פסקי דין על שמעון עמיחי חיון | פסקי דין על אליאס אגאי מהרבניאן

54707-11/14 רעא     15/12/2014




רעא 54707-11/14 שמעון עמיחי חיון נ' אליאס אגאי מהרבניאן








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 54707-11-14 חיון נ' אגאי מהרבניאן




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופט
צבי ויצמן


מבקש

שמעון עמיחי חיון


נגד


משיב

אליאס אגאי מהרבניאן



החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' הש' ה. סילש) מיום 19.10.14 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לסילוק תביעת המשיב כנגדו על הסף.

הנדרש לנדון

1.
ביום 24.2.14 הגיש המשיב, דודו של המבקש, תביעה כספית כנגדו ע"ס 1,814,043. בתביעה נטען כי כסף השייך למשיב ואשר הוחזק בחשבון בנק בסניף פ"ת של הבנק הבינלאומי הראשון
ניתן למבקש כהלוואה אך לא הוחזר על ידו. מתוך שכך עתר המשיב בתביעתו לחיוב המבקש בהחזר סכום ההלוואה בצירוף ריבית.

2.
אלא מאי? לטענת המבקש, קודם להגשת התביעה הנוכחית, הוגשה כנגדו תביעה זהה ע"י דודתו הגב' וידה מהרביניאן (להלן- הדודה) בבית משפט השלום בפ"ת (להלן
- התביעה הראשונה), במסגרתה ניתן, ביום 23.7.13,

פסק דין
כנגד המשיב בהעדר הגנה, המורה לו לשלם לדודה את אותם כספים הנתבעים בתביעה הנוכחית.
המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין בתביעה הראשונה, במסגרתה טען כי כתב התביעה לא הומצא לו וכי עומדות לו טענות הגנה טובות המצדיקות את ביטול פסק הדין. בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה אחרת.

3.
ביום 1.10.13 התבקש בית המשפט לאפשר לדודה לצרף לתגובתה לבקשה לביטול פסק הדין את תצהיר המשיב תחת תצהירה שלה, נוכח טענתה כי הוא מיופה כוחה בישראל ומודע לעובדות הנדרשות מידיעה אישית.
בית המשפט, בהחלטתו מיום 10.11.13, נענה למבוקש.
על אף שכך, בסופו של יום, לא הוגשה מטעם הדודה תגובה לבקשה לביטול פסק הדין.
תחת זאת הגישה הדודה כעבור זמן בקשה למחיקת התביעה בהבהירה כי "בנסיבות משפחתיות אלו הינה מעדיפה לנסות לפתור את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט"
(ראה בקשת הדודה מיום 8.12.13).

על מנת לקצר בפירוט ותיאור הבקשות השונות שהוגשו ע"י הצדדים בין לבין נאמר כי בהחלטתו מיום 16.12.13 הורה בית המשפט לדודה כי עליה להגיש הודעה לבית המשפט תוך 7 ימים במסגרתה תודיע האם היא מעוניינת בהפסקת התביעה או מעוניינת להמשיך בהליך המשפטי וככל שתבחר להמשיך בהליך המשפטי יקבע מועד לדיון בבקשה לביטול פסק הדין.

ביום 19.12.13 הודיעה
הדודה כי אינה מעוניינת להמשיך את ההליך המשפטי ובית המשפט הורה בעקבות כך על מחיקת התביעה הראשונה.

חודשים ספורים לאחרי כן הגיש המשיב את תביעתו הנוכחית כנגד המבקש.

4.
המבקש טען כי דין התביעה הנוכחית להידחות על הסף מכמה וכמה נימוקים, שעיקרם –

א.
קיים מעשה בית דין כי הכסף אינו שייך למשיב וזאת נוכח העובדה שפסק הדין בתביעה הראשונה לא בוטל.

ב.
קיים השתק שיפוטי המונע מהמשיב לטעון כעת כי הכספים הנטענים שייכים לו זאת אחר שהעלה טענות סותרות בשני ההליכים.

ג.
תביעת המשיב מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

5.
כאמור, בהחלטתו מיום 19.10.14 דחה בית משפט קמא את הבקשה לסילוק על הסף שהוגשה ע"י המבקש וזאת משני נימוקים עיקריים. האחד, לא קיימת זהות בין התובע בתביעה דנן, המשיב, לבין התובעת בתביעה הראשונה, הדודה.
השני, לא חל השתק שיפוטי כיוון שהתביעה הראשונה לא התבררה לגופה.

על החלטה זו מבקש המבקש את הרשות לערער.

