פסקי דין על שלום בן חמו | פסקי דין על אריה ארגז | פסקי דין על עיריית בת ים | פסקי דין על דוד תמיר | פסקי דין על אברהם אפיה ואח' |

9851-08/14 סעש     23/11/2014




סעש 9851-08/14 שלום בן חמו, אריה ארגז נ' עיריית בת ים, דוד תמיר, אברהם אפיה ואח'








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 9851-08-14

סע"ש 9799-08-14


23 נובמבר 2014
לפני:
כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר


התובעים
:
1.
שלום בן חמו
2. אריה ארגז
ע"י ב"כ: עו"ד ח. כהן



-

הנתבעים
:
1

.
עיריית בת ים

ע"י ב"כ: עו"ד ר. בן שמחון
2

.
דוד תמיר

3

.
אברהם אפיה


4

.
הסתדרות המעו"ף
ע"י ב"כ: עו"ד נ. לנדאו
וי. ברוק

החלטה בבקשה לסילוק על הסף
בפני
נו בקשות שהגישו הנתבעים, לסילוק על הסף של התובענה. לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובה החלטתי היא כדלקמן:
1.
ראשיתה של התובענה דנן בבקשה דחופה שהגישו התובעים, ביום 10.8.14 לביטול הליכי "השעיה תכופה" שננקטו נגדם על ידי הנתבעת 1 (להלן "העיריה"). ביסוד ההליך המשמעתי שננקט עמדו תלונות שונות של הנתבע 2, מר דוד תמיר
[להלן "תמיר"], המכהן כמנהל אגף חופים בעירית בת ים כנגד כל אחד מהתובעים, שניהם עובדים כמצילים בעיריה.
2.
נדמה כי ברקע לתלונות עומד סכסוך ממושך בין התובעים לבין מר תמיר הממונה עליהם, הסכסוך כבר מצא את דרכו לבית הדין בתביעה שהגיש התובע 1
(ראה תיק ס"ע 25653-05-14). התובעים טוענים, כי הנתבעים 2-3 מתעמרים בהם וזאת בין היתר, על רקע פנייתם של התובעים לנתבעות 1 ו- 4 בטענה כי יש ניגוד עניינים בין היותם של הנתבעים 2-3 חברי וועד עובדים (המשיב 3 מכהן כיו"ר הוועד) לבין תפקידם הניהולי בעיריה. מנגד, הנתבעים טוענים כי התנהלותם של התובעים פגומה ונגועה בבעיות משמעת שונות וכן בהעדרויות מהעבודה (לא למותר לציין כי טרם האירועים נשוא התלונה התגלעה מחלוקת בין הצדדים ביחס לחובתם של התובעים להתיצב בפני
רופא תעסוקתי בנסיבות העניין).
3.
ביום 11/8/14 לאחר שהתקבלה לתיק הודעת ההסתדרות לפיה היא מתנגדת לקיום שימוע לפני השעיה תכופה, ולאחר דיון שהתקיים בבית הדין, ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיה - לפי שעה זימונם של התובעים לשימוע לפני השעיה יבוטל, בכפוף להתחייבותם להתייצב בפני
רופא תעסוקתי. יובהר כי במהלך הדיון, הנתבעת 1 הודיעה כי תפתח בהליך בירור משמעתי ביחס לתלונות, ובעניין זה לא היתה הסכמה בין הצדדים, שכן לטענת התובעים, אין כל עילה לקיום הליך משמעתי כלשהו בעניינם.
4.
עוד בטרם יבשה הדיו על פסק הדין הנ"ל, ביום 18/8/14 הוגש כתב התביעה דנן (כתב התביעה נסרק למערכת נט המשפט לתוך אותו תיק, שנפתח בבקשה למתן צו זמני).
5.
בכתב התביעה דנן טוענים התובעים כי הנתבעים 2-3, מצויים בניגוד עניינים על רקע היותם חברי ועד ובעלי תפקידים ניהולים בעיריה. לטענת התובעים, הנתבעים 2-3 מתנכלים להם ומפלים אותם לרעה ביחס לעובדים אחרים, וזאת מטעמים שאינם עניינים, והכל בחסות הנתבעות 1 ו-
4.
מנגד, ממסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי לנתבע 2 טענות קשות כנגד התנהלותם ותפקודם השוטף של התובעים, וכי הוא מבקש לנקוט נגדם בהליכי בירור משמעתי על מנת שישפרו את התנהלותם.
6.
אציין כי כתב התביעה והמסמכים שצורפו אליו מגוללים שורה ארוכה של אירועים, על פני רצף של מספר חודשים, מהם עולה לכאורה כי יחסי העבודה בין התובעים לבין הנתבעים 2-3 התדרדרו למרבה הצער למצב שמקשה על התפקוד הסביר של כל הנוגעים בדבר.
נדמה כי ההשכלה המשפטית שרכשו חלק מהמעורבים,
אשר פונים זה לזה בכתב תוך שימוש בתואר עו"ד, אף היא מלבה את הסכסוך, ומתבלת אותו בטענות משפטיות מן הגורן ומן היקב.
7.
מכל מקום הסעדים שהתבקשו על ידי התובעים הם למתן צו המורה למשיבים לחדול מכל פעילות לשם בירור משמעתי או לזימון לשימוע של התובעים, ולבטל כל פעולה כאמור, וכן לשלם לתובעים פיצוי כספי בסך 50,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע בגין פגיעה בשמם הטוב של התובעים.

