פסקי דין על איילון חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על יהודה שמואל | פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח |

62324-10/13 תאמ     30/11/2014




תאמ 62324-10/13 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יהודה שמואל, הכשרה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 62324-10-13 איילון חברה לביטוח בע"מ
נ' שמואל ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
ד"ר פנינה נויבירט


תובעת

איילון חברה לביטוח בע"מ


נגד


נתבעים

1.יהודה שמואל

2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 23.5.13.

התובעת הינה המבטחת של כלי רכב, נושא מ.ר. 70-374-71 (להלן: "רכב התובעת"). התובעת פיצתה את המבוטחת, הבעלים של רכב התובעת, על הנזק שנגרם לה בעקבות התאונה, והגישה את התביעה כנגד הנתבעים.

הנתבע 1 הינו המחזיק של מונית נושאת מ.ר. 71-573-25 (להלן: "המונית"). הנתבעת 2 הינה המבטחת של המונית.

אין מחלוקת בין הצדדים על עצם התרחשות התאונה, אך הצדדים חלוקים על נסיבות התרחשותה.

תמצית טענות התובעת

מטעם התובעת העידה הגב' מזרחי, אשר נהגה ברכב התובעת בעת התאונה (להלן: "נהגת התובעת"). לטענתה, ביקשה לצאת ממתחם חניה צייתה לתמרור האט ותן זכות קדימה, ואז הבחינה במונית עוצרת מטרים בודדים לאחר הכניסה לחניה. לדבריה, הבחינה כי מהמונית יצאה אשה. לדבריה, החלה בנסיעה איטית כדי לבדוק שהכביש פנוי ולהשתלב בדרך הראשית, ואז הבחינה במונית מתחילה לנסוע לאחור. לטענתה, המונית נסעה לאחור תוך שנהגה מסיט את ההגה ימינה וכך נכנס למתחם החניה בו עמדה. עוד טענה נהגת התובעת, כי כאשר הבחינה במונית נוסעת לאחור צפרה ועצרה את רכבה, ברם המונית התנגשה בה. נהגת התובעת טענה, כי בעת התאונה היתה בעצירה, כאשר רכב התובעת עדיין לא השתלב בכביש הראשי.

תמצית טענות הנתבעים
מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1, אשר נהג במונית בעת התאונה (להלן: "הנתבע"). לטענתו, קודם לתאונה אכן עצר המונית מטרים ספורים לאחר הכניסה לחניה, ולאחר מכן ביקש לנסוע לאחור על מנת להיכנס למתחם החניה, וזאת על מנת להוריד תלמידת בית ספר שהסיע במונית. הנתבע טען, כי לאחר שהחל בנסיעה לאחור שמע את ההתנגשות עם רכב התובעת. לדבריו, ההתנגשות הינה תוצאה של התפרצות רכב התובעת לנתיב הנסיעה בו נסעה המונית.

דיון

אין מחלוקת בין הצדדים, כי קודם לתאונה החל רכב התובעת ביציאה ממתחם חניה. כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביציאה ממתחם החניה ישנו תמרור "האט ותן זכות קדימה" (להלן: "התמרור"). בנוסף, הצדדים אינם חלוקים, כי קודם לתאונה עצרה המונית מטרים ספורים לאחר הכניסה לחניה, וכי בעת התאונה היתה המונית במצב של נסיעה לאחור במטרה להיכנס למתחם החניה. המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה האם בעת התאונה עצר רכב התובעת, כפי שטוענת התובעת, או שמא נסע קדימה, כפי שטוענים הנתבעים. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלה, האם רכב התובעת עמד לפני ההשתלבות בנתיב התנועה המרכזי, כפי שטוענת התובעת, או שמא התפרץ לעבר נתיב התנועה המרכזי, כפי שטוענים הנתבעים. בנוסף, חלוקים הצדדים בשאלה האם המונית היא האחראית לתאונה, כפי שטוענת התובעת, או שמא הנתבעת היא האחראית לתאונה, כפי שטוענים הנתבעים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני
, השתכנעתי כי יש להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים.

