פסקי דין על עירית נתניה | פסקי דין על גלגל אקספרס | פסקי דין על שלום שי סבג | פסקי דין על עמוס פדלון |

20135-08/11 רעס     11/12/2014




רעס 20135-08/11 עירית נתניה נ' גלגל אקספרס בע"מ, שלום שי סבג, עמוס פדלון




לך






בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה
רע"ס 20135-08-11 עירית נתניה
נ' בע"מ ואח'


11 דצמבר 2014


בפני
כב' השופטת בדימוס ריבי צוק



המאשימה
עירית נתניה

נגד

הנאשמים
1. גלגל אקספרס בע"מ

2. שלום שי סבג

3. עמוס פדלון
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד רוני דורון
הנאשמים 2,3 – בשמם ובשם הנאשמת 1

<#4#>
הכרעת דין

1.
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם את ניהולו של עסק להסעת נוסעים והובלה אחרת, הנושא את השם המסחרי גלגל אקספרס, והפועל ברח גורדון 36 בנתניה (להלן: "הבנין" או המקרקעין"), וזאת לפחות מיום 14.11.10. על פי הנטען בכתב האישום העסק טעון רישיון עסק, לנאשמים אין רישיון עסק, והנאשמת כמפעילת העסק, והנאשמים כמנהליו, עברו עבירה של ניהול עסק ללא רישיון.

2.
העסק שבניהולו הואשמו הנאשמים הינו עסק להסעת נוסעים, הטעון רישוי בהתאם לפריט 8.4א לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה – 1995, שהיה בתוקף במועד הגשתו של כתב האישום (להלן: "הצו"), וכן עסק להובלה אחרת, הטעון רישוי בהתאם לפריט 8.3ב לצו.

2.1
עסק להסעת נוסעים תואר בצו כ"הסעת נוסעים וכל מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו, לרבות משרד".

עסק להובלה אחרת תואר בצו כ"הובלה אחרת (קרי: הובלה שאינה נכללת באחד הפריטים האחרים שבסעיף 8 לצו – ר.צ) וכל מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד".

2.2
הצו כהגדרתו לעיל הוחלף בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג – 2013 (להלן: "הצו החדש").

עסק להסעת נוסעים תואר בצו החדש, שם בפריט 8.4א בהגדרה זהה לזאת שבצו, להוציא השמטתן של המלים:"לרבות משרד".

עסק להובלה אחרת תואר בצו החדש, שם בפריט 8.3ב כפי הגדרתו בצו, כשאחרי המלים הובלה אחרת נוסף "(ארבעה כלי רכב ומעלה)".

2.3
תחולתו של הצו החדש על פי האמור בסעיף 9 לצו, ובכפוף לסייגים שבהמשך הסעיף, שאינם נוגעים לענייננו, חלה החל מיום 5.11.13.

2.4
בסעיף 5(א) לחוק העונשין, התשל"ז -1977 נקבע: "נעברה עבירה ובטרם ניתן

פסק דין
חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה...".

2.5
אני סבורה כי הבדלי הנוסח שבין תאור העסק על פי סעיף 8.4א לצו מזה, לבין זה שבסעיף המקביל בצו החדש מזה, מעלים כי על פי הצו די היה בקיומו של משרד המשמש עסק להובלת נוסעים על מנת שהמקום יהיה עסק טעון רישוי, ללא דרישה נוספת כלשהי וללא שים לב לטיב הפעילות המתקיימת באותו משרד. מנגד על פי הצו החדש המבחן ביחס לכל מקום המשרת את העסק, בין משרד ובין אחר, אחיד, והמקום יחשב כעסק טעון רישוי על פי מבחן פונקציונלי, ויסווג ככזה אם המקום משמש לניהולו של עסק להובלת נוסעים או לשליטה בו.


בהמשך לאמור בסעיפים 2.3 – 2.4 לעיל הפריט
לאורו ייבחן העסק הטעון רישוי על פי כתב האישום יהא כנוסחו על פי הצו החדש.


