פסקי דין על חברת הסוחר | פסקי דין על אריה יהודה טרכטינגוט | פסקי דין על יוסף דוד טרכטינגוט ואח' | פסקי דין על רונית מוטאדה | פסקי דין על יוסף מוטאדה |

7330/14 עא     09/12/2014




עא 7330/14 חברת הסוחר בע"מ, אריה יהודה טרכטינגוט, יוסף דוד טרכטינגוט ואח' נ' רונית מוטאדה, יוסף מוטאדה




החלטה בתיק ע"א 7330/14


בבית המשפט העליון
בירושלים


ע"א 7330/14 - ב'


לפני:

כבוד הרשם גיא שני


המערערים:

1. חברת הסוחר בע"מ



2. אריה יהודה טרכטינגוט



3. יוסף דוד טרכטינגוט


4. יעקב אליהו טרכטינגוט



נ


ג


ד



המשיבים:

1. רונית מוטאדה



2. יוסף מוטאדה


בקשה לחילוט עירבון





החלטה



המערערים הגישו את ערעור הפסלות שבכותרת, הנסב על החלטה של כבוד שופטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו לפסול את עצמה מלדון בהליך שבין הצדדים. בהחלטתה השיתה כבוד השופטת הוצאות על המשיבים בסך 1,500 ₪. ביום 25.11.2014 דחה כבוד הנשיא את הערעור, וחייב את המערערים בהוצאות המשיבים בסכום של 7,500 ₪ (כבוד הנשיא ציין כי מדובר ב"סכום מופחת משום שהמשיבים הגישו תשובה ארוכה מעבר לסביר").


בתיק זה הופקד עירבון בסך 15,000 ₪. העירבון נועד, כידוע, לגבייה נוחה ומהירה של ההוצאות בהליך ערעור; בענייננו, כאמור, נפסקו הוצאות בסך של 7,500 ש"ח. אלא שהמערערים הגישו בקשה לקזז מסכום ההוצאות שנפסקו לחובתם בבית משפט זה, את סכום ההוצאות שנפסקו
לטובתם
בבית המשפט קמא, כך שבפועל יחולט מתוך העירבון סכום של 6,000 ₪ בלבד. בהמשך הגישו המערערים בקשה נוספת (שהוכתרה "תגובה"), והפעם עתרו להימנע
לגמרי
מחילוט העירבון, זאת לאור פסק-דין משנת 2008 שחייב את המשיבים לשלם דמי שכירות – דבר שנמנעו מלעשות מאז ועד היום. חוב אחרון זה, לדברי המערערים, "נשמט מזיכרונם" עת שהגישו את הבקשה הראשונה לקיזוז סכום של 1,500 ₪ בלבד.


המשיבים הגישו תגובה (ארוכה) לבקשה בעניין העירבון. בין היתר הם טוענים כי "שאלה גדולה היא" אם החיוב בהוצאות בבית המשפט קמא עומד בתוקפו לאור תוכן פסק-הדין של כבוד הנשיא בערעור; כי העירבון נועד אך ורק לתשלום הוצאות בהליך הערעור, ואין מקום להיזקק לקיזוז חובות בין הצדדים שמקורם בהליכים אחרים; כי גם המשיבים זכו בהוצאות בהליכים קודמים (מוזכר חוב הוצאות משנת 2008 שטרם שולם); כי ההליכים שבין הצדדים עודם מתנהלים "ועדיין לא הגיעה השעה לבצע קיזוזים..."; כי החוב הנטען על-ידי המערערים בגין דמי שכירות מוכחש מכל וכל, וכי הצדדים הגישו זה כנגד זה תביעה ותביעה שכנגד. המשיבים מוסיפים ומבקשים לפסוק להם הוצאות בגין הבקשה שלפניי, ובפרט בגין הטרחה שנגרמה עקב אי-המצאת הבקשה במועד.


לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי להורות על מימוש העירבון באופן שמתוך כספי העירבון ישולמו למשיבים ההוצאות שנפסקו לטובתם בפסק-דינו של כבוד הנשיא מיום 25.11.2014; זאת

– ללא קיזוז כלשהו.


מטרתו של העירבון היא כאמור לשמש מקור מהיר, זמין ויעיל לגביית הוצאות שנפסקו לטובת המשיב בהליך ערעור, זאת ללא צורך בפעולות ובהתדיינויות נוספות. ממילא, כאשר נפסקות לטובת המשיב הוצאות בערעור, זכאי הוא ככלל שהוצאות אלה תשולמנה באמצעות העירבון, זאת ללא עיכובים מיותרים ובלי שייגרר לדיונים נוספים. וכפי שנפסק בעבר: "ככלל, הוצאותיו של יוזם ההליך הערעורי בעצמו אינן מובטחות באמצעות הפקדת עירבון, שכן ההנחה היא כי הצד שכנגד מחזיק בהחלטה שיפוטית לטובתו. עוד ראוי להזכיר את אשר נקבע פעמים רבות בפסיקתו של בית משפט זה, כי תכליתו של העירבון אינה לשמש כלי להוצאה לפועל של חיובים מן הערכאות הקודמות. תכלית הפקדת העירבון בבית-משפט זה היא להבטיח את ההוצאות הנפסקות בערכאה זו" (ע"א 8320/09
אלחדד נ' שמיר
(17.4.2011)).


