פסקי דין על קובי יעקב בוזגלו

44531-11/14 עמת     23/11/2014




עמת 44531-11/14 מדינת ישראל נ' קובי יעקב בוזגלו








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



עמ"ת 44531-11-14 מדינת ישראל
נ' בוזגלו(עציר)




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
אריאל חזק

העוררת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד


נגד

ה
משיב
קובי יעקב בוזגלו
(עציר)
ע"י ב"כ עו"ד



החלטה

מדובר בערר שהוגש על ידי העוררת- מדינת ישראל
, על החלטת בית המשפט קמא מיום 19.11.14 שניתנה על ידי כב' שופט דהאן, בתיק מ"ת 22411-11-14, בבית המשפט השלום באשקלון, במסגרתה הורה על שחרור המשיב.

במסגרת הערר טענה העוררת כי בתאריך 11.11.14 הוגשו כנגד המשיב ונאשם אחר (להלן: "אחר"), בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים וכתב אישום המייחס לשניים עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיקו בצוותא חדא ברכב מסוג מאזדה, שהיה בחזקת האחר ונהוג על ידי האחר, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 148 גר' נטו, שהיה מחולק לסולייה, עליה חתיכות ניילון וחצי סולייה בתוך גרב שחורה. הסם היה מונח ברצפת הרכב סמוך למושב הנוסע ממנו יצא המשיב. לטענתה, בדיון שהתקיים בתאריך 13.11.14 טען בא כוח המשיב להעדרן של ראיות לכאורה לגבי המשיב, ובדיון מיום 19.11.14 קבע בית המשפט קמא כי לגביי האחר קיימות ראיות לכאורה והורה כי שירות המבחן יגיש בעניינו של האחר תסקיר. לגביי המשיב נקבע כי אין דיי בראיות לכאורה שהוצגו כדי להקים יסוד סביר להרשעה, וכי המשיב ישוחרר, בתנאים שיבטיחו התייצבותו לדיונים בלבד.

נימוקי הערר
העוררת טענה כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי אין ראיות לכאורה לביצוע עבירה של החזקת סם. לטענתה, הראיות בתיק מבוססות על "חזקת המקום" ו- "חזקת השליטה", ולא קיימות ראיות בתיק המפריכות את החזקות הללו ולכן יש לקבוע קיומן של ראיות לכאורה. עוד טענה כי השוטרים שהגיעו למקום המעצר, בעקבות מידע חם על ביצוען של עסקאות סמים ברכב מאזדה המוזכרת בכתב האישום, וכן צויין בדוח כי השוטר אבי חמו (להלן: "השוטר אבי") נרשם שהבחין ברכב ובמשיב יוצא מתוכו, השוטר אבי ערך חיפוש ברכב ועל פי דבריו נמצאו הסמים ברצפת הרכב במושבו של הנוסע ממנו יצא המשיב. לטענת העוררת אין מחלוקת כי ברכב המאזדה נמצא סם מסוג חשיש בכמות שמעידה כי אינה לצריכה עצמית.
עוד הוסיפה וטענה, כי מיקום הסמים ברכב והעובדה כי סוליית הסם הייתה לא עטופה, הן עובדות המדברות בעד עצמן ואינן משאירות מקום לספק כי המשיב החזיק את הסם. לדבריה, חיזוק לכך הינו כי השוטר אבי שעצר את המשיב, הריח ריח של חשיש הנודף ממנו.
לטענתה, גרסת המשיב לפיה אינו קשור לאירוע אינה עולה בקנה אחד עם גרסת השוטרים.

ביום 20.11.14 התקיים בפני
דיון בערר.

ב"כ העוררת טענה כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, וכי יש ראיות לכאורה. לטענתה רכב הגיע מבאר שבע לקריית גת לשם עסקאות סמים. אחד השוטרים זיהה את המשיב ברכב. לטענתה ברכב נמצאו סמים, בסוליה אחת לא גלויה וכי נדף מהמשיב ריח של חשיש בעת החיפוש.
לטענתה חזקת השליטה קיימת, בשל כך שהסם נתפס על רצפת מושב הנוסע, ומדובר בכמות סם גדולה. לפיכך טענה כי הראיות קיימות ברמה לכאורית.

