פסקי דין על עו"ד חוסאם אל קאסם | פסקי דין על פאוזי משלב

51346-12/10 א     17/11/2014




א 51346-12/10 עו"ד חוסאם אל קאסם נ' פאוזי משלב








בית משפט השלום בקריות


ת"א 51346-12-10 משלב נ' אל קאסם

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
60- 58

בפני

כב' השופטת
עידית וינברגר


המבקש/הנתבע

עו"ד חוסאם אל קאסם


נגד


המשיב
/התובע

פאוזי משלב



החלטה

1.
בתאריך 9.2.14 הסתיים שלב הבאת הראיות בתיק וניתן צו לסיכומים.
שש ישיבות הוקדשו לשמיעת ראיות הצדדים.
סיכומי התובע הוגשו בתאריך 15.5.14 וסיכומי הנתבע הוגשו ביום 5.10.14.

2.
בתאריך 23.9.14 - 4 חודשים לאחר שהוגשו סיכומי התובע, הגיש המבקש (להלן:"הנתבע") בקשה לאפשר לו להגיש ראיה נוספת – טופס מיום 23.12.13 שהגיש סיף משלב, בנו של התובע, במשרד החקלאות, ובו בקשה להשכרת חלקה (להלן:"מסמך הבקשה").
הבקשה, שמספרה 58, הועברה לתגובת המשיב, אשר התנגד לה.

3.
בטרם ניתנה החלטה בבקשה 58, הגיש הנתבע סיכומים מטעמו, בתאריך 5.10.14.
לסיכומיו, צירף הנתבע, מבלי שניתנה לו רשות בית המשפט, ראיות נוספות וחדשות הכוללות שלושה עמודים מתוך חוות דעת שמאית שנערכה, כפי הנראה, לבקשת מינהל מקרקעי ישראל, ביחס למספר חלקות, שאינן החלקות נשוא התביעה.
מיד לאחר הגשת הסיכומים, הגיש התובע בקשה להורות על הוצאת הנספחים שלא התקבלו כראיה, במהלך הבאת הראיות, מתיק בית המשפט (בקשה מספר 59).

4.
הנתבע, בתגובה לבקשה מספר 59, ורק חודש לאחר הגשת הסיכומים מטעמו (ביום 5.11.14), הגיש בקשה לאפשר לו הגשת אותן ראיות שצורפו זה מכבר לסיכומיו, ללא קבלת רשות (בקשה מספר 60).

5.
החלטה זו תכריע בשלוש הבקשות התלויות ועומדות, כמפורט לעיל.

6.
אקדים ואומר, כי החלטתי לדחות את בקשות הנתבע ולקבל את בקשת התובע, משמצאתי כי הראיות אותן מבקש הנתבע להגיש אינן רלוונטיות לצורך הכרעה בתביעה, ולפיכך אין כל הצדקה לאפשר הגשתן בשלב זה של ההליך.

7.
"ככלל

יש

להקפיד

על

סדרי

דין

תקינים, לרבות

המצאת

ראיות

בשלב

הנועד

לכך
"
(ראו
ע"א 714/88
שנצר נ' ריבלין
, פ"ד מה (2) (1991) 89,95).
עם זאת, בתי המשפט פסקו בעבר, כי ניתן יהיה להתיר הגשת ראיות חדשות לאחר תום שלב הבאת הראיות, מקום בו
מצביע בעל דין על נימוקים המצדיקים סטייה מן הכלל (ראו:
רע"א 2137/02
- אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (30.7.2002)
ע"א 579/90

רוזין נ' בן נון, פ"ד מו (1992) 742,738)

8.
בה"פ (מרכז) 3814-04-08


דליה שני נ' ירון יעקב כץ ואח' (7.3.11) סוכמה ההלכה בנדון, על ידי כב' השופט בנימין ארנון, וכך נכתב:
"ארבעה הם המבחנים להתרת הגשת ראיה שלא הוגשה במועדה :
הראשון, (שהוא הראשון אף במעלה) הינו תרומתה של הראיה שבעל הדין מבקש לצרפה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בתובענה... לשם קיום תנאיו של מבחן זה יש לבדוק הן את מרכזיותה וחשיבותה של הראיה לצורך ההכרעה במחלוקות שבין הצדדים לתובענה, והן את קבילות הראיה והמשקל אשר בית המשפט היה נותן לה לו היתה מוגשת במועד.