כאן המקום לציין, כי מעת-לעת מוגשות לבית המשפט,
בתחילת ההליך
, בקשות להמרת העירבון בהודעת קיזוז. בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה כזו ובלבד שהחוב של המשיב כלפי המערער, שעליו מושתתת הבקשה, אינו שנוי במחלוקת, ובפועל ניתן לראות בהודעת הקיזוז חלופה שוות-ערך להפקדת עירבון במזומן או בערבות בנקאית.


האם טענת קיזוז עשויה לעלות גם לאחר סיום ההליך, כנימוק שלא לחלט את העירבון חרף פסיקת הוצאות לחובת המערער? לכאורה אין לשלול זאת לחלוטין, בכפוף לכך שהחוב נשוא טענת הקיזוז אינו שנוי במחלוקת, ולא מדובר בפתיחת חזית נוספת – לפני רשם בית המשפט – בקשר להתחשבנות בין הצדדים. במילים אחרות: אין לאפשר לבעל-דין לקזז לאחר תום ההליך חוב קודם במצב שבו הוא לא היה זכאי להפקיד הודעת קיזוז חלף עירבון מלכתחילה, ואין לאיין, באמצעות טענת קיזוז כאמור, את תכליתו של העירבון, אשר נועד כאמור להבטיח פירעון יעיל ומהיר של הוצאות המשיב בערעור, ללא התדיינויות נוספות.


יודגש: המשיבים טוענים כי העירבון לא נועד לשמש לצורך גביית סכומים נוספים, מעבר להוצאות שנפסקו בערעור. הטענה נכונה עקרונית, אך יש להבהיר ולחדד כי בדרך-כלל טענה זו באה כמענה לניסיון של
המשיב
לחלט מתוך העירבון סכום
גבוה יותר
מן ההוצאות שנפסקו לטובתו בשלב הערעור, זאת
בשל חובות נוספים
של יוזם ההליך
. המצב בענייננו שונה, מבחינה זו שטענת ההתחשבנות מועלית על-ידי יוזם ההליך, החפץ למזער את סכום החילוט בשל חוב נטען של המשיבים כלפיו. אין זהות בין המצבים. עם זאת, כפי שהוסבר לעיל, גם טענת קיזוז אין בה כדי להסיט את בית המשפט מן התכלית העיקרית של העירבון, קרי: גביית ההוצאות שנפסקו בערעור ללא מכשלות, ואין בה כדי להפוך את בית המשפט "כלי להוצאה-לפועל".


בענייננו, מעיון בטענות הצדדים עולה כי המחלוקת הכספית ביניהם לא הגיעה לכדי "שורה תחתונה"; לכל אחד טענות כלפי זולתו, הליכים משפטיים ביניהם תלויים ועומדים, ולא מצאתי כי הנסיבות הן כאלה המאפשרות לחרוג מן הכלל האמור שלפיו עם סיום הליך הערעור יש לחלט את העירבון לשם גביית ההוצאות שנפסקו בערעור (ראו גם עניין
אלחדד
הנ"ל; ע"א 6725/10
ניסיניאן נ' הרוניאן
(29.12.2011)).


לגבי בקשתם של המשיבים לפסוק להם הוצאות נוספות בגין הבקשה שלפניי – לא מצאתי מקום לכך, ודי שאציין כי חרף הערתו של כבוד הנשיא גרוניס בפסק-הדין מיום 25.11.2014, הרי שתגובתם של המשיבים לבקשה שלפניי אף-היא ארוכה יתר-על-המידה.


סיכומו של דבר: העירבון יחולט לשם גביית ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בפסק-הדין מיום 25.11.2014, ללא קיזוזים. היתרה תוחזר למערערים.


ניתנה היום, י"ז בכסלו תשע"ה (9.12.2014).









גיא שני
, שופט


ר ש ם

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14073300_d05.doc

טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







עא בית המשפט העליון 7330/14 חברת הסוחר בע"מ, אריה יהודה טרכטינגוט, יוסף דוד טרכטינגוט ואח' נ' רונית מוטאדה, יוסף מוטאדה (פורסם ב-ֽ 09/12/2014)