3 ושני אחרים את הרכוש הגנוב. בשלב זה הצטרף נאשם 1. נאשמים 2 ו-3 שילמו לנאשם 1 שהתכוון לנסוע מהמקום ברכב סובארו מ.ר. 30-796-63 (להלן: "הסובארו"), על מנת להעביר את הרכוש שנשאר למאן דהו.

בשעה 06:30 או בסמוך לכך, החלו רכב המזדה ורכב הסובארו לנסוע על שביל עפר בכיוון היציאה ממקום המפגש לכיוון כביש 40. כוח משטרה שהגיע למקום על בסיס מידע מודיעיני, החל לנסוע על השביל בכוונה לחסום את כלי הרכב. רכב המזדה הצליח להימלט בין רכבי המשטרה.

בטרם הגיע רכב הסובארו הנהוג בידי נאשם 1 לכביש 40, פרסו שוטרים דוקרנים על השביל, חבשו כובעי זיהוי משטרתיים וסימנו לנאשם לעצור בהנפת ידיים. נאשם 1 המשיך מבלי לעצור ונסע על הדוקרנים וכתוצאה מכך נוקבו שני הצמיגים הימניים.

שלושה כלי רכב משטרתיים החלו במרדף אחרי רכב הסובארו, תוך שהם כורזים לו לעצור בצד הדרך ועל גג הניידות דלקו אורות כחולים מהבהבים.

נאשם 1 המשיך לנסוע במהירות מופרזת, תוך שחלקים מהצמיגים הימניים ממשיכים להתפרק, והכל תוך כדי נסיעה מהירה על כביש 5 מזרחה לכיוון כפר קאסם. בכפר קאסם המשיך נאשם 1 לנסוע במהירות מופרזת, אל מעגלי תנועה מבלי לתת זכות קדימה לכלי הרכב אשר נוסעים שם. הוא המשיך בנסיעה פרועה חזרה לכביש 5 ומשם לכביש 6, חצה רמזור באור אדום, עבר בין נתיבים ועל שולי הדרך באופן מסוכן, כשעשן יוצא מגלגלי רכבו ונהג לסירוגין במהירות מופרזת, שהגיעה עד 191 קמ"ש.

עובר למחלף ניצני עוז על כביש 6, באזור העיר טייבה, סטה נאשם 1 לשולי הדרך והתהפך עם רכב הסובארו מספר פעמים עד שנעצר.

תסקיר שירות המבחן
5.
הנאשם בן 27, נשוי ואב לשני ילדים בני שנתיים ושלוש. תושב טייבה.
סיים 12 שנות לימוד במגמת מכונאות רכב. עבד כמכונאי בחברת "אגד" בחולון עד שנת 2013. לאחר שהורשע בפלילים פוטר מעבודתו וטרם הסתבכותו זו עבד בשיפוצים.

במהלך העבירה הנוכחית היה מעורב בתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה נפגע בגבו וסבל משברים בחוליות עמוד השדרה. הנאשם דיווח כי הוא סובל מכאבי גב ומגבלות פיזיות שאינם מאפשרות לו לחזור למעגל העבודה והוא מקבל קצבת הבטחת הכנסה.

הנאשם גדל כבן יחיד בין ארבע אחיות, דבר שזיכה אותו ביחס מגונן מצד משפחתו. גילה תלות כלכלית ורגשית במשפחה. הוריו מתקשים להציב לו גבולות. קצינת המבחן התרשמה ממשפחה נורמטיבית, קשת יום שהתגייסה לסייע לנאשם רגשית, כלכלית ופיזית בשל מצבו הבריאותי.
מגיליון הרישום הפלילי עולה כי לחובתו הרשעה קודמת משנת 2012 בעבירת סמים, בגינה נדון ל – 6 חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. מלבד התיק הנוכחי לא פתוחים כנגדו תיקי מב"ד נוספים, הוא שלל בעיית סמים ובדיקת שתן שביצע נמצאה נקייה.

בהתייחסו לעבירת הסמים, טשטש חלקו בה.