טענות הנתבעת 1
8.
הנתבעת 1 טוענת כי דין התביעה כנגדה להדחות על הסף.
9.
בבקשתה טוענת הנתבעת 1 כי התביעה מנוגדת לפסק הדין שניתן ביום 11/8/14 במסגרתו הוסכם על ביטול ההזמנה לשימוע לפני השעיה תכופה וכן הוסכם (לטענתה) כי העיריה תוכל להמשיך בבירור המשמעתי כנגד התובעים.
10.
עוד טוענת הנתבעת 1, כי התובע 1 הגיש נגדה תביעה דומה בחודש מאי 2014 (תיק ס"ע 25653-05-14) שגם במרכזו טענת התנכלות, וכי אין מקום שינהל כפל הליכים כנגד מעבידתו, כאשר מדובר בטענות בעלות אופי דומה.
11.
הנתבעת 1 טוענת כי כל טענות התובעים מכוונות נגד הנתבעים 2-3 וכי העיריה איננה צד לסכסוך.
12.
אשר לטענות בדבר ניגוד עניינים, טוענת הנתבעת 1 כי ענינים אלו מתבררים בפני
המוסדות המוסמכים של ההסתדרות, ובעניין זה לא יכולה להתעורר כל טענה כנגד העיריה.
13.
עוד מפנה הנתבעת 1 למספר פסקי דין בהם נדחו תביעות אחרות של עובדי העיריה שיוצגו על ידי ב"כ התובעים דנן, בגין עילות שונות, ומבקשת לטעון כי גם ההליך דנן איננו אלא הליך סרק.

טענות הנתבעים 2-4
14.
לטענת הנתבעים 2-4 כתב התביעה קנטרני וטורדני, ואין הוא מגלה עילת תביעה כנגד מי מהם.
15.
המשיבים 2-3 אינם ה"מעביד" של התובעים והנסיון ליחס להם עוולה לפי חוק לשון הרע על מנת לקנות את סמכות בית הדין לא יצלח, בהעדר תשתית עובדתית מתאימה להקמת עילה לפי חוק איסור לשון הרע.
16.
אשר לתביעה כנגד הנתבעת 4 נטען כי הטענות ביחס לניגוד עניינים תלויות ועומדות בפני
ועדה לניגוד עניינים בהסתדרות. הנתבעת 4 טוענת כי על פי חוקת ההסתדרות מחלוקות מסוג זה נתונות להכרעת מוסדות השיפוט של ההסתדרות בהתאם לחוק הבוררות ובית דין זה איננו מוסמך לדון בהן.



תשובת התובעים

17.
התובעים טוענים כי פנו לעיריה מספר פעמים בתלונות כנגד הממונה עליהם מר תמיר ואולם העיריה סרבה להתערב במחלוקת והפנתה אותם לברר את טענותיהם מול הממונה עליהם (נשוא התלונה) מר תמיר תוך מתן גיבוי מוחלט למר תמיר מבלי לקיים בירור של טענות התובעים.
18.
לטענת התובעים מאחר שמדובר בסכסוך עם הממונה עליהם במקום העבודה, לא ניתן להתיחס לעניין כמחלוקת פרטית בינם לבין מר תמיר, אלא שהנתבעת 1 מחוייבת לבדוק את טענות התובעים ולברר אותן לגופן, ומשלא עשתה כן הרי שיש לתובעים טענות כנגד מעבידתם.
19.
עם זאת, מתגובת התובעים עולה כי התובע 1 מסכים כי אין מקום לברר את טענותיו כלפי הנתבעים בשני הליכים נפרדים, והוא מותיר את המשך התובענה דנן לשיקול דעתו של בית הדין.
20.
עוד עולה מהתגובה, כי התובעים אינם עומדים על התביעה כנגד הנתבעת 4 אשר מופיעה בכותרת כ"נתבעת פורמלית".

הכרעה
21.
עיון במסמכים שבתיק בית הדין חושף תמונה עגומה של מערכת יחסי העבודה באגף החופים בנתבעת 1 אשר יש בה כדי להדאיג, בפרט משמדובר בשירותי הצלה שהצורך החיוני בתקינות תפקודם איננו מוטל בספק.

