פסקי דין על אלירן שבת | פסקי דין על ביטוח חקלאי אגודה חקלאית שיתופית | פסקי דין על המאגר הישראלי לביטוח רכב -"הפול" |

25006-08/14 א     10/11/2014




א 25006-08/14 אלירן שבת נ' ביטוח חקלאי אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, המאגר הישראלי לביטוח רכב -"הפול"








בית משפט השלום בקריית גת


10 נובמבר 2014
ת"א 25006-08-14 שבת נ' אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח'


בפני
כב' השופט
ישראל פבלו אקסלרד




אלירן שבת
ע"י ב"כ עו"ד לאה טל

התובע


נגד


1. ביטוח חקלאי אגודה חקלאית שיתופית בע"מ

- לא בעניינה
2.
המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

הנתבעת 2 ע"י ב"כ עו"ד אודליה אטיאס

הנתבעים

החלטה

1.
בפני
י בקשת התובע להורות לנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") לשלם לו תשלום תכוף, לכיסוי הוצאות מחייתו ומחיית בני משפחתו. זה המקום לציין, כי בבקשה עצמה נדרש גם פיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מוגברות, אולם במעמד הדיון שהתקיים בפני
י ביום 6/11/2014, הסכימה באת כוח התובע כי עיקר הבקשה הנו בנושא הוצאות המחייה של התובע ובני משפחתו. הדבר אושר גם בחקירתו של התובע בפני
י (ראו: עמ' 5, שורות 13-16).

ואלו עיקרי העובדות הצריכות לעניין זה
:
2.
על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נפגע בשתי תאונות דרכים. האחת מיום 20/6/2013 והשנייה מיום 9/12/2013 (להלן: "התאונה השנייה"). הנתבעת הנה מי שכנגדה הוגשה התביעה בגין התאונה השנייה, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). על פי הנטען, התאונה השנייה אירעה, שעה שהתובע התניע את האופנוע והחליק עת שהוריד את הרגלית, שהיתה רטובה בשל גשמים שירדו אותה העת. כתוצאה מכך, מעד התובע והאופנוע נפל על גופו. טענת התובע הנה, שכתוצאה מהתאונה הוא נחבל ונפגע בידו השמאלית.
3.
התובע פנה ביום התאונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים איכילוב בתל אביב. בסיכום האשפוז אשר צורף לכתב התביעה צוין: "רושם קליני כי מדובר בכאב על רקע מתיחה של הפלקסורים, אך לאור היסטוריה של שבר סקפואיד, לא ניתן לשלול שבר חוזר ולכן קובע בגבס".
4.
כתוצאה מהתאונה, היה התובע במצב של אי כושר החל מיום התאונה ועד ליום 31/8/2014. כמו כן, רופא תעסוקתי קבע, כי הוא אינו יכול להמשיך לנהוג על אופנוע. לעניין זה אציין כבר כאן כי בנסיבות העניין, די בתעודות אי הכושר שצורפו, גם אם לא כולן נרשמו על ידי רופא אורתופד.
5.
התובע הנו יליד שנת 1985. עובר לתאונה עבר בתור שליח בחברת אביב יעל דרומה והשתכר סך של 5,500 ₪ בממוצע.
6.
התובע הנו נשוי ואב לפעוטה בת למעלה משנתיים.
7.
התובע פוטר מעבודתו כשליח, על פי מכתב סיום העסקה מיום 6/8/2014 . עד היום, התובע לא שב למעגל התעסוקה.
8.
קודם להגשת הבקשה דנא, הקדים התובע בקשה לתשלום תכוף מהנתבעת. בקשתו של התובע הועברה אל הנתבעת בחודש מרץ 2014 וביום 27/3/2014 הודיעה הנתבעת שהיא אינה נכונה להקדים תשלום תכוף מצידה.

