פסקי דין על אראלה אבן שושן | פסקי דין על ויויאן שניידר | פסקי דין על עיריית הרצליה | פסקי דין על י.שומרוני - חברה להשקעות ובניה | פסקי דין על גיניאה שריסט מהנדסים ואח' |

40704/07 א     17/11/2014




א 40704/07 אראלה אבן שושן, ויויאן שניידר נ' עיריית הרצליה, י.שומרוני - חברה להשקעות ובניה בע"מ, גיניאה שריסט מהנדסים בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 40704-07 אבן שושן ואח'
נ' עיריית הרצליה










בפני
כבוד השופטת טל לוי-מיכאלי



התובעות
1. אראלה אבן שושן
ע"י ב"כ עו"ד לוטטי ואח'
2. ויויאן שניידר
ע"י ב"כ עו"ד לביא-אילן


נגד

הנתבעת
עיריית הרצליה
ע"י ב"כ עו"ד קפלן
ועו"ד פרנקו ואח'

נגד

הצדדים השלישיים
1. י.שומרוני,חברה להשקעות ובניה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לויתן שרון ואח'
עו"ד זמיר; עו"ד צור
2. גיניאה שריסט מהנדסים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גנות עמיקם ושות'
עו"ד לוין
3. יהודה שטאנג ובניו בע"מ
4. מנורה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נשיץ ברנדס ואח'
עו"ד יוסף
5. אלדד ספיבק חברה להנדסה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד בר-און מנחם ועו"ד גרנאי ואח'

<#1#>

פסק-דין

פתח דבר

1.
הליך זה עניינו תביעה כספית בגין נזקים אשר נגרמו, לפי הטענה, לתובעות ולבתים אשר בבעלותן (להלן: "התובעת 1" או "אבן שושן" ו-"התובעת 2" או "שניידר"), בעת ביצוע פרויקט תשתיות על ידי עיריית הרצליה
או מי מטעמה (להלן: "העירייה" או "הנתבעת"). הפרויקט כלל הסדרת מערך הניקוז בין מזרח העיר למערבהּ, הותקנו מינהרת ניקוז (או "מובל דחיקה"), ומובל ניקוז חדשים. התקנת מינהרת הניקוז התבצעה באמצעות הטמנת צינורות מתחת לאדמה ומובל הניקוז הותקן בחפירה פתוחה (להלן: "הפרויקט"). כל אחת מהתובעות בעלת קוטג' דו-משפחתי השוכן בהרצליה פיתוח (להלן: "הבתים"). התובעת 1 מתגוררת בבית שמספרו 130 והתובעת 2 בבית מספר 132 ברחוב דוד המלך בעיר.
הפרויקט התנהל על ידי שני קבלנים, עמם התקשרה העירייה בחוזים, בעקבות ביצוע מכרז; על ביצוע מובל הניקוז וסלילת "כביש הואדי" הייתה אמונה חברת "י. שומרוני חברה להשקעות ובניה בע"מ
", בפיקוח חברת "גיניאה שריסט מהנדסים בע"מ" (להלן: "שומרוני" ו-"גיניאה") - הן צדדי ג' 1-2; על הטמנת מינהרת הניקוז אשר הותקנה בשיטת הדחיקה, עבדה חברת "יהודה שטאנג ובניו בע"מ", בפיקוח חברת "אלדד ספיבק בע"מ" (להלן: "שטאנג ו-"ספיבק") - צדדי ג' 3 ו-5, ביוזמת החברה לפיתוח הרצליה בע"מ - חברת בת של העירייה (להלן: "החברה לפיתוח הרצליה"). צד ג' 4 - מנורה חברה לביטוח - הוא המבטח של צד ג' 3.

הפרויקט, כמתואר על ידי הצדדים, הינו פרויקט התשתיות הגדול ביותר שבוצע בעיר הרצליה ב-10-15 השנים שקדמו לו.

טענות הצדדים

2.
להלן יובא פירוט תמציתי של טענות הצדדים -

טענות התובעות

3.
לטענת התובעות, בשנת 2005 החלה הנתבעת בביצוע הפרויקט וכבר בתחילתו הגיעו מטעמה מדי יום משאיות לרחוב דוד המלך בהרצליה, כשהן עמוסות בטון ותוך שהן חולפות בחזית גדר בתיהן של התובעות לכיוון דרום על מנת לחצות את רחוב מדינת היהודים; הנתבעת השתמשה במכונות קידוח לצורך חפירת תעלה והפעילה מכבשים רוטטים על מנת להדק את הקרקע. השימוש בכלים הללו גרם לוויברציות אשר מיד עם תחילת ביצוע הפרויקט יצרו סדקים בקירות שונים ברחבי בתיהן של התובעות וכן גרמו להתרוממות המרצפות בחצר בתיהן.

לבית שבבעלותה של התובעת 1 נגרמו סדקים ניכרים בקירות בסלון ובקיר פינת האוכל, סדקי "מדרגות" בקיר הגדר הקדמי לאורך של כ-15 מטרים וסדקים בקיר הגדר שבין שני הבתים באורך של כ-15 מטרים; לבית שבבעלותה של התובעת 2 נגרמו סדקים ניכרים בקירות הסלון, סדק אופקי גדול בקיר הדרומי וסדקי "מדרגות", סדקים בקירות בחדר השינה ובחדרי האמבטיה וסדקים בקיר הגדר הדרומי. נזקים אלו הוערכו על ידי מומחים מטעמן כפי שיפורט להלן.

לתמיכה בטענותיהן צירפו התובעות דו"ח שנערך על ידי ד"ר אביגדור פורת, מהנדס ושמאי מקרקעין (להלן: "פורת") וכן חוות דעת גיאולוגית, ערוכה על ידי ד"ר אברהם אביגור (להלן: "אביגור"), אשר הסתמך בין היתר בחוות דעתו על דוח סקר הקרקע שביצעה הנתבעת.

אביגור קבע כי הנזק בדמות סדקים בקירות בתי התובעות וכן התרוממות או שקיעת מרצפות (וראו פירוט מלא של הנזקים בחוות דעתו בסעיף 4), נבע מעבודתה של הנתבעת בסמוך לבתי התובעות; עבודות הנתבעת כללו מעבר משאיות עמוסות עפר ובטון, מכונות קידוח וטרקטורים, עבודות חפירה לעומק של כארבעה מטרים, הידוק תשתית, כיסוי בעפר וכיסוי דופן הוואדי - פעולות שגרמו כאמור לוויברציות ויצרו את הנזקים בבתים וסביב להם. לטעמו, יכלה הנתבעת להימנע מיצירת נזקים אלה, או לפחות להקטינם, באמצעות הנחת תעלה עמוקה יצוקה בטון בין הכביש לבין הבתים שתחסום את מעבר הגלים בקרקע. פורת העריך את נזקי התובעות בשיעור של 99,000 דולר המורכב משלושה רכיבים: חיזוק הבתים על ידי תוספת כלונסאות מבטון; תיקון הקירות הסדוקים; ופיקוח הנדסי על עבודות אלו. יצוין כי לכתחילה ובהתבסס על חוות הדעת מטעמן, תבעו התובעות גם בגין רכיב של ירידת ערך - רכיב שבסופו של דבר הושמט מתביעתן עקב ביטול סלילת הכביש בסמוך לבתיהן.

נוסף לנזקים הישירים, פירטו התובעות בכתב התביעה כי ספגו נזקים עקיפים בכל הקשור לעבודתה של העירייה בסמוך לבתיהן משך כל תקופת הפרויקט; על הנזקים העקיפים נמנים גם, אך לא רק, הדברים הבאים: עֹגמת נפש רבה ממנה סבלה התובעת 2 המתגוררת בבית עם שני ילדיה בגין רעש, רעידות, אבק והמולה שהיו מנת חלקו של הפרויקט; התובעת 2 ואף בִּתהּ שגרה עמה סבלו מדלקת עיניים קשה ושיעול כבד שנמשך מספר שבועות עקב העבודות; נמנע מן התובעת 2 לנהוג ברכבה במשך כשלושה שבועות, דבר שהביא להפסד 12 ימי עבודה. התובעת 2 העמידה את נזקיה העקיפים בסך 35,000 ₪. אשר לתובעת 1, הבית שבבעלותה הושכר בעת האירועים והדייר שהתגורר בבית ביקש לעזוב טרם תום חוזה השכירות עקב העבודות. חרף הניסיונות הרבים למצוא דייר חלופי, הצליחה לעשות כן רק לאחר שמונה חודשים, דבר שגרם לאובדן דמי שכירות בסך 62,056 ₪. זאת ועוד, העמידה אבן שושן את רכיב עֹגמת הנפש בתביעתה המורכב מסבל שנגרם בעקבות לכלוך, בוץ, רעש ורעידות סביב הבית ובתוכו, בסך 15,000 ₪.

התובעות טענו כי הנתבעת לא פעלה בכל הקשור לתקלות חוזרות שעליהן הלינו כל העת, מתחילת הפרויקט ואילך. בין היתר העירייה נמנעה מלאבטח ולמגן את התעלות שנחפרו ברחוב, דבר שהיווה סכנה מוגברת בעונת החורף כאשר התמלאו הבורות במים ובוץ ומנע מהתובעות מעבר ברחוב ואף גישה לבתיהן; התובעות לא יכלו לצאת ולשוב את ביתן אף באמצעות רכבן נוכח העבודות שבוצעו באתר שהוקם בצמוד לבתים; העדר תאורה באתר הבניה סיכן הן את התובעות והן את העוברים ושבים בתחומי הרחוב; לפיכך, טוענות התובעות כי בהתנהלותה, הפרה העירייה את החובה המוטלת עליה כלפי תושבי העיר ובכך התרשלה. כטענה חלופית, מלינות התובעות על כך כי הנזקים שנגרמו להן הם תוצר של הפרת הוראות חוק התכנון והבניה וכן תקנות התכנון והבניה מצידה של העירייה או שלוחיה.

התובעות טענו אף להשבת כספי הארנונה ששילמו לנתבעת בתקופת הפרויקט, תשלום אשר אינו מוצדק בנסיבות שבהן העירייה לא ביצעה את המוטל עליה כרשות, שכן בין השאר פסולת לא פונתה, ניקיון רחובות לא בוצע ותאורת הרחוב לא עבדה.

במשותף, ועל מנת לקבל טיפול הולם במטרדים והנזקים הכלכליים שנוצרו, פנו התובעות פעמים אחדות במכתבים לראש עיריית הרצליה
דאז, הגב' יעל גרמן, הן בעצמן והן באמצעות בא כוחן בתחילת ההליך; בפני
ותיהן, פירטו את הנזקים שנגרמו להן בעקבות עבודות העירייה, את הקושי בשינוי שגרת חייהן וכן את העובדה שאף על פי שפנו באותן פעמים אין איש שנענה למצוקתן והגיע על מנת להתרשם מהנזקים.

4.
בכתב תביעתן המתוקן העמידו התובעות את תביעתן על הסך של 549,771 ₪; יצוין כי לכתחילה ועד לתיקון כתב התביעה ביום 30.12.2012, הועמדה התביעה על הסך של 1,160,478 ₪ (ראו החלטה מיום 17.12.2012).

טענות הנתבעת

5.
הפרויקט שיזמה העיריה הינו פרויקט רחב היקף לצורך הסדרת מערכת הניקוז בין מזרח העיר למערבהּ והושקעו בו עשרות מיליוני שקלים. במסגרת הפרויקט נקטה העירייה את כל האמצעים הדרושים מרשות ציבורית
-
פעלה באחריות ובמקצועיות כלפי תושבי העיר; ככל שנגרמה לתובעות אי נוחות, היא הייתה בלתי נמנעת ולא עולה כדי רשלנות
; עובר לביצוע הפרויקט שכרה הנתבעת את שירותיה של "ח. מרכס מהנדס יועץ בע"מ" על מנת להכין דוח מקצועי הסוקר את מצב הקרקע באזור החפירות המתעתדות להתבצע. טובי המומחים נשכרו לצורך ביצוע הפרויקט.

