פסקי דין על יגאל אוחנה |

33583-12/14 עמת     17/12/2014




עמת 33583-12/14 יגאל אוחנה נ' מדינת ישראל




לך






בית המשפט המחוזי בנצרת
עמ"ת 33583-12-14 אוחנה(עציר) נ' מדינת ישראל


17 דצמבר 2014


בפני
כב' השופט הבכיר זיאד הווארי



העורר:
יגאל אוחנה
(עציר)

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל


<#2#>
נוכחים:
בשם העורר: עו"ד ניר זאב

בשם המשיבה: אין הופעה
העורר בעצמו [באמצעות השב"ס]
החלטה

1.
לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (להלן: "בית משפט קמא"), (כב' השופטת שרון- גרין) שניתנה ביום 8.12.14, לפיה נדחתה בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים.

2.
נגד העורר הוגש ביום 12.6.14, כתב אישום אשר מייחס לו
שלושה אישומים של התפרצות וגניבה, ואישום נוסף בגין החזקת רכוש החשוד כגנוב
.

3.
עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט קמא בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בדיון מיום 17.6.14, הסכים ב"כ העורר לקיומן של ראיות לכאורה והעורר נשלח בהסכמה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

לאחר קבלת התסקיר ניתנה ביום 17.7.14 החלטת בית המשפט קמא בעניינו של העורר. לשיטת בית המשפט קמא
העורר סיגל לעצמו אורח חיים הכולל את עבירות הרכוש כחלק בלתי נפרד ממנו ולפיכך נכנס לחריגים המצדיקים מעצר עד תום ההליכים בעבירות רכוש. בית המשפט קמא התייחס לעברו הפלילי של העורר, כמו גם למסקנות השליליות של התסקיר בעניינו. נוכח האמור קבע כי חלופת מעצר תחטיא את מטרות המעצר, ועל כן קיבל את הבקשה והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

4.
ביום 24.11.14 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים. בקשה זו נסמכה
על חלוף הזמן ממועד מעצרו של העורר, כמו גם על נסיבות משפחתיות. בדיון שהתקיים בבקשה הוסיף ב"כ העורר כי באחרונה תוקן כתב האישום בעניינו של העורר במסגרת הסדר טיעון
הכולל תיקון של אחד האישומים מהתפרצות וגניבה לקבלת נכסים שהושגו בפשע
.

לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, נתן בית המשפט ביום 8.12.14 החלטה, במסגרתה דחה את הבקשה לעיון חוזר. לשיטת בית המשפט קמא,
הסדר טיעון שנעשה בתיק אינו מאיין את מסוכנותו הרבה של העורר, אשר עמדה בבסיס החלטת המעצר. הוסיף כי
משקלם של כלל טיעוני העורר איננו מצליח להטות את הכף, שעה שעל הכף השנייה נמצאים עברו של העורר, העובדה שסיגל לעצמו אורח חיים המתבסס על עבירות רכוש, הערכת שירות המבחן ביחס לסבירות גבוהה להישנות מקרים דומים בעתיד ובאשר לאי התאמתה של חלופה ביתית. נוכח הדברים דחה בית המשפט קמא את הבקשה לעיון חוזר.

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

5.
טענות העורר בתמצית:
ב"כ העורר טען כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את הבקשה. לטענתו, מקום שתוקן כתב האישום משמעותית, אין עוד עילה למעצרו של העורר וזאת בהעדר חזקת מסוכנות סטטוטורית. הוסיף כי בית המשפט קמא לא נתן משקל לתקופת מעצרו הארוכה של העורר, כמו גם ליתר נסיבותיו האישיות, לרבות העובדה כי מרבית עברו הפלילי הינו ישן.

בדיון לפניי שב ב"כ העורר על טיעוניו וטען כי עם תיקון כתב האישום, אין עוד עניינו של העורר נכנס בגדר הקריטריונים שנקבעו בפסיקה, באשר למעצר בעבירות התפרצות. בהתאם טען כי אין כל מסוכנות בשחרורו של העורר לחלופת מעצר הדוקה. במהלך טיעוניו אף הניח לפניי אסופה של פסיקה.

