פסקי דין על יצחק זרקה (לביא) | פסקי דין על שרות התעסוקה / תל אביב

41656-05/14 עלח     12/11/2014




עלח 41656-05/14 יצחק זרקה (לביא) נ' שרות התעסוקה / תל אביב








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


על"ח 41656-05-14
על"ח 18199-09-14


12 נובמבר 2014

לפני
:

כב' השופטת
אופירה דגן-טוכמכר

ה
מערער
יצחק זרקה (לביא)
בעצמו

-

ה
משיב
שרות התעסוקה / תל אביב




פסק דין


בפני
שני ערעורים שהגיש מר יצחק זרקא (לביא) [להלן המערער]
בגין "סירובים" שנרשמו לו על ידי המשיב.
תיק 41656-05-14 נוגע להפניה מיום 16.3.14 לעבודה כקופאי בסופרמרקט.
תיק 18199-09-14 נוגע להפניה מיום 15/6/14 לעבודה כקופאי בסופרמרקט.

רקע עובדתי:
1.
התובע רשום במחלקת הבטחת הכנסה אצל המשיב החל מחודש דצמבר 2005.
2.
המערער עמד בפני
ועדה לבדיקת כושר ביום 9/3/14. הועדה לבדיקת כושר קבעה כי המערער נמצא מתאים לעבודה במגבלות – "ללא הרמת משאות מעל 6 ק"ג ללא כיפופי גב מרובים ללא סידור סחורה".
עוד נכתב בהחלטת הועדה "לא מתאים לעבודה כירקן, אין מניעה מקופאי או טיפול בקשישים לא סיעודיים".
3.
אציין כי מדו"ח שירות התעסוקה שהוגש (נ/4) עולה מאז 2005 התובע לא השתלב בשוק העבודה, למעט 11 חודשים במהלך שנת 2009 עת עבד בעירית בני ברק על פי הפניה של המשיב (המערער טוען כי עבד בעירית בני ברק במשך שנתיים וחצי, אלא שעדות זו איננה מתיישבת לכאורה עם רישומו כדורש עבודה במקביל לתקופת העבודה הנטענת).
במהלך השנים, המערער הופנה אל למעלה מ – 30 מקומות עבודה בהם נמצא "לא מתאים למעסיק".
4.
על רקע האמור, להלן החלטתי ביחס לשני הסירובים דנן:

הפניה מיום 16/3/14
5.
ביום 31/3/14 התובע הופנה לחב' לין ביכלר משאבי אנוש לצורך השמה בעבודה כקופאי בסופר מרקט. בהמשך הדברים נשלח התובע לראיון בסניף.
6.
ביום 3/4/14 רשמה גב' אלינה אלבו מחברת לין ביכלר משאבי אנוש את הדברים הבאים ביחס למערער (ראה נ/2):
"הנ"ל התראיין היום בסניף הרשת בב"ב למשרת קופאי. נקבע שיהיה קופאי, בגלל מצב בריאותי – לא יכול פיזי. בראיון עבודה אמר שלא יכול לעבוד יותר מ-8 שעות (דבר שלא ציין לפני), בשל אותן בעיות בריאות וכפי שידוע לכן, לעיתים נדרש לעבוד שעות נוספות (כלומר יותר מ- 8 שעות – שעות המשמרת).
לא מתאים. "
7.
על רקע ההודעה הנ"ל שנשלחה לגב' בת שבע שלמה מתאמת השמה, נרשם לתובע סירוב.
8.
בהודעת הערר שהגיש המערער נטען (נ/1):
"המראיינת ביקשה קופאי שמוכן לעבוד יותר משמונה שעות, היות שאני לא חייב לעבוד יותר משמונה שעות לא רציתי לקבל עבודה."
9.

בפרוטוקול הישיבה של ועדת הערר הודיע התובע כי סירב לקבל את העבודה כי אמרו לו שצריך לעבוד מדי יום בשעות נוספות כ- 10 שעות במשמרת.