אשר לנזקי הסדיקה נטען כי מדובר בסדקים ישנים שנוצרו עובר לביצוע הפרויקט; אשר לנזקים העקיפים, הנתבעת טענה כי מעשיה אינם מהווים חריגה מן הסביר, שכן נעשו לטובת כלל הציבור וכי פעלה ככל שניתן על מנת שהפגיעה בתושבים תהיה מינימאלית ובדגש והבנה שהעבודות בוצעו באזור מיושב - דבר שמעורר קשיים בביצוע פרויקט כה רחב היקף. ככל שנגרם לתובעות נזק, אין זה בשל רשלנות העירייה; לחלופין, כל נזק יש לתלות ברשלנות הקבלנים והמפקחים על הפרויקט. בניגוד לנטען הנתבעת השיבה לפניות התובעות.

6.
הנתבעת שלחה הודעות לצדדים שלישיים נגד הקבלנים והמפקחים שהיו אחראיים לביצוע תקין ושלם של הפרויקט, אשר עמם התקשרה בהסכם. לשיטתה, ככל שייקבע כי נגרמו נזקים לתובעות ואלו נגרמו ברשלנות
-
האחריות מוטלת על כתפי הצדדים השלישיים כמו גם טענה טענות חוזיות המבוססות על ההסכמים.
טענות הצדדים השלישיים

7.
שומרוני (צד ג' 1) טענה כי העבודות שבוצעו על ידיה בוצעו בהתאם להנחיות העירייה ושלוחיה.
בשלהי אוקטובר 2005 החלה שומרוני לבצע עבודות מצפון לרחוב מדינת היהודים;
הנזקים אותם מייחסות התובעות מתייחסים רק לתקופה של תחילת 2005, כאשר שומרוני כלל לא עבדה ליד בתיהן של התובעות; כאשר החלו העבודות, הן בוצעו במרחק של למעלה מעשרים מטרים מגבול מגרשי התובעות. לפיכך,
ככל שנגרם נזק הוא נגרם על ידי שטאנג שהיה אחראי על עבודות התשתית (צד ג' 3). עוד טענה כי לא התרשלה וכי לא קיים כל קשר סיבתי בין העבודות שבוצעו על ידיה לנזקים הנטענים.

8.
גיניאה (צד ג' 2), אשר שימשה כמפקחת על עבודת שומרוני בביצוע עבודות מובל הניקוז טענה בין השאר כי בתקופה לגביה טוענות התובעות לנזקים, עבדו במקום פועלים מטעם שטאנג ובפיקוח ספיבק והבתים סבלו מסדיקה ללא קשר לביצוע הפרויקט וכן נטען כי הנתבעת שוגה בפירוש ההסכם שמכוחו היא תובעת.

9.
שטאנג (צד ג' 3), וכן מנורה חברה לביטוח (צד ג' 4), מי שביטחה את שטאנג בזמנים הרלוונטיים טענו בין השאר כי לא קיים כל קשר בין עבודתם בפרויקט לבין הנזקים הנטענים; עוד טענו להעדר יריבות וכן כפרו בפרשנות הנתבעת של ההסכם מכוחו הן נתבעות ובפרט בפרשנות סעיף השיפוי בהסכם.

10.
ספיבק (צד ג' 5), הוזמנה לבצע ניהול ופיקוח הנדסי צמוד על פרויקט מובל הניקוז בשיטת הדחיקה והקבלן המבצע הינו שטאנג; הפיקוח ההנדסי וניהול הפרויקט נעשו בהתאם לתכנון העירייה והתנהלו כפי שכל מהנדס סביר היה פועל. שיטת הדחיקה בה עבדה ספיבק היא שיטה חדישה ומתקדמת שמתבצעת במינימום הפרעה ולפיכך אין להטיל עליה אחריות.

דיון

11.
זולת חוות הדעת המקצועיות (אביגור ופורת) הגישו כל אחת מהתובעות תצהיר מטעמה; כמו כן, הגישה אבן שושן 5 תצהירים נוספים: תצהיר מטעם בן זוגה השופט (בדימוס) מר מרדכי בלזר ז"ל; תצהיר מטעם מר אריה בלולו, קבלן שיפוצים שביצע עבודת צבע בביתה בשנת 2003 ומצא סדקים מינוריים סביב הדלתות בלבד; תצהיר מטעם גב' עפרה האן זכר אשר שכרה מאבן שושן את ביתה בין השנים 2003-2005 ולא נחשפה לסדקים בכל תקופת השכירות; תצהיר מטעם מר דורון הס, מתווך מקרקעין המתאר את הקושי בהשכרת בית התובעת 1 בעת ביצוע הפרויקט; תצהיר מטעם אייל מישורי - מי ששכר את ביתה של התובעת 1 בחלק מן המועדים הרלוונטיים. העדים נחקרו בבית המשפט על תצהיריהם בחקירה נגדית, הן על ידי העירייה והן על ידי הצדדים השלישיים. המצהיר מישורי לא התייצב לחקירה ומשכך תצהירו הוצא מן התיק (וראו החלטה מיום 30.5.2013 בעמ' 97 לפרוטוקול ש' 23). השופט (בדימוס) בלזר הלך לבית עולמו לאחר שהוגש תצהיר על ידו וטרם נחקר אודותיו וראו להלן.

12.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהן של גב' מלי שדה אשר שימשה במועדים הרלוונטיים לתביעה מהנדסת מחלקת כבישים בעירייה (להלן: "שדה"); וכן גב' נטע אברהם (להלן: "אברהם"), מי ששימשה בעת ביצוע העבודות מהנדסת החברה לפיתוח הרצליה. השתיים נחקרו בבית המשפט על תצהיריהן.

13.
זולת חוות דעת מקצועיות כמפורט להלן, הצדדים השלישיים הגישו תצהירים התומכים בגרסתם כדלקמן -

שומרוני תמכה טענותיה בתצהיר שהוגש על ידי מר אלי שומרוני, סמנכ"ל שומרוני בכל הזמנים הרלוונטיים ועד היום (להלן: "שומרוני").

גרסתה של גיניאה נתמכה בתצהירו של מר אדריאן (עדי) שריסט, אחד מהבעלים של גיניאה (להלן: "שריסט").

מטעם שטאנג ומנורה הוגש תצהירה של גב' איריס ינציק, מי שהייתה מהנדסת הפרויקט מטעם שטאנג (להלן: "ינציק").

ספיבק הגישה תצהיר ערוך על ידי מר שמואל ברעם, מנהל פרויקטים ומפקח צמוד בחברת ספיבק
(להלן: "ברעם").

14.
נוכח הקוטביות בין חוות הדעת של הצדדים מינה בית המשפט ביום 4.2.2009 מומחה מטעמו - המהנדס ושמאי המקרקעין מר יצחק חיט (וראו להלן);

ביום 11.7.2012 נרשמה הסכמת הצדדים כי הם מוותרים על חקירת המומחים מטעמם, תוך שמירה על זכותם לטעון בעניין חווֹת הדעת.

15.
בתיק התקיימו 13 ישיבות בית משפט, מתוכן 4 ישיבות הוכחות. ביום 17.6.2012 נחקר המומחה שמונה מטעם בית המשפט מר יצחק חיט (כתב מינוי מיום 4.2.2009).

16.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולראיות שהובאו בפני
, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן יובאו נימוקיי בפירוט
-

סיווג הנזקים הנטענים

17.
את טענות התובעות ניתן לסווג ככלל ובאופן ראשוני, לשני סוגים מרכזיים, על פי שני סוגי הנזק להם טוענות התובעות וסיווג זה עתיד לשמש לאורכו של פסק הדין. סוג אחד של נזקים הוא נזק שנגרם למבנים עצמם, נזק פיזי ממשי
-
נזקי סדיקה, אשר לשיטת התובעות נגרם עקב העבודות המאסיביות שבוצעו בקרבת בתיהן. סוג זה של נזקים יכונה להלן: "נזקים פיזיים-ישירים". סוג נוסף של נזקים הינו נזקים אחרים - ובכלל זאת עֹגמת הנפש אשר נגרמה לתובעות בעת ביצוע הפרויקט וזאת בין השאר בשל הרעש וההמולה שהיו מנת חלקן של התובעות וכן בשל העדר המענה לפניות התובעות מצד הגורמים הרלוונטיים אצל הנתבעת או מי מטעמה, בשל הקושי היומיומי בהתנהלות עקב ביצוע עבודות הבניה ועוד. לסוג זה של נזקים משתייכים אף הנזקים הקשורים באי יכולתה של התובעת 1 להשכיר את הנכס שבבעלותה; במסגרת זו תיבחן אף דרישת התובעות להשבת דמי ארנונה אשר שולמו על ידן. נזקים אלו יכונו להלן: "נזקים עקיפים-אחרים".

הדיון להלן יתנהל על פי הקלסיפיקציות אשר הונחו לעיל.

נזקים פיזיים-ישירים

18.
לשיטת התובעות וכמוזכר לעיל, העבודות אותן ביצעה העירייה או מי מטעמה גרמו לבתיהן סדקים משמעותיים, הן בקירות הבתים והן מחוץ להם, וזאת בין השאר עקב הוויברציות שהורגשו בקרקע בעת ביצוע עבודות החפירה, ההידוק ובעת מעבר משאיות בסמוך לבתיהן.

חוות דעת המומחים מטעם הצדדים

19.
על מנת להוכיח את הנזקים ואת הגורמים להם ומנגד את הֵעדרם, צירפו הצדדים חוות דעת מטעמם -

כאמור, בתמיכה לטענותיהן צירפו התובעות חוות דעת מטעם הגיאולוג אביגור (מיום 30.6.2006). לשיטתו, העבודות שבוצעו במסגרת הפרויקט גרמו לנזקים הישירים להם טוענות התובעות, זאת נוכח טיב הקרקע עליה בנויים הבתים. לטעמו, חפירת תעלת הגנה מבטון נגד ויברציות הייתה מקטינה או מונעת את הנזק. השמאי פורת הגיש חוות דעת מיום 28.12.2005, בהתאם לה לא ניתן להשלים את עבודת הערכת הנזק ללא סקר גיאולוגי שהינו בעל חשיבות יתר לאור היות הקרקע חרסתית והוא שם את גובה הנזקים בסך של 99,000 $ כולל מע"מ. כן הגיש פורת חוות דעת מחודש מאי 2007 הנוגעת לירידת ערך
-
רכיב שכאמור הושמט מן התביעה.

חוות דעת הוגשו גם מטעם הצדדים השלישיים (הנתבעת הצהירה בפרוטוקול מיום 11.1.2011 כי לא הגישה חוות דעת מטעמה וכי היא מסתמכת על חוות הדעת מטעם הצדדים השלישיים ומטעם מומחה בית המשפט (וראו שם בעמ' 8, ש' 9-11)).

מטעם שומרוני וגיניאה הוגשה חוות דעתו של מר אבנר בר סלע, מהנדס בנין,
אשר לדידו הסדקים העיקריים שנצפו בבתים אינם יכולים לנבוע מהעבודות שבוצעו במסגרת הפרויקט. בר סלע התייחס לטיבה של הקרקע החרסתית עליה בנויים הבתים ושולל את הפתרון המוצע על ידי אביגור בחוות דעתו בדמות חפירת תעלה.

המומחה דוד אופיר, הגיש חוות דעת הנדסית מטעם שטאנג ומנורה; בהתאם לחוות דעתו לא יתכן כי העבודות שבוצעו במסגרת הפרויקט גרמו לנזקי הסדיקה, זאת נוכח המרחק בין מקום ביצוע העבודות לבין בתי התובעות, נוכח מהירות נסיעת המשאיות בסמוך לבתי התובעות ונוכח כיוון נסיעתן. עוד התייחס המומחה אופיר לטיבה של הקרקע ולאופיים של הסדקים. לבסוף שלל כל קשר סיבתי בין הנזקים לכאורה לבין ביצוע העבודות.