הוא הדין ביחס לפעילות הנוספת המיוחסת לנאשמים, הובלה אחרת. הצו החדש זהה לצו בכל חלקי ההגדרה להוציא הדרישה לגודל מינימלי של צי הרכב, אשר תחול גם בענייננו חרף העובדה שהצו החדש טרם בא לעולם במועד הגשתו של כתב האישום.

3.
במענה לכתב האישום נטען על ידי הנאשמים כי במקרקעין מצוי מקום מגוריו של הנאשם 3, שהינו גם הבעלים והמשתמש של מחסן בקומת הקרקע בבנין, וכי הנ"ל גם בעל חניה הצמודה לדירתו בה כלי רכב שלהם חונים מעת לעת. הנאשמים הכחישו כי הם מנהלים עסק במקרקעין וטענו כי התקיימו ביקורות רבות במקום שיש בממצאיהן לתמוך בטענתם.

4.
מטעם המאשימה העידו ארבעה עדים.

4.1
מר יצחק פרידמן, מנהל מחלקת ביקורת ובקרה באגף רישוי עסקים בעירית נתניה
(להלן: "פרידמן"),אשר ערך ביקורת במקרקעין ביום 11.11.10 וביום 30.12.10 (בכל אחת מהפעמים בלווית מפקח נוסף אחר). באמצעות העד הוגש דו"ח הביקורת ת/1. העד ביקר במקום פעם נוספת ביום 5.2.13


לדברי פרידמן הביקורת התקיימה בעקבות תלונות שכנים על ניהולו של משרד ושל עסק להסעת נוסעים, במקרקעין, המצויים באזור מגורים. התלונות נסבו על ריחות סולר, רעש של מכשירי קשר, צעקות וטלפונים. במהלך הביקורת הראשונה פגשו המפקחים את הנאשם 3 שהיה מצוי במשרד בשטח של כ-6 מ"ר הממוקם בקומת הקרקע של הבניין. לדברי העד במהלך הביקורת השניה בזמן נמסר לידיו על ידי הנאשם 3 כרטיס הביקור של העסק אשר צורף ל-ת/1, תוך שהוא מאשר כי הוא מפעיל עסק של הסעת נוסעים והובלות. פרידמן העיד כי התרשם מחזות המקום, אשר תועדה גם בתמונה, לרבות לוח נסיעות של נהגי הנאשמת שהיה על חלקה האחורי של הדלת, שם הנאשמת על גבי הדלת, שולחן עבודה ועליו מחשב, קלסרים הנושאים את הלוגו של הנאשמת, קיומו של מזגן וכיוצא באלה, וכן מתוכנו של כרטיס הביקור כי מדובר במשרד לניהולו של העסק, ולא במקום לאחסון מסמכי הנהלת החשבונות כפי שנטען על ידי הנאשמים. במועד הביקורת השניה המשרד היה סגור עת הגיעו הפקחים, והנאשם 3 הגיע למקום כשהם כבר שם. העד לא ידע לומר אם הנאשם 3 נקרא למקום על ידי הפיקוח העירוני.

פרידמן העיד כי הן במהלך הביקורת והן כשהגיעו הנאשמים למתן גרסתם בעקבות מכתב התראה שנשלח אליהם נאמר על ידי הנאשמים כי בכוונתם להעתיק את המשרד למקום אחר, וזאת מאחר שהם נדרשים להוצאתו של רישיון עסק בהתאם להוראות משרד התחבורה. לימים הנאשמים אכן הגישו בקשה לרישיון עסק לעסק המנוהל ברחוב האירוסים בנתניה. במועד מתן הגרסה אישרו הנאשמים את היותם הבעלים והמנהלים של עסק להובלת נוסעים ולהובלה אחרת.


העד ציין כי בביקורת הנוספת שהתקיימה בפברואר 2013 לא חל שינוי בחזות המקום.


בחקירתו הנגדית של מר פרידמן נשאל האם נכון שכרטיס הביקור נמסר לו בהזמנה שיתקשר למספר הטלפון שבכרטיס על מנת שיווכח כי השיחה מתקבלת במקום אחר, אצל סדרן העבודה שבאותו מועד פעל מביתו, ובמועד מתן העדות ברחוב אירוס הארגמן. העד לא יכול היה לאשר או להכחיש אך עמד על גרסתו כי הנאשם 3 הודה בקיומו של העסק הרלוונטי.

