פסקי דין על מיחזור פלדה בע"מ | פסקי דין על מתכות טמרה למסחר | פסקי דין על המאם מחמוד | פסקי דין על גאנם אבו אל היג'א ואח' |

22267-11/13 א     17/11/2014




א 22267-11/13 מיחזור פלדה בע"מ נ' מתכות טמרה למסחר בע"מ, המאם מחמוד, גאנם אבו אל היג'א ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 22267-11-13 מיחזור פלדה בע"מ
ואח'
נ' מתכות טמרה למסחר בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:



בפני
כב' השופטת שושנה שטמר


התובעת
מיחזור פלדה בע"מ


נגד

הנתבעים
1. מתכות טמרה למסחר בע"מ

2. המאם מחמוד

3. גאנם אבו אל היג'א
4. אחים המאם הובלות ומסחר בע"מ
5. ס.ה. אבו חידר מתכות בע"מ
6. המאם חוסאם
7. המאם סעיד
8. תפאל חליל פאסל
9. אחמד עבד אל ראוף
דיאב
10. המאם חיר
11. המאם מוחמד
12. שגיב מימון מלכה
13. חנניה מלכה
14. אחמד אבו אל היג'א
15. אחמד מוחמד אעמר
16. המאם עאמר
17. מוחמד אבו אלהיג'א
18. רסלאן המאם


החלטה מתוקנת



1.
לפניי שתי בקשות: האחת לבטל צו מניעה זמני שניתן בהעדר והשנייה לבטל צו עיקול זמני, שאף הוא ניתן בהעדר.

המבקשים הם חלק מהנתבעים, ולמען הנוחות ייקראו להלן הצדדים "התובעת" ו"הנתבעים" בהתאמה.

תמצית כתב התביעה


2.
התובעת עוסקת במיחזור ועיבוד של גרוטאות ברזל. הנתבעת 1 (להלן "מתכות טמרה") עוסקת באיסוף פסולת מתכת, אותה נהגה לספק לתובעת לצורך מיחזור. הנתבעים 2-3 הם מנהליה ובעלי המניות שלה.



3.
בכתב התביעה פרשה התובעת פרשה של מרמה והונאה שביצעו כלפיה, לטענתה, הנתבעים: התובעת טענה, כי הנתבעים 1-3 ביצעו את מעשי המרמה באמצעות משאיות שבבעלותם, בהן הובילו את פסולת המתכת. נטען כי המשאיות המגיעות נשקלו בעמדת השקילה, בסמוך לשער המפעל על מנת לקבוע את משקלן ברוטו (משאית וסחורה), זאת בפיקוח שוקל מטעם התובעת. על פי הנוהל שהיה קיים, השוקל מסר לנהג המשאית טופס ידני ובו, בין היתר, פירוט המשקל של המשאית כולל הסחורה שעליה. משם עברה המשאית אל עמדת המסווג מטעם התובעת. המסווג קבע את סוגה ואיכותה של הסחורה והורה על פריקתה. לאחר מכן חזר נהג המשאית עם המשאית לעמדת השוקל, המשאית נשקלה שוב, ונקבע המשקל נטו של הסחורה שסופקה, לפיו קיבלה מתכות טמרה את התמורה עבור סחורתה.

4.
נטען כי השוקל מטעם התובעת, הנתבע מס' 12 (להלן "שגיב"), שיתף פעולה עם הנתבעים 1-3. נטען כי היו מספר שיטות על מנת לגנוב מאת התובעת: אחת מהן הייתה, שכאשר משאית אחת של מתכות טמרה עלתה על המשקל, עלתה עמה משאית שנייה, רק בגלגליה הקדמיים, כך שהמשקל ברוטו נרשם כגבוה בהרבה מהמשקל הנכון. בטופס הידני שניתן לנהג לאחר שקילת המשאיות, נרשם המשקל ברוטו בפועל וזאת על מנת שלא לעורר את חשדו של המסווג. רק לאחר השקילה והסיווג, כאשר הנהג חזר עם הטופס הידני, שינה שגיב בתעודת השקילה את
המשקל ברוטו של המשאית למשקל, שכלל גם את המשקל שהוסף מגלגלי המשאית שעלו אף הם על המשקל. שיטה נוספת הייתה ששגיב נהג להעתיק את משקלן של משאיות שלא היו של מתכנות טמרה על טפסים שהתייחסו למשאיות שלה. עוד נטען כי למתכות טמרה הייתה משאית בעלת שתי "אמבטיות".
כאשר הגיע המשאית זו ורק "אמבטיה" אחת הייתה עמוס בפסולת מכת, רשם שגיב ששתי האמבטיות הגיעו מלאות, ומשקל הסחורה במשאית נרשם ככפול. כמו כן טענה התובעת, כי התברר עם פתיחת החקירה מטעמה, כי המשקל שנרשם לגבי חלק מהמשאיות של מתכות טמרה, היה
בלתי ריאלי; היא הסיקה זאת מכך שמדובר במשאיות קטנות שאינן יכולת להעמיס מעל ל-5-6 טון, ונרשם לגביהן שהן שקלו בעמדת השקילה כ- 35 טון, דהיינו כ- 15-20 טון מעל ליכולת הקיבול שלהן. התובעת הדגישה שכאשר שגיב לא עבד, הנתונים שהתקבלו היו סבירים למשקל המשאיות.

