פסקי דין על מישל גיגי | פסקי דין על אליסיה אואנונו | פסקי דין על מרדכי אואנונו |

21897-03/13 א     09/12/2014




א 21897-03/13 מישל גיגי נ' אליסיה אואנונו, מרדכי אואנונו








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 21897-03-13 גיגי ואח' נ' אואנונו ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין


תובעים

מישל גיגי


נגד


נתבעים

1. אליסיה אואנונו
3. מרדכי אואנונו



החלטה

1.
הנתבעים בקשו כי התובע יפקיד ערובה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאותיהם במידה ותידחה תביעתו נגדם.
2.
התובע באמצעות נציגו ולאחר מכן באמצעות בא כוחו טען כי הוא הבעלים של נכסים רבים בארץ ובחו"ל – נכסים שאינם משועבדים.
3.
דא עקא כי התובע לא ציין ולו נכס אחד הנמצא בבעלותו, מה גם שב"כ הנתבעים הביע דאגתו כי במידה ותידחה תביעתו "יסתתר" התובע מאחורי נציגו בארץ ויטען כי לא הוא זה שחייב לשלם את הוצאות התביעה שנדחתה, אם תפסקנה, לנתבעים.
4.
הסמכות להטלת הוצאות על התובע קבועה
בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984,
"

השימוש בתקנה זו מודרך
" , כדברי כב' השופט גרוניס (כתארו אז) ברע"א 2146/04 מ"י ננ. עזבון המנוח באסל נעים איברהים, "
לאורה של זכות הגישה לערכאות ולאור הצורך להגן במקרים מסוימים על זכותו של הנתבע כי לא יצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה נגדו.
"
5.
"
בתקנה עצמה
", מוסיף השופט גרוניס,
"
לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה. הכלל הוא שאין בית-
המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית, אולם במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית-
המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו (ראו למשל,
רע"א 2241/01
הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ [6]
). הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלסטינית, אשר נחשבים לצורך העניין כתובע המתגורר בחו"ל. עם זאת עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ראו
רע"א 6787/99
עאשור נ' מדינת ישראל [7]
). בית-
המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו על-
פי נסיבותיו (ראו
רע"א 6066/00
אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ [8]
). לאור כל האמור לעיל ברי כי שיקול-
דעתו של בית-
המשפט במסגרת
תקנה 519(א)
רחב הוא. במסגרת זו על בית-
המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה – הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק, ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי-
המשפט לשם הגנה על זכויות. "
6.
אם אכן אמיד התובע כפי שטוענים נציגיו, לא יכביד עליו תשלום הוצאות לקופת בית המשפט מעל לדרוש והוא יהיה זכאי לקבל הוצאות אלה מיד לאחר שתתקבל תביעתו, במידה ותתקבל. על מנת לאזן בין זכויותיו של התובע לקניינו ובין זכויות הנתבעים להבטחת הוצאותיהם, יופקד סכום מינימאלי.
7.
אשר על כן אני מורה לתובע להפקיד 3,000 ₪ בקופת בית המשפט תוך 7 ימים מהיום. הפקדה זו תהווה תנאי להמשך ההליכים בתיק זה.








ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ה, 09 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 21897-03/13 מישל גיגי נ' אליסיה אואנונו, מרדכי אואנונו (פורסם ב-ֽ 09/12/2014)