מנגד טען ב"כ המשיב כי אין מחלוקת על קיום עילת מעצר.
לטענתו, השוטרים אמרו שראו את המשיב יוצא מהרכב בעוד שהוא טען שיצא להיפגש עם אדם אחר, ולטענת המשיב הוא לא היה ברכב. ואינו מכיר את
הנהג של הרכב.
לטענת ב"כ המשיב, גם אם גרסת השוטרים נכונה, אין זה אומר שאדם שיוצא מרכב אחראי לכל מה שנמצא בתוך הרכב
כשהרכב בבעלות של אחר. לטענתו, על העוררת להוכיח ידיעה או קשר לחפץ ומטביעות אצבע ובדיקת דנ"א שנלקחו, אין קישור לדנ"א.
לטענתו, קיים מידע מודיעיני בתיק, שהמשיב אינו מוזכר בידיעה זו.
עוד הוסיף וטען כי החיפוש ברכב נעשה באופן לא חוקי, ולכן ביקש לשחרר את המשיב.

דיון
ראיות לכאורה
כפי שצויין, הראיה המרכזית והכמעט יחידה כנגד המשיב, הינה דבריו של השוטר אבי חמו בדוח הפעולה, ולפיהם תפס ליד כסא הנהג ברצפת הרכב סוליית חשיש ולידה גרב שחורה ובתוכה חצי סוליית חשיש.

מאחר והמשיב אינו בעליו של הרכב והוא גם לא נהג ברכב , ניתן לומר כבר
בשלב זה, כי הראיה האמורה, כשהיא עומדת לבדה, לא תוכל להוות ראיה לכאורה ברף גבוה כנגד המשיב.

זאת ועוד, כנגד עדותם של השוטרים כי זיהו את המשיב יוצא מהרכב, קיימת עדותו של המשיב שטען כי כלל לא היה ברכב וכי הוא נתפס לאחר שירד ממונית אחרת והגיע לאזור הרכב המדובר,
ולדבריו הוא אינו מכיר את נהג הרכב. עדותו זו של המשיב מחוזקת בעדות נהג הרכב – המשיב האחר-שציין שאינו מכיר את המשיב, וכי המשיב לא נסע ברכב בטרם עוכב. העובדה האמורה תחליש באופן מסויים את הראיות כנגד המשיב.

בנוסף, יצויין כי בבדיקות דנ"א ו-ט.א., לא נמצאו מימצאים הקושרים את המשיב לרכב או לסם האמור, ובנוסף יוער כי שמו של המשיב לא מצויין בדוח המודיעיני המצוי בתיק החקירה.

בנסיבות האמורות לעיל ניתן לומר כי רף הראיות העומדות כנגד המשיב הינו נמוך.

עילת מעצר
מדובר במשיב המיוחסת לו החזקת סם שאינו מן הסמים הקשים, במשקל שאינו מן הכבדים.
זאת ועוד, מדובר במשיב שנשלח בעבר למאסר בן כשנה בגין עבירת סמים, ואולם מעבר לכך עברו הפלילי כולל שתי הרשעות נוספות בלבד, שבגינן נדון למאסר על תנאי קצר, ואחת מהן בגין הפרת הוראה חוקית.

סוף דבר
בנסיבות האמורות לעיל, מאחר ומדובר בראיות ברף נמוך ובעילת מעצר שאינה ברף הגבוה, מצאתי לנכון לקבוע כי החלטת בימ"ש קמא לא ניתנה מתוך טעות ולפיכך הערר נדחה.



ניתנה היום, א' כסלו תשע"ה, 23 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.













עמת בית משפט מחוזי 44531-11/14 מדינת ישראל נ' קובי יעקב בוזגלו (פורסם ב-ֽ 23/11/2014)