הנאשם הודה בהובלת הרכוש הגנוב ובנהיגה מסוכנת. מסר כי לא היה מעורב בעבירת הגניבה ולא תכנן אותה. תיאר כי בתקופת ביצוע העבירה היה נתון בלחץ כספי בשל פיטוריו ולכן הסכים לבצע את העבירה. התקשה להודות בפני
קצינת המבחן בידיעה קודמת לגבי הגניבה ומסר כי תפקידו היה לנהוג תמורת תשלום כספי ולא לשאול שאלות. בהמשך נלחץ מנוכחות השוטרים, ברח ופתח בנהיגה פרועה ללא שנתן דעתו על תוצאות מעשיו.

קצינת המבחן ציינה כי הנאשם מכיר בהתנהלותו הבעייתית ומבין חומרת התנהגותו, ביחס לשתי העבירות. הוא מבין את הסיכון בנהיגה ומדוע לכך שהאירוע יכול היה להסתיים באסון גדול יותר. ביטא חרטה וגם בהלה מהתוצאות הקשות של מעשיו.

עוד ציינה קצינת המבחן כי במהלך הפגישה היה הנאשם ממוקד במצבו הרפואי ומוגבלותו בעקבות התאונה. הוא מרותק לכיסא גלגלים ותלוי באחרים בביצוע פעולת יום יומיות, על אף שעושה מאמצים להתנהל באופן עצמאי.

בהתייחסה להערכת סיכון והערכת הישנות עבירותיו, התרשמה קצינת המבחן מבחור בעל דימוי עצמי נמוך, חלש, אימפולסיבי וילדותי, המתקשה בדחיית סיפוקיו וקבלת סמכות. ניכר כי בחר בפתרונות קלים לבעיותיו באמצעות קשרים עם חברה שולית. כל אלה מצביעים על סיכון להישנות עבירותיו ולהתנהלות בעייתית.

מנגד, מדובר בעבירה שנייה בחייו. קצינת המבחן התרשמה כי לא פעל מתוך דפוס עברייני מושרש אלא מתוך ילדותיות, מצוקה רגעית ואימוץ פתרונות מידיים וזמינים.
היא העריכה כי למד לקח מהסתבכותו ויש בכך כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות והצבת גבולות להתנהלות בעייתית. התאונה גרמה לזעזוע ובהלה עבורו נוכח העובדה כי ניצל מתאונה בה היה עלול להיהרג.

בבחינה ושקלול כל הפרמטרים לחיוב ושלילה הגיעה קצינת המבחן למסקנה כי חומרת תוצאות האלימות צפויה אף היא להיות נמוכה.

בסופו של תסקיר, הגיעה קצינת המבחן למסקנה כי מאסר עלול להביא להתדרדרות ניכרת במצבו וחשיפה לחברה עבריינית מגובשת. עולה התרשמות כי הנאשם זקוק למעורבות טיפולית שתעזור לו להגביר ערנות לסיכונים אותם הוא לוקח, ולחיזוק ביטחונו העצמי, ולפיכך צו מבחן יצמיח תועלת.

מבלי להתעלם מחומרת התנהגותו, המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם בצו מבחן, לצד ענישה משמעותית שתמחיש חומרת עבירותיו בדרך של מאסר בעבודות שירות.

הראיות לעונש
6.
ב"כ המאשימה הגיש לבית המשפט 3 דיסקים ובהם סרטונים המציגים את המרדף אחר הנאשם, גיליון הרשעות קודמות והרשעות תעבורה.


הדיסק הוצג באולם בית המשפט, וב"כ המאשימה הפנה למספר נקודות ביניהן, הנסיעה נגד כיוון התנועה, מהירות הנסיעה (191 קמ"ש בשיאו של המרדף), העובדה שהייתה תנועה ערה בכבישים, העשן המיתמר מגלגלי הרכב בשל חיכוך הגלגלים בכביש לאחר שהנאשם עלה על מחסום דוקרנים ושני צמיגים נוקבו. עוד ציין ב"כ המאשימה כי יש לכך משמעות יתרה משום שסיכון חיי אדם נובע מהשימוש בכלי רכב מסוכן, כשהשליטה בו והסיכון שנוצר מושפעים משמעותית מהעובדה שהנאשם נסע על הג'נטים ולא על צמיגים.
באשר לפן הרכושי, הפנה ב"כ המאשימה לצילום מתוך הרכב בו נהג הנאשם בו נראה המושב האחורי כשהוא עמוס בשני שקי ענק החוסמים את כל החלל האחורי של הרכב, לרבות שדה הראיה של הנאשם

מגיליון הרישום הפלילי עולה כי לחובתו של הנאשם הרשעה מחודש דצמבר 2012 בעבירות סיוע לעבירות סמים וסיוע לקשירת קשר לעשות פשע, בגינן נדון ל – 6 חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. העבירה נשוא תיק זה בוצעה כחצי שנה לאחר סיום ריצוי מאסרו.