מומחה בית המשפט

20.
ביום 4.2.2009 וכאמור מינה בית המשפט מומחה מטעמו, מר יצחק חיט - מהנדס ושמאי מקרקעין (להלן: "מומחה בית המשפט" או "המומחה"); בחוות דעתו התבקש המומחה להתייחס בין היתר לשאלות: האם העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת או מי מטעמה, הן אלה שגרמו לליקויים; כמו כן, התבקש המומחה לחוות דעתו האם הליקויים ניתנים לתיקון ומה תהא עלותם. עוד התבקש המומחה לקבוע האם נגרמה לבתי התובעות ירידת ערך עקב עבודות הנתבעת או מי מטעמה (וראו כתב המינוי בסעיף 5).

21.
לאחר שלמדתי את חוות דעת הצדדים ותוך שנתתי דעתי לנימוקי מומחה בית המשפט בחוות דעתו ולחקירתו, מצאתי לנכון לאמץ במלואה את מסקנת מומחה בית המשפט לפיה לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין העבודות שביצעו הנתבעת או מי מטעמה לבין נזקי הסדקים הנטענים על ידי התובעת. זאת, למעט באשר לנזק המינורי שעלות תיקונו 250 ₪ ולכך אדרש בהמשך. כן אימצתי את מסקנתו כי את עיקר הנזקים יש לתלות דווקא בטיב ובאיכות בניית הבתים. וראו עמ' 19 לחוות דעתו בסעיף כ'
-

"דעתי המקצועית בכל הקשור לנזקים הקיימים בקיר הנה איפוא, כי אין קשר בין הנזקים הקיימים לבין העבודות שבוצעו ע"י הנתבעת ו\או ע"י הצדדים השלישיים מס' 1 ומס' 3".

וכן סעיף כ"א -

"להערכתי, הנזקים שמצאתי בקיר ביום ביקורי בדירות התובעות היו קיימים גם לפני שהנתבעת ו\או הצדדים השלישים מס' 1 ומס' 3 החלו בכלל בעבודות".

22.
מעיון בחוות הדעת של מומחה בית המשפט מצאתי כי היא נערכה באופן בהיר, מנומק, מעמיק ומקצועי ותוך התייחסות לכלל השאלות השנויות במחלוקת; חוות דעת המומחה נתמכה בראיות נוספות דוגמת עדי הצדדים; המומחה נחקר על חוות דעתו בהרחבה בבית המשפט והשיב לשאלות ב"כ הצדדים באופן שלא שינה ממסקנות חוות דעתו, כך שזו נותרה איתנה; עדות המומחה הייתה מקיפה, קוהרנטית ומשכנעת.


יוסבר ויפורט -

23.
אשר לבית התובעת 1, מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי אופן בניית הקיר ללא הקשחות בכלל, ללא תפרים וללא התאמה לקרקע החרסתית עליו הוא בנוי, הוא הגורם לנזקים הנטענים. עוד קבע המומחה כי תשתית הבית נבנתה שלא בהתאם לתקן, שאמנם טרם פורסם בזמנים הרלוונטיים אך היה ידוע לכל העוסקים בבניה (וראו סעיף 9.4.כב. לחוות הדעת).

המומחה שב על הדברים בחקירתו בבית המשפט לשאלות ב"כ התובעת 2, תוך מתן הבהרות מקצועיות רלוונטיות
-


"ש.
מפנה אותך לעמ' 17 בחוות דעת, לגבי החגורות, כאמור שם ובעמ' 12 סע' 9.4.4. ה', כאמור שם ואני שואלת אותך, כן התקינו או לא התקינו חגורות?
ת.
לא התקינו. רואים את זה. ואני אסביר, תמונה 8 בעמ' 13 רואים את הבלוקים, אין בם שום יציקות בטון (צ"ל - בהם - ט.ל.). הטיח נחשף ורואים את קווי המתאר של הבלוקים. בתמונה 9, היה צריך לצקת עמודון על מנת להקשיח את הקיר. בקרקע חרסיתית לא עושים קיר מבלוקים כי הקיר לא יחזיק מעמד. בתמונה 11 רואים ממש את התפוררות הקיר. אם את מתכוונת לתמונה 17 רואים את המוט כשהוא נחשף ורואים את החגורה
".
(פרוטוקול מיום 17.6.2012, עמ' 19, ש' 8-14).

ובהמשך -

"ש.
יכול להיות שהוא זז מהויברציות.
ת.
הוא זז, אך לא מהויברציות הוא חלוד. הברזל הוא בתוך פני התבנית הבעיה שלו אינה בעיה של ויברציות
".

24.
בכל הקשור לבית התובעת 2 ולאחר שצילם, תיאר ובחן את כל הסדקים והשקיעות שצוינו על ידיה, מגיע חיט למסקנה המקצועית כי לא הנתבעת ולא הצדדים השלישיים גרמו לנזק כלשהו בבית שבבעלותה.

ראו בעניין זה התייחסות המומחה לסדקים שנצפו בבית שניידר -

"יש להניח איפוא, כי תנאים של לחות או של רטיבות בקרקע, בסביבת היסוד של העמוד הנל, הדרום-מערבי, גרמו לקרקע החרסיתית לשנות את נפחה ולעמוד היסוד לזוז ממקומו/לשקוע".

"אי לזאת, הנני דוחה את הטענה כאילו, עבודותיה של הנתבעת ו/או של שלוחיה, הן שגרמו לנזקים בפינה הדרום-מערבית של הבניין". (סעיפים 9.5.3 ח-ט לחוות הדעת).

כך גם בכל הקשור לשקיעות -

"הנני מעריך גם, כי השקיעה הנ"ל היתה קיימת עוד טרם תחילת ביצוע העבודות ע"י הנתבעת וע"י צדדי ג' מס' 1 ומס' 3". (סעיף 9.5.1.ה. לחוות הדעת).

25.
לטענת התובעות כי לא היו נזקים טרם ביצוע העבודות, הדגיש המומחה כי לדעתו המקצועית נזקי הסדיקה היו ללא ספק קיימים עובר לביצוע העבודות ומשכך אין להטיל אחריות על מי מהצדדים. וראו
-


"לאור ממצאי הנ"ל במבנה, הנני מעריך כי היתה גם היתה סדיקה ברכיבי הבניין השונים שנבדקו על ידי, גם טרם הוחל בעבודותיהם של הנתבעת ושל הצדדים השלישיים מס' 1 ומס' 3". (סעיף 11.3. לחוות הדעת).

"בכל מקרה וכפי שעולה מן הדברים דלעיל, הרי שהאחריות לקיום הסדיקה אינה מוטלת על הנתבעת ואף לא על הצדדים השלישיים מס' 1 ומס' 3, מלבד העניין הזניח המוזכר בסעיף מס' 9.5.14 שבחוות דעתי זו לעיל". (סעיף 11.6. לחוות הדעת).

וראו גם סעיפים 12.6 ו-12.10 לחוות הדעת -

"יש בריבוי הסדיקה בדירת התובעת מס' 2, ביחס לסדיקה שמצאתי בדירת התובעת מס' 1, כדי להוות אינדיקציה לגבי השפעת התנועה והויברציות שמקורן ברח' מדינת היהודים על הבית... אשר על כן, הנני בדיעה כי פגמי הסדקים העיקריים (למעשה כל הסדקים מלבד מה שתואר בסעיף מס' 9.5.14 בחוות דעתי זו לעיל), נגרמו בשל טיב בניית הבית - הכל כמפורט לעיל".

על המסקנה לפיה אין קשר סיבתי בין העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת או מי מטעמה לבין הנזק לו טוענות התובעות, שב המומחה בסעיפים רבים בחוות דעתו (ראו למשל סעיפים:
9.5.2.ב.; 9.5.2.ד.).

המומחה חידד את הדברים בחקירתו הנגדית -

"הבאתי תמונות כדי שבית המשפט יתרשם ממה שהיה שם. כשרואים קיר במצבו ואת הסדיקה שבו זה חד משמעי נובע מבניה לקויה וזה חד משמעי. הכל השערות, התוצאה ברורה ומדברת בעד עצמה. זה לא בנין שנבנה ובוסס נכון. זה בנין שנבנה כלאחר יד בצורה מרושלת בלי להשקיע כסף, זה בנין לא טוב. הגדר לא במצב טוב". (פרוטוקול מיום 17.6.2012 עמ' 16 ש' 24-27).

26.
המומחה נתן דעתו אף להתנהלות העיריה או מי מטעמה במהלך חיי הפרויקט
-


"ש.
הבינונו ממך, גם מחוו"ד וגם במענה לשאלות של חברי, ששום דבר ממה שעשתה העירייה לצורך ביצוע הפרויקט לא ניתן היה להיעשות אחרת. נכון?
ת.
ככה אני רואה את הדברים
". (פרוטוקול מיום 17.6.2012, עמ' 21, ש' 12-14).

27.
מסקנתו של המומחה מתחזקת נוכח הערכותיו באשר לתקרת הרביץ בבית התובעת 1, באופן המקרין גם על מהימנותו ועל עובדת היותו אובייקטיבי. המומחה העריך כי קיימת אפשרות מסוימת שמקצת הסדיקה בתקרת הרביץ בבית התובעת 2 נגרמה לאחר ביצוע עבודות הפרויקט (בשיעור של 25%), ובאופן פוטנציאלי בקשר איתן - את חלקו של הנזק המיוחס לצדדים להליך אמד המומחה בסך של 250 ₪ וחילק בחלוקה שווה בין שומרוני לשטאנג.

"הנני מייחס למבצעי העבודות 25% לכל היותר מן האחריות להתפתחות הסדיקה בתקרת הרביץ; כלומר, הנני מעריך כי יש אפשרות סבירה ש-25% מן הסדקים שמצאתי בתקרת הרביץ, נגרמו באחריות הצדדים השלישיים". (סעיף 9.5.1.יב לחוות הדעת).

הדברים הנ"ל מלמדים כי מומחה בית המשפט לא היסס לקבוע, בהתאם למיומנותו המקצועית כי ייתכן שבעניינים מסוימים, גם אם זניחים, האחריות או האפשרות התיאורטית לקיום אחריות, מוטלת לפתחם של מי מצדדי ג'. התייחסותו השוויונית ונטולת הפניוֹת של מומחה בית המשפט מחזקת אף היא את נכונותי לאמץ את מסקנות חוות דעתו.


28.
חיזוק נוסף למסקנות המומחה ניתן למצוא בעדויות הצדדים. וראו עדותה של ינציק לפיה הסדקים בגדר הבית הינם סדקים ישנים
-


"ש.
את נכנסת ובדקת את הבית מסביב לא רק מקדימה גם מאחור, מה היו הממצאים שלך?
ת.
נכון, הממצאים שלי היו סדקים לאורך הגדר החיצונית של הבית.
ש.
אמרת שסדקים אלה נמצאו גם בצד האחורי של הבית?
ת.
נכון.
ש.
וההתרשמות שלך היתה שמדובר בסדקים ישנים?
ת.
נכון, ולא נכנסתי לתוך הבית.
ש.
את מדברת על הגדר החיצונית את מדברת על כך שהסתכלת מבחוץ?
ת.
כן, לא נכנסתי לשטח הבית
". (פרוטוקול מיום 23.12.2013, עמ' 127, ש' 3-15).

הדברים הנ"ל תוארו אף במסמך שנכתב בזמן אמת על ידי ינציק (וראו מזכר מיום 3.11.2005 שצורף כנספח ה לתצהיר אברהם).

29.
וראו גם עדותה של שדה כדלקמן
-

"אני מהנדסת תשתיות, אך לפי מה שהתרשמתי היו שם סדקים ישנים. נכנסתי לבית של ויויאן ולא לבית השני"
. (פרוטוקול מיום 30.5.2013 עמ' 77 ש' 18).

ובעדותה של המצהירה מטעם הנתבעת, המהנדסת אברהם, בעמ' 76 לפרוטוקול הדיון מיום 30.5.2013 בש' 9 ואילך
-




"הפרויקט הזה אמנם גדול, אך לא נעשה שימוש באמצעים הנדסיים או אופי העבודה אינו כזה שאמור לגרום סדקים או נזקים אחרים לכל בית. חד משמעית. אלו עבודות, סוגן ואופיין, מבצעים אותם כל הזמן, אך מבחינת הגודל - זה היה שונה".