טענות התובע בתמצית:
9.
לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה ובשל הנזק שנגרם לו, הוא אינו כשיר עוד לעסוק במקצועו כשליח. לטענתו, הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה מסוג זה, הוא סובל מכאבים ונוטל משככי כאבים באופן תדיר.
10.
נטען שאין צורך לצפות ממנו, בשלב זה, להוכיח את נזקו ודי בהוכחת נסיבות התאונה לכאורה, כדי להצדיק תשלום תכוף.
11.
לטענתו, בחינת האפשרות לפסיקת תשלום תכוף תיעשה באופן טכני בלבד, באמצעות בדיקת הכנסותיו אל מול הוצאותיו ובהשוואה להכנסותיו קודם לתאונה. הואיל והתובע ואשתו השתכרו יחדיו סך של 7,000 ₪ קודם לתאונה, והואיל והכנסתם עומדת כיום על סך של 1500 ₪, בגובה הקצבה שמשולמת לרעיית התובע, הרי שיש לפסוק תשלום תכוף בגובה מלוא ערך הפסדי השכר שלו לעבר, מיום התאונה ולמצער, מיום הגשת הבקשה לחברת הביטוח, קרי ממרץ, ולמשך שישה חודשים מעתה והלאה, וזאת על מנת לסייע לתובע לשאת בצורכי המחייה שלו ושל משפחתו, עד שיעלה בידו למצוא תעסוקה התואמת את מצבו הרפואי דהיום.

12.

לטענת התובע, חישוב ההכנסות אותו יש לערוך הנו חישוב ריאלי של ההכנסות בפועל ואין להתחשב בהכנסות שיכול היה לקבל אילו היה פונה בתביעה כלפי המל"ל. כמו כן, נטען, כי על פי ההלכה, קיימת לתובע זכות שלא לבחור במסלול שהתווה סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, ואין לזקוף הדבר לחובתו במסגרת הדיון בבקשה לתשלום התכוף.

13.
לטענת התובע, הוצאות המחייה אותן עליו לשאת בחודש הנן: הלוואה והוצאות מחייה בסך
6,000 ₪, הוצאות נסיעה מוגברות והוצאות רפואיות – כ- 500 ₪ לחודש, הוצאות עבור גז, חשמל, טלפון, ארנונה, מיסים וחובות- 1,000 ₪ בחודש, תשלום עבור חינוך- 750 ₪, שכר דירה – 2,000 ₪.

טענות הנתבעת בתמצית:
14.
לטענת הנתבעת, מהתיעוד הרפואי עולה בבירור, כי אין המדובר בפגיעה מסוג שבר, אלא לכל היותר בחבלה ולכן, תיאוריו של התובע את מצבו הרפואי וחוסר מסוגלותו לעבוד במקצועו כשליח, הינם מופרזים.
15.
נוכח העובדה שהתאונה אירעה לפני למעלה משנה, ובהינתן הפגיעה הקלה שנגרמה לתובע, לשיטתה של הנתבעת, לא ניתן לקבל את גרסתו, לפיה הוא אינו יכול לשוב למעגל העבודה.
16.
התובע לא הציג אסמכתאות להוצאות שהוציא, ככל שזה נוגע לצורכי ריפוי וסיעוד.
17.
התובע צפוי לקבל דמי אבטלה, לאור העובדה שמיום 7/9/2014 הוא נחשב למפוטר, כך שצפויה לו הכנסה עתידית. כמו כן, הואיל ומדובר בתאונת עבודה, על התובע למצות את זכויותיו אל מול המל"ל ולקבל הכספים המגיעים לו משם.
18.
התשלומים ששילם התובע במסגרת פשיטת רגל, אינם מוכרים במסגרת תשלום תכוף.
19.
התשלום התכוף הנו מעין עזרה ראשונה שניתנת לאדם שלא מסוגל לצאת ולעבוד בשל התאונה ואין זה המקרה בתיק זה.
20.
הוצאות מחייה המוכרות במסגרת תשלום תכוף, הנן הוצאות עתידיות בלבד ולכן, התובע אינו רשאי לדרוש תשלום תכוף בגין הוצאות אלו בעבר.