מגיליון הרשעות התעבורה של הנאשם עולה כי לחובתו 7 הרשעות.
הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בשלב בו הרשעתו האחרונה, בגין נהיגה תחת משקאות משכרים, קבועה לדיון.

7.
הנאשם הגיש אסופת מסמכים רפואיים מהם עולה כי הוא סובל משברים בחוליות עמוד השדרה
s2-s3
, היה מרותק לכיסא גלגלים בשל הגבלת תנועות קשה בגב תחתון
ובצוואר וירידה בתחושות ביד וברגל שמאל ומתקשה להתנייד באמצעות קביים. הבדיקות שעבר הנאשם מצביעות על ממצא פוסט טראומתי.

טיעוני ב"כ הצדדים
8.
ב"כ המאשימה סמך טיעוניו על הסרטונים שהוגשו לבית המשפט ואשר חלקם הוקרן באולם בית המשפט. הוא ציין כי לא מדובר באירוע אקראי בו נקלע נאשם לסיטואציה בה הוא עובר עבירה קלה, אלא במי שהעמיס על רכבו סחורה גנובה ביודעין, שהושגה בעוון וכאשר סימנו לו לעצור הוא התחיל לברוח, בנהיגה במהירות גבוהה.


ב"כ המאשימה העלה טענות כנגד תסקיר שירות המבחן שלשיטתו, לא טרח לבדוק את טענות הנאשם ומסקנתו נגזרת על בסיס פרטים כלליים כגיל, עבר ומצב בריאותי ואין שום התייחסות מקצועית לשאלת טיפול, נוכח החודשים שעברו מאז ביצוע העבירה ושחרור הנאשם למעצר בית. נטען כי אין התייחסות ספציפית לנאשם ולכן לא ניתן להשתמש בו כשיקול לקולא.


בהתייחסו למצבו הרפואי של הנאשם, ציין ב"כ המאשימה כי אין לשקול מצבו לקולא, שכן מצבו הרפואי הוא תוצאה של הסיכון שלקח הנאשם בנהיגתו. הוא ביקש לאבחן בין מצב רפואי או נסיבות רפואיות שכרוכות בביצוע העבירה והן תולדה של העבירה ובין מצב רפואי שהתקיים עובר לאירוע וגרר מצוקות שהובילו את הנאשם לביצוע העבירות. נטען כי אין להקל בעונשו של הנאשם בשל מצבו הרפואי. חומרת הפגיעות כחומרת המעשים המיוחסים לנאשם.

ב"כ המאשימה ציין כי הערך המוגן בעבירה הינו הגנה על שלום הציבור והמשתמשים בדרך.


הנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, חלף עבירת רכוש והתכנון. אומנם הנאשם לא עומד לדין בעבירה של קשירת קשר, אבל אין מדובר באירוע אקראי. הוסף לכך את העובדה שהעבירה הנוכחית נעברה במהלך ניהול משפט, ואלה הן נסיבות לחומרא.


בהתייחסו למדיניות ענישה נוהגת של בית המשפט העליון בעבירות של סיכון חיי אדם, ב"כ המאשימה ציין כי נקודת המוצא היא עונש של 4 שנות מאסר. ב"כ המאשימה ביקש להעמיד את מתחם הענישה בין 3 ל – 6 שנות מאסר, ונתבקש עונש ברף העליון של מתחם הענישה, נוכח הנסיבות. כתימוכין לטיעוניו הפנה ב"כ המאשימה לפסיקת בית משפט זה וטען כי נסיבות המקרה נשוא תיק זה חמורות מהנסיבות כפי שהן עולות מן הפסיקה:
א.
בת"פ 25529-12-12 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, במסגרת הליך גישור. דובר בגזר דין זה על החזקת 1.5 גרם חשיש לשימוש עצמי, עבירה במדרג נמוך. הנאשם ביצע את העבירה בהיותו נכה בשיעור 75% . מותב זה גזר דינו של הנאשם ל – 24 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים תוך ציון רף של 4 שנות מאסר כחלק ממגמת ההחמרה בפסיקה בגין עבירה זו.