10.
ועדת הערר דחתה את הערר בקבעה כדלקמן:
"הוועדה סבורה כי העבודה המוצעת תואמת את מגבלותיו הרפואיות.
מעיון בהודעת המעסיקה הגב' אלינה אלבו מיום 3.4.14 לא צויין כי על העורר לעבוד לפחות 10 שעות במשמרת. אשר על כן יש לדחות את הערר. "
11.
לאחר ששמעתי את טענותיו של המערער כנגד הסירוב שנרשם לו בגין ההפניה מיום 16/3/14 לא מצאתי לקבל את ערעורו.
12.
בדיון בפני
טען המערער כדלקמן :
"המראיינת אמרה לי שכל משמרת זה עשר שעות עבודה. אני אמרתי לה שאני לא מוכן לעבוד עשר שעות. היא אמרה שמשמרת לילה זה מחמש בערב עד שלוש לפנות בוקר... שמשעה 12 בלילה עד אחת מחכים עד שהלקוחות ילכו, מדובר בסופר יש ברח' עזרא בבני בנק והוא פתוח כל יום עד 24:00 ולקוחות יוצאים עד שעה אחת.
משעה אחת עד שתיים בלילה סופרים את הכסף, ומשעה שתיים עד שתיים וחצי מחכים עד שיגיעו ההסעות ויוצאים בשתיים וחצי ואמרה לי שבשלוש אני מגיע הביתה."
13.
בהמשך עדותו נאלץ התובע לאשר שהטענה שקופאי בסופרמרקט "יש" בבני ברק מסיים את המשמרת ב 03:00 לפנות בוקר איננה הגיונית, ואולם טען שכך אמרה לו המראיינת, שכן לדבריו כל הראיון היה מפוברק ולא היתה כוונה אמיתית לקלוט אותו לעבודה אלא להרתיע אותו.
14.
טענותיו של המערער אינן מעוררות אמון ואינן מתיישבות עם השכל הישר.
15.
עיון בתכתובת המייל מעלה כי פרט לעניין השעות, המערער טען בפני
המעביד כי אינו יכול לבצע עבודה של קופאי בשל מצבו הרפואי, וזאת בניגוד לקביעה מפורשת של הועדה הרפואית בעניין. העלאת טענות ביחס למצבו הבריאותי בפני
המעביד, כאשר הטענות אינן רלוונטיות למשרה, כשלעצמה, איננה מתיישבת אם רצון להתקבל לעבודה.
16.
אשר לעניין השעות הנוספות, מהודעת המייל עולה כי המעסיק אכן אישר כי לעיתים מתבקשים העובדים לבצע עבודה בשעות נוספות. בעניין זה איננו מקבלים את טענת המערער כי בנסיבות העניין היה רשאי לסרב לעבודה שבה נדרש העובד לעיתים לעבוד בשעות נוספות.
17.
בית הדין הארצי לעבודה קבע זה מכבר כי סירוב מוחלט לאפשר העבדה בשעות נוספות איננו סביר (ראה דב"ע נז/ 91-7 משייב בנימין נ' שירות התעסוקה (פורסם בנבו)).
18.
מהראיות שבפני
לא התרשמתי כי המערער עשה מאמץ סביר ובתום לב על מנת להשתלב בשוק העבודה. העלאת טענות סרק כי התפקיד איננו מתאים למצבו הבריאותי כמו גם העמדת תנאים בפני
המעסיק, לפיהם המערער מוכן לעבוד רק
8 שעות ביום – אינם מצביעים על נסיון סביר להתקבל לעבודה (ודוק, אינני מקבלת את טענת המערער כי נאמר לו שהעבודה הרגילה היא של 10 שעות במשמרת משעה 17:00 עד שעה 3:00 שכן טענה זו איננה מתיישבת עם ההגיון).
19.
לנוכח האמור לעיל לא מצאתי פגם בכך שנרשם למערער סירוב בגין ההפניה מיום 16/3/14.


הפניה מיום 15/6/14
20.
ביום 15/6/14 המערער קיבל הפניה ל – "שהם שירותי כ"א" לצורך השמה בתפקיד קופאי.
21.
מאחר שהמערער לא הציג בפני
פקידת ההשמה אישור על התייצבות בראיון, ביום 22/6/14
(ראה תכתובת שסומנה נ/3) פנתה רכזת ההשמה של המשיב,
גב' בת שבע שלמה לנציגת חב' שוהם, על מנת לברר האם המערער פנה לחברת שהם בהתאם להפניה שקיבל, והאם צריכים קופאים.
22.
נציגת חברת שוהם ביקשה את מספר תעודת הזהות של התובע ובהמשך הדברים רשמה "לא פנה אלינו". בעקבות פניה נוספת של גב' שלמה ששאלה האם דרושים קופאים השיבה נציגת שהם "בוודאי "
23.
על יסוד ההודעה לפיה התובע לא פנה לחברת שהם נרשם לתובע סירוב.
24.
בעדותו בפני
טען התובע כי בניגוד לאמור בתכתובת המייל מיום 22/6/14, הוא היה בראיון בחברת שהם, ושם התראיין על ידי מכרה שלו בשם עדי. אשר לתוכן הראיון העיד התובע כדלקמן:


"קבלתי הפניה לעבודה בחברת כ"א. הגעתי לחברה פגשתי פקידה שאני במקרה מכיר אותה באופן אישי, היא אמרה לי תשמע, אין לנו כרגע עבודה כקופאי, אבל לא ארשום שהגעת אלינו כדי לקבל עבודה. שאלתי אותה מדוע, היא השיבה שהם עושים טריק עם לשכת התעסוקה על מנת שאנשים יעשו להם כמה שיותר סירובים, איך? על ידי זה שלמשל שולחים בתור קופאי ואומרים לו אין קופאי ואז הוא חושב שזה לא סירוב עבודה ואז מציעים לו עבודה אחרת שהוא כנראה לא ירצה לקבל, ואז הם רושמים את זה בטופס שהצענו לו בוא נאמר מלקט סחורה והיא הייתה מציינת את זה שהוא סירב לקבל את העבודה. במקרה כזה זה נקרא סירוב ואנשים לא יודעים את זה. "

התובע הציג בפני
בית הדין מסמך שלא ברור מתי נמסר לו (שכן לטענתו מלכתחילה המכרה שלו אמרה לו שלא תרשום לו שהגיע לראיון) המדובר בתרשומת על גבי טופס ההפניה מיום 15/6/14 עליו מופיעה חותמת של חברת שהם על גביו נרשם: "הנ"ל הייתה במשרדי. כרגע אין לנו משרות בתחום זה." ההערה נרשמה ללא ציון תאריך ומבלי שניתן לזהות את שם העובד שרשם את ההערה.
25.
אין כל ספק כי תרשומת זו עומדת בסתירה לדברים שנרשמו בהודעת המייל מיום 22/6/14 אשר שימשה יסוד לרישום הסירוב. הסתירה מעוררת סימני שאלה ומצדיקה קיום בירור עובדתי.
26.
עיון בפרוטוקול ועדת הערר מיום 7.8.14 מעלה כי הועדה לא מצאה לקיים בירור עובדתי ביחס לעבר, ותחת זאת, לאחר ששמעה את הצדדים קבעה כדלקמן:
לאור הודעתו של העורר, העורר יגש שוב לראיון עבודה לאחר שהמשיבה שוחחה עם המעסיק וציינה כי יש אפשרות להעסיק את העורר בתור קופאי. בתום 3 חודשי עבודה רצופים הוועדה תתכנס שוב ותקבל החלטה בעניינו של העורר.
למרבה הצער הנסיון לשלב את התובע בעבודה כקופאי, במהלך חודש אוגוסט לא צלח וביום 18/9/14 קבעה ועדת הערר:


"הואיל והעורר בחר שלא לעבוד בתור קופאי כפי שניתנה לו האפשרות מהחלטת הוועדה הקודמת מיום 7/8/14 הוועדה קובעת כי הערר נדחה."

27.

ביום 7.9.14 הגיש המערער את הערעור דנן במסגרתו טען כי אמנם בועדת הערר הוא הסכים להצעה של מנהל הלשכה כי ילך לראיון עבודה על מנת לבטל את הסירוב, אבל לא הסכים לכך שביטול הסירוב יותנה בקבלתו לעבודה.

28.
לאור עמדתו של התובע, אשר לא נסתרה, נדמה כי בין הצדדים לא הייתה הסכמה שהיה בה כדי לייתר את בירור הערר לגופו.
29.
לנוכח האמור לעיל אין מנוס מלהחזיר את עניינו של התובע לועדת הערר, על מנת שתדון בטענותיו ביחס לרישום הסירוב לגופן.
30.
על יסוד האמור לעיל אנו מורה לועדת הערר לשוב ולדון בערר שהגיש התובע ביחס לסירוב שנרשם ביום 7/8/14.
31.
אציין כי לאחר הדיון שהתקיים בפני
המציא המשיב לבית הדין מסמך של חברת שהם שעניינו בירור שהתקיים בעניין. לא מצאתי לעיין במסמך הן מן הטעם שהוגש מבלי שלמערער יכולת להגיב עליו והן מחמת שבית דין זה איננו מחליף את ועדת הערר, שהיא אשר אמורה לברר את המחלוקת העובדתית שבין הצדדים.
32.
לנוכח העובדה שערעור אחד התקבל בחלקו ואחד נדחה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ה, (12 נובמבר 2014
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














עלח בית דין אזורי לעבודה 41656-05/14 יצחק זרקה (לביא) נ' שרות התעסוקה / תל אביב (פורסם ב-ֽ 12/11/2014)