6.
לטענת המבקש בנדון מתקיים השתק שיפוטי כיוון שבנדון עסקינן בטענות סותרות אשר הועלו ע"י אותו צד בהליכים שונים.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.

7.
נקדים ונביא כללו של דבר – אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטה של הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לסילוק על הסף
(ראו לעניין זה בספרם של המלומדים ח. בן נון וט. חבקין, "הערעור
האזרחי", מהדורה שלישית, תשע"ג 2012, בעמ'207-208, ה"ש 62
והאסמכתאות המובאות שם, וכן רע"א 5297/14 - אתי אלקיים נ' ר. ישראל הדייג שיווק דגים בע"מ, (2014); רע"א 1190/11 פלגי מוצקין בע"מ נ' גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ, פסקה 5 (2011); רע"א 8355/08 צברי נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פסקה 7 (2008)) וזאת מתוך רצון ליתן לבעל דין את יומו ולברר תביעה לגופה. מתוך שכך אין ערכאת ערעור נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה המבררת שעניינן המשך בירורו של ההליך לגופו (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים (2006); רע"א 6552/07 ש. דורפברגר בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל (2007)).

אף בנדון דנן לא מצאתי כי קיימת עילה לסטות מהכלל הנזכר. להלן אוסיף ואתייחס לטענות המבקש לגופן.

האומנם השתק שיפוטי ?

8.
לטענת המבקש שתי התביעות הוגשו ע"י המשיב, אלא שבזו הראשונה הוא "הסתתר" מאחורי הדודה אשר הוצגה כתובעת, ויותר מכך המשיב עצמו מודה, בסע' ז' לתביעה הנוכחית, כי הוא זה אשר הגיש את התביעה הראשונה.

אין לקבל טענה זו -
למיצער, לא בשלב זה.

המשיב אכן מציין בתביעתו הנוכחית כי –

"התובע ובעלת החשבון ממנו נמשכו סכומי ההלוואות, הגב' וידה, סברו – לאחר יעוץ משפטי שקיבלו – כי מן הראוי כי התובענה כנגד המבקש תוגש ע"י וידה וזאת בשל העובדה שאין לגביה מחלוקת כי מחשבונה שלה נמשכו הסכומים שהועברו לנתבע (המבקש דנן – צ.ו)...."

יחד עם זאת המשיב מבהיר בכתב בתביעתו כי מדובר בכספים השייכים לו וכי הם הופקדו בחשבון הבנק של הדודה, אחותו. לטענתו הכספים הועברו למבקש בהסכמת המשיב כהלוואה, אלא שהמבקש סירב להשיב את ההלוואות הכספיות ולא נענה לפנייתו של המשיב לעשות כן.

נמצאנו למדים כי, על פי הנטען,
התביעה הראשונה הוגשה דווקא ע"י הדודה מתוך הבנה, שהורתה בעצה משפטית, כי עומדת לה עילת תביעה כבעלים רשום של חשבון הבנק נשוא התביעה, לאחרי כן נמחקה תביעה זו והוגשה אחרת על ידי המשיב והפעם פורטו בתביעה עילות תביעה העומדות לו, כבעלים בפועל של הכספים נשוא החשבון.

אינני סבור כי הדברים מגיעים, בשלב זה בו טרם נשמעו הצדדים, עד כדי השתק שיפוטי, וזאת גם אם יש בהם להעלות תמיהה הכיצד המשיב, הטוען לזכויות בכספים המצויים בחשבון הבנק, ניאות בתחילה לתת את זכות התביעה לאחותו, תמיהה זו יהא על המשיב ליישב בהמשך בירורה של תביעתו ואפשר שדרכו לעניין זה לא תהא קלה כלל ועיקר. מכל מקום בשלב זה, בו טרם נשמעו הצדדים וטרם ניתן למשיב יומו, וכל עוד עומדים לפנינו שני כתבי בי דין אשר הצדדים בהם אינם זהים אין מקום לסלק התביעה הנוכחית על הסף מחמת השתק שיפוטי.