התובעת סיפקה הסבר ברור והגיוני לנסיבות התרחשות התאונה. עדותה של נהגת התובעת, אשר הובאה כתימוכין בגרסת התובעת, היתה קוהרנטית ושיטתית, והיא תיארה התאונה לפרוטרוט באופן אמין וברור. נהגת התובעת העידה, כי קודם לתאונה עצרה לפני התמרור, ובלשונה: "יצאתי מחניה, לכיוון רחוב שהוא לא מקביל אליי. החניה מאונכת לרחוב. יש משלוש (צ"ל – "משולש") עצור ותן זכות קדימה ועצרתי" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 18-19). נהגת התובעת העידה, כי בשלב זה הבחינה במונית עוצרת מטרים בודדים לאחר היציאה מהחניה לשם הורדת נוסעת, ובלשונה: "המונית עצרה בצד ימין של הכביש כמה מטרים לאחר היציאה מהחנייה. היא עצרה שם, הורידה נוסעת, יצאה, וראיתי אותה עוברת ליד המכונית שלי, לכיוון החניה" (שם, שורות 19-20). כמו כן העידה נהגת התובעת, כי בשלב זה התקדמה קצת על מנת לראות אם נתיב הנסיעה משמאלה פנוי, וכי אז הבחינה במונית נוסעת לאחור, ובלשונה: "טיפה התקדמתי כדי לראות שפנוי משמאל ואז הוא נסע אחורה" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 17-18). נהגת התובעת העידה, כי המונית נסעה לאחור תוך הטיית ההגה ימינה במגמה להשתלב בכניסה לחניה, ובלשונה: "הוא נסע לאחור ואז הפנה את ההגה ימינה כדי לעשות פניית פרסה" (שם, שורה 3). כמו כן העידה, כי כשהבחינה במונית נוסעת לאחור צפרה לה במטרה להזהירה, ובלשונה: "צפרתי שהוא נסע לאחור. כשהוא נסע לאחור צפרתי" (שם, שורה 18, וכן בהמשך, שורה 20). נהגת התובעת סימנה על גבי תמונות המקום שצורפו (ת-3), כי בעת התאונה עצרה מטרים בודדים לאחר התמרור, קודם להשתלבות בכביש המרכזי.

מיקומי הנזק ברכב התובעת תומכים בגרסת התובעת. רכב התובעת נפגע בפינתו הימנית קדמית, באופן המתיישב עם עדות נהגת התובעת, לפיה הנתבע היטה את ההגה במונית ימינה בעת נסיעתו אחורה, מתוך ניסיון להיכנס למתחם החניה.

עדותו של הנתבע, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, לא זו בלבד שלא הפריכה את גרסת התובעת, כי אם איששה אותה. הנתבע אישר, כי קודם לתאונה חלפה המונית את הכניסה לחניה, וכי לאחר מכן ביקש לחזור למתחם החניה ולכן נסע לאחור, ובלשונו: "שעברתי את מגרש החנייה של בית הספר, היא אמרה לי פה ימינה, אני עברתי את הפניה ימינה, פספסתי את הפנייה ימינה, שמתי הילוך רוורס" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 17-19). כמו כן, הנתבע אישר, כי התכוון להיכנס לחניה בנסיעה לאחור, ובלשונו (במענה לשאלה: "אמרת בעדותך שרצית לחזור לחנייה זאת אומרת שמטרתך היתה להיכנס לחנייה?"): "כן" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 2).

