פסקי דין על tri group kft | פסקי דין על דוד יזהר | פסקי דין על יעקב חוף |

25854-11/12 הפ     18/11/2014




הפ 25854-11/12 tri group kft נ' דוד יזהר, יעקב חוף








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ה"פ 25854-11-12 tri group kft
נ' יזהר ואח'




תיק חיצוני:



בפני

כב' השופט אורן שוורץ


מבקשת

tri group kft
ע"י ב"כ עוה"ד טל בננסון
ויפית ליבלר



נגד


משיבים

1. דוד יזהר
ע"י ב"כ עוה"ד איריס ירדני

2. יעקב חוף
ע"י ב"כ עוה"ד רפי שפירא
ודן ליברמן



החלטה


הרקע לבקשה:

1.
לפניי שתי בקשות שעניינן סילוק התובענה על הסף.
בקליפת אגוז, במסגרת התובענה התבקש סעד הצהרתי לפיו, הסכם הגישור שקיבל תוקף של

פסק דין
מקים חיוב אישי כנגד המשיבים.
לטענת המשיבים, יש להורות על סילוק התובענה על הסף בעיקר משום שהתובענה הוגשה כמסווה לתביעה כספית ויש בה ניסיון ליצוק תוכן חדש להסדר הגישור, דבר שאינו מצוי כלל במסגרת סמכות בית המשפט.
הצדדים מיצו את זכות הטיעון בכתב ועתרו במשותף למתן החלטה בבקשה.

עיקר טענות הצדדים:

2.
לטענת המשיבים (יוזמי הבקשה לסילוקה על הסף של התובענה), אין מקום להורות על בירורה של התובענה לגופה.

3.
כך, במסגרת התובענה עתרה המבקשת כי בית המשפט יצהיר כי הסכם הגישור, שלא כלל את המשיבים דנן, מחייב את המשיבים. היינו מדובר בתביעה כספית במסווה של עתירה לסעד הצהרתי.

4.
יתר על כן, אליבא המשיבים, מדובר בחוסר תום של המבקשת, שמנסה לערוך "מקצה שיפורים" בהסדר גישור, שכלל לא הטיל חיוב על המשיבים. מדובר במהלך שנוגד את עקרון סופיות הדיון, וממילא אינו מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט.

5.
לטענת המבקשת, התובענה דנן הוגשה לבית המשפט מכוח הסדר דיוני שנערך בבית המשפט בין הצדדים דנן. על פי ההסדר הדיוני, הוסכם כי תוגש תובענה ביחס לפרשנות הסכם הגישור.

6.
על כן, כך הוסיפה המבקשת, המשיבים מנועים מלעתור לסילוקה על הסף של התובענה, מה גם שלגופם של דברים אין ממש בטענותיהם, שתכליתן – עיכוב בירור התובענה.


דיון והכרעה
:

7.
עניינה של התובענה דנן, אשר הוגשה כ"המרצת פתיחה", הוא מתן סעד הצהרתי כדלקמן:


"...מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו הצהרתי הקובע כי פסק המגשר, עו"ד רון גזית, אשר קיבל תוקף של

פסק דין
ביום 9.6.09 (להלן: "פסק המגשר", "פסד הדין") מחייב את המשיבים באופן אישי לשלם למבקשת את הסכומים הנקובים בו".

8.
כעולה מהרישא לתובענה היא ננקטה "בהתאם להחלטת כב' ביהמ"ש מיום 3.9.12 (ה.פ. 1155-03-08)...". החלטת זו, הינה פרי הסכמה של הצדדים שלפניי, וזו לשונה:



"ב"כ הצדדים מקבלים את הצעת בית המשפט, שלפיה:

1.
ב"כ המבקשת בתובענה דנן יגיש תובענה לפרשנות הסעיף השנוי במחלוקת באשר לאחריותם האישית של המשיבים 3-4. התובענה תוגש תוך 30 יום.

2.
משיבה 1 תגיש תובענה על פי דברי עוד דורון תוך 30 יום בהליך המתאים.

3.
תשובות לשתי התובענות יוגשו תוך 30 יום מיום המצאתן.

4.
ייקבע קדם משפט לאחר המועד הקבוע לתשובות לצורך קביעת מתכונת הדיון
".


[פר' עמ' 4-5 בה"פ 1155-03-08]

9.
בסופו של הדיון, אושרה הסכמת הצדדים וניתן לה תוקף של "החלטה".