ובהמשך
-

"גם אני עברתי והסתכלתי על הסדקים בחומה, והם נראו לי ישנים ולא חדשים... אני יכולה להסתכל אם הם סדקים חדשים או ישנים, אם יש פטינה על הסדקים וכך רואים שהם ישנים... ראיתי שזה סדקים ישנים, וחיכיתי שהקבלן יבוא וימצא את הממצאים שלו". (פרוטוקול מיום 30.5.2014, עמ' 91, ש' 2-6).

30.
לחיזוק מסקנת המומחה מתייצבת גם העובדה כי שכנים אחרים המתגוררים בקרבת מקום לא התלוננו על נזקי סדיקה ואף לא הוגשה תביעה נוספת נגד העירייה. על כך נשמעו עדויות מטעם הנתבעת והצדדים השלישיים;



ראו מתוך עדותו של אלי שומרוני -

"ש.
היו עוד בתים בהמשך דוד המלך?
ת.
כן, כל הנתיב היה עם בתים.
ש.
מהבתים האחרים היו יוצאים להגיד לכם דברים?
ת.
לא. זה היה מרחק משמעותי
". (פרוטוקול מיום 23.12.2014, עמ' 104, ש' 25-31).

כך גם בעדותה של שדה -

"ש.
האם היו תלונות של דיירים נוספים בדוד המלך?
ת.
לא.
ש.
האם ידוע לך שיש תביעות של דיירים נוספים של נזקי סדיקה בדוד המלך?
ת.
לא. ידוע לי שאין
". (פרוטוקול מיום 30.5.2013, עמ' 80, ש' 11-16).

אציין בנקודה זו כי גם אם בתי התובעות הם הקרובים ביותר פיזית למקום ביצוע העבודות, הרי בוודאי מעבר המשאיות בוצע לאורך כל תוואי העבודה ואלו לא "הונחתו" בסמוך לבתי התובעות. משכך ניתן היה לצפות כי לו טענת התובעות הייתה נכונה, היו גורמים נוספים מעלים טענות באשר לנזקים ולו לגבי נזקים עקיפים.

וראו עדותה של אברהם
-

"נכון, לשאלת בית המשפט אני עונה כי המשאיות עברו ליד בית התובעות וליד בתים אחרים באותו האופן". (פרוטוקול מיום 30.5.2013 עמ' 93 ש' 7-10).

31.
התובעות טענו בסיכומיהן ובסיכומי התשובה מטעמן (סעיף 8 לסיכומי התשובה מטעם התובעת 1 ואילך), כי היה על הנתבעת לתת דעתה לסמיכות בתי התובעות לפרויקט - ומשלא נתנה דעתה לכך
-
התרשלה. חשוב לזכור, ועוד אשוב לענין זה בהמשך, כי בהעדר קשר סיבתי בין ההתרשלות לכאורה לבין הנזק - הנזק אינו בר פיצוי. בענייננו מצאתי כי לא קיים קשר סיבתי בין העבודות עצמן או תכנונן, לבין הנזק; היינו, גם אם אהיה מוכנה להניח כי הנתבעת לא נתנה דעתה לכלל השיקולים בתכננה את הפרויקט - הרי ממילא מצאתי לעיל בין השאר על יסוד חוות דעתו של מומחה בית המשפט כי לא כתוצאה מהפרויקט או תכנונו ניזוקו בתי התובעות. אציין כי אף לגופה של טענה איני סבורה כי עלה בידי התובעות להרים את נטל ההוכחה כי העיריה התרשלה בתכנונו של הפרויקט או בביצועו. הגעתי לכלל מסקנה על יסוד העדויות שהובאו בפני
כי הן תכנונו של הפרויקט והן אופן ביצועו נעשו כדבעי, באופן המביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים. העיד מומחה בית המשפט כי לא היה בידי הנתבעת לפעול אחרת בקשר עם הפרויקט; מעדותה של המהנדסת ינציק ניתן היה ללמוד על אופן התכנון (פרוטוקול מיום 23.12.2013, עמ' 137, ש' 8); ראו גם עדותו של שריסט (עמ' 122, ש' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 23.12.2013 ), על כך כי לא היה בעבודות כדי לסכן בתים בכלל וישנים בפרט. התובעות מצידן לא הציגו כל תזה באשר לסבירות התנהלותה של הנתבעת והגורמים מטעמה בביצוע העבודות או באשר לחלופות אשר עמדו לתובעת בביצוע הפרויקט (זולת ההצעה בדבר חפירת תעלה שתידון להלן).

ובמילים אחרות, זולת טענה כללית של התרשלות לא עלה בידי התובעות להוכיח כיצד יכולה הייתה הנתבעת לפעול באופן שונה מהאופן שבו פעלה. למעשה משמעות הטיעון של התובעות, ובהעדר תזה חלופית, היא כי היה על הנתבעת להימנע כליל מביצוע הפרויקט.

32.
אשר לטענה נוספת העולה בסיכומי התובעות כי למצער היה על הנתבעת לשקול את העובדה כי בתי התובעות לא בנויים בצורה מיטבית, הרי שטענה זו עולה לראשונה בסיכומים ודי בכך למעשה כדי לדחותה. שנית ולגופו של ענין, טענה זו של התובעות היא טענה מקצועית לכל דבר וענין שלא נתמכה בראיה מקצועית בדמות חוות דעת אשר תלמד על הקשר בין בניה ישנה או רעועה בפרט לבין הפרויקט. שלישית, הציטוט מעדותה של ינציק בסיכומי התובעות (סעיף 10 לסיכומי התשובה), על יסודו מבקשות התובעות לבסס טענת רשלנות, הוצא לחלוטין מהקשרו, שכן בעדותה הודגש כי הצורך במעקב קפדני בפרויקט ברחוב שדרות ירושלים נבע מטיב העבודות וסמיכותן לבתים ישנים מאד וזאת להבדיל מן הפרויקט הנדון בענייננו (וראו עדותה בשלמותה - פרוטוקול מיום 23.12.2013 בעמ' 132 ש' 1 ואילך). ינציק הדגישה בעדותה כי עבודות הדחיקה ומיקומן לא אמורות כלל לגרום נזק. משנמצא כי אין קשר סיבתי בין העבודות לבין נזקי התובעות, השאלה אם העירייה לקחה בחשבון במכלול שיקוליה את סוג הבתים של התובעות או לא, אינה רלוונטית (וממילא מצאתי כי העירייה הביאה בחשבון כל שיקול רלוונטי).

33.
לא נעלמה מעיני העובדה כי הוגשו מטעם התובעת 1 תצהירים של גורמים שונים אשר הצהירו כי הבחינו לראשונה בנזקי הסדיקה בבתי התובעות לאחר שהחלו העבודות בפרויקט ותצהירים של מצהירים אשר הצהירו כי לא הבחינו כלל בקיומה של סדיקה - ומצהירים אלו התייחסו למועדים מוקדמים לביצוע הפרויקט (בלולו והאן); חלקם אף שבו והעידו באופן דומה. לטעמי, גם אם עדויות אלה נמסרו מתוך אמונה שלמה וכנה, הרי יש קושי לבסס עליהן ממצא מכריע, שכן אין לשלול, להשקפתי, כי הסדקים הופיעו קודם לכן, אלא שהעבודות במקום אשר יצרו מטרד ובקשות התובעות מהגורמים השונים לתת דעתם למטרד, השליכו במידה רבה על נכונות התובעות או מי מטעמן לתת דעתן לסדקים אלו ומתוך כך גם על העדות; זאת ועוד, ובאשר לעדות העדים שלא הבחינו בסדקים ישנים (בשנים 2003-2005) הרי גם אם טענתם נכונה - היינו לא הבחינו בקיומם של סדקים - נדמה כי אין לגזור מכך ממצא מכריע באשר לשאלת היותם או אי היותם של סדקים. יתכן כי מי מטעם התובעות לא הבחין בסדיקה ישנה כי לא טרח לבדוק במיוחד קיומה של זו; עת החל הפרוייקט, התובעות חשו ויברציות אשר יצרו, כך נדמה, עירנות מוגברת. במילים אחרות סבורני כי חוסר הנוחות אשר מצא ביטויו בתלונות רבות של התובעות הגביר עירנותן בקשר עם נזקי הסדיקה. איני שוללת גם את האפשרות שיתכן ומדובר בצירוף מקרים בלבד. בנוסף ובאשר לעדה האן יש לזכור כי זו שכרה את הנכס לאחר שבוצעו בו עבודות שיפוץ
- הגם אם מינוריות - מטעם התובעת 1 (וראו תצהירה של תובעת 1 בסעיף 21); כך או אחרת ועיקרם של דברים - השאלה הטעונה הכרעה בתיק זה היא שאלת הקשר הסיבתי בין העבודות לבין הנזק, שאלה מקצועית מובהקת, אשר מענה עליה מצריך מיומנות מקצועית ומומחיות ספציפית. בענין זה עדי התובעות לא יכלו להועיל. ויש לזכור כי לעיתים עין בלתי מקצועית מסיקה תמונה עובדתית מסוימת כאשר גורם מקצועי מגיע למסקנה שונה לחלוטין. ומקובלים עלי, גם בעניין זה, דבריו של מומחה בית המשפט
-

"אינני יכול להסתמך על מה שאומרות התובעות בקשר לקיום סדקים בעבר. לדעתי המקצועית, שאלת קיום סדקים בעבר, טרם הוחל בעבודות הנתבעת ושלוחיה, הינה אחת מן הסוגיות שבהן אני נדרש לקבוע את עמדתי האובייקטיבית, מבלי להתחשב בעדויות הצדדים...". (סעיף 11.2. לחוות הדעת).

לאור מסקנתי זו, מתייתר הצורך להכריע בשאלת משקלו של תצהיר של מצהיר שנפטר לאחר הגשת תצהירו וטרם מתן עדות.

34.
יש לזכור כי לבית המשפט הסמכות לאמץ חוות דעת מומחה בית המשפט במלואה, בחלקה או כלל לא להסתמך על קביעות המומחה, שכן בסופו של יום "בית המשפט הוא המחליט אילו מסקנות להסיק מחוות הדעת של המומחה" (ראו בעניין זה ע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון-לציון, פ"ד מא (1)139). עם זאת, הדעת נותנת כי משהחליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכדי שיביא בפני
ו נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בסכסוך שבין צדדים, יאמץ את ממצאיו של המומחה בהעדר סיבה משמעותית לסטות ממנה (בעניין זה - 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ [פורסם במאגרים המשפטיים] (28.10.2010), עמ' 18).

35.
בניגוד לנטען על ידי התובעות, התרשמתי כי המומחה הינו בעל נסיון רלוונטי ומקצועיותו ברורה; הדברים משתקפים היטב מקורות חייו כפי שפורטו בחוות הדעת. הטענה כי המומחה אינו מהנדס קונסטרוקציה תמוהה היא, שכן גם התובעות עצמן לא מצאו לנכון לתמוך עמדתן בחוות דעת מהנדס בתחום הקונסטרוקציה (על אף שהמומחה מטעמן המליץ כי יעשו כך). השכלתו של המומחה בתחום המִכרות והמחצבים התבררה כנחוצה ויעילה נוכח אופי הטענות וטיבן בקשר עם סוג הקרקע ונטייתה להעביר ויברציות. יש לדחות אף את הטענות כי המומחה לא ערך בדיקות אלמנטריות טרם עריכת חוות הדעת, כמו גם יש לדחות את הטענה כי יש לפסול את חוות דעתו כי לא ראה את הבתים טרם תחילת העבודות (סעיפים 36-37 לסיכומי התובעת 1). קריאת חוות דעת המומחה בשלמותה והתרשמות מעדותו, מלמדות באופן ברור כי מומחה בית המשפט ביצע מלאכתו נאמנה. מתפקידו של מומחה לבצע הערכות והשערות המבוססות על ניסיונו המקצועי. הציפיה שמומחה, כל מומחה, יהיה עד לאירועים בזמן אמת היא חסרת בסיס וחותרת תחת מוסד מומחה מקצועי כלשהו, אשר מתמנה דרך כלל לאחר קרות אירועים ומעריכם בדיעבד. ובלשונו של מומחה בית המשפט
-


"נתחיל מזה שהרוב זה השערה זה הבסיס. אני לא רואה מעבר לטיח. אני גם לא יודע מה יש בתוך הבלוק. אני לא יודע. ממה שאני רואה אני יכול לשער כיצד עשו זאת". (עמ' 19 ש' 16-17).