4.2
התברואן לירון מזרחי נילווה לפרידמן בביקורת הראשונה שקויימה על ידי הנ"ל במקרקעין. העד העיד על חזות המקום כפי שתואר על ידי פרידמן וכי במהלך שהייתו שם שמע את הנאשם 3 מדבר בטלפון ומטפל בהזמנה לנסיעה. לדברי העד הנאשם 3 הודה שיש לו עסק להסעת נוסעים. העד הבהיר כי עדותו מסתמכת על הרשום בדו"ח הביקורת וכי אין לו זכרון של הארוע מעבר לכך.

4.3
מר ציון פרקה, מנהל אזור צפון בפיקוח העירוני שהמקרקעין מצויים בתחומו. העד העיד כי התלווה למר פרידמן בביקורת שהנ"ל קיים במקרקעין בתקופה בה התקבלו תלונות רבות על הפעלתה של תחנת הסעות במקרקעין. באחד מביקוריו במקום נתקל בנאשם 3, שאמר כי מדובר במשרדו. במקום לא היה מכשיר קשר או דבר אחר שהעיד על כך שמדובר בתחנת מוניות, כפי תוכן התלונות על מטרד הנובע ממכשירי קשר, ומשכך העביר את המשך הטיפול למחלקת רישוי עסקים. העד העיד כי היו מספר פעמים בהם הגיע למקום והמשרד היה סגור, וכי כאשר פגש את הנאשם לא שמע אותו משוחח בטלפון כי אם ישוב במשרד ומעיין במסמכים.

4.4
מר יהושע יוניק, חוקר פרטי (להלן: "יוניק") אשר התבקש על ידי מנהל אגף הרישוי בעירית נתניה
לבצע חקירה בדבר הפעילות במקרקעין בהמשך לתלונות שהתקבלו במוקד העירוני על ניהולו של משרד הסעות במקום.
באמצעות העד הוגש דו"ח החקירה שנערך על ידו (ת/3). יוניק איתר את דירת מגוריו של הנאשם 3 בבניין ואת המשרד בקומת הקרקע. על תיבת הדואר של משפחת הנאשם 3 מופיע גם שם הנאשמת 1. יוניק החל בביצוע תצפיות במקום, על פי דבריו תצפיות אקראיות, בימים שונים בשבוע ובשעות שונות. הדיווח כולל על פי העד את כל מועדי התצפיות, תוך ציון מצב המשרד וכלי הרכב הרלוונטיים שנצפו. לדברי העד רק בשניים ממועדי התצפיות לא היה הנאשם 3 נוכח במקום, ובשאר הימים נראה בין במשרד ובין בחצר הבניין. שיחות שקיים הנאשם 3 במשרד נשמעו גם חוצה לו. תוכן השיחות הינו שיחות עם נהגים ובנוגע להסעות שונות. במהלך ימי התצפית הגיעו למקום כלי רכב המשמשים להסעת אנשים, אשר חנו בחצר הבניין או לאורך הרחוב בסמוך למקרקעין, מדובר בכלי רכב שנשאו את שם הנאשמת, ומיעוט של מוניות ללא סימני זיהוי כאמור. על ידי העד לא נצפו נוסעים אולם נהגים נראו נכנסים ויוצאים את המשרד. העד ציין תצפית בה נראה נהג נכנס עם פנקס קבלות ויוצא וסופר כסף. גם במועד בו הנאשם 3 לא היה במשרד הוא נראה מאוחר יותר יוצא להתניע רכב של הנאשמת שהיה ברחוב. יוניק ציין כי חלק מהנהגים משאיר את כלי הרכב כשהם פועלים, דבר הגורם לריח של דיזל, בנסיעות לאחור נשמע האות המאפיין נסיעות אלה על פי חוק, שיחות הטלפון נשמעות בכל הבנין. העד העיד על שיחות טלפון רבות עם נהגים אותן שמע. כמו כן צויין כי בהעדר שירותים במקום נצפו חלק מהנהגים כשהם מטילים את מימהם בחצר. הנהגים שוהים במקום, מעשנים, משוחחים. הם נמצאים בחוץ משום שגודלו של המשרד אינו מאפשר את השהיה בתוכו.
עוד נאמר כי כלי הרכב נכנסים לחצר הבנין , לעתים לחניות ולעתים לשטח החצר שאינו מיועד לחניה.העד העיד כי התצפיות העלו באופן חד משמעי שלא מדובר במחסן או ארכיב כי אם במשרד המשמש את הנאשם לניהולו של עסק ההסעות של הנאשמת כפי שעולה מהשעות בהן הוא מבלה במקום, והגעתם של הנהגים השונים למקום, כשהם מצויידים בפנקסים.