ב.
בגזר דין בת"פ 45881-04-13 שניתן בבית משפט זה, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה בזמן פסילה, עת נעצר בסיום מרדף לאחר שעלה על מחסום דוקרנים וצמיגי הרכב בו נסע נוקבו. בית המשפט ציין כי מתחם הענישה הנע בין 3 ל-6 שנות מאסר שהוצע על ידי המאשימה, הוא מתחם הולם למעשה העבירה וגזר על הנאשם, 5 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים.

9.
ב"כ הנאשם טען בפתח טיעוניו כי לאחר צפייה בסרטון הוכח כי הנאשם לא נסע בניגוד לכיוון התנועה והדבר רלבנטי וחשוב. בהתייחסו לעובדות כתב האישום טען כי כתב האישום תוקן לקולא, משום שלאחר בחינת הראיות, נמחקו העבירות שהתייחסו להתפרצות ולגניבה. הנאשם קיבל סחורה להעביר, וזה כל מה שנתפס אצלו.


באשר למרדף, ב"כ הנאשם טען שמדובר במרדף חמור, ואירוע לא פשוט, אולם השאלה היא האם רף הענישה בתיק זה צריך או נכון שיתאים לתיקים אחרים. הנאשם רק בנס נותר חי. בעקבות התאונה נשברו עצמותיו, נשבר אגן הירכיים שלו ועמוד השדרה. הוא היה רתוק לכיסא גלגלים והוא נמצא בטיפולים ופיזיותרפיה באופן קבוע. תקופה ארוכה הוא היה מרותק למיטה, בכלל זה בתקופת מעצרו ולא יכול היה להתיישב.

הסניגור ביקש לאמץ עמדת שירות המבחן ולא לשלוח את הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח אלא להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. הוא ציין כי שליחתו של הנאשם במצבו הבריאותי הנוכחי יהווה מעמסה על שב"ס ויהיו טיפולים שלא ניתן יהיה ליתן לו במסגרת מאסר ולכן במקרה זה, לא תושג תכלית המאסר. הוא הפנה למסמכים רפואיים המלמדים כי הנאשם צריך לעבור שאיבת דיסק, בניתוח או בהליך פולשני פחות. הנאשם שבר כלי, הוא נענש משמיים, המצב לא פשוט וזה מה שעמד לנגד שירות המבחן ולכן בא בהמלצה למאסר שירוצה בעבודות שירות. בנסיבות תיק זה, ההמלצה משרתת אינטרס ציבורי.

הנאשם אמר דברו האחרון, הביע צער רב וחרטה וציין כי הוא מודע לטעות שעשה, לוקח אחריות ומשלם על כך מחיר. הוא ביקש כי בית המשפט יתחשב במצבו.

דיון והכרעה
10.
חומרתה של עבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה אינה מצריכה מילים. עבירה זו טומנת בחובה פוטנציאל סיכון משמעותי לציבור משתמשי הדרך. רק בנס הסתיים האירוע נשוא כתב האישום כפי שהסתיים ופציעתו החמורה של הנאשם מהווה דוגמא למסוכנות הרבה הטמונה בנהיגה פרועה. בשנים האחרונות ניכרת מגמת החמרה בפסיקה. לא בכדי, העונש המירבי שקבע המחוקק לצד עבירה זו, 20 שנות מאסר, מדבר בעד עצמו ומבטא את החומרה הרבה אותה מייחס המחוקק ואת סלידת החברה מעבירות אלה. כלי רכב הופך לכלי נשק ונהיגה פוחזת, מסכנת חיי אדם ,יוצרת תחושה ציבורית קשה של חוסר ביטחון אישי וסיכון ממשי לכלל המשתמשים בדרך, תוך התעלמות בוטה מאוכפי החוק והסדר הציבורי. מאופן הנהיגה של הנאשם ניכר זלזול בחוק ובמשרתי הציבור האמונים על אכיפתו שקראו לו לעצור ודלקו אחריו.