22.
מהראיות שבפני
, בשלב זה של ההליך, אין כל אפשרות לדעת האם עניין לנו בעובדים ישרי דרך שהממונה עליהם מתנכל להם מטעמים זרים, או שמא מדובר בעובדים פורעי סדר ובממונה שפועל באופן סביר וענייני על מנת להבטיח את תפקודו התקין של האגף שבראשותו. אפשר גם, שאין ענייננו בצדיקים גמורים וברשעים גמורים אלא שני הצדדים לסכסוך לא העריכו נכונה את מגבלות כוחם ומעמדם, ונקלעו למאבקי כח מיותרים.
23.
יש להצטער על כך שהצדדים לא השכילו לישר בינייהם את ההדורים או להגיע לכל פתרון אחר שיהיה בו כדי להביא סוף להתכתשות, הפוגעת בתפקוד האגף. מצער מכך, שהגורמים המוסמכים בעיריה לא השכילו לפתור את העניין, באופן שהוביל לגילגולו לבית הדין.
24.
כך או כך, ברור שאין מקום שיחסי העבודה העכורים שבין התובע 1 לנתבע 2 יצריכו ליבון בשני הליכים משפטיים מקבילים (ההליך דנן וההליך בתיק ס"ע 25653-05-14), לנוכח האמור ובשים לב לכך שלמעשה גם התובע מסכים לכך תביעתו של התובע 1 תמחק.
25.
אשר לתביעה של התובע 2 נדמה כי לתובע 2 טענות לעניין שיבוצו, ולעניין ההליכים המשמעתיים שננקטים נגדו, לטענתו, מטעמים שאינם עניינים.
26.
אזכיר כי הרקע לנקיטת צעד של השעיה תכופה כנגד התובע 2 היה נעוץ בשימוש שעשה התובע 2 במחשב של אגף החופים בניגוד לעמדתו של מר תמיר לצורך הדפסת מכתב למנכ"ל העיריה. בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לנסיבות בהן נעשה השימוש במחשב, ולהשתלשלות הענינים לאחר שמר תמיר ביקש מהתובע לחדול מהשימוש במחשב.
27.
מהתאור העובדתי נדמה כי השימוש בעילה לפי חוק איסור לשון הרע איננו תואם את התשתית העובדתית שבתביעה, ונדמה כי כל תכליתו לאפשר ניהול הליך אישי כנגד הנתבע 2. לדידי, הנתבע 2 הוא עובד של הנתבעת 1 ודי בתביעה כנגד הנתבעת 1 על מנת לברר את כל טענותיו של התובע.
אשר לנתבע 3 עיון בכתב התביעה לא מגלה כל עילת תביעה קונקרטית ולפיכך דין התביעה כנגדו להמחק.
כך גם לעניין התביעה כנגד הנתבעת 4. מקובלת עלי עמדת הנתבעת 4 לפיה את הטענות כנגדה יש לברר במוסדות השיפוט הפנימיים של ההסתדרות, ולפיכך הפניה לבית הדין בעניין זה היא פניה מוקדמת.
לנוכח האמור, דין התביעות כנגד הנתבעים 2-4 להמחק.
28.
לנוכח כל האמור לעיל. התביעה של התובע 1 תמחק וכך גם התביעות כנגד הנתבעים 2-4. ככל שיש לתובע 2 טענות שיש לבררן בבית הדין, הרי שהמשיבה הנכונה לבירור טענותיו בדבר התעמרות ואפליה במקום העבודה היא הנתבעת 1.
29.
אשוב ואבהיר כי לדידי, מן הראוי שהמחלוקת בין התובע 2 לנתבע 1 תתברר על ידי הגורמים הרלוונטים בעיריה, על מנת שיפעילו את סמכותם המנהלית בעניין, כפי שימצאו לנכון, לאחר בירור עובדתי והכרעה בטענות הצדדים. ודוק, בניגוד לטענת העיריה, אני סבורה כי אין מדובר בסכסוך פרטי, אלא בסכסוך שבין עובד לממונה עליו, בעניינים הקשורים למקום העבודה, ובירורו הוא באחריות המעביד.

30.
ודוק, פסק הדין שניתן ביום 11/8/14 איננו מונע מהעיריה לקיים בירור משמעתי ביחס לתלונה של מר תמיר (ככל שיש ממש בתלונה וככל שיש לעיריה עניין לברר אותה בדרך משמעתית). עם זאת יובהר, כי בית הדין לא חיווה כל דעת ביחס להתנהלותו ולטענותיו של מי מהצדדים לסכסוך, ולפיכך אין בפסק הדין כדין למנוע מהתובע 2 לטעון, במסגרת ההליך העיקרי, כי ההליכים המשמעתיים שננקטים נגדו פסולים ונגועים בשיקולים זרים.

המחלוקת שבין הצדדים טעונה הכרעה עובדתית, שמן הראוי שהעיריה תדרש אליה.
31.
מוצע כי הצדדים יבואו ביניהם בדברים בנסיון לייתר את המשך ההתדיינות בתיק, אשר ספק אם בכוחה להביא תועלת למי מהצדדים.
32.
ככל שהתובע 2 עומד על בירור טענותיו יגיש כתב תביעה מתוקן כנגד הנתבעת 1 בלבד, וזאת עד ליום 29/1/15.
33.
לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, בשלב זה לא ראיתי ליתן צו להוצאות.
34.
לעיוני ביום 30/1/15.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ה,
(
23 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.



















סעש בית דין אזורי לעבודה 9851-08/14 שלום בן חמו, אריה ארגז נ' עיריית בת ים, דוד תמיר, אברהם אפיה ואח' (פורסם ב-ֽ 23/11/2014)