ממצאיו של יוניק כפי שתוארו לעיל סוכמו בדו"ח ת/3 ומתועדים בסרטונים שהוצגו.

5.
מטעם הנאשמים העידו הנאשמים 2 ו – 3.

5.1
הנאשם 2 העיד כי לנאשמת 5 או 6 מענים שונים לקבלת דואר שרק אחד מהם מצוי במקרקעין.


נאמר כי בסרטים שהציג יוניק אכן נראה הנאשם הנ"ל וזאת משום שהוא יושב בחוץ בשל שטחו הקטן של המקום, בשטח של כ-4 מ"ר שאינו מרווח דיו לשהייתם של שני משתמשים.


הנאשם לא הבין מה הקושי בכך שכלי רכב של הנאשמת מגיעים למקום וציין כי אינם מפרים דין כלשהו בכל הנוגע להסדרי החניה ברחוב. הנאשם הוסיף ואמר כי כלי הרכב מגיעים גם לרחוב האירוסים, למקום מגוריו, למקום מגורי הוריו, כשבכל המקומות ישנם מקומות חניה כדין. לנאשם 3 שלוש חניות פרטיות במקרקעין בהן הוא מורשה לעשות שימוש. נטען כי הגעתן של המוניות למקום איננה פונקציה של קיומו של המשרד במקום כי אם של נוכחותו של הנאשם 3 שהוא מנהל ושותף שם, בהיות המקום בית מגוריו.

בחקירתו הנגדית נחקר הנאשם ביחס למטרת ביקוריהם של הנהגים במקום והשיב כי חלק מכלי הרכב אינם צמודים לנהג בכל שעות היממה ונהגים מגיעים על מנת למסור את המפתחות. לאחר מסירת המפתחות לעתים מסיע רכב אחר את הנהג לביתו. יש ומכונית עומדת ברחוב מספר ימים, כמו במקרה שצויין בעדותו של יוניק בו נדרשה התנעה באמצעות כבלים. נהגים מגיעים גם על מנת לדבר עם בעל הבית. נטען כי בסרטונים נצפו ארבעה נהגים מתוכ-42 נהגים שפועלים בעסק ועובדים נוספים – סדרנים וקצין בטיחות.


נטען כי במקום מעולם לא היה לוח נסיעות כפי עדותו של פרידמן, וכי על הדלת היתה מדבקה עם לוגו של החברה. את המשרד ברחוב האירוס, בשטח של 27 מ"ר,
שכרו באפריל 2011 ולפני אותו מועד מקום המצא המשרד היה בביתם של כל אחד מהנאשמים ובנוסף בדירת מגוריו של הסדרן. הפעילות התנהלה ממקומות מגוריהם של אלה, אך הם נאלצו לפעול ממשרד מסודר בעקבות דרישות של משרד התחבורה. כל ענייני ההסעות מנוהלים מהמשרד
באירוסים. שם גם קלסרים מסודרים של קצין הבטיחות ביחס לכלי הרכב. במקרקעין נשמרים מסמכים שיש חובה לשומרם שלוש שנים.


העד נשאל לגבי תדירות ביקוריו במקום ואמר שמדובר במספר פעמים בשבוע, לפי הצורך, לפגישות קצרות עם שותפו, המגיע גם פעמים רבות אליו, לבית מגוריו.


משנשאל מדוע לא כל הפעילות מתנהלת במשרד ברחוב האירוסים השיב כי שם פועל הסדרן. האחרון אינו בעל הבית. בנוסף על פעילות הסדרן מתבצעות שם הדרכות כפי דרישת משרד התחבורה. כלי הרכב חונים בחניון הקניון שם מצוי המשרד.