לעניין זה צדק בית משפט קמא בקביעתו –

"בתיק שבפני
, מדובר בהליך אשר הופסק בשלב שבו טרם הוגשו תצהירים, לא התקיים דיון הוכחות, ולא התקיים דיון בבית המשפט. התובע הנוכחי לא הגיש תצהיר או כתב ראיות מטעמו, וכל שקיים בתיק הינה בקשה של בא כוח התובעת המקורית לאפשר הגשתו של תצהיר התובע כאן כמי שהינו מיופה כוחה. הא ותו לא"

בית משפט קמא לא התעלם מהנטען ע"י המבקש ומתוך שכך הוסיף והדגיש כי –
"שמורות לנתבע (המבקש דנן – צ.ו)
כל טענותיו לעניין תום לב, ידיעה, מהימנות כיוצא באלו, אשר לשיטתו נובעות מעצם ניהולו של הליך קודם, ואשר לשיטת הנתבע, התובע היה מודע לו. כמו כן, שמורות לנתבע טענותיו העובדתיות לעניין מעמדו של התובע והשפעתו לעניין הגשת התביעה המקורית כמו גם דבר היותו הגורם אשר "משך בחוטים באותו הליך..."

עלינו לזכור כי מצויים אנו בשלב המקדמי של ההליך לפיכך אל לו לבית המשפט להחפז בקביעת השתק שיפוטי ולקבוע בו מסמרות טרם ניתן לבעל דין יומו. כך מצינו בדברי בית המשפט העליון בעניין עא 1630/12 - אורי פלג נ' פבריקנט את סלנט גרופ בעמ ואח' (2014) בעניינו של השתק פלוגתא והדברים נכונים מקל וחומר אף לעניינו של השתק שיפוטי–

" כאשר מתבקשת קבלת טענת השתק פלוגתא, כשאין זהות בין הצדדים להליכים המשפטיים השונים וכאשר החיוב שבנדון הוא חיוב גברא, דהיינו כזה המחייב ככלל את הצדדים לאותו הדיון בלבד (ראו נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי 367 (תשנ"א - 1991; להלן זלצמן), יש לבחון קבלת הטענה בזהירות..."

9.
בנדון, כאמור, הבהיר בית משפט קמא כי שמורות למבקש הטענות באשר להיותו של המשיב "המושך בחוטים"
בכל הקשור לתביעה הראשונה, ואין ספק כי בית משפט קמא ידרש לשאלה הכיצד שיתף המשיב פעולה עם אחותו שעה שבתביעה הנוכחית הוא טוען כי עילת התביעה הכספית עומדת לו ולו בלבד.
ככל שתשובותיו של המשיב לא יסברו את האוזן אפשר גם אפשר כי בית המשפט ימצא כי אכן מתקיים השתק שיפוטי בנדון, ואולם אין במקום להכריע בכך כבר עתה.

לעניין זה צדק בית משפט קמא עת נקט במידת הזהירות הנדרשת והבהיר –
"הגם שאני ערה לטענות הנתבע באשר למעמדו ותפקיד של התובע בהליך המקורי, כמי שהינו המוציא והמביא, והגם כי לכאורה ניתן להסיק מתוך שני כתבי הטענות כי התובע כאן היה ער להגשת התביעה המקורית ולתוכנה, לא ניתן לומר , בשלב הנוכחי, רק על בסיס כתבי הטענות, כי היה זה התובע פה שהעלה במסגרת שני הליכים שונים, טענות עובדתיות סותרות. ויודגש, בניגוד לטענות הנתבע, לא מצאתי בכתב התביעה המקורי כל סעיף או מסמך במסגרתו טוען התובע כאן, כי הכספים אינם שייכים לו"

9.
זאת ועוד, בענייננו יש לזכור כי לא הייתה כל פלוגתא שהוכרעה לגופה על ידי בית המשפט במסגרת התביעה הראשונה וכי תביעה זו נמחקה (ראה סע' 27 לבקשת רשות הערעור), ממילא פסק הדין שניתן בהעדר הגנה בתביעה הראשונה – בטל.

קבלת טענות המבקש בשלב זה עלולות להביא למצב לפיו למרות שלא התברר עניינם של הכספים שנלקחו על ידו, על פי הנטען, מחשבון שאינו שייך לו הרי שייצא פטור מהחזרת הכספים למלווה, תהא זהותו אשר תהא, אך ורק בשל טענות דיוניות הנטענות על ידו. התוצאה במקרה שכזה נראית קיצונית ובלתי סבירה.

10.
סוף דבר נראה כי החלטת בית המשפט קמא הינה החלטה דיונית שעניינה בהמשך ניהול ההליך תחת סילוקו על הסף. ערכאת הערעור לא תטה להתערב בהחלטות מסוג זה אלא אם נפלה בהן טעות חמורה, מה שאין כן בעניין דנן.




הבקשה נדחית. כיוון שלא נדרשתי לתגובת הצד שכנגד אינני עושה צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ה, 15 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 54707-11/14 שמעון עמיחי חיון נ' אליאס אגאי מהרבניאן (פורסם ב-ֽ 15/12/2014)