פסקי דין על עדנאן שבל | פסקי דין על תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ

38382-01/11 תאמ     14/12/2014




תאמ 38382-01/11 עדנאן שבל נ' תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ








בית משפט השלום בעכו



תא"מ 38382-01-11
שבל נ' תאגיד המים והביוב האזורי-אלעין בע"מ

14 דצמבר 2014






בפני

כב' השופטת
ג'ני טנוס


תובע

עדנאן שבל
ע"י עו"ד אחמד כיאל


נגד


נתבע

תאגיד המים והביוב האזורי-אלעין בע"מ
ע"י עו"ד סמי ברקאת


פסק דין


בפני
י תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם לחלקות התובע בעקבות הצפתן במי ביוב.

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:
התובע הינו חקלאי במקצועו ובעל הזכויות בחלקות 50 ו-51 בגוש 18528 מאדמות כפר ג'דידה– מכר בשטח כולל של
14 דונם הנטועות עצי זית ( להלן: "החלקות").

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 8.8.2010 קיבל התובע שיחת טלפון מאחד השכנים אשר מסר לו, כי החלקות מוצפות במי ביוב שמקורו במערכת הביוב הראשית של הכפר. התובע מיהר להגיע למקום ונדהם לגלות כי בשטח החלקות נוצרה שלולית ענקית של מי ביוב (להלן: "האירוע" או "ההצפה"). בעקבות כך, החל התובע לחפור תעלה באמצעות טרקטור על מנת לנקז את מי הביוב אל מחוץ לחלקותיו.

לטענת התובע, כתוצאה מההצפה נגרם לחלקות נזק רב עקב אובדן היבול והצורך בהחלפת האדמה המזוהמת, כמפורט בחוות דעת השמאי מטעמו, מר ח'אלד סלאמה (להלן: "השמאי מטעם התובע").

עפ"י המתואר בחוות הדעת, השמאי מטעם התובע הגיע למקום ההצפה באותו יום בו אירעה ושם הבחין בכמויות גדולות מאוד של מי ביוב ומשקעים הזורמים החוצה משוחת הביוב לעבר החלקות שבנדון. כמו כן, הוא הבחין בסירחון מחניק באזור וזיהום
בקרקע עקב הכמויות הגדולות של מי הביוב והמשקעים שנותרו בשטח החלקות.

השמאי מטעם התובע העריך את נזקי התובע בעקבות האירוע בסך של
40,950 ₪ בנוסף להוצאות נלוות אחרות.
התביעה הוגשה כנגד תאגיד המים והביוב האזורי – אלעין בע"מ
(להלן: "הנתבע") בהיותו האחראי על תקינותם ותחזוקתם של מערכות המים והביוב בכפר.

הנתבע בתורו מכחיש כל אחריות לאירוע הנטען. לטענתו, במועד הנטען לא אירעה כל הצפה וכי לכל היותר אירעה נזילה קטנה בשוחת ביוב הממוקמת במרחק של 1 ק"מ מהחלקות ואשר טופלה מידית.

עוד נטען, כי רק במקרה של הצפה למספר ימים יכולים מי הביוב להגיע למרחק גדול כל כך ולכן אין זה הגיוני כי המים הגיעו למרחקים עד לשטח החלקות. מכל מקום, מדובר בקרקע חקלאית שיכולת הספיגה שלה היא גדולה וכי בכל מקרה יש להטיל על התובע אשם תורם משמעותי בשל אי מסירת דיווח מידי בגין האירוע.

הנתבע צירף חוות דעת נגדית מטעמו, היא חוות דעתו של השמאי מר מדלסי אשר (להלן: "השמאי מטעם הנתבע"), ובה נטען בין היתר כי חוות דעתו של השמאי מטעם התובע לקויה מאחר שאופן והליך הבדיקה שערך לגבי דגימות האדמה שנלקחו מהחלקות אינם נכונים. עוד נטען, כי הנזקים שצוינו הם מופרזים בשל הטעות אליה נתפס השמאי מטעם התובע בחישוב הנזק.

דיון והכרעה:
בדיונים אשר התקיימו לפניי העידו התובע, מנהל הנתבע מר סלמאן הנו (להלן: "מר הנו"), ושני השמאים.

אפתח את הדיון במחלוקת לגבי עצם התרחשות האירוע. לעניין זה לא ניתן להתעלם מהעובדה כי גרסת התובע נתמכה בגרסת השמאי מטעמו אשר נכח בחלקות בזמן 'אמת' והבחין במתרחש במו עיניו. בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם התובע, זרימת מי הביוב מקורה בשוחת ביוב שנמצאת כ-300 מ' מהחלקות. השמאי הוסיף במהלך עדותו, כי הוא צילם את זרימת הביוב מהשוחה ועד לחלקות כאשר ניתן היה להבחין בבירור בזרימה של מי הביוב על הכביש, על השוליים ועד לשטח החלקות.

