פסקי דין על ורד שמילוביץ | פסקי דין על אריה שמילוביץ | פסקי דין על ציפורה סרבטקה | פסקי דין על קיבוץ עין המפרץ

30121-12/10 א     26/11/2014




א 30121-12/10 ורד שמילוביץ, אריה שמילוביץ, ציפורה סרבטקה נ' קיבוץ עין המפרץ








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 30121-12-10 סרבטקה,
ת.ז. 055456164 ואח' נ' קיבוץ עין המפרץ






בקשה מס' 17



בפני

כב' השופטת
אילת דגן

המבקשים/תובעים
1. ורד שמילוביץ
,
ת.ז. 023049281

2. אריה שמילוביץ
, ת.ז. 057667347

3. ציפורה סרבטקה
,
ת.ז. 055456164


נגד

ה
משיב/נתבע
קיבוץ עין המפרץ



החלטה

בפני
י בקשה למתן פס"ד חלקי לפי סעיף 191 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד, 1984 (להלן: "תקסד"א) ולמתן צו קבוע המורה על המשיב לפנות את המקרקעין נשוא התביעה.


טענות הצדדים

לטענת המבקשים (להלן: "התובעים"), אין מחלוקת כי הם בעלי המקרקעין, הנתבע אף הודה בכתב בבעלותם במגרש. כמו כן הודה, כי קיבל הודעת פינוי ביום 02/11/10 כך ש למעשה אין כל טענה מכוחה ניתן ללמוד כי לנתבע זכות להחזיק במגרש היום. הגנת הנתבע נשענת על הרשאה שניתנה לו ע"י הבעלים בעבר.


גם אם תתקבל הגנת הנתבע, עדיין דין תביעת הפינוי להתקבל מאחר והנתבע לא רכש זכות קניינית במקרקעין, ולא ניתן לחייבם להשכיר לו את המקרקעין ללא הגבלת זמן.


אף אם הנתבע תרם תרומה של ממש לרווחת המקרקעין הדבר אינו מקנה לו זכות חזקה אלא לכל היותר, יקבל החזר בגין ההשקעה.


בהעדר טענה לקיומה של עילה קניינית או חוזית שתגרום לחיובם של התובעים להשכיר למשיב את הקרקע נגד רצונם, אין בהמשך הדיון לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או השאלות העומדות להכרעה לעניין פינויו של המשיב.


זכותם של המבקשים להגן על הבעלות והחזקה היא רחבה מאוד ואף מוחלטת מכוח ס' 31(א)(3) לחוק המקרקעין. אם הנתבע רוצה להתקשר בהסכם שכירות כדין חרף התנגדותם, עליו לקבלת הסכמת רוב הבעלים (ס' 30) ואין בהסכמת צד ג' כדי להתיר השימוש כנגד רצון שותף אחר (ע"א 304/72 ביאלר נ' ביאלר

כז (1) 533) .


עוד טוענים התובעים כי לתגובת המשיב (להלן: "הנתבע"), הבקשה מכילה טענות עובדתיות ואינה נתמכת בתצהיר ומטעם זה כשלעצמו, יש לדחותה על הסף.


לטענת הנתבע המגרש נשוא התביעה מצוי בחלקו בייעוד לדרך ובחלקו בייעוד "לתכנון וחלוקה מחדש" שאין להתיר בניה אלא לאחר אישור תכנית בניין עיר מפורטת (פקודת בניין ערים) לפיכך, השטח יוותר בייעוד חקלאי (לפחות עד להכנת תכנית שכזו שאין כל ראיה מתי ואם תוכן, דהיינו במשך שנים רבות). להמשך עיבוד הקרקע שטח חקלאי, עדיפות, מאשר להותירו מוזנח ללא כל טיפול דבר אשר עלול לגרום לנזק לחלקות סמוכות וליתר בעלי הזכויות בקרקע.


עוד טוען המשיב כי הבקשה מוקדמת. הואיל ומדובר בהפסקת רישיון ויש לצרף לתביעה את יתר בעלי הזכיות בקרקע ו/או לנהל דיון הוכחות בנוגע לעמדת יתר הבעלים והפיצוי של הנתבע לאורך השנים.


טוען הנתבע כי אין מחלוקת שהרשות לעיבוד השטח החקלאי ניתנה לקיבוץ לפני שנים רבות (משנת 1936), אם בדרך של הסכמים בכתב ואם בדרך של הסכמה שבשתיקה. הפסקת הרשות כפופה להחזר ההשקעות לקיבוץ ויכולה לגרום נזק ליתר הבעלים אשר לא הוכח אם ברצונם להפסיק את הרשות ולפיכך יש לדחות הבקשה בשלב שכזה. כך, הפסקת העיבוד תפגע בחלקה 1 הסמוכה שבבעלות החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה והקיבוץ לא יוכל להמשיך ולעבדה. נזק נוסף יכול להגרם ע"י מזיקים לקרקע שיכולים להתפשט ליתר החלקות.


לטענתו, שתיקת יתר בעלי הזכויות בחלקה הינה הסכמה שבשתיקה להמשך העיבוד ומשלא הוכח אחרת דין התביעה ו/או הבקשה להדחות ועד שלא יוכיחו התובעים כי בדעת רוב או כל הבעלים להפסיק הרשות שניתנה לקיבוץ, לאחר קיום דיון ע"י בימ"ש בעניין תוך שקילת כל הראיות, לא ניתן ליתן נגדו

פסק דין
לפינוי נגדו בוודאי לא מהשטח כולו (התובעים הינם בעלים של 500 מ"ר בלבד משטח חלקה כ 16 דונם).