דיון והכרעה:
21.
סעיפים 5- 5ז לחוק הפלת"ד עוסקים בתשלומים תכופים לנפגע בתאונת דרכים, אשר זכאי לפיצויים על פי אותו החוק. התשלומים אותם ניתן לפסוק במסגרת התשלום התכוף הנם בגין הוצאות שהוציא נפגע לצורכי ריפויו ותשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק את צורכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צורכי מחייתו ומחיית בני משפחתו, זאת עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים.
22.
סעיף 5 ב(א) לחוק הפיצויים קובע, כי: "סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף" (ההדגשה שלי- י.פ.א).
23.
ברע"א 9275/03 אברהם פינטו נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נח (2) 295 נקבע: "בבחינת בקשתו של נפגע לקבלת תשלום תכוף בית-המשפט לא נכנס אפוא לעומקן של המחלוקות ולפרטיהן של העובדות. הסעד המוענק לנפגע הוא סעד של חירום, שאין להתלותו או לדחותו אלא בהתקיים ספק של ממש בעצם זכאותו של הנפגע".
24.
במקרה דנא נראה, לפחות לכאורה, שהתובע יהיה זכאי, בבוא העת, לפיצויים כלשהם על פי חוק הפלת"ד. ויובהר - אין באמור כדי לקבוע מסמרות בעניין החבות או הנזק, שכן כידוע, החלטה בבקשה לתשלום תכוף אינה מהווה מעשה בית דין. מעיון בחומר הרפואי שצורף לבקשה, נראה כי התובע הוכיח כי נגרם לו נזק וכי סביר להניח שייפסקו לו בגין נזק זה פיצויים. במצב דברים זה, שומה על בית המשפט לבחון, האם זכאי התובע לסעד של חירום עד לפסיקת הפיצויים, ככל שיפסקו.
25.
זה המקום לציין, כי על אף שהבקשה לתשלום תכוף הוגשה גם בשל הוצאות של ריפוי וסיעוד, הרי שב"כ התובע הכירה בכך, בדיון שהתקיים בפני
י, שעיקר הבקשה הוגשה בשל הוצאות מחייה של התובע ובני משפחתו. גם התובע אישר בחקירתו, כי הוא לא שילם תשלומים עבור ריפוי ולא שכר שירותי עזרה בשכר בשל התאונה (ראו: פרוטוקול עמ' 5, שורות 13-16). לפיכך, באין הוכחה, אפילו לא לכאורה, להוצאות בשל ריפוי וסיעוד, אני דוחה הבקשה ככל שהיא נוגעת לעניינים אלו.

26.
בעניין הוצאות מחייתו של התובע ובני משפחתו

:
בתקנה 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט- 1989 (להלן: "התקנות") מוגדרים צרכי המחיה ונדונה סוגיית הגבלת התשלום בגינם. כך קובעת התקנה:

"(א) צרכי מחיה, לענין סעיף 5(ב)(2) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים.
(ב) בקביעת שיעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי הענין, יש להתחשב בהכנסתו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי העניין, ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר.
(ג) בהתחשבות בהכנסתו של הנפגע קודם לתאונה כאמור בתקנת משנה (ב), לא תובא בחשבון הכנסה שעלתה על ההכנסה המרבית כמשמעותה בסעיף 4(א)(1) לחוק."
(ההדגשה שלי – י.א)
27.
צרכי מחייה הנם צורכי מזון, לבוש, לימודים ומגורים. צרכי המחייה, שבגינם משתלם התשלום התכוף, הם צרכים עתידיים, להבדיל מצורכי הריפוי הכוללים גם את הוצאות העבר, אולם ישנם מקרים בהם פסקו בתי משפט תשלום תכוף, גם בגין התקופה שקדמה לדרישה שהפנה הניזוק למבטח {ראו: בר"ע (מחוזי ירושלים) 4130/02 נגה חברה לביטוח בע"מ דרור יונה, (