בהיותו עד ראיה לאירוע, ברור שקיים יתרון מהותי לגרסת השמאי מטעם התובע על פני גרסתם של מנהל הנתבע והשמאי מטעמו, שכן האחרון ביקר במקום רק בחודש מרץ 2011, היינו כעבור 7 חודשים לאחר האירוע, ואילו מנהל הנתבע מר הנו כלל לא ביקר במקום בעת האירוע או אחריו.

בנוסף, וזה העיקר, מהתמונות אשר צולמו על ידי השמאי מטעם התובע ניתן להתרשם מהזרימה הגדולה של מי ביוב היוצאים מהשוחה ומהשלולית הגדולה בשטח החלקות. תמונות אלו מדברות בעד עצמן, בבחינת תמונה אחת שווה אלף מלים, ומכל מקום תמונות אלו לא נסתרו על ידי הנתבע או על ידי השמאי מטעמו.

משכך אני מוצאת כי התובע עמד בנטל להוכיח את גרסתו לגבי התרחשות האירוע והצפת חלקותיו במי ביוב אף מעבר לנדרש לפי מבחן ההסתברות.

בנסיבות אלו, ולאור אחריותו של הנתבע לתקינותם של מערכות הביוב בכפר, ברי כי הוא נושא באחריות המלאה לנזקי התובע עקב הכשל שגרם לזרימת מי הביוב.

באשר לנזק - בהתאם לחוות הדעת של השמאי מטעם התובע, אומדן הנזק בעקבות האירוע עומד על סך של 40,950 ש"ח כאשר סכום זה מתייחס לאובדן הכנסות עקב אובדן היבול מעצי הזית המצויים בשטח המזוהם (75 עצים), וכן בגין הצורך בהחלפת קרקע בשטח של 2.5 דונם, שהינו השטח המזוהם מתוך שטח החלקות.

לחוות דעתו של השמאי מטעם התובע צורפו תוצאות בדיקת מעבדה למיקרוביולוגיה של דגימות אדמה שנלקחו על ידו מהחלקות ואשר העידו על קיומו של זיהום חמור באדמה.

לעניין תוצאות בדיקת המעבדה, השמאי מטעם הנתבע ציין כי מדובר בבדיקה לא תקינה שאינה משקפת נאמנה את מצב הקרקע בשטח החלקות, וזאת משום שהדגימות נבדקו במעבדה ביום 17.8.2014 ואילו האירוע אירע ביום 11.8.2010, ולכן סביר להניח כי הדגימות הזדהמו במשך הימים עד לביצוע הבדיקה.

לאחר ששמעתי דברי שני השמאים אני דוחה את השגותיו הנ"ל של השמאי מטעם הנתבע, ואפרט – ראשית כל, השמאי מטעם התובע הבהיר כי לקח את הדגימות מהקרקע בו ביום בו נשלחו למעבדה, קרי ביום 17.8.2010, וכשעתיים בלבד לפני הגעתן למקרר של המעבדה, ולא ביום האירוע. דבריו אלה מתיישבים
עם האמור בחוות דעתו כי הגיע לחלקות ביום האירוע וגם במועדים נוספים. ומכאן, שאין בסיס לטענת השמאי מטעם הנתבע, כי מדובר בדגימות שהזדהמו עקב העיכוב בביצוע הבדיקה.

יתרה מזאת, הבדיקה לא נעשתה על ידי השמאי מטעם התובע אלא במעבדה מוסמכת למיקרוביולוגיה, בהתאם לכללים שהשמאי מטעם הנתבע ציין בחוות דעתו. כמו כן, ועל אף שהשמאי מטעם התובע לא צירף טבלאות של משרד החקלאות או משרד אחר על מנת ללמוד על
רמת הזיהום בחלקות בהתאם למספר החיידקים והמזיקים שנמצאו בדגימות, השמאי מטעם התובע מסר בעדותו – ודבריו מקובלים עלי - כי מתוך ניסיונו בתחום הוא יכול להעיד כי התוצאות שהתקבלו מהמעבדה מעידות על קיומו של זיהום חמור בקרקע. לעניין, זה אפילו השמאי מטעם הנתבע נאלץ להודות בעדותו כי התוצאות אכן מעידות על ערכי זיהום גבוהים.

לפיכך, אני מקבלת באופן מלא את חוות דעתו של השמאי מטעם התובע לגבי הזיהום שנגרם לחלק משטח החלקות.

אעבור כעת כדי לדון בהשלכותיו של הזיהום האמור על רכיבי הנזק המפורטים בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע.

