פסקי דין על תומר אזולאי | פסקי דין על חוה רן | פסקי דין על ביטוח חקלאי חברה לביטוח |

17902-02/14 תק     12/12/2014




תק 17902-02/14 תומר אזולאי נ' חוה רן, ביטוח חקלאי חברה לביטוח








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 17902-02-14 אזולאי נ' רן ואח'


בס"ד




בפני

כב' השופט
מנחם (מריו) קליין


התובע:

תומר אזולאי


נגד


הנתבעות:

1.חוה רן

2.ביטוח חקלאי חברה לביטוח




פסק דין



בפני
י תביעה כספית על סך 5,596 ₪ אשר הוגשה בהליך של תביעות קטנות.

רקע וטענות הצדדים

ביום 24.11.13 נהג התובע, מר תומר אזולאי
(להלן: "התובע") ברכב מסוג רנו מספר רישוי 4480657 (להלן: "רכב התובע") בחניון מקורה לכיוון היציאה. לטענתו, במהלך נסיעתו פגע בו לפתע הנתבעת גב' חוה רן
(להלן: "הנתבעת") אשר נהגה ברכב נושא מספר רישוי 4540379 (להלן: "רכב הנתבעת"). הדבר נעשה
מתוך נתיב משתלב ומבלי לאפשר לתובע זכות קדימה כדין, וגרמה לתובע נזקים כדלקמן: 4,506 ₪ עבור נזקיי הרכב, ובהתאם לדו"ח השמאי שצורף ע"י התובע, 590 ₪ עבור עריכת חוו"ד השמאי ו500 ₪ בגין הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה.


התובע הגיש את תביעתו אף כנגד ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") אשר הייתה החברה המבטחת של רכב הנתבעת 1.
לטענת ההגנה, הנתבעת היא שנהגה בנתיב הנסיעה הראשי לכיוון היציאה מהחניון והתובע התפרץ לנתיב נסיעתה מתוך נתיב צדדי, ומשכך התובע הוא שהפר את חובת זכות הקדימה לה הייתה זכאית הנתבעת.

דיון והכרעה

לדידי, לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה כפי שיפורט להלן:

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל
השכנוע
שנתקיימו כל העובדות המהוות
את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי
על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי
פ"ד כ"א (2) 358, 364).

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

התובע הוא בבחינת "המוציא מחברו" ועליו רובץ הנטל להוכיח טענותיו. סבורני כי התובע הרים נטל זה.

התובע הציג במסגרת הדיון מיום 20.11.14 תמונות מזירת האירוע מהן עולה כי אכן נתיב נסיעתו של התובע לכיוון היציאה היה ישר עד ליציאה, לעומת נתיב הנתבעת שהינו מעוקל לצד שמאל ומשתלב בנתיב התובע לכיוון היציאה. שוכנעתי כי נתיב הנתבעת הינו "נתיב משתלב" לנתיב
ממנו הגיע התובע. אציין כי לנתבעות ניתנה הזדמנות לצרף תמונות מטעמן בקשר לפגיעה ברכב הנתבעת, אולם הן בחרו שלא לעשות זאת (ראו עמ' 14 ש'17-19).

לדידי נראה שהתעקשותן של הנתבעות לדחות את הדיון מיום 20.11.14 בכדי לשמוע את עדותו של עו"ד מאיר סויסה (להלן: "עו"ד סויסה")
ביום 07.12.14 פעלה בסופו של דבר לטובת התובע.
עדותו של עו"ד סויסה, (ראו עמ' 11 ש' 5-12 לפ' מיום 07.12.14), אשר התלווה לנתבעת במהלך הנסיעה דנא, תומכת בגרסת התביעה, באומרו:

"ש.
לפי התמונות שהוצגו בפני
ך לגרסתך התובע נסע ישר נתיבו ישר עד היציאה, עד שהוא מגיע למחסום?


ת.
נכון.

ש.
הנתבעת היתה אמור לבצע פניה שמאלה?

ת.
כן.

ש.
אתה בעצם אומר היא זו שהיתה צריכה להשתלב בנתיב נסיעת התובע אחרי שהיא מבצעת פניה שמאלה, מפנה לתמונות?

ת.
מה השאלה? אחרי שהסברת לי כל אחד שפונה שמאלה צריך להשתלב בדרך
.

מדבריו עולה כי רכב הנתבעת השתלב בנתיב התובע, ומכאן שעל הנתבעת חלה החובה להאט ולוודא כי הצומת אכן פנוי וכי ניתן להשתלב מבלי להפריע ליתר הנהגים המצויים בו, כמצוות תקנה 64 לתקנות התעבורה תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") הקובעת:

"64.(א)
לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:

(1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;

משלא אפשרה הנתבעת לתובע את זכות הקדימה כאמור, הרי שעליה מוטלת החובה להיטיב נזקיו של התובע שנגרמו לו כתוצאה מכך.



אשם תורם

תקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, קובעת:

51. "לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב".

בענייננו לתובע הייתה היכולת ומתוך כך אף החובה לצפות את תנועת הרכבים המשתלבים מנתיב הנתבעת, ומשהמשיך התובע בנתיב נסיעתו מבלי להאט ולוודא שהצומת אכן פנוי, אני סבור כי יש להטיל עליו אשם תורם לקרות הנזק בשיעור 20%.

בנסיבות העניין הדבר מחויב. על נהגים בחניה לנקוט במשנה תוקף של זהירות, מתוך החשש ליציאת רכבים ממקום העמדת רכבם, מאחר ועסקינן במקום שנועד להכיל כמות רבה של רכבים במקום צפוף יחסית, על הנהגים החובה לצפות אפשרות של יציאת רכבים ונוסעים גם ממקומות שיש בהן ראות לקויה, וכל שכן נסיעת רכבים בנתיבים משתלבים, ומשלא האט התובע כמתחייב, כפי שניתן להתרשם ממיקום הפגיעה ברכבו, אין מנוס מלהשית עליו אשם תורם בשיעור הנ"ל.

נזקי התובע

התובע טוען שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה הנזקים שלהלן:
4,506 ₪ עבור נזקיי הרכב, בהתאם לדו"ח השמאי שצורף ע"י התובע, 590 ₪ עבור עריכת חוו"ד השמאי ו - 500 ₪ בגין הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה.

התובע הוכיח את נזקיו ע"י הצגת חוו"ד שמאי מטעמו וכן צירף תמונות המתעדות את הנזק שנגרם לרכבו כתוצאה מהתאונה דנא, מוצגים אלו לא נסתרו ע"י הנתבעות ומשכך לא מצאתי לסטות מהם.
עם זאת, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני.



סוף דבר

אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני מקבל חלקית את התביעה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 4,077 ₪.
בהתחשב במספר הדיונים והתמשכותם, הנתבעות
יישאו בנוסף לסך הנ"ל בהוצאות משפט בסך 600 ₪.
התשלום יבוצע תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא
בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור
על פסק הדין לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
כ' כסלו תשע"ה, 12 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 17902-02/14 תומר אזולאי נ' חוה רן, ביטוח חקלאי חברה לביטוח (פורסם ב-ֽ 12/12/2014)