פסק דין
מיום 25/7/2002)}.
28.
התובע טוען, כי ההוצאות הקבועות שהוא נאלץ להוציא בחודש לצורך מחייתו ומחיית בני משפחתו מסתכמות בסך של 10,250 ₪. סכום זה כולל הוצאות מחייה, הלוואה, הוצאות נסיעה מוגברות והוצאות רפואיות, הוצאות עבור חשמל, גז, טלפון, ארנונה, מיסים, גן לילדתו הפעוטה, ודמי שכירות בסך 2,000 ₪ לחודש. התובע צירף הסכם שכירות (התשלום החודשי על פיו הינו 2,300 ₪), קבלות על תשלומים לגן ויצ"ו, ותשלומים שהתובע נושא בהם במסגרת תיק פש"ר. יתר ההוצאות הנטענות לא גובו במסמכים מתאימים.
29.
התובע השתכר עובר לתאונה סכום ממוצע של 5,500 ₪ מעיסוקו כשליח. בשים לב לחומר הרפואי שהוגש, כמו גם למכתבו של רופא התעסוקה וכן ממכתב הפיטורים שנמסר לתובע,
נחה דעתי, כי התובע אינו מסוגל לעבוד, בשלב זה, במקצועו כשליח. התובע פוטר רק בספטמבר השנה, וסביר שלא היה סיפק בידו למצוא לעצמו משלח יד אחר. יחד עם זאת, ראוי לציין כי לכאורה, אין המדובר הוא בפגיעה שסביר שתוציא את התובע אל מחוץ למעגל התעסוקה, ועל התובע לעשות כל מאמץ למצוא לעצמו עבודה אחרת, אשר אינה כרוכה בנהיגה בקטנוע, בשלב הזה.
30.
אני דוחה טענות הנתבעת, לפיהן אין לאשר לתובע תשלום תכוף, באשר הוא זכאי לתשלומים בגין דמי אבטלה, או לתשלומים מאת המל"ל באם ימצה את זכויותיו שם. בספרו של א' ריבלין, תאונות הדרכים, מה' רביעית, תשע"ב- 2012,
נידונה סוגיה זו כדלקמן:
"האם יש להביא בחשבון מקורות מחייתו של הנפגע גם את תגמולי הביטוח הלאומי שעשוי היה לקבל אילו פנה למוסדות הביטוח הלאומי והמריצם לממש את זכותו במקרים המתאימים, לקבל קצבאות בגין נכותו? התשובה לכך שלילית, והטעם לכך הוא כפול: ראשית, חוק הפיצויים עצמו אינו מטיל חובה לפנות בתביעה לקביעת נכות כאמור (רע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89). שנית, ההסדר המשמש את התשלום התכוף הוא הסדר ה"מאזן הטכני" של המצוי, לאמור, מקורות המחייה העומדים בפועל לרשות הנפגע. במסגרת הליך זה אין נדרשים לשאלת הפגיעה התפקודית, לעצם היכולת להשתכר, וגם לא ליכולת הבלתי ממומשת להשיג מקורות מחייה אחרים. המאזן נערך על פי מכלול ההכנסות של הנפגע, יהא מקורן אשר יהא, אך לא על פי ההכנסות שבפועל לא באו לידיו – תהא הסיבה לכך אשר תהא" (עמ' 827) (ההדגשה אינן במקור) .
31.