ואכן, הציפייה הסבירה מן המומחה היא לבצע הערכות והשערות המבוססות על ניסיונו המקצועי באופן שיתאם את הנתונים לפניו. אכן, אין בידי המומחה לראות מעבר לטיח.

36.
כך או אחרת, לא מצאתי כל פגם או פסול בחוות דעתו של המומחה, בוודאי לא כזה המצדיק פסילתה. חוות הדעת נותרה איתנה על מסקנותיה המקצועיות.

37.
מומחה בית המשפט התייחס להצעת הגיאולוג מטעם התובעות, ד"ר אביגור, לחפירת תעלה שהיה בה כדי לבודד את הוויברציות שנוצרות בעקבות עבודות מהסוג שביצעה הנתבעת. לשיטת אביגור, חפירת תעלה עמוקה היצוקה בטון בין הכביש לבין הבתים, יכלה לחסום את מעבר הגלים בקרקע, דבר שיכול היה להקל על המגורים בבתים וכן למנוע (או להפחית) נזקי סדיקה. בהקשר זה יצוין כי בנסיבות שבהן לא הוכח קיומו של קשר סיבתי כמשתקף בחוות דעת מומחה בית המשפט ובהתאם למסקנתי לעיל, הרי מתייתר הצורך בדיון באלטרנטיבה של חפירת תעלה שתמנע את נזקי הסדיקה. ובמילים אחרות, נוכח מסקנת המומחה כי הנזקים הם תוצר של בניה רעועה וללא קשר לעבודות הנתבעת, הרי בוודאי לא היה על הנתבעת לחפור תעלה אשר נועדה להגן על התובעות מפני רשלנותן שלהן בקשר עם בניית בתיהן. למעלה מן הדרוש יצוין, שכך או אחרת, התובעות לא הרימו את הנטל להוכיח כי יש בחפירת התעלה כדי להוות אמצעי יעיל בנסיבות העניין או כדי להוות מונע הנזק הזול או המיטבי, וראו בהקשר זה חוות דעת חיט, סעיפים 14.4. - 14.1.
-


"14.1 הצעתו של ד"ר אברהם אביגור לבנות מחסום בצורת תעלת בטון כמוצע במאמר הנ"ל הוצאה למעשה מהקשרה; ניתן לקרוא במאמר, בפרק שכותרתו:
suggested solutions and preventive strategies
כי העלות לביצוע תעלות כנ"ל הנה גבוהה ביותר וכן כי יהא זה כלכלי לבצע פתרון כנ"ל רק בשטחים שנמצאים בתהליך בניה ופיתוח
.
14.2. אין לי כלל ספק, כי במקרה דנן, הפתרון המוצע ע"י ד"ר אביגור כלל לא נדרש, בשל תנועת המשאיות במהירות נמוכה, בשל טיב הכביש ברח' דוד המלך ובשל ההנחה שהניחו מתכנני הפרוייקטים, כי הבתים שלאורך תוואי מובל הואדי, נבנו בהתאם לתקנים שחלים או שחלו על בנייתם
.
14.3. קביעתו של ד"ר אביגור, כי יש במאמר הנ"ל דרישה או הצעה לביצוע תעלות בטון עמוקות לחסימת התנודות איננה נכונה; ההצעה שבמאמר הנה ברמה התיאורטית בלבד וברור מן הדברים הכתובים במאמר כי ההשקעה בפתרון הנ"ל הנה גדולה מאד, עד כי אין אין זה מעשי לבנות תעלות כאלה
.
14.4 דעתי המקצועית הנה איפוא שלא היתה חובה על הנתבעת לתכנן מחסום נגד ויבראציות מסוג המחסום שהוצע ע"י ד"ר אביגור ובכל מקרה, לא היה בויבראציות שנוצרו, כדי לגרום לנזקים במבנה שבו כלולות דירות התובעות
"
.
[הדגשות שלי
-
ט.ל.
].


ובעדותו בבית המשפט
-


"ש.
מפנה אותך לחוות דעת, עמ' 40, סע' 14.3, כאמור שם ואני שואל אותך, תציג בבקשה את התחשיב כמה זה אמור לעלות?
ת.
אני מצטט מפיו של אדון אביגור, יעשו תעלת מגן לאל [צ"ל: "לכל" - ט.ל.] אורך התוואי, הוא כתב בעצמו שזה לא מעשי לאור העליות [צ"ל: "העלויות" – ט.ל.] האדירות, בחפירת תעלה כזו, דעתי כדעתו
"
.

(פרוטוקול מיום 17.6.2014, עמ' 16, ש' 1-5).

38.
אני מאמצת אפוא במלואה את חוות דעתו של המומחה בכל הקשור עם נזקי הסדיקה;

אשר להערכת המומחה כי קיימת אפשרות תיאורטית שנזק מסוים הוחמר בעטיים של צדדי ג' אומר כך
-


לשיטת המומחה יתכן כי סדקים שנגרמו בתקרת הרביץ - המתאפיינת בהתפתחות סדיקה, ומתאפיינת בכך שעלות בנייתה נמוכה במידה רבה מבניה בבטון ומחייבת תחזוקה גבוהה ושוטפת - הוּאַצו בשל תנודות וויברציות אשר מקורן בעבודות. המומחה העלה אפשרות זו כאפשרות תיאורטית בלבד, תוך שאינו משוכנע בהיתכנותה ותוך שהוא מציין כי רוב הסדיקה בתקרת הרביץ התפתחה עוד טרם החלו העבודות. המומחה אמד את הנזקים בשיעור של 250 ₪.

וכך, נוכח העובדה כי מדובר באפשרות תיאורטית, אשר אינה ודאית, העוסקת בהאצת נזק בלבד ובפרט נוכח סכומו של הנזק בהתאם לחוות הדעת - 250 ₪ ובשים לב למסקנותיי לעיל ולהלן וכן לסכום ההוצאות שעתיד להיפסק בהמשכו של פסק הדין לחובת התובעות, הרי סבורני שמדובר בענין זניח בבחינת
de-minimis
, שכן סכום זה, הגם אם אהיה מוכנה לקבלו במלואו, נבלע ממילא בסכום ההוצאות אשר עתיד להיפסק לחובת התובעות בהמשכו של פסק הדין. ודוקו, אין לטעמי בקבלת עמדת המומחה באשר לרכיב זה, המסויגת ממילא, כדי להקרין על כך שהתביעה למעשה נדחית ומשכך אף לא מתחייב דיון לגופו של ענין אשר יניב מסקנה בדבר זהות הגורם אחראי לנזקי הסדיקה המינוריים מאד.

המשמעות המעשית של הדברים (נוכח האמור ונוכח סכום הנזק) היא דחיית התביעה במלואה.

39.
מסקנתי בשלב זה של הדיון כי לא קיים קשר סיבתי בין נזקי הסדיקה בבתי התובעות לבין עבודת הנתבעת או מי מטעמה בפרויקט ומשכך יש להורות על דחיית התביעה בקשר עם נזקיהן הישירים של התובעות.

נזקים אחרים-עקיפים

40.
תחת תת פרק זה ינותחו טענות התובעות הנוגעות לכלל נזקיהן "האחרים" אשר נגרמו עקב עבודת הנתבעת בפרויקט, ובכלל זה נזקים אשר הינם תוצר של קושי בהתניידות; הפסקות חשמל מרובות; חסימת הכניסות והיציאות לבתי התובעות; הסכנה הפוטנציאלית שהייתה טמונה באי גידור אתר הבניה; אי נוחות כללית שהיא תוצר של הבנייה (אבק, רעש, לכלוך, המולה ורעידות); דלקות עיניים שנגרמו עקב האבק המחניק; טענות בדבר עֹגמת נפש הכרוכה באי מתן מענה ענייני לפניות התובעות; אובדן דמי שכירות והחזר ארנונה בגין חובת העירייה שלא בוצעה.

41.
לא ניתן להפריז בחשיבות חובתה של הרשות לפעול לטובת תושביה. חובה זו מעוגנת בדברי חקיקה ובית המשפט שב על עניין זה לא אחת. לחובה זו של הרשות יש ליצוק תוכן ממשי אשר ביטויו בפעולות שונות של הרשות בכלל תחומי החיים. כך למשל בצד חובתה של הרשות להבטיח חיים שלווים למתגוררים בתחומה, קיימת החובה לקדם את אינטרס תושביה בדרך של עבודות פיתוח עירוניות. יכול כמובן שיהיה בחובותיה השונות של הרשות כדי להתנגש האחת ברעותה בזמן נתון, אז נדרשת היא לאיזון המיטבי, לתיעדוף ולפעולה סבירה שהיא תוצר של הנסיבות. כך בענייננו.

ראו בענין זה
-


"עבודות פיתוח וסלילת כבישים באות, בסופו של יום, לקדם את אינטרס הציבור, וככל שהן גורמות לפגיעה זמנית, ולעיתים אפילו פגיעה קבועה, במאן דהוא, הרי זהו כורח שאין ממנו מנוס. מה גם שאותו מאן דהוא נהנה גם הוא מפיתוח הסביבה שבה הוא מצוי".

זאת ועוד -

"ברי כי הרשות הציבורית המבצעת את העבודות הדרושות לקידום אינטרס הציבור, אינה רשאית להתעלם מן הפרטים שעלולים להנזק בשל כך. לשמירה על אינטרס הפרט, אחראים דינים שונים, ובכלל זה, דברי חקיקה המאפשרים פריקת הנטל המונח על כתפיו של האחד ופיזורו בין רבים. גם דיני הנזיקין אינם "אדישים" לנזק שעלול להיגרם עקב עבודות תשתית וסלילה. גרימת נזק בלתי סביר לפרט, כתוצאה מעבודות כאלו, עשויה להקים אחריות בנזיקין".
(ע"א 3464/05 פז חברת נפט בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התחבורה מחלקת עבודות צי [במאגרים המשפטיים], 12.7.06 (עמ' 7,8).

(להלן: "הלכת פז").

42.
בענייננו לא הוכח כי הנתבעת או מי מטעמה התרשל בקשר עם ביצוע הפרויקט, גרם נזק בלתי סביר (בלשונה של הלכת פז). כמו כן, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות (שכאמור לא הוכחה) לבין הנזק הנטען. אסביר להלן מסקנתי תוך התייחסות לרכיבים השונים בתביעת התובעות. במוקד הדיון תעמוד שאלת ההתרשלות הנטענת וברכיב זה יחל הדיון ואף יסתיים וללא צורך בדיון ברכיביה האחרים של העוולה (וראו ע"א 10078/03, שתיל נ' מקורות חברת מים בע"מ ואח'

(פורסם במאגרים המשפטיים).
עֹגמת הנפש של התובעות

43.
לשיטת התובעות, במהלך חיי הפרויקט נהגה הנתבעת ברשלנות וכן הפרה את חובתה בדין, עת הקבלנים מטעמה ביצעו חפירות, הפעילו מַכבשים רוטטים, מכונות קידוח ונסעו בכלי רכב כבדים (טרקטורים ומשאיות כבדות עמוסות בטון), לאורך כל שעות היממה וללא מיגון מתאים של אזור העבודה ותוך פגיעה ממשית בשגרת חייהן של התובעות ובני ביתן. עוד נטען על ידי התובעות כי התעלות שנחפרו נותרו חשופות לעוברי אורח - ללא אמצעי בטיחות הולמים; אזור הבניה נותר ללא תאורה במשך תקופת הפרויקט ואף נחסמו הכניסות והיציאות מבתיהן של התובעות. בהתנהלותה זו, הפרה העירייה את חובתה כלפי תושביה, ביניהם התובעות אשר חוו נזקים משמעותיים וספגו קשיים רבים בתקופת הפרויקט. התובעות הרחיבו בנקודות אלו בתצהיריהן ובמסגרת עדויותיהן, וראו למשל, בתצהירה של התובעת 1: "הלכה למעשה הפך ביתי להיות חלק מאתר הבנייה של הפרוייקט, דבר אשר גרם לי סבל רב ממפגעי ענני האבק, הלכלוך, הבורות הפתוחים וברזלים זרוקים בכל מקום, הבוץ, הרעש, הרעידות וההמולה אשר התרחשה בכל העת בה עבדה הנתבעת או מי מטעמה כאמור לעיל...". (סעיף 18 לתצהירה).