10.
בהמשך להסדר הדיוני, שהוסכם על הצדדים לתובענה בתיק ה"פ 1155-03-08, ננקטו ההליכים הבאים ביחס להסדר הגישור: המבקשת שלפניי נקטה בתובענה דנא. עו"ד דורון הגיש תביעה נגזרת בשמה של ברד רומניה בע"מ, זאת בתנ"ג 27119-11-12 [ס' 15-16 לתגובת המבקשת].

11.
הנה כי כן, מהותן של הבקשות דנן היא חתירה תחת הסדר דיוני שהוסכם על הצדדים שלפניי במסגרת הליך ה"פ 1155-03-08.

12.
התנערותם של המשיבים מההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה, מקימה כנגדם השתק שיפוטי – במסגרת ההליך שנערך בזמנו לפני הנשיאה (כתוארה דאז) השופטת הילה גרסטל, הסכימו הצדדים להגשת שתי התובענות ואילו בהליך שלפניי מעלים המשיבים טענות כנגד זכותה של המבקשת לעשות כן [רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625, (2005)].

13.
לא זו אף זאת. חלק מהותי מההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה מומש, זאת במסגרת ההליך בתביעה הנגזרת [תנ"ג 27119-11-12]. מכאן, שלא רק בהשתק שיפוטי עסקינן, אלא בחוסר תום לב של ממש.

14.
לטענת המשיבים, יש פגם של ממש בהליך דנן ועל כן עומדת להם הזכות ל"התנער" מההסדר הדיוני.


אין דעתי כדעתם, גם בסוגיה זו.

15.
ככלל, מהותה של התובענה היא פרשנותו של הסדר גישור שקיבל תוקף של

פסק דין
. מדובר אפוא ברכיב של הסכם, לו הסכימו בעלי הדין (זאת ללא קשר למנגנון שהביא לקביעת תוכנו של ההסכם). כך עולה מהודעת הצדדים אל בית המשפט במסגרת ההליך בתיק ה"פ 1155-03-08, אשר נחתמה על ידי באי כוחם של הצדדים.

16.
על יסוד אותה הסכמה חוזית, ניתן תוקף של

פסק דין
להסדר הגישור [

פסק דין
מיום 13.8.09].

17.
הלכה היא עמנו וכוחה לא תש כי "פסק-דין המאשר הסכם ממוזגות ומשולבות בו שתי תכונות מצטברות, והן אלו של הסכם ואלו של פסק-דין." [ע"א 116/82 לבנת נ' טולידאנו, פ"ד לט(2) 729, 732 (1985)]. מכאן, שפרשנות הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין
, תיעשה בדרך בה נעשית פרשנות חוזה [ע"א 9803/01 תחנת שירות רמת גן בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 111 (2004)].

18.
מבלי לקבוע מסמרות לגופן של טענות, אין מניעה שצד יעתור לבית המשפט בתובענה לסעד הצהרתי ביחס לפרשנות הרכיב ההסכמי של הסכם הגישור. ממילא סעד שכזה, שנועד למלא חסר פרשני, אינו מהווה תביעה לסעד כספי ואין בו להביא למחיקת התובענה דנן על הסף.

19.
אף לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים. טענות אלה הינן טענות שמערבות עובדה ומשפט ומקומן אינו במסגרת "טענת סף", אלא כטענת הגנה כנגד הנטען בגוף התובענה.

20.
סוף דבר – הבקשות לסילוק על הסף של התובענה נדחות.

התובענה תתברר לגופה.

21.
על מנת למצות את שמיעת כלל העדויות, הדיון שנקבע לשמיעת הראיות בתובענה ליום 8.1.15 יוקדם ויתחיל בשעה 8:30.

22.
העדים שישמעו הם אלה שהגישו תצהירים. זמן החקירה הנגדית של כל עד לא יעלה על פרקי הזמן הבאים:
אמיר קשב – שעה וחצי (45 דקות לכל אחד מב"כ המשיבים).
דוד יזהר
- 50 דקות על ידי ב"כ המבקשת, 30 דקות על ידי ב"כ יעקב חוף
.
יעקוב חוף – 50 דקות על ידי ב"כ המבקשת, 30 דקות על ידי ב"כ דוד יזהר
.

23.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי ויתר טעמי ההחלטה, אני רואה לנכון לחייב כל אחד מהמשיבים בנפרד בשכ"ט ב"כ המבקשת בסך 6,000 ₪, לתשלום לא יאוחר מיום 15.12.14.



ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.















הפ בית משפט מחוזי 25854-11/12 tri group kft נ' דוד יזהר, יעקב חוף (פורסם ב-ֽ 18/11/2014)