השני, עוצמת הנזק הראיתי והדיוני שיגרם לבעל הדין עקב הגשת ראיה לאחר שטען את טענותיו והביא את ראיותיו, באופן העלול "להפר את האיזון העדין שבין הצדדים"... אין דומה מצב בו התובע מבקש להביא ראיה נוספת לאחר שהכריז: "אלו עדי", אך טרם העידו עדי הנתבע, לתובע אשר מבקש לצרף ראיה במסגרת סיכומי התשובה מטעמו, ולאחר שכל טענות הנתבע, לרבות סיכומיו, כבר נפרשו בפני
ו.

השלישי, הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין, מידת אחריותו של בעל הדין לאיחור בהגשת הראיה, ותום ליבו של בעל הדין המבקש לצרף הראיה הנוספת.

הרביעי, עוצמת הפגיעה בניהולו התקין של ההליך וההכבדה על בעל הדין שכנגד (ראו: עניין רוזין, בעמ' 743). כך למשל: אין דומה צירוף "תעודת זהות" של אדם להוכחת רווקותו (ראו: עניין שנצר, בעמ'95) להגשת תצהירו של עד כאשר נדרשת חקירתו על תצהירו."

9.
בענייננו, יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה, מוביל למסקנה כי דין בקשות הנתבע הידחות. אנמק;

10.
מסמך הבקשה אותו מבקש הנתבע להגיש, אינו אלא טופס אותו מילא סיף משלב, בנו של התובע, במשרד החקלאות, בעצת ידידו של הנתבע, גאנם אבו ריא. אבו ריא הינו עו"ד שהושעה מלשכת עורכי הדין, ואשר הוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירות שונות על רקע זיוף במקרקעין. אבו ריא היה שותפו של הנתבע בטיפול בעסקאות המקרקעין נשוא התביעה. לטענת הנתבע, יש בטופס כדי להוכיח כי התובע ובנו פנו אל אבו ריא על מנת להמשיך בעסקת החליפין על בסיס החלקות שנרכשו עבורם.
לטענת התובע, פנה גאנם אבו ריא אל בנו סיף, לאחר שנחקר בתאריך 19.12.13 בתיק זה, והציע לו לנסות לשמור תחילה את חלקה 10 בגוש 18795 ולאחר מכן לנהל מו"מ עם ממ"י ויציע להן חלקות אחרות, שאינן נשוא הדיון, ובו זמנית ינוהל מו"מ עם הנתבע ביחס להחזר כספים לתובע.
אין כל צורך להכריע בין הגרסאות ביחס לנסיבות מילוי הטופס, שכן אין לטופס כל נפקות, או כל השלכה על ההליך שלפניי.
אף אם אקבל כעובדה את הטענה שסיף משלב פנה אל משרד החקלאות בבקשה לאפשר לו לשכור את חלקה 10, מתוך כוונה לקבלה בעתיד במסגרת עסקת חליפין, אין בכך כדי לתמוך בגרסת הנתבע בהליך זה, או להשליך על תוצאות התביעה. העובדה שגאנם אבו ריא פנה אל בנו של התובע בעצה כאמור, בין מטעם הנתבע ובין מטעם עצמו, אין בה להועיל לנתבע.