הנתבע סיפק גרסה בלתי סדורה באשר לאמצעי הבטיחות שנקט אגב נסיעתו לאחור. בתחילת עדותו טען, וחזר וטען, כי בעת שנסע לאחור, הסתכל במראת הנהג, ובלשונו: "הסתכלתי אחורנית בראי, החלון האחורי שלי היה ריק, התחלתי את הנסיעה ושמעתי "בום"" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 19-20). בהמשך, לאחר שנשאל על כך, תיקן עדותו והוסיף הטענה, כי הסתכל גם במראה הימנית, ובלשונו: "לא רק. הסתכלתי לאן שצריך להסתכל והיה פנוי. הסתכלתי לכל הכיוונים והיה פנוי. במראה הימנית ובמראה למעלה" (עמ' 4, שורות 12-13, ובהמשך, שורות 17-18). רק לאחר מכן, כאשר נשאל מדוע לא סובב את ראשו על מנת לוודא שאין כלי רכב מאחוריו, טען (במענה לשאלה: "גם עכשיו לא ציינת שסובבת את הראש והפנת את מבטך לכיוון הדרך שאתה נוסע: "אני עשיתי את כל הפעולות שאת מדברת עכשיו. אני מדבר במתמצית את העיקר שבעיקרים" (שם, שורה 24). נוכח אי ההתאמות בעדותו זו של הנתבע, לא השתכנעתי, כי אכן הנתבע נקט בכל האמצעים הדרושים על מנת לוודא, כי הוא נוסע לאחור בבטיחות.

הנתבע אמנם טען, כי רכב הנתבעת נסע קדימה קודם לתאונה וכי הספיק להתפרץ אל הכביש המרכזי, ובלשונו:
"ההתנגשות היתה ממש בנתיב הנסיעה" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 7). לכן טען הנתבע, כי נהגת התובעת היא הנושאת באחריות לתאונה, ובלשונו: "היא היתה צריכה לעצור לפני קו העצירה ולא להיכנס לכביש" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 30-31).

אין בידי לקבל טענתו זו.
הנתבע העיד, כי לא ראה את רכב התובעת עד לתאונה, ובלשונו (במענה לשאלה: "בפעם הראשונה שאתה מבחין בה זה אחרי המכה?"): "כן" (עמ' 4, שורה 26). הנתבע לא ראה התאונה, ולא היה סיפק בידו להפריך גרסת התובעת, ובפרט לא היה יכול לשלול, כי נהגת התובעת עמדה בעת התרחשות התאונה.

זאת ועוד, הנתבע אישר את טענת נהגת התובעת, כי התכוון להיכנס לחניה אגב נסיעה לאחור. אישור זה מחזק את עדות נהגת התובעת, לפיה התאונה התרחשה ביציאה מהחניה ולא בכביש המרכזי.

למעלה מן הצורך, אף אם אקבל את גרסת הנתבע לפיה
אכן נהגת התובעת נסעה קדימה בעת התאונה, הרי שעדיין אין בכך כדי להסיר מעל כתפי הנתבע את אחריותו לתאונה. הנתבע הודה כי נסע לאחור, נגד כיוון התנועה (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 8). לפיכך היה עליו לוודא כי הכביש פנוי, ואל לו להלין על נהגת התובעת, אשר נסעה כדין בנתיב נסיעתה, בכיוון התנועה המיועד לה.

לפיכך התרשמתי כי הנתבע הוא הנושא העיקרי באחריות לתאונה, אשר נגרמה כתוצאה מנסיעתו המסוכנת לאחור בנתיב התנועה של רכב התובעת.

עם זאת, אף נהגת התובעת נושאת באחריות מסויימת לתאונה. נהגת התובעת העידה, כי קודם לתאונה, כאשר התקדמה קדימה קצת, הסתכלה שמאלה על מנת לוודא כי הכביש פנוי (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 18). יתכן כי לו היתה קשובה ודרוכה למגמת הנסיעה לאחור של המונית, היתה יכולה למנוע את התאונה או לפחות לצמצם את נזקיה.

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע באחריות בשיעור של 90% ואילו נהגת התובעת תישא באחריות בשיעור של 10%.

הנזק

התובעת צירפה חוות דעת שמאי, אשר בדק את רכב התובעת סמוך לאחר התאונה, וחוות הדעת לא נסתרה. התובעת הגישה את התביעה על סכום הנזק הממשי, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,281 ₪
בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.
שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.


ניתן היום,
ח' כסלו תשע"ה, 30 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.















תאמ בית משפט שלום 62324-10/13 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יהודה שמואל, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/11/2014)