פסקי דין על מועתז סגייר | פסקי דין על עמאד סגייר | פסקי דין על עירית שפרעם | פסקי דין על וועדת המכרזים שליד עיריית שפרעם | פסקי דין על עומר נפאע ואח' |

52808-10/14 עתמ     12/11/2014




עתמ 52808-10/14 מועתז סגייר, עמאד סגייר נ' עירית שפרעם, וועדת המכרזים שליד עיריית שפרעם, עומר נפאע ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 52808-10-14 סגייר ואח'
נ' עירית שפרעם
ואח'


12 נובמבר 2014





בפני

כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר

עותרים

1
.
מועתז סגייר

ת"ז
203635487


2
.
עמאד סגייר

ת"ז 059990531


נגד

משיבים


1. עירית שפרעם


2. וועדת המכרזים שליד עיריית שפרעם


3. עומר נפאע


4. חוסיין בושנאק



החלטה

1. העותרים הגישו עתירה מנהלית על מנת שבית משפט יבטל מכרז מס 15/2014 להפעלת מזנון נייד בבית ספר מקיף ג' על שם אברהים נימרחוסין בשפרעם, מכרז שפוצל לשני מכרזים, א' וב') ויבטל זכייתם של משיבים 3,4 במכרזים הנ"ל. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים למניעת שינוי המצב הקיים היום, באופן שיאפשר לעותרים להמשיך ולנהל את המזנון הנייד אותו הם מנהלים היום בבית הספר.

2. החלטה זו עוסקת בבקשה לצו הביניים בלבד. נתבקשה תגובת המשיבים, ולאחר שנתקבלה, תוך עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו, אינני נעתרת למתן צו הביניים המבוקש, מבלי שעלה צורך לקיים דיון במעמד הצדדים.