5.
נטען כאמור, כי שגיב הודה במעשיו ובשיטות הפעולה שתוארו לעיל.
הוא הדין בנתבע מס' 8, שהיה אחד הנהגים מטעם מתכות טמרה.






5.
באשר ליתר הנתבעים, טענה התובעת, כי חלקם סייעו לנתבעים 1-3 לבצע את מעשי המרמה, בהיותם נהגי המשאיות ו/או כי הם עזרו לנתבעים 1-3 להבריח את רכושן של מתכות טמרה ושל הנתבעים 2-3 על ידי רכישה פיקטיבית של משאיות ו/או מקרקעין על שמם. לגבי הנתבעים 4-7 נטען כי יש להרים את המסך ולראות בחברות אלו (נתבעות 4-5) ובמנהליהן (נתבעים 6-7) כמי שביצעו את המרמה יחד עם הנתבעים 1-3 או כי סייעו להם.

6.
התובעת העריכה את נזקיה בהסתמכה על דוח הערכת נזקי התובעת, אגד/דיסק מסמכי השקילה המוכחים את הנטען על ידה, דיסק נתונים ממערכת המחשוב. התובעת העמידה, לצרכי אגרה, את תביעתה על 5,500,000 ₪, כאשר לטענתה נזקיה גבוהים הרבה יותר.

הבקשה לביטול צו המניעה הזמני

7.
ניתן צו מניעה זמני ביום 12/11/2013 והוא תוקן ביום 09/03/2014. הוא כלל בעיקרו צווים נגד חלק מהנתבעים, שאסרו עליהם לעשות דיספוזיציות ברכוש, אשר התובעת טענה כי הועבר להם על מנת להבריח את רכושם של מתכות טמרה ושל הנתבעים 2-3.

8.
המתנגדים לצו מניעה זה, היו הנתבעים 4-7, 9-1, 16-18 ו- 14. אולם צו המניעה לא חל על נתבעים 4-7 ואף לא
על 9-11. לפיכך יש לדון במסגרת בקשה זו רק לגבי הנתבעים 16-17, 18 ו-
14.

9.
השיקולים שבית המשפט שוקל בעת בדיקה אם יש לתת צו מניעה זמני, מקור בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והם: סיכוייה של התובעת, מאזן הנוחות
בין הצדדים וכן התנהלות הצדדים ושיקולי יושר (וראו גם ברע,א 4848/13 דרים בוסט טבע"מ נ'
t
.
a
.
v



yrvhnology limited
,
ניתן ביום 16/02/2014).

10.
אינני מסכימה עם הנתבעים כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לשלב זה של התביעה על מנת לקבוע, כי יש לה, לכאורה, סיכויים טובים להתקבל. תוארו השיטות המיוחסות לנתבעים המעורבים; התובעת הסתמכה גם על הודאות של שניים מהמעורבים במרמה; על דוח נזקי התובעת, על מסמכי השקילה, על הצלבות המשקלים במערכת המיחשוב ביחס למרמה וכן על ראיות נסיבתיות אחרות (כמו שבימים בהם שגיב לא עבד, המשקלים היו סבירים לגודל המשאיות של
מתכות טמרה, לעומת ימים בהם עבד, אז המשקלים שנרשמו חרגו משמעותית מהקיבולת של המשאיות).