11.
קטעי השומה אותם מבקש הנתבע להגיש, אף הן אינם רלוונטים לנושא הדיון, ויתרה מכך – אינם קבילים.
קטעי השומה לא צורפו לבקשה מספר 60, אף שנטען כי הן מצורפות – אך צורפו בנספחים לסיכומי הנתבע, אליהם מפנה הנתבע בסעיפים 90-92 לסיכומים מטעמו.
ראשית, אין המדובר בשומות לחלקות נשוא הדיון.
שנית,
מדובר בקטעים בלבד מתוך חוות דעת, שלושה עמודים מתוך תשעה, כפי הנראה. תמהה אני אם באמת סבר הנתבע, עורך דין במקצועו, כי בית המשפט יוכל לקבל כראיה קרעי חוות דעת שהזמין גוף שאינו צד להליך, לצרכים שלא הובררו, ביחס לחלקות שאינן נשוא התביעה, וכי בית המשפט יסכים לקבלן כשהן מוגשות, לראשונה, כנספחים לסיכומים מטעם הנתבע.
תמהה אני עוד יותר על טענת הנתבע לפיה מדובר ב"רשומה מוסדית". הטענה כה חסרת שחר עד כי איני מוצאת להתעכב עליה.
שלישית, השומות אינן רלוונטיות לא רק משום שלא נערכו ביחס לחלקות נשוא הדיון, אלא אף משום שהוכחת שווי החלקה, כפי שנקבע על ידי שמאי מטעם ממ"י אינו יכול להעיד על המחיר ששילם עבור החלקה הנתבע, בשם התובע.

12.
עוד אציין, כי הנתבע נמנע מלהגיש חוות דעת שמאי מטעמו, למרות שאחת מנקודות המחלוקת העיקריות בתיק הינה שווי החלקה היחידה שרכישתה עבור התובע הושלמה, ואף התנגד למינוי שמאי מטעם בית המשפט לצורך קביעת שווי החלקות.

13.
בבקשתו, טוען הנתבע כי רק בעת הגשת הסיכומים כאשר שוחח עם אבו ריא, אמר לו האחרון שברשותו שומות רלוונטיות לתביעה. לא ניתן לקבל את הטענה, שכן אבו ריא היה עד מטעם הנתבע, אשר העיד על הקשר ההדוק שהתקיים בינו לבין הנתבע במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה. שומה היה עליו לברר עמו קודם לשמיעת עדותו אם יש בידיו ראיות רלוונטיות כלשהן.

14.
אבהיר, כי לו הייתי מגיעה למסקנה שחוות הדעת עשויה להיות רלוונטית לצורך הכרעה בתביעה, היה מקום להורות על הגשתה במלואה, בכפוף לזכותו של התובע לחקור את עורך חוות הדעת, אך כאמור, משמצאתי כי אין כל רלוונטיות למסמך, איני מתירה הגשתו.
בהערת אגב אציין, כי אף אם היה הנתבע מבקש להגיש את חוות הדעת כראיה במועד שמיעת הראיות, היה מקום לדחות את הבקשה, לאור חוסר הרלוונטיות של חוות הדעת.

15.
הראיות שמבקש הנתבע לצרף אין בהן כדי לתרום לחקר האמת, ונראה כי כל מטרתו של הנתבע הינה להאריך את ההליכים בתיק, עד אין קץ – גם כעת, לאחר הגשת הסיכומים.
ובכן:

"יש לזכור, כי "שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית-המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שכנגד"
(
רע"א 83/01
- וייס נ' מרדכי נה(3) 730 (2001).


16.
הנתבע צירף לבקשה מספר 58 מסמך, בטרם התקבלה רשות בית המשפט לצרפו.
בנוסף, צירף הנתבע לסיכומים מטעמו, ללא רשות ושלא כדין, קטעי חוות דעת שלא הוגשו במהלך שמיעת הראיות, תוך שהוא אינו טורח לציין זאת כמובן, ואינו טורח לבקש את רשותו של בית המשפט.
התנהלותו זו של הנתבע, עורך דין המייצג את עצמו, מקוממת. יש בה התרסה כלפי ההליך המשפטי כולו, והיא מעידה על זלזול בבית המשפט ובבא כח הצד השני.


17.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשות מטעם הנתבע, בקשות 58 ו- 60, ועל קבלת בקשה 59 מטעם התובע.
אני מורה כי הנתבע לא יוכל להסתמך על אף מסמך שלא הוגש בשלב הבאת הראיות.
בבואי לכתוב את פסק הדין, אתעלם מאותם קטעי מסמכים שהוכנסו על ידי הנתבע לתיק בית המשפט שלא כדין.

הנתבע יישא בשכר טרחת ב"כ התובע בגין שלוש הבקשות בסך 8,000 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 51346-12/10 עו"ד חוסאם אל קאסם נ' פאוזי משלב (פורסם ב-ֽ 17/11/2014)