3. עובדות הרקע
3.1
בשנת 2013 זכה העותר מס' 1 במכרז מס' 14/2013 להפעלת מזנון נייד בבית ספר מקיף ג' ע"ש אברהים נימר חוסין (להלן "בית הספר") ונחתם עמו הסכם. נוסח ההסכם צורף. (להלן "ההסכם").
3.2
ההסכם קבע כי ההתקשרות היא לתקופה של 10 חודשים, החל מיום 27.8.13 ועד ליום 30.6.14. (ס' 2.1 לנוסח ההסכם). עוד נקבע כי בתום תקופת ההפעלה הראשונה רשאית העיריה בהסכמת המפעיל להאריך את תקופת הזכיון לתקופות נוספות של שנת לימוד בכל פעם, עד לתקופה כוללת של שתי שנות לימוד. עוד נכתב במפורש, כי ההארכות מעבר לתקופת ההפעלה הראשונה יהיו ע"פ שיקול דעתה והחלטתה הבלעדית של העיריה. (ס' 2.2 להסכם)
3.3
עוד נקבע כי על המפעיל לשלם לעיריה דמי הפעלה חודשיים שישולמו מדי שנה מראש (בששה תשלומים חודשיים רצופים) ,וכן לשלם הוצאות צריכת המים, החשמל, הטלפון וכל הוצאה אחרת שתדרש להפעלת המזנון.
3.4
ביום 15.5.14, כחודש ומחצה לפני תום תקופת ההפעלה הראשונה, שלחה
העיריה מכתב לעותר כי חלק מהשיקים שמסר לעיריה במעמד חתימת ההסכם חוללו, ודרישות קודמות של העיריה לקבלת התשלומים לא נענו. לפיכך הודיעה העיריה לעותר 1 כי ההסכם עימו מבוטל, והוא נדרש לשלם מידית את כל החובות על פי ההסכם, ולפנות את המזנון. המכתב נשלח לעותר שוב ביום 3.6.14 וביום 1.7.14 בדואר רשום. ביום 12.8.14 נשלח מכתב נוסף לעותר ונמסר לו ידנית, והודע בו כי נאסרה עליו הכניסה לבית הספר והעיריה עומדת לפרסם מכרז חדש. משהמשיך העותר להפעיל את המזנון בניגוד למכתבים שנשלחו אליו, נדרשה מחלקת תברואה ורישוי עסקים לפנותו משם, במכתב שנשלח אליה ביום 4.9.14.
3.5
ביום 20.8.14 נתכנסה מועצת העיריה (לא צורף תרגום הפרוטוקול לעברית). בקשתו של העותר 1 להארכת תוקף ההסכם ומימוש האופציה הקיימת נדחתה על ידי מועצת העיריה, אך הוסכם להפחית רטרואקטיבית את דמי הזכיון החודשיים לסכום של 8,500 ₪, במקום 10,480 ₪ לחודש.
3.6
העותר הציג קבלת תשלום מיום 8.9.14 על סך של 20,000 ₪ והוא טוען לתשלום מלוא חובו בהסתמך על קבלה זו.
3.7
ביום 1.10.14 פרסמה עירית שפרעם
שני מכרזים להפעלת המזנון הנייד בחטיבת הביניים (מכרז 15/2014ב') ובחטיבה העליונה (מכרז 15/2014א)
3.8
העותר פנה באמצעות עורך דינו לראש עירית שפרעם
במכתב מיום 14.10.14 שבו נטען כי בתום תקופת ההפעלה חידש העותר את ההסכם עם העיריה לשנת הפעלה נוספת, ובקש להמתיק את התנאים הכספיים של ההפעלה. במכתב מאותו היום השיבה עירית שפרעם
כי תוקף ההסכם היה לתקופה שהסתיימה ביום 30.6.14, ההסכם לא הוארך לשנה נוספת, העותר לא שלם את המוסכם עימו , וכן לא שלם הוצאות חשמל ומים. בנוסף נכתב כי העותר נמצא בין כותלי בית הספר באופן לא חוקי שכן נדרש להתפנות משם. בקשת העותר נדחתה.
3.9
אציין כי על אף הפרוט שצויין לעיל ונמסר בתגובת המשיבה 1, בעתירה עצמה נטען כי העיריה נתנה הסכמתה למימוש האופציה לשתי תקופות הפעלה נוספות בנות שנה כל אחת.
3.8
ביום 16.10.14 נפתחה תיבת המכרזים. בהחלטות ועדת מכרזים מיום 18.10.14 נקבעו הזוכים בשני המכרזים שהם משיבים 3,4. יצויין כי בין המציעים במכרז היה גם העותר מס' 2
אשר נתן הצעה , כאשר הזוכים נתנו הצעות גבוהות ממנה. בנוסף צויין בועדת המכרזים כי לא היתה זהות בין הערבות הבנקאית שצורפה למסמכי המכרז לבין זהות המציע שהוא העותר 2, וכן אחוז התוספת המוצע על ידו לא תאם את המחיר שציין. אך הועדה לא התייחסה לפגמים אלו כפגמים המונעים השתתפות, מאחר וממילא לא היתה הצעתו בין ההצעות הגבוהות ביותר.

4. טענות העותרים
4.1
העותרים טענו כי קיימת מחויבות של העיריה לאפשר להם שתי שנות הפעלה נוספות מכח ההסכם הקיים. נטען כי ההתחייבות ניתנה בע"פ או על ידי ביצוע בפועל, ולכן מחייבת את העיריה. עוד נטען כי מכח התחייבות זו שלמו את חובותיהם לעיריה. מטעם זה לא היה מקום לטענתם לצאת במכרז חדש.
4.2
עוד טוענים העותרים כי הכרזת המשיבים 3,4, כזוכים במכרז בטעות יסודה. במכרז ב' ההצעה הגבוהה ביותר היתה של העותרים,
(המחיר שהוצע 7,750 ₪) וטעותם בין אחוז התוספת שהציעו לבין המחיר שציינו בהצעתם הינה טעות טכנית בלבד, ולא פגם מהותי.
4.3
לגבי הזוכה במכרז א' נטען כי אמנם הצעתו היתה הגבוהה ביותר, אך לטענתם בעוד שהציע תוספת של 242% על הבסיס (הבסיס 2,500 ₪) בסופו של דבר המחיר החודשי שהציע היה 6,050 ₪. לטענתם העותרים המחיר משקף תוספת ש "כוללת את הבסיס" בתוכה.
4.4
לכן נטען לאפליה ולטענתם הם למעשה הזוכים במכרז, על שני חלקיו.