סבורני כי במצב דברים זה, בו הדברים מקבלים משנה חומרה כאשר הנאשם בוחר לברוח מהשוטרים שניסו לעצור אותו, כשבאמתחתו רכוש שהושג בעוון והוא נוהג כאשר מתקיים בעניינו הליך בבית משפט לתעבורה בתל אביב בגין עבירת תעבורה שעניינה נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, מחייבת תגובה עונשית חריפה.

11.
במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, בנסיבות ביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

הנאשם בן 27. עברו הפלילי אינו מכביד ושירות המבחן התרשם שלא הושרשו בו דפוסים עברייניים. לא ניתן להתעלם ממצבו הבריאותי, הגם שמצבו הרפואי הוא תולדה של העבירה ותוצאתה.

מתחם העונש ההולם במקרה זה, מחייב ביטוי של מדיניות הענישה הנהוגה, הרתעת היחיד והרבים והערכים החברתיים שנפגעו, שמירה על גופו של אדם וביטחונו האישי והגנה על שלום ציבור המשתמשים בדרך.

12.
בענייננו, ברח הנאשם ממחסום דוקרנים משטרתי, כשהוא מנקב תוך כדי כך את צמיגי הרכב הימניים ותוך סיכון חיי אדם נהג בפראות בכבישים ראשיים כשהמשטרה דולקת בעקבותיו והוא אינו נענה לקריאות השוטרים לעצור. המרדף בא אל סיומו רק בשל העובדה שהנאשם התהפך עם רכבו לצד הדרך ונפצע באופן קשה.


לאור העבירות המיוחסות לנאשם, חומרתן כפי שבאה לידי ביטוי בעובדות כתב האישום ומדיניות הענישה שהתוותה על ידי בית המשפט העליון, לאור התגברות מדאיגה של תופעת "עבריינות דרכים" וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והצורך למגר תופעה זו, יש לשקף באמצעות ענישה הולמת מסר ברור של הרתעה והתראה. (ראה לעניין זה ע"פ 3575/12, מחראב נ' מדינת ישראל
, ניתן ביום 24.6.2012, פורסם בנבו).

אני סבורה כי מתחם הענישה שהציע ב"כ המאשימה בין 3 ל- 6 שנות מאסר, הוא מתחם הולם למעשה העבירה.

למעלה מן האמור אציין, כי המלצת שירות המבחן על הטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ואימוץ ההמלצה על ידי ב"כ הנאשם אינם עולים בקנה אחד עם עקרון ההלימה.

13.
יחד עם זאת, במקרה זה יש להתחשב בתוך מתחם העונש ההולם בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, בהתאם לסעיף 40יא לחוק העונשין. עיון בתסקיר שירות המבחן מגלה כי מצבו הרפואי של הנאשם משפיע על יכולת העסקתו ועל מרקם היחסים המשפחתיים. יש לשקול לנאשם לקולא גילו הצעיר, אורח חייו הנורמטיבי יחסית, הפגיעה במשפחתו וילדיו הקטינים, ההודאה ולקיחת האחריות (כפי שעולה גם מתסקיר שירות המבחן), מצבו הרפואי כפי שעולה מאסופת המסמכים הרפואיים, עברו הפלילי הלא מכביד של הנאשם והעובדה שריצה עונש מאסר בעבודות שירות.

14.
לנוכח כך ובהתחשב במכלול השיקולים המפורטים לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:


א.
3 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 5.1.2014 ועד ליום 6.3.2014.

ב.
12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי שלא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה.

ג.
6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון.

ד.
פסילה מלהחזיק ולקבל רישיון נהיגה למשך 3 שנים במצטבר לכל פסילה אחרת. הפסילה תחל מיום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום,
ט"ז חשוון תשע"ה, 09 נובמבר 2014, במעמד הצדדים.
















פ בית משפט מחוזי 32196-01/14 מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר חאג' יחיא, ג'אמל בן פתחי אחמד, עאדל בן פאלח אבו לחיה (פורסם ב-ֽ 09/11/2014)