אינני מסכימה עם בא כוח הנתבעים, שמתצהירי הנהגים אשר העידו בדיון לביטול צו המניעה הזמני וצו העיקול הזמני, עולה כי השיטה או השיטות בביצוע המרמה הנטענת, שיוחסו להם, אינן אפשריות. לכאורה הן אפשריות אם היה משתף פעולה מבין
עובדי התובעת, וכאמור, לכאורה נמצא כי שגיא אכן שיתף פעולה ואף הודה בכך.

הוא הדין לגבי הנהגים שהובילו את המשאיות: לא ניתן בשלב זה לומר שהם לא היו מעורבים בפרשת המרמה. הא ראיה, והכל לכאורה, בהודאתו של המשיב מס' 8, שכאמור היה אחד הנהגים ונטען כי נמסרה הודאתו באשר לשיטה.

צו המניעה נגד המשיבים 16 ו- 17

11.
כנגד נתבע מס' 16, חמאם עאמר, נטען בכתב התביעה כי הוא קרוב משפחתו של הנתבע 2, וכי הוברח אליו מיד עם גילוי המרמה הנטענת, ביום 29/09/2013, על ידי רישום הערת אזהרה, נכס מקרקעין של הנתבע 2 הידוע כחלקה 61 בגוש ;8566 – הכל כאמור, על מנת להבריח נכס זה, כך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו ככל שהנתבעים 203 יחויבו בדין.

12.
לגבי הנתבע מס' 17, מוחמד אבו אלהיג'ה נטען, כי הוא קרוב משפחה של הנתבע מס' 3 וכי באותו יום, 29/09/2013, נרשמה לזכותו הערת אזהרה על נכס של הנתבע 3 הידוע כחלקה 33 בגוש 18581 – הכל כאמור, על מנת להבריח נכס זה, כך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו ככל שהנתבעים 2-3 יחויבו בדין.

13.
אני סבורה כי הן סיכויי התביעה, שכאמור יש לה לכאורה תשתית ראייתית שעשויה להביא לקבלת התביעה, והן מאזן הנוחות מצדיקים השארת צו המניעה על כנו.

צו המניעה נגד הנתבע מס' 14
14.
דעתי היא שיש להשאיר על כנו את צו המניעה גם כנגד הנתבע מס' 14, אחמד אבו אלהיג'א, מאותם הטעמים שלפיהם פסקתי שיש להשאיר את צו המניעה על כנו נגד הנתבעים 16-17. נטען כי הוא אחיו של הנתבע מס' 3. ביום 29/09/2013 נרשמה הערת אזהרה לזכותו על הבעלות של הנתבעים 2 ו-3 בחלקה 29 בגוש 10267. אף מאזן הנוחות פועל לטובת התובעת בנושא זה. צו המניעה הזמני ימשיך לחול גם לגבי חלקה 9 בגוש 18580.

צו המניעה נגד נתבעים 7 ו-18.
לגביהם חלק ונרשם צו מניעה זמני ביחס לחלקה 132 בגוש 18566 בשל רישום הערת אזהרה מיום 7/10/13 בשל עסקה במועד גילוי הפרשה נשוא תיק זה, שהתובעת טענה כי היא עסקה פיקטיבית בין קרובי משפחה. צו זה יישאר על כנו.


צו העיקול הזמני


15.
צו העיקול הזמני הוטל, בין היתר, על רכושם, או רכושם לכאורה של נתבעים 4,5,6,7,9 ו- 10, שהם המבקשים בבקשה כאן לבטל את העיקולים ככל שהם מתייחסים אליהם.

16.
כידוע, בדונו בבקשה להטיל עיקול זמני, על בית המשפט להשתכנע "...על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" (וראו תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

ברע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ'
icc industries lnc


(ניתן ב- 28/11/2007) סוכמה ההלכה באשר לנושא "ההכבדה":

"יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו (ראו למשל: גורן, בעמ' 520-522; ר"ע 246/85 ארד חברה לביטוח נ' מ.ב.י בע"מ פ"ד מא(1) 586, 587 (1985); רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות פ,ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (טרם פורסמה, 29/01/2007) (להלן: עניין גב ארי)). יצויין כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות 429-431 (תשס"ז), וראו גם עניין גב ארי)".

17.
הנתבעים 4,5,6,7,9 ו- 10 טענו כנגד צו העיקול, שלא הוכחה תשתית ראייתית לכאורית על מעורבותם; לא נטען ולא הוכח כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין; התובעת לא פירטה כיצד תהיה הכבדה על ביצוע פסק הדין; לא הובאו ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע

פסק דין
.
המשיבות 4-5 הן בעלות אמידות כלכלית.