5. השיקולים בצו ביניים
בית המשפט בבואו להכריע בשאלת מתן צו ביניים בוחן את סיכויי העתירה ומאזן הנוחות.



ראו לעניין זה ברם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים
(6.4.06) כב' השופטת נאור -


"כידוע בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן צו ביניים עליו לבחון ככלל שני עניינים. הראשון הוא סיכוי העתירה להתקבל והשני הוא עניין "מאזן הנוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך ".

כך נקבע גם במסגרת בר"ם 5793/06 ד"ר חאלד דיאב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת (20.9.06) -

"בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן צו ביניים, עליו לבחון שני שיקולים עיקריים - סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. השיקול החשוב מבין השניים הוא שיקול מאזן הנוחות, שעניינו הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן צו ביניים, אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו המבוקש. בגדר שיקול זה יבחן בית המשפט, בין השאר, את האפשרות שמא אי מתן הצו יסכל ואף ייתר את בירור ההליך העיקרי (ראו
בר"ם 8133/02

רובינשטיין נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה – כרמיאל, מיום 22.12.2002, מפי
השופטת ביניש;
ראו גם
בר"ם 1190/06
סנדל נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסק-דין מיום 18.5.2006, מפי השופטת נאור). ....... לעניין מאזן הנוחות, שהוא כאמור השיקול המכריע: כאן יש לבחון את הצורך שבשמירת המצב הקיים, לעומת יצירת מצב חדש בטרם התברר ההליך לגופו".