השמאי מטעם התובע ציין בחוות דעתו ובעדותו לפניי, כי עקב הזיהום שנגרם לקרקע – זיהום המגובה כזכור בתוצאות בדיקת המעבדה - חל איסור על איסוף הזיתים מהעצים (לצרכי מאכל) באותה עונה בה התרחש האירוע בשל חשש לזיהום. השמאי הוסיף, כי מספר העצים התחומים בשטח המוצף עומד על 75 עצים מזן סורי בני 15 שנים, ובמצב דברים זה ההפסד מתפוקת השמן שניתן היה להפיק מהם באותה שנה עומד על סך של 15,750 ש"ח.

ואכן, התובע אישר בעדותו כי הוא לא מסק זיתים מתוך 70-75 עצים הנמצאים בשטח שבו הייתה ההצפה.

לעומת זאת השמאי מטעם הנתבע ציין כי לא נגרם נזק לעצים וכי החישוב שערך השמאי מטעם התובע אינו נכון מכיוון שהיה עליו להפחית את הוצאות הקטיף הנחסכות כאשר שיעור החיסכון הינו 40%, ולכן הנזק בגין אובדן הכנסות, אם בכלל, הינו 9,450 ש"ח, ולא כפי שצוין לעיל.

בכל הקשור למחלוקת הנוגעת לניכוי רכיב ההוצאות הנחסכות, אני מקבלת את עמדתם של התובע והשמאי מטעמו, לפיה אין צורך להפחית מההפסד האמור את הוצאות המסיק מאחר שהתובע ובני משפחתו הם אלה שמוסקים את הזיתים, מה גם שהתובע כלל לא נשאל בנושא.

אשר על כן, אני קובעת כי לתובע נגרם נזק בגין אובדן הכנסות, כקביעת השמאי מטעמו, בסכום של 15,750 ש"ח.

לעומת זאת, אני מקבלת את עמדת הנתבע בכל הנוגע לרכיב הנזק הקשור להחלפת הקרקע. כזכור, השמאי מטעם התובע קבע כי יש להחליף את הקרקע המזוהמת בשטח של 2.5 דונם, הוא השטח בו אירעה ההצפה, בעלות של 25,200 ש"ח. אלא שהתובע אישר בעדותו כי עד היום לא פעל להחלפת הקרקע אף שחלפו מספר שנים מאז. לא זו אף זאת, התובע בעצמו הסביר בעדותו מדוע אין להחליף את הקרקע מחשש לנזק שעלול להיגרם לשורשים של העצים, באופן שעשוי להגדיל את הנזק במקום להקטין אותו.

יתרה מזאת, השמאי מטעם הנתבע אישר בחוות דעתו כי ניתן להסתפק בחיטוי הקרקע בחומרים מתאימים ובעלות נמוכה יחסית כתחליף לפתרון המוצע על ידי השמאי מטעם התובע להחלפת הקרקע, ולא ראיתי כי הצעתו בנדון נסתרה או נדחתה על ידי האחרון.

די בכל אלה כדי לדחות את רכיב הנזק הקשור להחלפת הקרקע.

ויודגש, ערה אני אומנם לטענת התובע כי מאז האירוע העצים הנטועים בשטח אשר הוצף מניבים זיתים מצומקים ובאיכות ירודה משאר העצים בחלקות, ואולם משדחיתי את הטענה בדבר הצורך בהחלפת הקרקע, אין בידי לאשר רכיב נזק בגין תפוקה ירודה או הפסד חלקי לשנים הבאות שלא נתבעו בכתב
התביעה.

רכיבי הנזק האחרונים העומדים על המדוכה מתייחסים לעוגמת הנפש אשר נגרמה לתובע, לעלות בדיקת המעבדה, שכר טרחת השמאי מטעמו, ולהוצאות נוספות שהוגדרו כהוצאות נלוות.

ואכן, נסיבותיו של המקרה מצדיקות פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש, אותו אני מעמידה על סכום של 2,000 ש"ח. כמו כן, יש לשפות את התובע בגין ההוצאות ששילם למעבדה עבור הבדיקה שביצעה ובגין שכר טרחת השמאי מטעמו בהתאם לחשבוניות שצורפו בסכום של 4,234 ש"ח. אך פרט לאלה, אין לפסוק פיצוי נוסף בגין הוצאות ערטילאיות ולא מוגדרות אשר לא הוכחו במשפט.

אחרית דבר:
אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום של 15,750 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום ובתוספת סכום של 2,000 ש"ח נכון להיום בגין עוגמת נפש.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% כולל מע"מ מהסכום הנ"ל, וכן הוצאות משפט בגין כל אגרה ששולמה ועוד סך של 4,234 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום בגין הוצאות המעבדה ושכר טרחת השמאי מטעם התובע עבור חוות הדעת, ובתוספת סך של 1,000 ש"ח (נכון להיום) בגין שכר עדותו של האחרון בבית המשפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
כ"ב כסלו תשע"ה, 14 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.












תאמ בית משפט שלום 38382-01/11 עדנאן שבל נ' תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/12/2014)