6.
טענות המשיבה בתמצית:
מנגד, התנגדה ב"כ המשיבה לטענות העורר וסמכה ידיה על החלטתו של בית המשפט קמא. לדבריה, בית המשפט קמא בחן באופן מעמיק את התיק ונסיבותיו וקבע מפורשות כי נשקפת מסוכנות ממשית מהעורר לציבור. הוסיפה והפנתה למסקנות התסקיר בעניינו, כמו גם לכתב האישום, אשר המעשים המפורטים בו בוצעו כולם במשך חודש ימים.


הכרעה:
7.
לאחר ששמעתי טענות הצדדים, ועיינתי בהחלטת בית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל בחלקו, באופן בו יתקבל תסקיר משלים אודות העורר.

ראשית אציין כי לא מצאתי ממש בטיעוני ב"כ העורר לפיה אין בעניינו של העורר עילת מעצר. כידוע,
עבירות רכוש אינן מצדיקות בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים, אולם לכלל זה קיימים חריגים, כגון מקרים בהם בוצעו העבירות באופן שיטתי או בהיקף ניכר וכיוצ"ב. לעניין זה נקבע:

"אכן, לעורר מיוחסות עבירות רכוש, אשר לגביהן ניתן ככלל להסתפק בחלופת מעצר. עם זאת, בית משפט זה הכיר באפשרות כי בנסיבות מסוימות תקום עילת מעצר של מסוכנות גם בעבירות מסוג זה. זאת, כאשר העבירות מבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של כמה עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, כך שהן עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור (ראו:
בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל
, פ"ד נב
(4) 268, 272 (1998);
בש"פ 10722/06
מדינת ישראל
נ' דהאן, פסקה 7 ([פורסם בנבו], 17.1.2007);
בש"פ 2830/09
בליליתי נ' מדינת ישראל
, פסקה 12 ([פורסם בנבו], 26.4.2009))."

(בש"פ 8611/09 וציסלב סטבינסקי נ' מדינת ישראל
, (פורסם בנבו)).

בענייננו, עיון בכתב האישום המתוקן מלמד כי המדובר בשתי עבירות של התפרצויות לבתים של אנשים פרטיים שבוצעו בשיטתיות, וכן עבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב וקבלת נכסים שהושגו בפשע, וכולן בוצעו תוך תקופה קצרה של כחודש ימים בלבד. כאשר מצרפים לעובדה זו את עברו הפלילי של העורר שכולל עבירות מגוונות לרבות עבירות של גניבה, העובדה שריצה מאסר, אשר לאחריו שב לסורו חרף מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו וכן את מסקנותיו השליליות ביותר של שירות המבחן בעניינו, אין מנוס אלא לקובע כי אין המדובר בענייננו בעורר נורמטיבי, אלא באדם שסיגל לעצמו אורח חיים עברייני. בהתאם לאמור, נשקפת מן העורר מסוכנות ממשית לשלום הציבור, אשר יש בה להוות עילת מעצר.

מנגד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהעורר מצוי נכון להיום במעצר מלא תקופה ארוכה מאוד של כשישה וחצי חודשים. עוד יש לתת משקל לתיקון כתב האישום בעניינו, הגם שלא מצאתי את תיקון זה דרמטי כטענת ב"כ העורר. משקל נוסף, גם אם פחות, מצאתי לתת לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של העורר, אשר פורטו בדיון לפניי.
בשים לב לכל האמור, כמו גם לעובדה שהתסקיר השלילי בעניינו של העורר ניתן לפני תקופה ארוכה ביום 8.7.14, מצאתי לנכון לשלוח את העורר לשם קבלת תסקיר מעצר עדכני בעניינו, אשר יבחן את מכלול הנסיבות שהציג העורר, לרבות מסוכנותו העדכנית.
התסקיר יוגש עד ליום 15/01/15 ויונח לפני בית המשפט קמא, אשר יקבע דיון המשך בבקשה לעיון חוזר לפי יומנו ויכריע בבקשה על פי שיקוליו.
<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה כסלו תשע"ה, 17/12/2014 במעמד הנוכחים.


זיאד הווארי , שופט בכיר

הוקלד

על

ידי

ערין

בראנסה






עמת בית משפט מחוזי 33583-12/14 יגאל אוחנה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 17/12/2014)