5.2
הנאשם 3 העיד כי הוגשה סדרת תלונות על ידי אותו אדם, בשנת 2010 ופעם נוספת לאחר כשנתיים. התלונות משנת 2010 נגנזו לאחר שבדיקות מטעם הרשות העלו שהן בהן ממש. ביקורות של הפיקוח העירוני התקיימו גם בשנת 2013. שורה של תלונות וביקורים בגין תחנת מוניות או חברה להסעות אשר לא מצאו דבר משום שהמקום דרך כלל סגור, אין שם מכשירי קשר.


בחקירתו הנגדית נאמר כי בשימושו שלוש חניות פרטיות מבין החניות הצמודות בבנין. אחת בבעלותו והאחרות על פי הסדרים עם בעליהן.


הנאשם 3 אמר כי שותפו הנאשם 2 הוא אשר עושה את רוב שיחות הטלפון, והתרעם על כך שהדבר נושא לחקירה. לטענתו הוא מעורב בשיחות טלפון בנושאי עבודתו בכל מקום בו הוא נמצא, וכל מקום כאמור לא הופך לחלק מעסקו כתוצאה מכך.


6.
כפי שעולה מסקירת העדויות, שתוכנן הובא לעיל בהרחבה, אין בין הצדדים מחלוקת עובדתית אמיתית.


מחלוקת כאמור התגלתה בעניינים שוליים, כמו תוכן הפתקאות שהושלכו על ידי אחד מהבאים בשערי המחסן שבמקרקעין, ואשר זוהה על ידי הנאשמים כסוכן הביטוח שלהם, והשאלה מה היה תלוי על חלקה הפנימי של דלת המחסן, אם לוח הסעות או מסמך אחר הנושא את הלוגו של הנאשמת. נתתי אמון כללי בעדויות הנאשמים, להם ידיעה אישית טובה יותר בשאלות שמחלוקת ואצא מתוך הנחה כי בעניינים דלעיל מצב הדברים היה כגרסתם. אין בכך להעלות או להוריד.


המחלוקת שבין הצדדים אינה מחלוקת על העובדות כי אם מחלוקת ביחס לנפקותן והתוצאה העולה מהן.


לטענת הנאשמים מקורה של הפעילות המתרחשת במקרקעין ואשר תוארה בהרחבה לעיל לא נובעת מקיומו של משרד ומפעילות משרדית במקום, כי אם מעצם נוכחותו של הנאשם 3 במקום, ממנה נגזרים שיחות הטלפון שהוא מקיים, פגישות עם הנהגים, עם שותפו ועם אחרים, והיותו של המקום צומת להחלפתם של רכבים ומפתחות. נטען על ידי הנאשמים כי פעולות אלה לא מתבצעות באופן ייחודי מהמחסן – משרד שבמקרקעין, הן ניתנות לביצוע ומתבצעות בפועל בכל מקום בו נמצא הנאשם 3, המחסן – משרד אינו פעיל בכל שעות היממה, להבדיל מהמשרד באירוסים, והוא אינו מאויש במרבית שעות היום. אותן פעולות מתבצעות על ידי השותף מביתו, והן בהן לכשעצמן ליצור עסק, שכן מדובר בפעולות יומיומיות שאדם עושה בביתו או בכל מקום אחר בו הוא נמצא.


אינני מקבלת את טענת הנאשמים ומסקנתם כמתואר לעיל. הדין עם הנאשמים כי המקור העיקרי לפעילות נושא העדויות אינו בפעילות משרדית המתקיימת במשרד כי אם בעצם נוכחותו של הנאשם 3 במקום. אולם, העובדה כי הנאשם 3 היה יכול לקיים את אותה פעילות גם מכל מקום אחר אינה רלוונטית. הלכה למעשה חלק משמעותי מפעילותו של הנאשם מתקיים מהמקרקעין, ויהיו אלה המחסן, דירת מגוריו או החניות העומדות לשימושו. על מנת שהמקום יבוא בגדר עסק, כפי הגדרתו שבפריט לא נדרש כי יהיה קשור במישרין לעבודת הסדרנות או שישהו בו נוסעים או יוצבו בו חבילות. כל מקום הקשור בניהולו של העסק או בשליטה בו בא בגדר ההגדרה שבפריט. יכול והנאשם 3 היה יכול לבצע את פעולות הניהול של עסקו גם בכל מקום אחר, אך משבחר לעשות כן מהמקרקעין הרי שמתקיים בהם עסק, שהינו אחת מהשלוחות של העסק הכולל של הנאשמים, אשר כיום מנוהל גם באמצעות משרד ברחוב האירוסים, אשר לא היה קיים במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.