בית המשפט רשאי משיקולים של צדק למנוע את ביטול הרשות או להתנות את הביטול בפיצוי הנתבע על ההשקעות שהשקיע בנכס לפי ערכן במועד הפינוי או על הנזק שנגרם לו.


כאמור, בשלב זה לא הוכיחו התובעים כי הפסקת הרישיון שניתן לנתבע מבוקשת ע"י רוב הבעלים בקרקע או מי מהם. עצם קבלת הבקשה בשלב זה תפגע בזכותו של הנתבע להשיג את יתר הסכמות הבעלים בכתב וכן תמנע מהנתבע את האפשרות להגיש חוות דעת בגין ההשקעות שהשקיע לאורך השנים.


בתשובה לתגובה טוענים התובעים כי הנתבע מחזיק בקרקע מכוח הסכם שכירות ולא מכוח רישיון. בין הצדדים יש חוזה בכתב, משנת 1975 אשר לטענת הנתבע התחדש בעל פה. חידוש זה אינו מקנה לנתבע זכויות בקרקע. לשון החוזה מלמדת כי הינו הסכם רגיל אשר יסתיים ברצון הצדדים ולפיכך תאריך פקיעתו הוא ביום 31/12/10, מועד החידוש הקרוב שלאחר המתן הודעת הפינוי. אף אם היה מדובר ברישיון (שבענייננו הינו ללא תמורה) זכותו של בעל קרקע להפסיק רישיון של בר רשות היא מוחלטת, בניגוד לנטען, עומדת לתובעים זכות מוחלטת לפעול בעצמם על מנת להגן על הבעלות והחזקה במקרקעין ללא קשר ליתר בעלי הקרקע. בהסתמך על פס"ד ביאלר גם כאשר רק שותף אחד מתנגד להתיר שימוש במקרקעין לצד ג' אין לכפות עליו זאת ולכן כל בעלי הקרקע מנועים למסור לצד ג' את החזקה כל עוד התובעים מתנגדים לכך. רוב בעלי הקרקע מתנגדים למעשי הנתבע בקרקע אך לא כל אחד מוכן להיכנס למאבק משפטי הכרוך בעלויות.


דיון והכרעה


לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה דין הבקשה להידחות.


תקנה 191 לתקסד"א קובעת - "
בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להוציא

פסק דין
באחת התביעות שבתובענה או בחלק מתביעה, וליתן את הסעד הנתבע, כולו או מקצתו, לאותה תביעה או לחלקה, או לסרב לתיתו, כל אימת שנראה לבית המשפט שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לענין התביעה או הסעד כאמור
".


וראו גם א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, ע' 323-324: "
יש להתייחס להליך זה שעניינו מתן

פסק דין
חלקי בזהירות הראויה, יש להימנע מלהיעתר לו במעמד צד אחד וללא הסתמכות על תצהיר. לצורך מתן

פסק דין
חלקי על בית המשפט לשמוע את בעלי הדין לגבי העניין בו הוא עומד לפסוק, ולאפשר לצד שכנגד להגיב על בקשה זו בטרם יפסוק. את הבקשה יש להגיש בצירוף תצהיר
".


17.
מן האמור לעיל עולה, כי

פסק דין
חלקי יינתן כאשר כל העובדות הנוגעות לסעד שייפסק בו ברורות ונהירות לבית המשפט, ולא יהא בהמשך ההליך כדי להביא לשינוי כלשהוא בנוגע לסעד זה, אשר עומד בפני
עצמו.



בהתאם להלכה מי שתובע סילוק יד ממקרקעין מכוח בעלותו בהם, די לו להוכיח את עובדת בעלותו, ומשזו הוכחה, מועבר הנטל אל הנתבע, להוכיח את זכותו להחזיק במקרקעין (ע"א 483/62 קוק נ' לנדוי, פ"ד יז 1953, וכן ע"א 16482/90 עיריית תל אביב יפו נ' גרינשטיין, פ"ד נ"ג 4353,354 ).


בענייננו, יש לבחון את השאלה אם עסקינן בחוזה שכירות או ברישיון להחזקת מקרקעין ועיבודם, האם הרישיון הדיר או בלתי הדיר,
מה עמדתם של שאר בעלי הזכויות בקרקע ועוד שאלות עובדתיות אחרות. את כל אלו חייבים ללבן ויש לאפשר לנתבע שאינו מודה בטענות המבקשת אפשרות להוכיח זכותו ומעמדו במקרקעין. נראה כי בנסיבות העניין, והגם שסיכויי התביעה טובים, לא נכון לחסום דרכו של הנתבע.


אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה. אין צו להוצאות.


הצדדים מוזמנים לישיבת הוכחות ביום 16/04/15 שעה: 10:00.


22.
על התובעים לשלם מחצית שניה של האגרה, לא יאוחר מ-20 יום לפני מועד ישיבת ההוכחות. בהעדר תשלום מחצית שניה במועד, תימחק התובענה.

הצדדים ידאגו לזימון עדיהם לישיבה הקבועה. יובהר כי מועד הישיבה לא ידחה עקב אי התייצבות עד שלא זומן כדין.

הצדדים יערכו לסיכומים בעל-פה בתום הישיבה.


ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ה, 26 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 30121-12/10 ורד שמילוביץ, אריה שמילוביץ, ציפורה סרבטקה נ' קיבוץ עין המפרץ (פורסם ב-ֽ 26/11/2014)