44.
שוכנעתי כי אכן חייהן של התובעות בזמנים הרלוונטיים ובעת ביצוע עבודות הפיתוח של הפרויקט היו לא פשוטים. ניתן לדמיין כי אכן הרעש, ההמולה, האבק והקושי בהתניידות אשר אינם שגרתיים הכבידו על תושבי האזור. דא עקא שאין בהכבדה זו כשלעצמה להצביע על התרשלותה של הרשות מששוכנעתי כי הנתבעת נקטה, באמצעות גורמים מטעמה, כמו גם הצדדים השלישיים, את כלל האמצעים הסבירים אשר עמדו לרשותה באותה העת.

ודוקו, התרשמתי כי אכן במהלך חיי הפרויקט נגרמה לתובעות עֹגמת נפש. יחד עם זאת, סבורני כי עֹגמת נפש זו היא רע הכרחי עת מבוצע פרויקט פיתוח תשתיות בסדר הגודל הזה; שדה הצהירה כי העירייה הייתה מודעת למהותו וגודלו של הפרויקט בכל הקשור לקושי שהוא מקים כלפי התושבים -

"עירית הרצליה, בין בעצמה ובין באמצעות החברה לפיתוח הרצליה, כאמור לעיל, השקיעה משאבים רבים ביותר בתכנון הפרוייקט ובביצועו, תוך שימת לב, בין היתר לעובדה כי מדובר באיזור מיושב וכדי לצמצם, ככל שניתן, את אי הנוחות והפגיעה באיכות החיים שייגרמו לתושבים באיזור בעת ביצוע העבודות... יחד עם זאת, ועל אף שנעשה כל שניתן על מנת שהפגיעה בתושבים תהא מינימלית, ברור כי לא ניתן היה למנוע לחלוטין אי נוחות זמנית מסויימת של התושבים". (תצהיר שדה, סעיפים 15 ו-16).

חרף הקושי שנגרם לתובעות, אם כן, הרי יש לזכור כי כל עבודות פיתוח ותשתיות המבוצעות על ידי רשויות המדינה, יש בהן כדי לגרום לאי נוחות ולפגיעה באנשים המתגוררים או המנהלים עסקיהם בקרבת מקום. בענייננו סבורני כי הרשות פעלה כמתחייב ממנה בשים לב להיקפו של הפרויקט ולטיב טענותיהן של התובעות.

וביתר פירוט
-


45.
אשר לבעיית התאורה, הרי זולת תיאור כללי וסתמי של התובעות בדבר העדר חשמל באזור, לא צוינו על ידן משכי הזמן של הפסקות החשמל ועיתוי פניותיהן לגורמים השונים בקשר עם ענין זה. התיאור הכוללני מונע מבית המשפט בחינה ממשית בדבר סבירות התופעה (סעיף 18.1 לתצהיר התובעת 1 וסעיף 19.2 לתצהיר התובעת 2). מצאתי לעומת זאת בעדויות הנתבעת וצדדי ג' פירוט מלא ומניח את הדעת כדלקמן
-


אלי שומרוני ציין בתצהירו כי היה מעורב באופן ישיר בביצוע הפרויקט, ובאשר לטענת התובעות להעדר תאורה תקופה ניכרת במהלך הפרויקט, הרי העירייה מעולם לא פנתה אליו בנוגע לבעיות תאורה שנגרמו במהלך ביצוע העבודות; על טענה זו שב אף בחקירתו הנגדית -

"ש.
לגבי בעיות של תאורה, אתה התייחסת לזה גם בתצהיר, אם נוצרה בעיה של תאורה שנבעה מעבודות באזור לא אתה היית אמור לטפל בזה?
ת.
לא היו בעיות תאורה.
ש.
לא דווח לך על בעיות תאורה?
ת.
לא, אולי אם היה קצר יום אחד, לא היתה בעיית תאורה, כאשר את אומרת בעיית תאורה, כמו שכעת היו בעיות בחשמל, זה לא ברמה של בעיה
". (פרוטוקול מיום 23.12.2013, עמ' 104, ש' 3-8).

וראו מתוך עדותה של שדה, התומכת בעדותו של שומרוני הנ"ל -

"ש.
ז"א שהתובעת 2 שהיה לך (צ"ל: "לה" - ט.ל.) את הנייד שלך, צלצלה ולא אמרה לך על החשמל?
ת.
אני לא זוכרת כל שיחת טלפון. רוב השיחות היו על כמה קשה ולא נוח לה. אני הבנתי אותה וניסיתי לעזור לה. נושא החשמל זה היה עד כמה שאני זוכרת היה דרך פנית מוקד, וטופל.
ש.
את לא זוכרת כמה חודשים לא היה חשמל?
ת.
זה לא יכול להיות חודשים.
ש.
למה שומרוני לא טיפל בתאורה?
ת.
אם לא פניתי לשומרוני והכרחתי אותו לטפל בתאורה, כנראה שזה לא נבע מהעבודות שלו. כנראה שזה היתה סתם תקלה בתאורה
". (פרוטוקול מיום 30.5.2013, עמ' 78, ש' 21-28).


וכן בעמ' 76, ש' 24 ואילך
-


"ש.
אני אומר לך שלא היה חשמל מרבית הזמן בפרויקט?
ת.
לא נכון חד משמעית לא נכון. אם היתה בעיה בחשמל, והיתה בעיה - מקסימום חודש. אני אסביר. התובעות יכולות לגכח (צ"ל - לגחך - ט.ל.) כמה שהן רוצות ואני אשיב. הבעיה שקרתה אני לא ידעתי עליה, אבל ברגע שידענו עליה טיפלנו בה, הבאתי קבלן אחר מחוץ לשומרוני והוא ביצע את העבודה ותיקן את התקלה. שמו היה שאול. היו הרבה עבודות בלילה.
ש.
למה פנית לקבלן אחר ולא לשומרוני?
ת.
לא זוכרת. יתכן שהיתה בעיה שלא הוא היה אשם. אני זוכרת שהבאתי קבלן אחר והוא ביצע אתה עבודה מיידית והבעיה נפתרה
".

46.
יש לזכור כי התובעת 1 כלל לא התגוררה בביתה בזמנים הרלוונטיים אלא הנכס הושכר לצד שלישי; תלונותיה, אם כן, של מי שלא גרה באזור בדבר הפסקות חשמל באזור אשר היוו, כלשונה, "סכנה כפולה ומכופלת", מחלישות את גרסת התובעות.

47.
התיאור הכוללני של התובעות, כמו גם גרסת התובעת 1 אשר כלל לא התגוררה במקום, לעומת הפירוט הנקודתי של עדות הנתבעת הנתמכת בעדויות צד ג', גורם לי להעדיף את גרסת הנתבעת וצדדי ג'. הפסקות חשמל ספורדיות בעת ביצוע פרויקט פיתוח תשתיות מסוג זה, אשר טופלו על ידי הגורמים הרלוונטיים, כמתואר על ידי הצדדים כולם, הן רע הכרחי ואין בו כדי להצביע על רשלנות הנתבעת או מי מטעמה.

48.
גם באשר לרעש, ההמולה והלכלוך הנטענים, התרשמתי באופן ברור כי מדובר בתוצרי לוואי סבירים של פרויקט מסוג זה אשר טופלו באופן ענייני. בחינת העדויות מעלה כי הרעש וההמולה הינם אופייניים לפרויקט מהסוג הנדון, בוצעו באופן נקודתי ובמשכי זמן סבירים, תוך מודעות של הנוגעים בדבר למצוקה הפוטנציאלית של תושבי המקום. מסקנתי זו נשענת על עדויות שונות כמפורט להלן, כמו גם על קביעתו האובייקטיבית של מומחה בית המשפט כי בנסיבות העניין לא היה בידי הנתבעת לפעול באופן שונה מזה שפעלה (וראו עדותו בעמ' 20, ש' 20-33 ובעמ' 21, ש' 1 ואילך).

ראו תשובתה של אברהם לשאלת ב"כ שטאנג
-


"ש.
יש דרך לשנע צינורות בטון שלא באמצעות משאיות?
ת.
לא
". (פרוטוקול מיום 30.5.2014, עמ' 95, ש' 27-28).


וכן ראו גם עדותה של שדה מיום 30.5.2013 עמ' 76, ש' 12 ואילך -

"ש.
אני מציג לך תיזה לפיה אתם בכלל לא שקלתם שום שיקול של נזקים שעלולים להיגרם, סדיקה כתוצאה מהעבודות, נזקים של אבק, של ביטול שכירויות... לא שקלתם זאת?
ת.
לעניין סדקים - חד משמעית סדקים לא אמורים לקרות. אבק ואי נוחות כתוצאה - זה בילט אין. אני לא מכירה שום פרויקט שאינו מלווה ברעש, אבק, ואי נוחות ועוד.
ש.
הדברים האלו עלו בישיבות?
ת.
גם כשמחליפים מרצפת במדרכה בנויה יוצא אבק.
ש.
לאור גודל הפרויקט האם לקחתם בחשבון או לא?
ת.
זה חלק מהפרויקט.
ש.
האם זה עלה בישיבות?
ת.
זה ברור מאליו. זה לא צריך לעלות.
ש.
לקחתם בחשבון שיש בתים ישנים?
ת.
יש בתים. צריך לעשות פרויקט אז עושים
".

49.
עדויות עדי הנתבעת נתמכו בנקודה זו בגרסת צדדי ג' וראו לשם הדוגמה תצהירו של מר עדי שריסט בסעיף 10 ה. שלא נסתר, באשר להנחיות אשר ניתנו על ידו בזמן אמת -

"מדובר בעבודות יזומות מצד העיריה, פרי תכנונה ושיקוליה אשר כרוכות מעצם טיבן, בהפלעת (צ"ל: "הפעלת" - ט.ל.) כלים מכניים כבדים, מכבשים, רעש, אבק, חפירות, שינויים בסדרי התנועה וכיו"ב. ניתנו על ידי לחב' שומרוני הוראות למזער ככל הניתן את המטרדים הנגרמים לתושבי הרחוב ובמהלך ביקוריי השוטפים בפרויקט, הקפדתי ליתן הנחיות על סגירת בורות גידור ניקיון ובטיחות באתר העבודה, הגם שנושאים אלו מצוים מלכתחילה בתחום חובותיו ואחריותו של הקבלן המבצע".

ובעדותו -

"ש.
אני מפנה לתצהירך בסעיף 10 ד', .... היו נזקים צפויים שחשבתם שיכולים להיות?
ת.
מה זה נקרא נזקים? אם יש הפרעות שהן חלק מכל חיי פרויקט שזה אבק, רעש, לפעמים חוסמים את הרחוב כדי להעביר תנועה, לפעמים יוצרים כל מיני הפרעות וכאשר משקמים רחוב יש הפרעה לתושבים. לנזקים מהסוג הזה התכוונתי.
ש.
אני מפנה לסעיף 10 ה' לתצהירך, האם ראית שהיו מפגעים כאשר היית שם לתת הנחיות?
ת.
אני לא זוכר כרגע אבל ככל שהיו נתתי הנחיות. לא הייתי נותן הנחיות אם לא היה
". (פרוטוקול מיום 23.12.2013, עמ' 122, ש' 30 עד עמ' 123, ש' 6).