בסיכומי הטענות מטעם המאשימה ובראיות מטעמה הודגשו ההפרעה למנוחת השכנים והמטרדים הכרוכים בפעילות הנאשמים במקרקעין, ואילו הנאשמים חזרו והדגישו כי כל הפעולות המתבצעות על ידם הינן פעולות לגיטימיות, שאינן כרוכות בהפרת כל דין.


אמנם חלק מהמענה למטרדים שיש בפעילות הנאשמים במקרקעין ליצור מצוי בהוראות חוק אחרות, כגון חוקי העזר העירוניים, ודיני התכנון והבניה, האוסרים על שימוש חורג במבנים החורג מהשימוש שיועד להם על פי תוכנית או היתר החלים על המקרקעין. יחד עם זאת לאמור לעיל רלוונטיות גם בשאלה נושא הדיון האם יש לסווג את הפעילות המתבצעת במקום כפעילות של עסק טעון רישוי. התשובה לשאלה הנ"ל מושפעת גם מתכלית החקיקה, כשהפגיעה בחופש העיסוק, על דרך הדרישה לקיומו של רישיון עסק והתנאת תנאים לקבלתו מוצדקת בשל שורה של אינטרסים ציבוריים ראויים הבאים לידי ביטוי בחוק ובצווים שהותקנו על פיו. כפי שעולה הן מהצו והן מהצו החדש הדרישה לקיומו של רישיון עסק בעסק של הסעת נוסעים נועדה לגיבושם של כללים שיהיה בהם להבטיח איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים.
הכמות הופכת לאיכות. כאשר מכוניות רבות מגיעות, כאשר נהגים יוצאים ובאים, כאשר שיחות טלפון נעשות בהקשר עסקי, שהוא אינטנסיבי יותר מאלה הכרוכות בשגרת חיים פרטית, לא די בכך שכל פעולה ופעולה נעשית כדין, מניעת המטרדים מצריכה טיפול נוסף ומיוחד, ובדיוק לשם כך מוגדרת הפעילות כעסק טעון רישוי, על מנת ליתן מענה לכל אלה.

7.
סוף דבר, מכל הטעמים המפורטים לעיל אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.


<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ה, 11/12/2014 במעמד הנוכחים.


ריבי צוק
, שופטת בדימוס


<#5#>
טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:
התביעה עותרת להטיל על הנאשמים עונש הולם ומרתיע אשר יכלול רכיב של צו סגירה לעסק נשוא כתב האישום, קנסות כספיים והתחייבויות כספיות. הענישה מתבקשת בהתחשב בשיקולים הבאים:

הנאשמים הורשעו בניהול עסק ללא רישיון מסוג הסעת נוסעים והובלה אחרת המתנהל בקומת קרקע של בניין מגורים משותף ברח' גורדון 36 נתניה וזאת לפחות מאז 11/10, היינו 4 שנים נכון למועד מתן הכ"ד. בית משפט כאמור שמע ראיות ולא קיבל את עמדת הנאשמים לפיה לא מתנהל במקום עסק טעון רישוי. מדובר בעסק שמתנהל בבניין משותף ואשר הסיכוי להוציא לו רישיון עסק הינו קלוש ביותר, הנאשמים ממילא מסרבים להכיר בכך שמדובר בכלל בעסק טעון רישוי, לא ניסו כלל לנסות ולהוציא רישיון לעסק, ומן הסתם אין בכוונתם כלל לעשות כן. בנסיבות אלה התביעה עותרת לכך שיוצא לעסק צו סגירה מידי, באופן שיאסור על הנאשמים לעסוק בכל עיסוק הנוגע לעסק נשוא כתב האישום ברח' גורדון 36 וסביבתו. מבוקש שיוצא צו לפי סעיף 16 (3) לחוק רישוי עסקים שיאסור על כל אדם לנהל עסק בחצרים
נשוא כתב האישום וכן יאסור על הנאשמים להעביר את הבעלות או החזקה בעסק לכל אדם אחר שאין לו רישיון עסק. מבוקש לאפשר לנציגי העיריה בסיוע המשטרה להביא לסגירה בפועל של העסק, ככל שלא יעשו זאת הנאשמים, וזאת מבלי למעט מחובתם של הנאשמים לקיים את צו בימ"ש ככל שצו זה יינתן.
באשר לקנס – מבוקש להטיל קנס הולם על הנאשמים במתחם שבין 15,000-20,000 ₪ וזאת בשים לב לכך שמדובר בעבירה שתכליתה השאת רווחים לנאשמים ובשים לב לכך שהנאשמת 1 הינה תאגיד, כפי שניתן היה להיווכח, מדובר בעסק פעיל ביותר, אף לשיטת הנאשמים העסק מעסיק לפחות כ- 42 נהגים ויש לו סניף נוסף בקניון האירוסים. אשר על כן מן הראוי שהענישה תכה בכיסם של הנאשמים וכל זאת גם בשים לב לתקופת ניהולו של העסק שנפרס כבר על פני 4 שנים, בשים לב למטרדים אשר נגרמים מפעילות העסק בבניין המגורים, ובשים לב לכך שאין כל הליכי רישוי של העסק במקומו הנוכחי ואין למעשה סיכוי ריאלי להוציא רישיון לעסק במקומו הנוכחי. עוד מבוקש כי בית המשפט יטיל התחייבויות כספיות, סכומים הדומים לסכומי הקנס על מנת להרתיע את הנאשמים מלהמשיך ולבצע את העבירות.

נאשם 2:
אני חושב שלא מגיע קנס כספי למי מהנאשמים. אני לא חושב שעשיתי משהו לא בסדר ועל כן לא מגיע לי כל עונש. בנוסף לזה שיש הפרעה לשכנים אני חושב שהרכבים ימשיכו להחנות שם, מדובר ב- 2 עד 3 רכבים שלנאשם 3 מותר על פי דין להשתמש בחניה שלו ו/או במחסן שלו ו/או בגינה שלו או בבית שלו. העיריה רוצה 20000 ₪ בשביל להרתיע..

הנאשם 3:
לגבי גובה הקנס, נאמר שאנו מחזיקים 40 עובדים וכך היא קובעת את גובה הקנס לפי מס' העובדים וזה לא לעניין, לא מגיע לנו קנס, לא ידענו שזה עסק טעון רישוי ואנו מתקשים להבין גם עכשיו שמדובר בעסק טעון רישוי. קנס זה עונש, רק היום הורשענו ורק עכשיו ניתנה הכרעת דין שהדבר אסור וגם עם זה איננו סבורים שאנו משלימים.

<#6#>
גזר דין

הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בניהולו של עסק להסעת נוסעים והובלה אחרת מהמקרקעין כהגדרתם בהכרעת הדין. כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין קיומו של עסק הוסק מפעולות שליטה וניהול שבוצעו על ידי הנאשם 3, המתגורר במקום, בעיקר בתחום מחסן שבבעלותו המצוי במקרקעין, אשר שימש כמשרד, וחניות פרטיות במקרקעין שלנאשם 3 זכות שימוש בהן.

הנאשמים, גם לאחר הכרעת הדין, לא הפנימו דבר ביצועה של עבירה על ידם ומסרבים לקבל את העובדה שעליהם לחדול מפעולות ניהול שליטה של העסק במקרקעין.

נעלה מספק כי הבחירה לנהל את העסק ללא החזקתו של משרד הינה החלטה שנועדה לחסוך בעלויות כספיות. במועד הרלוונטי לכתב האישום טרם שכרו הנאשמים את המשרד שבקניון האירוסים. גם מששכרו הנאשמים את אותו מקום הרי שהתבטאו באופן מפורש כי הפעילות הניהולית של העסק והשליטה בו אינם מתמצים בפעולות הסדרנות המתקימות באמצעות המשרד באירוסים וכי הפעילות שבמקרקעין מתקיימת משום הצורך במעורבות ובפעילות של "בעל הבית". במצב הדברים כפי שתואר בהרחבה בהכרעת הדין, אין המשרד שברחוב האירוסים מהווה מענה מלא לצרכי הניהול והשליטה של העסק.