6.
סיכויי העתירה
6.1

העתירה מסתמכת בראש וראשונה על הסכם
המחייב את העיריה. שאלה זו עובדתית, ומהחומר שהונח לפני, עולה לכאורה כי אין בסיס לטענת העותר. העותר לא עמד בהסדר התשלומים על פי ההסכם, וזאת ניתן ללמוד מכך שביום 8.9.14 שלם סכום חוב של 20,000 ₪, שאין בידי נתונים אם מדובר במלוא החוב או חלקו.
6.2
אין כל ראיה על הארכת ההסכם עם העותר והסכמת העיריה למימוש האופציה. על פי הקבוע בהסכם, ההחלטה על הארכת ההסכם לתקופה נוספת היא החלטת העיריה, בשיקול דעתה הבלעדי. מהמכתבים שצורפו עולה כי העיריה לא הסכימה בשום שלב למימוש האופציה, דהיינו להארכת תקופת ההסכם לשנה נוספת. הצדדים אף צרפו החלטת מועצת העיריה מיום 20.8.14 המאמצת החלטות ועדה שהוקמה, שלא להאריך את ההסכם עם העותר.
6.3
העותר צרף קבלה על תשלום של 20,000 ₪ ביום 8.9.14. התשלום הוא לאחר החלטת מועצת העיריה מיום 20.8.14. ממנה עולה סירובה להאריך את ההסכם לתקופה נוספת. התשלום בוצע גם לאחר שיצא מכתב ביום 4.9.14 לאגף התברואה והרישוי, לפנות את העותר משטח בית הספר.
6.4
סיכום ביניים לענין טענת החוזה – הטענה לכאורה איננה מבוססת בראיות וסיכוייה קלושים.
6.5
לעותרים טענות נוספות לענין הליך הבחירה של הזוכים במכרז. גם לטענה זו סיכויים מוחלשים.
העותר 2 שהוא המציע במכרז הציע במכרז ב' תוספת של 155% על סכום הבסיס של 2,500 ₪. חישוב התוספת מלמד על סכום תוספת של 3,875 ₪ וביחד עם סכום הבסיס מגיע לסכום של 6,375 ₪. אך הצעת המחיר מטעמו היתה 7,750 ₪. פער בלתי מוסבר. אצל המציע הזוכה היתה התאמה מלאה בין תוספת האחוזים המוצעת לבין המחיר שנקב, ותוספת האחוזים מבחינתו היתה הגבוהה ביותר.
גם אם היתה טעותו של העותר טעות בתום לב, לא ניתן לכאורה להתייחס להצעתו הדו משמעית.
אחוזי התוספת שנקב בהם נמוכים מהצעות אחרות, אך העובדה שהמחיר שנקב בו שונה מחישוב האריתמטי של אחוזי התוספת משאיר לו לכאורה לטעון שהמחיר שלו הוא הגבוה ביותר. הקביעה הדו משמעית יכולה לאפשר למציע משחק אפשרויות בהתייחס למציעים אחרים עם פתיחת תיבת ההצעות, כפי שאכן קרה כאן, ולכן לא ניתן לכאורה לבחור בהצעתו כהצעה זוכה, מבלי שתפסל מהנימוקים שציינתי.
לענין מכרז א' – שם זכתה ההצעה הגבוהה ביותר, הן במחיר והן באחוזי התוספת.
מאחר והצעת הזוכה היתה גבוהה מהאחרות בשני הפרמטרים האלו, העובדה שהמחיר שנקב הזוכה שם כבר כולל בחובו את סכום הבסיס, אין לה משמעות מפריעה. בנוסף, ועדת המכרזים קבלה את "טעות הסופר" (במקום 242% צריך להיות 142% ) טעות שתאמה את אופן חישוב המחיר, ונתנה לו הסבר.





7. מאזן הנוחות
7.1
אחזור ואציין את מקבילית הכוחות. ככל שסיכויי העתירה נמוכים יותר, כך נדרש להקשות בדרישת מאזן הנוחות.
7.2
מדובר בשירותי מזנון לבית ספר פעיל. השירותים נחוצים לתלמידים, ויש לאפשר לזוכים להפעילם. למול הנזק שיגרם מאי הפעלת המזנון על ידי הזוכים, קיימות טענות העותרים, שסיכוייהן נמוכים, ואין ליתן להם לזכות מכח העובדה שלא קיימו דרישות פינוי שהופנו אליהם מבעוד מועד.
7.3
לא פתחתי דיון בנושא נקיון כפיו של העותר 1, בשל כך שגם ללא טענה זו, דין הבקשה לצו ביניים –להדחות.

8. לסיכום
8.1
מהנימוקים שצויינו לעיל – הבקשה לצו ביניים נדחית.
8.2
העותרים, ביחד ולחוד, ישאו בשכ"ט ב"כ
הנתבעים 1,2 בסכום של 4,500 ₪ ושכ"ט ב"כ משיב 3 בסכום של 2,500 ₪.
התשלום בתוך 30 יום מהיום.
8.3
העותרים יתנו הודעה בכתב בתוך 30 יום מהיום, האם בכוונתם לנהל את התיק העיקרי.
8.4
אלי למעקב ביום 12.12.14.
8.5
המזכירות תודיע לצדדים על החלטה זו.
ניתן היום,
י"ט חשוון תשע"ה, 12 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.





הוקלד על ידי .......







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 52808-10/14 מועתז סגייר, עמאד סגייר נ' עירית שפרעם, וועדת המכרזים שליד עיריית שפרעם, עומר נפאע ואח' (פורסם ב-ֽ 12/11/2014)