ראו גם עדות ינציק בפרוטוקול מיום 23.12.2013, עמ' 127 ש' 20 ואילך -

"ש.
איזה תלונות הגיעו לידיעתך?
ת.
מעבר לנושא הזה, זכורה לי עוד תלונה אחת על הצפצוף של נסיעת הרוורס של הגיי.סי.בי (המחפרון) שבוטלה, הצפצוף בוטל הפסקנו את הפעילות בשעות הערב והלילה עקב התלונה.
ש.
לשאלות בית המשפט: כמה זמן עבדתם כל יום?
ת.
האתר עבד 24 שעות
".

וראו גם עדותה של שדה כי העבודה בשעות הלילה התמצתה בעבודות יציקה וללא קידוחים (עמ' 79 ש' 9-10); ועדות אברהם לגבי מיקומה של מכונת הדחיקה ביחס לבתי התובעות (עמ' 97 ש' 4 ואילך).

50.
לטענת התובעת 2, סבלה מדלקת עיניים ושיעול כבד בשל כמויות האבק והלכלוך ששררו באתר העבודה ועקב כך נמנעה ממנה ומבִּתה, גב' סנדרה שניידר הגרה עמה, היכולת לעבוד; לתצהיר מטעמה צרפה שניידר מסמכים רפואיים מהם ניתן ללמוד כי ביקרה פעמיים במיון בשל דלקות העיניים, וכי בִּתהּ קיבלה מהרופא המטפל 12 ימי החלמה לצורך טיפול בדלקת העיניים שהתפתחה. מטופס הביקור אצל רופאת המשפחה של התובעת 2, נרשם כי: "... מתבטא גם בזיהומים חוזרים. יכול להיות מוחמר בסביבה עם אבק. מתבטא גם בהפרעה בשינה". זולת טענה כללית זו לא פעלה התובעת 2 כמתבקש בנסיבות העניין להמציא חוות דעת הקושרת בין העבודות לכאורה לבין התופעות הרפואיות מהן סבלה. יוער אף כי התובעת 2 לא מצאה לנכון לתמוך גרסתה בתצהיר בִּתהּ, ענין שיש בו כשלעצמו להחליש גרסתה. התובעת 2 לא הציגה דו"ח מהמעסיק כי נעדרה מעבודתה. התובעת 2 נמנעה אף מלהציג נתונים בקשר עם גובה שכרה באופן המונע מבית המשפט להידרש לעניין זה. משום כל אלה אני מורה על דחיית רכיב זה בתביעת התובעת 2.

51.
גם דינן של טענות התובעות בדבר העדר גידור של שטח הפרויקט - להידחות. מהראיות אשר הוצגו בפני

-
העירייה באמצעות מי מטעמה פעלה לגידורו של השטח כמתחייב ממנה. הדבר משתקף היטב מן התמונות אשר הציגו התובעות עצמן, וראו תצהיר התובעת 1, נספח 3 (כלל התמונות אשר סומנו באות "א"). ראו גם בעדויות העדים הבאים: שומרוני, בעמ' 101, ש' 16 ואילך; עמ' 102, ש' 30; עמ' 103, ש' 1; שדה, בעמ' 79, ש' 1-6.

52.
אני שבה ומזכירה כי נגד הנתבעת לא הוגשו תביעות נוספות מטעם מי משכני התובעות בקשר עם הפרויקט ואי נוחות זו הייתה מנת חלקם של כל מי שהתגורר באזור (וראו עדות אברהם בעמ' 93 ש' 11-12). עניין זה כשלעצמו תומך אף הוא בסבירות פעולתה של הנתבעת באמצעות הגורמים מטעמה בקשר עם הפרויקט.

חוות דעתו של מומחה בית המשפט ביחס לנזקים העקיפים

53.
מומחה בית המשפט אמד את נזקיהן העקיפים של התובעות בסך של 42,000 ₪ ובהתאם עתרו התובעות, וכחלופה בלבד לפסוק לזכותן פיצוי על פי הסך הנ"ל (וראו עמ' 41-42 לחוות דעתו). נוכח מסקנתי לעיל בדבר אימוץ מסקנות המומחה ניתן להניח כי יש לאמץ גם את מסקנותיו בנקודה זו ­
-
אך לא כך הדבר.

מוכנה אני להניח ולו לצורך הדיון כי תג המחיר אותו הניח המומחה בגין עֹגמת הנפש של התובעות הוא סביר. דא עקא, שאין כל משמעות לגובהו של נזק ללא התרשלות וללא קשר סיבתי בין התרשלות לבין נזק - ולכך המומחה לא נדרש במישרין ואף לא היה עליו להידרש. משמצא בית המשפט כי העירייה לא התרשלה וכי עבודתה במסגרת הפרויקט (באמצעות הצדדים השלישיים), נעשתה כמצופה ובאופן סביר, אין כל משמעות לשאלת שיעורו של הנזק. במילים אחרות, לו הייתי סבורה כי העיריה התרשלה, יכול שנכון היה להעמיד סכום הפיצוי על הסכום אותו מציין המומחה, אך יש לזכור כל העת - ללא התרשלות הרי נזק, הגם אם קיים, אינו בר פיצוי.

54.
תביעת התובעות בנקודה זו - נדחית.

מתן מענה לפניות התושבים

55.
ביטוי אפשרי נוסף לנזקיהן העקיפים של התובעות הינו עֹגמת הנפש אשר היא תוצר של התעלמות הרשות מפניות התובעות. וכך, לשיטת התובעות, במהלך חיי הפרויקט הן לא זכו למענה ענייני וסביר לפניותיהן;

56.
מצאתי, בניגוד מובהק לטענות התובעות, כי העיריה או מי מטעמה נתנו בזמן אמת מענה ענייני וסביר לפניות התובעות.

מחומר הראיות עלה כי טרם ביצוע העבודות וכבר לאחר קבלת צו התחלת עבודה, הפיצה עיריית הרצליה
בין תושבי העיר מכתב אודות ביצוע הפרויקט ומהותו (ראו נספח ה לתצהיר שדה), בו ציינה כי העבודות במסגרת הפרויקט צפויות להימשך כשנתיים והתקדמותן תהא מדרום לצפון; עוד נכתב כי: "העבודות כרוכות בחפירה מרובה וקדיחה בקרקע ועקב כך ייגרם רעש לסביבה כולה".

שדה העידה כי כל תלונה מצד התובעות טופלה על ידיה ועל ידי מר יואל ינון אשר שימש במועדים הרלוונטיים לעבודות כמנהל מחלקת הכבישים בעירייה (להלן: "ינון"); בהתאם לעדותה, ינון ביקר באתר הפרויקט אחת לשבוע ושדה בעצמה הייתה זמינה בתדירות גבוהה, תוך שהעבירה לתובעת 2 את מספר הטלפון האישי שלה. עדותה של שדה נתמכה בעדות התובעת 2 (פרוטוקול מיום 9.5.2013, עמ' 37 ש' 18-20). חלק מהפניות הועברו אף לקבלן והמפקח הרלוונטיים.

57.
גם חלופת המכתבים בין הצדדים עובר להגשת התביעה מלמדת כי בניגוד לנטען, זכו התובעות בזמן אמת למענה סביר בנסיבות העניין. אפרט להלן -

א.
ביום 27.9.2005 פנו התובעות בכתב לגב' יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה
דאז בו הן מבקשות: "אנו דורשים בזאת לתקן לאלתר את המעוות ולפצותנו על כל הנזקים שנגרמו לנו שאם לא כן נאלץ לנקוט בצעדים על פי החוק כדי להגן על זכויותינו".; יום למחרת, 28.9.2005 השיבה ראש עיריית הרצליה
לתובעות כי עודכנה על ידי ינון, אשר ביקר באתר ומסר כי הבורות שנחפרו סומנו ואף כוסו; כמו כן, נתנה את הבטחתה כי העירייה ומי מטעמה פועלים לרצֵף את המקום בחזרה ולפעול להשבת המצב לקדמותו עובר לחגים. באשר לסדקים, ציינה ראש העיריה כי מר שרגא אלקלעי מנכ"ל החברה הכלכלית היה בבית התובעות ומטפל בפני
יתן (המכתב צורף כנספח ד לכתב התביעה).
ב.
ביום 9.10.2005 שלחו התובעות מכתב נוסף ובו התייחסות למכתב התשובה שנשלח אליהן ביום 28.9.2005 מטעם העירייה (צורף כנספח ה לכתב התביעה); במכתבן ציינו כי נוצרו נזקים בטיח ובסיוד הגדר החיה ואף הצמחיה שעל הגדר נפגעה באופן ניכר, נגרמו סדקים לקירות גדרות הבתים ואף בביתן פנימה עקב זעזוע מהתנועה הערה של המשאיות באזור. במכתבן זה הפנו התובעות לעובדה כי בניגוד לנטען, מר אלקלעי כלל לא נכנס לחצרות ביתן. ביום 26.10.2005 השיבה העירייה למכתבן זה של התובעות (צורף כנספח ז לכתב התביעה), בו צוין כי התלונות במכתב מיום 9.10.2005 הועבר לטיפולם של מר יחיעם השמשוני, מנכ"ל העירייה ומר שרגא אלקלעי.

ג.
בין לבין, יצא מכתבה של ינציק מיום 3.11.2005 וצורף כנספח ה לתצהיר אברהם, בו ציינה כי בסיור שבוצע במקום על ידי נציג מחברת אקרשטיין ובנוכחותה ביום 14.9.2005, ניתן לראות כי הסדקים שנמצאו בחלק האחורי של הבית מחזקים את העובדה כי אין קשר בין העבודות שמתבצעות לבין הסדקים.

ד.
ביום 6.11.2005 שלחו התובעות מכתב נוסף (צורף כנספח ח לכתב התביעה), בו הן חוזרות ומלינות על הישנות הפגיעה בבתיהן על ידי המשאיות החולפות במקום. נדמה כי אכן מכתבן זה של התובעות לא זכה למענה מצד הנתבעת והתובעות מצידן שבו ופנו לנתבעת באמצעות ב"כ ביום 16.8.2006, ביום 11.9.2006 וביום 13.9.2006; למכתבים אלו השיבה העיריה ביום 13.9.2006 (צורף כנספח יב לכתב התביעה), במכתב החתום על ידי המהנדס ינון. ינון ציין במכתבו כי התובעת 1 מכירה אותו באופן אישי והייתה בקשר טלפוני עמו ועם מהנדסת האתר מטעמו בפרויקט וכי הם משתדלים להיענות לבקשותיה כמיטב יכולתם. בנוסף לכך, ציין כי מדובר בפרויקט התשתיות הגדול ביותר שבוצע בהרצליה וכי לא מן הנמנע כי הסביבה הקרובה תהיה מושפעת מחוסר נוחות זמני וכי הם: "פועלים על מנת לקדם את הפרויקט ולהטיב עם הסביבה".

58.
זאת ועוד, מתצהירה של שדה עלה כי תלונות התובעות בזמן אמת ובמהלך הפרויקט לא נפלו על אוזניים ערלות ואף קיבלו התייחסות גורמים בכירים בעירייה, כולל ראש העיריה -

"... הרי שראש העיר עצמה ערכה סיור בבתי התובעות בליווי בכירים מהעיריה, סיור בו השתתפתי בעצמי". (סעיף 30 סיפא לתצהיר שדה).

עמדה זו קיבלה חיזוק בחקירתה הנגדית -

"ש.
קיבלת פנייה מהתובעות לגבי סדקים בבית?
ת.
כן. זו היתה תלונה ברמה שראש העיר ביקרה בביתם וגם המנכ"ל.
ש.
העברתם גם לשומרוני?
ת.
כן. עד כמה שאני זוכרת - הוא ביקר במקום והסברתי לו.
ש.
את נפגשת במקום?
ת.
נפגשנו מספר פעמים. הפרויקט קרה לפני כ-8 שנים ואיני יכולה להגיד לך באיזו נקודת זמן.
ש.
אחרי שהעברת לו את המידע קיבלת ממנו משוב מה נעשה?
ת.
לא.
ש.
השארתם את זה ככה?
ת.
זה טופל ברמה שראש העיר והמנכ"ל...
ש.
את יודעת אם שומרוני טיפל בזה או לא?
ת.
הוא בא לראות. הבאתי אותו למקום. הסברתי לו והצבעתי על הבית"
. (פרוטוקול מיום 30.5.2013, עמ' 75, ש' 8-19).