גם אם מלכתחילה לא היו הנאשמים ערים לכך שמתכונת פעולתם מהווה הפרה של הוראות החוק המחייבות אותם בהוצאתו של רישיון עסק, הרי שהביקורות שהתקיימו, ההתראה שקיבלו לפני כמעט 3 שנים וקיומו של הליך זה, צריכים היו להדליק נורה אדומה. למעלה מהצורך יצוין כי העבירה של ניהול עסק ללא רישיון הינה עבירה של אחריות קפידה, הנעברת, ואשר עליה ממילא מוטל גם עונש, ללא קשר למודעתו של הנאשם
לביצועה של עבירה פלילית.
בהפעלתו של העסק מהמקרקעין לא רק שהנאשמים חסכו את העלויות הכרוכות בניהולו של העסק במקום אחר, אלא שלאותה בחירה נלוו שורה של מטרדים שיש בהם להפריע לנוחות חיי הדיירים במקום המתגוררים באזור שמיועד למגורים ואשר מצאו עצמם גרים במקום שלו מאפיינים של עסק להסעת נוסעים לרבות תנועה אינטנסיבית של מוניות בחצר הבית המשותף, לאו דווקא בחניות הצמודות וברחוב בסמוך למקרקעין, תנועה ערה של נהגים שהגיעו למקום ואשר שמעו בחצר, וקיומן של שיחות טלפון אינטנסיביות שנשמעו מחוץ לתחומי המשרד וברחבי הבניין.

כל השיקולים דלעיל הינם שיקולים לחומרא שיש בהן להצדיק ענישה ממשית ולא ענישה סמלית.

חרף כל
האמור לעיל, אינני סבורה שמדובר במקרה שיש בו להצדיק מתן צווים גורפים לפי סעיף 16 (3) לחוק וזאת מאחר שעצם קיומו של עסק הוסק במידה רבה בשל מהות פעולותיו של הנאשם 3 באופן אישי.

סוף דבר, מהנימוקים שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.
ניתן בזאת צו סגירה לעסק המתואר בכתב האישום. צו הסגירה ייכנס לתוקף בתום 3 חודשים מהיום, על מנת ליתן לנאשמים אפשרות להתארגן לקיום הצו, ולאחר שמחד לא נטען לכוונה לנקוט בהליכי רישוי ומאידך הצביעה ב"כ המאשימה על סיכויי ההיתכנות הנמוכים של כל בקשה כאמור.

2.
על הנאשמת 1 קנס בסך של 6,000 ₪.

על כל אחד מהנאשמים קנס בסך של 1,500 ₪.
כל אחד מהקנסות דלעיל ישולם ב- 5 תשלומים, חודשיים, שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 7.1.15.
לא יעמוד תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי.

3.
כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות, בסכום הקנס שהוטל עליו, לתקופה של שנתיים שראשיתה ביום כניסתו לתוקף של הצו כאמור בסעיף 1 לעיל, שלא יעבור עבירה על חוק רישוי עסקים.
כתבי ההתחייבות יחתמו בתוך 7 ימים, במזכירות ביהמ"ש, ואם לא יעשה כן ייעצר הנאשם הנוגע בעניין ל- 7 ימים.

4.
ניתן בזאת צו האוסר על העברת הזכויות במחסן, בחניות, או בכל חלק של המקרקעין לצורך ניהולה של פעילות הקשורה בעסק כהגדרתו בכתב האישום, או כל עסק אחר על פי פריט 8, אלא אם ניתן לאותה פעילות רישיון עסק כדין.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ה, 11/12/2014 במעמד הנוכחים.


ריבי צוק
, שופטת בדימוס










רעס בית משפט לעניינים מקומיים 20135-08/11 עירית נתניה נ' גלגל אקספרס בע"מ, שלום שי סבג, עמוס פדלון (פורסם ב-ֽ 11/12/2014)