הנתבעת טענה, כי התובע לא התגורר בשכירות קודם לתאונה, ואין זה ברור מדוע בחר להכביד על הוצאותיו, כשהחליט לעבור להתגורר בשכירות, חרף העובדה שהוא אינו עובד למחייתו. בעניין זה, אין דעתי כדעת הנתבעת. נכון הוא, שהתובע העיד על כך שקודם לתאונה הוא לא התגורר בשכירות, אלא אצל הורי זוגתו. ניתן גם להתרשם מעותק הסכם השכירות שהוגש, שתקופת השכירות הנה לשנה החל מיום 1/11/2014. יחד עם זאת, התובע העיד אודות הסיבה שבגינה נאלץ לעזוב את ביתם של החותנים שלו, ועדותו מהימנה עליי (ראו: עמ' 8, שורות 13-18). במצב אליו נקלע התובע, ובשים לב לכך שהוצאות בגין מגורים הנן הוצאות בסיסיות, לא ניתן להשלים עם טענת הנתבעת, לפיה התובע אינו זכאי להכרה בתשלום תכוף בגין הוצאות אלו. סביר להניח שאילו היה ממשיך התובע לעבוד בעבודתו כשליח, היה עומד בתשלומים בגין דמי השכירות. לכן, יש לפסוק לו תשלום תכוף בשל הוצאות דמי שכירות כיום. כך גם לגבי דמי החינוך של הבת. הוצאות בגין לימודים/חינוך הנן הוצאות מחייה בסיסיות ולכן, יש להכירן גם במסגרת התשלום התכוף, ראו בעניין זה ת"א (מחוזי ירושלים) 8433/06, 3880/06 שושה סהאם נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , (החלטה מיום 8/1/2007).
32.
במקרה דנא, לא מצאתי לקבל טענת התובע לפיה יש לפסוק לו תשלום תכוף בגין הוצאות מחייה מיום הפנייה בדרישה לחברת הביטוח שכן, התובע לא הוכיח שהוציא הוצאות בגין מחייה עובר לתאריך 1/11/2014 כפי שהובהר לעיל (התובע התגורר בבית הורי אשתו).
33.
לעניין יתר ההוצאות הנטענות, הגם שלגבי שיעורו של התשלום התכוף, אין בית המשפט נכנס בשלב זה לעומקן ולפרטיהן של העובדות, ניתן להניח שלתובע ולבני משפחתו יהיו הוצאות נוספות בגין מחייה (כמו: מזון, ארנונה, מים וחשמל וכיו"ב). בהיעדר מסמכים המעידים על הוצאות אלו, לא מצאתי לפסוק לתובע את הסכומים המבוקשים במלואם ויש להניח שסכום גלובאלי של 2,500 ₪, יהיה סביר בנסיבות העניין.
34.
אני סבור, כי פסיקת תשלום תכוף לתובע למשך חצי שנה מהיום, תביא לאיזון נכון בין הרצון לסייע לתובע בשל מצבו הכלכלי לאחר התאונה, לבין חששה של הנתבעת מפני תשלום יתר. אין זה מיותר בעיניי לציין בהקשר זה, שבמידה ויתברר כי התובע לא היה זכאי לתשלומים התכופים שנפסקו לו, כולם או חלקם, תהא הנתבעת זכאית להחזר התשלום ששילמה, על פי דין.
35.
סוף דבר, אני פוסק לתובע תשלום תכוף בשיעור חדשי של 5,500 ₪ (2,500 ₪ צרכי מחיה, 2,300 ₪ דמי שכירות, 750 ₪ תשלום לגן) ובסך הכל עבור 6 חודשים שמניינם מהיום, סכום של 33,300 ₪, לתשלום תוך 30 יום. לא מצאתי להורות על ניכוי הסכומים שקיבל התובע מביטוח לאומי וכהבטחת הכנסה, שהרי גם לא נפסק לו תשלום בגין העבר.

ניתנה היום,
י"ז חשוון תשע"ה, 10 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 25006-08/14 אלירן שבת נ' ביטוח חקלאי אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, המאגר הישראלי לביטוח רכב -"הפול" (פורסם ב-ֽ 10/11/2014)