18.
כבר פסקתי, על פי הכתוב בכתב התביעה והראיות, שנטען כי היא מסתמכת עליהן, שיש להניח כי לתביעה יש סיכויים טובים. אבדוק עתה אם הנחה זו טובה גם לגבי הנתבעים שביקשו לבטל את צו העיקול וכן את יסוד ההכבדה, שהם טוענים כי לא התקיים כאן.






נתבעים 4-7
19.
באשר לנתבעים 4-7 נטען כי הנתבעות 4-5 הן חברות פרטיות, אשר הבעלים והמנהלים שלהם, הנתבעים 6-7, הם אחים של הנתבעים 3-4 וכי הועבר אליהם רכוש – משאיות ומקרקעין – מיד עם פתיחת החקירה מטעם התובעת. גם בנושא זה, דעתי היא שהונחה תשתית ראייתית מספקת לשלב זה, כאשר הקרבה המשפחתית, הקרבה בזמן שבו הועבר הרכוש לידיהם ועיסוקם גם הן בתחום המתכות, מספקת תשתית זו.

עוד נטען כי חברות אלו, 4-5, ניהלו את עסקיהם באותו מתחם של מתכות טמרה, וכי יש להרים את המסך ולראות בהן חברה משפחתית אחת גדולה. נראה, כי בנושא זה לא הונחה תשתית מספקת ואין בכוונתי לבסס את החלטותיי על טיעון זה גם בדוני בבקשה לביטול צו העיקול הזמני. המשמעות היא שהדיון יהיה באשר לרכוש שנטען כי הוברח אל המשיבים הללו, למעט חריג אחד, שהוא חלקת מקרקעין, כפי שאבהיר בהמשך.

20.
בנסיבות אלו, כאשר מדובר לכאורה, ברכוש שהוברח ובנסיבות המעוררות חשד ממשי כי היה שיתוף פעולה בין האחים וחברותיהם על מנת להבריח את רכושם של הנתבעים 1-3, אינני מוצאת לנכון לבטל את עיקול ככל שהוא מתייחס לכל רכוש שהועבר למשיבים 4-7 בסמוך לגילוי הפרשה על ידי התובעת, כאשר רכוש זה כולל את כלי הרכב שהועברו וכן את המקרקעין שעוקלו בחלקה 132 בגוש 18566, ושנטען כי הנתבע 7 העביר אותה על שם אחיו רסלאן, מיד כאשר התובעת פתחה בחקירה. נכון הוא כי החלקה הזו לא הועברה משמם של הנתבעים 1-3 עם הגילוי, אלא באותו מועד על ידי הנתבע 7, אולם נראה כי סמיכות הזמנים והעברה מסיבית של רכוש באותו
מועד, מצדיקה השארת המצב על כנו, על לבירור כל הנושא של הברחת הרכוש.

21.
הוטלו על חברות אלו גם עיקולים על כספים. אינני רואה מקום להטיל עיקולים על כספים שבבעלות חברות אלו, כאשר הקשר שבין חברות אלו למעשי המרמה עצמם איננו ברור כפי מנגד, לכאורה ברור הקשר באשר להברחת הרכוש.

לפיכך, אני מבטלת את העיקולים הזמניים על כספים שהוטלו על כספים של הנתבעים 4-7.

נתבעים מס' 9 ו- 10

22.
נתבע מס' 9 ו- 10 הם הנהגים שנהגו במשאיות המעורבות, לכאורה, במעשי המרמה. נטען כי הם היו שותפים מלאים בעסקת המרמה.

אצל נתבעים אלו עוקלו רכבים וכספים. בנסיבות אלו, אינני סבורה שיש מקום לשנות את צו העיקול הזמני לגביהם.

23.
אתייחס לנושא "ההכבדה" ואקבע כי כאשר ישנה העברת רכוש מסיבית, אך ברור הוא כי המטרה היא להכביד על ביצוע פסק הדין, ככל שיפסוק לטובת התובעת.
בנסיבות אלו, אף דרישה זו התמלאה. .

החלטה זו ניתנה ביום 3/11/14 ותוקנה היום , כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 22267-11/13 מיחזור פלדה בע"מ נ' מתכות טמרה למסחר בע"מ, המאם מחמוד, גאנם אבו אל היג'א ואח' (פורסם ב-ֽ 17/11/2014)