עוד בהמשך חקירתה -

"ש.
כל פעם שהיא פנתה אליך או בחלק מהפעמים, מה עשית לאחר מזה?
ת.
כל טענה שהיתה קשורה לעבודות ויכולנו לתקן כמו בור פתוח,
לא יכולה להיכנס לחניה - טיפלנו. אך אבק, רעש, דברים מסוג זה לא יכולתי לעשות דבר אלא להשתתף בצערה ולעודד אותה
". (פרוטוקול מיום 30.5.2013, עמ' 78, ש' 6-9).

59.
עדות הנתבעת בעין זה אושררה שוב ושוב בעדויות עדי צדדי ג', מהן עלה כי קבלני הפרויקט והמפקחים עליהם נתנו מענה ענייני וספציפי לתלונות התובעות ככל שאלו עלו בפני
הם (וראו עדות שדה בעמ' 78, ש' 18-21, 24-26; עמ' 79 ש' 1-6; עדות שריסט מיום 23.12.2013, עמ' 120, ש' 7-10, 13-17; עדות ינציק עמ' 128 ש' 26-31). ענין זה אושר אף על ידי התובעת 2 בחקירתה (וראו עמ' 37 ש' 13 ואילך).

60.
דין טענות התובעות בענין זה להידחות.

השכרת בית התובעת 1

61.
לשיטת התובעת 1 נמנע ממנה להשכיר את ביתה בזמנים הרלוונטיים בשל עבודות הפרויקט, וזאת חרף מאמצים כנים שנעשו על ידיה. השכרת הבית מהווה עבור התובעת 1 מקור פרנסה חיוני.
מוכנה אני להניח כי אכן עמד בפני
התובעת 1 קושי בהשכרת הנכס בזמנים הרלוונטיים וכי שוכרים פוטנציאלים העדיפו להימנע מלהתקשר בחוזה לגבי נכס הנמצא בתוך או בסמוך לאתר בניה. יחד עם זאת וגם בעניין זה
-
עוּבדת קיומו של נזק (ואיני נדרשת כעת לשאלה האם התובעת 1 פעלה בהתאם לחובת הקטנת הנזק המוטלת עליה, כולל למשל לעבור להתגורר בעצמה בנכס העומד להשכרה) - לא די בה כדי להצדיק פיצוי. לא קיים פיצוי ללא עוולה, ובענייננו בהעדרה של התרשלות לא קמה זכאות לפיצוי. התובעת 1 לא השכילה להוכיח מהי אותה התרשלות אשר בגינה נגרם נזקהּ.

ודוקו, עצם ביצוע עבודות התשתית כשלעצמן לא מהווה רשלנות בת פיצוי ויש לשוב בענין זה להלכת פז. ביצוע עבודות תשתית הוא מחובותיה של רשות ואי הנוחות הכרוכה בהן הוא לעיתים, כך בענייננו, אינהרנטית.

החזר ארנונה

62.
התובעות עותרות להשבת דמי ארנונה אשר שולמו על ידן, שכן בזמנים הרלוונטיים העירייה לא פעלה על מנת ליצור תנאי מחיה נאותים לתובעות: החל מאי פנוי פסולת, אבק בבתים ובסביבתם, לכלוך, העדר חשמל ועוד.

אין בסיס לדרישת ההשבה אותה מעלות התובעות; הארנונה היא מס המהווה את ההכנסה העיקרית של הרשות ואשר באמצעות הכספים המתקבלים מגבייתה מממנת הרשות את הוצאותיה לצורך הספקת השירותים לתושביה. משכך גם דמי הארנונה אינם מושבים בתקופה בה לא נצרכו השירותים. ראו בעניין זה -

"אופייה של הארנונה כמס נובע מכך שהתמורה שמספקת הרשות המקומית בגינה היא עקיפה ולא ישירה. ראשית
, תמורה זו אינה ניתנת ביחס ישר לסכום המס שמשלמים הנישומים - מחזיקי הנכס. שכן, בקביעת שומת הארנונה אין הנישומים מחויבים בהכרח
במחיר
השוק של השירותים שאותם הם מקבלים. שנית
, השירותים שמספקת הרשות המקומית ניתנים בלא שהנישומים מחויבים לשלם תמורתם עובר לקבלת השירות. שלישית
, שירותיה של הרשות המקומית הם, מעצם טיבם, כאלו שלא ניתן למנוע את ההנאה מהם אף מנישומים המסרבים לשאת בתשלום הארנונה"
.
(ע"א 9368/96 מליסרון בע"מ נ' עיריית קרית ביאליק, נה(1) 156 (עמ' 164)).

עוד בעניין זה -
"ארנונה היא המס העיקרי שגובות רשויות מקומיות לכיסוי הוצאותיהן, והוא אף המקור העיקרי להכנסותיהן.
בקלסיפיקציה
המקובלת בדיני מסים מסוּוגת הארנונה כ"מס", כמוה כמס הכנסה. ראו, למשל: ד"ר א' נמדר דיני מסים [מיסוי מקרקעין] [39], בעמ' 392;
בג"ץ 764/88
דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא (פרשת דשנים כימיים [5]), בעמ' 805; א' ויתקון, י' נאמן דיני מסים [40], בעמ' 4;
ע"א 9368/96
מליסרון בע"מ נ' עיריית קרית-
ביאליק (פרשת מליסרון [6]), בעמ' 164... אשר לארנונה, זו נועדה – ככלל – למימון הוצאות שהרשות המקומית עומדת בהן לצורך אספקת שירותים למיניהם לתושביה-
שלה, לרווחת התושבים ולקידום נושאים בתחומיה של הרשות"
. (בג"ץ 6741/99, יקותיאלי נ' שר הפנים, נה(3)673 בעמ' 683).

63.
אציין כי דווקא דרישת ההשבה המועלית בקשר עם פרויקט תשתיות רחב היקף הנעשה לטובת תושבי העיר ולרווחתם מדגימה את קלישות הטענה. הארנונה משתלמת כמס קבוע אשר הינו נגזרת של משתנים שונים וללא תלות בשירותים הניתנים או לא ניתנים בזמן נתון. יוער גם כי בית משפט זה אינו האכסניה הנכונה לבירור טענות כלליות נגד הרשות בקשר עם תשלום המס וגבייתו. כך או כך, ההוראות הנוגעות לפטור מתשלום ארנונה, החזרים והנחות מארנונה, מעוגנים בדברי חקיקה ספציפיים ולפיכך אין בסמכותה של הנתבעת ממילא לפטור תושבים מתשלום ארנונה שעה שאלו לא עומדים בקריטריונים המצויים בדברי החקיקה.

64.
לסיכום תת פרק זה הנוגע לנזקיהן העקיפים של התובעות אציין כדלקמן: הנתבעת באמצעות גורמים מטעמה ביצעה פרויקט רחב היקף. עובר לביצוע הפרויקט בוצעה הכנה משפטית בדמות התקשרות בחוזים שונים והכנה מקצועית רחבת היקף. הפרויקט בוצע על ידי אנשי מקצוע מיומנים ובנוכחות יומיומית של אנשי מקצוע בשטח, הן מטעם הצדדים השלישיים והן מטעם נציגי הנתבעת עצמם. תוצרי הלוואי של הפרויקט בדמות רעש, המולה, לכלוך וקשיי נגישות
-
הינם תוצרי לוואי הכרוכים מניה וביה בפרויקט תשתיות בסדר גודל זה. לא עלה בידי התובעות להוכיח, ולא התרשמתי כלל כי מדובר בפרויקט שבוצע באופן לקוי או רשלני. דין הטענות להידחות.

טענות נוספות של התובעות

65.
למען שלמות התמונה וכדי לא להותיר טענה ללא מענה, אציין כי זולת ציון סתמי בכתבי הטענות מטעמן ובסיכומיהן באשר לכך כי הנתבעת הפרה בהתנהלותה חובה חקוקה כלפי התובעות
-
לא פעלו התובעות כמתחייב מהן כדי להצביע על מקור חובה שהופר. וכך, התובעות הפנו באופן כללי לחוק התכנון והבניה כמקור החובה לכאורה. דא עקא שלא השכילו להצביע על סעיפים מסוימים אותם הפרה הנתבעת, בין במעשיה ובין במחדליה ולא הצביעו על אופן ההפרה. די בכך כדי להורות על דחיית רכיב זה בתביעה.

66.
כך גם באשר לטענות המועלות לראשונה במסגרת הסיכומים בדבר נזקים ראייתיים. למעשה די בהעלאת הטענות לראשונה בגדרי הסיכומים כדי לדחותן בהיותן הרחבת חזית ברורה; אך גם לגופו של ענין, התובעות לא השכילו להצביע על נזקים ראייתיים אשר נגרמו על ידי הנתבעת. אציין רק כי העובדה שנבצר ממומחה בית המשפט מלבדוק את טענות התובעות בזמן אמת אינה עולה כדי נזק ראייתי - וזוהי אינה מהות הדוקטרינה המשפטית. מומחה בית משפט מתמנה דרך כלל בדיעבד לבחינת טענות מקצועיות שנגרמו בעבר ולא בזמן אמת. בפני
התובעות לא עמדה כל מניעה לבחון נזקיהן בזמן אמת - כפי שאף עשו.

הודעות צד שלישי

67.
משהגעתי לכלל מסקנה כי התביעה על כלל רכיביה - נדחית - מתייתר הצורך בדיון בהודעות צד שלישי אותן שלחה הנתבעת והן נדחות.

סיכום והוצאות

68.
אני מורה אם אפוא על דחיית התביעה על כלל רכיביה, הן במישור הנזקים הישירים והן במישור הנזקים העקיפים ובכלל.

69.
אשר לשאלת ההוצאות ושכר טירחת באי הכוח
-
ראשיתו של התיק בסוף שנת 2007. התיק כלל כתבי טענות רחבי היקף, ובקשות למכביר. בתיק היו מעורבים צדדים רבים, לרבות מספר מומחים ועלויות ניהולו הן ניכרות.

על יסוד האמור ברע"א 19/10, מורביקו אוברסיס בע"מ נ' ז. גולדמן ואח'
, (פורסם במאגרים המשפטיים)
-
המקרה שבפני
נו מצדיק חיובן של התובעות אף בהוצאות הצדדים השלישיים. מצאתי בענייננו כי צירוף הצדדים השלישיים להליך היה חיוני ביותר וחלק מפסק דיני הושתת על טענות ההגנה שעלו במסגרת כתבי הטענות של הצדדים השלישיים, חוות דעתם כמו גם על עדויות העדים מטעמם.

בשים לב לאמור לעיל אני קובעת כדלקמן
-

התובעות יישאו ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעת בגין: שכ"ט מומחה בית המשפט; הוצאות העדים; אגרת בית משפט אשר שולמה בקשר עם הודעות צד ג'.

עוד יישאו התובעות בהוצאות צדדי ג' בגין חוות דעת המומחים מטעמם; הוצאות העדים.

התובעות יישאו בשכ"ט ב"כ הנתבעת בסכום של 25,000 ₪.

עוד יישאו התובעות בשכ"ט ב"כ כל אחד מהצדדים השלישיים בסך של 20,000 ₪ (כשהתשלום עבור צדדי ג' 3-4 יהיה משותף).

בקביעת הסכום האמור הבאתי בחשבון גם את קביעת מומחה בית המשפט בקשר עם תקרת הרביץ בבית התובעת 2 ובהתאם לאמור בסעיף 38 לעיל.



ניתן היום,
כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 40704/07 אראלה אבן שושן, ויויאן שניידר נ' עיריית הרצליה, י.שומרוני - חברה להשקעות ובניה בע"מ, גיניאה שריסט מהנדסים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 17/11/2014)