פסקי דין על הראל חברה לביטוח | פסקי דין על ברק מרדכי | פסקי דין על אבירם עטיה גירו | פסקי דין על עליזה גירו | פסקי דין על משה סבג ואח' |

54444-11/13 א     21/12/2014




א 54444-11/13 הראל חברה לביטוח בע"מ, ברק מרדכי נ' אבירם עטיה גירו, עליזה גירו, משה סבג ואח'








בית משפט השלום בנתניה



ת"א 54444-11-13 הראל חברה לביטוח בע"מ
ואח'
נ' עטיה ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
עוז ניר נאוי


תובעים

1.הראל חברה לביטוח בע"מ

2.ברק מרדכי


נגד


נתבעים

1.אבירם עטיה גירו

2.עליזה גירו

3.משה סבג

4.רבקה סבג

5.הפניקס אחזקות
בע"מ




פסק דין


לפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בסכומי נזק אשר נגרמו להם כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת התובעים, בתאריך 20.11.2012, עת נסע רכבם בנתיב ימני מבין שניים, סטה רכב נתבעים 1 ו -2, אשר היה נהוג על ידי נתבע 1, מן הנתיב הנגדי לכיוון נסיעתם, תוך שהוא עולה על אי תנועה. כתוצאה מכך, סטה רכב הנתבעים 3 – 5, אשר נסע בנתיב השמאלי, לנתיב נסיעת רכב התובעים, ועקב כך ארעה התאונה, כאשר רכב התובעים פוגע ברכב נתבעים 3 - 5.

נתבעים 1 ו – 2 טענו כי רכבם לא סטה לנתיב הנגדי אלא נעצר על אי התנועה. נטען כי התאונה ארעה בשל סטיית רכב נתבעים 3 – 5 לנתיב נסיעת רכב התובעים, והואיל ורכב התובעים נסע במהירות גבוהה ולא הבחין בסטיית רכב נתבעים 3 – 5 לנתיבו, פגע בו, כל זאת ללא כל קשר לנהיגתו של נתבע 1 ועלייתו על אי התנועה.

נתבעים 3 – 5 טענו כי התאונה ארעה עת רכב נתבעים 1 ו – 2 איבד שליטה וחצה את אי התנועה לכיוון רכבם. על מנת להימנע מפגיעה חזיתית, סטה רכבם ימינה, אז הגיח רכב התובעים מאחור, לא שמר מרחק כנדרש ועקב כך ארעה התאונה. בנסיבות אלה, טענו נתבעים 3 – 5 כי את עיקר האחריות יש להטיל על נתבעים 1 ו – 2 וכמו כן, יש להשית אחריות אף על התובעים, אשר רכבם של שמר מרחק כדין.


דיון

לאחר שקראתי את כתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים וראיתי את ההדגמות שביצעו, אני מחליט לקבל את התביעה במלואה.

עדות התובע לפיה רכב נתבעים 1 ו – 2, סטה לכיוון נסיעתו וכיוון נסיעת רכב נתבעים 3 – 5 ועקב כך נאלץ רכב נתבעים 3 – 5 לסטות ימינה, היתה מהימנה עלי. התובע אף העיד כי בשל הנסיבות, היה נוהג בדיוק כפי שנהג רכב נתבעים 3 – 5 וכי סטייתו היתה מוצדקת (עמוד 2, שורה 25 לפרוטוקול; עמוד 3, שורות 1 – 3).

עדות זו נתמכה באופן מלא, בעדותו של נתבע 3, ואף ממנה התרשמתי כי סטיית רכב נתבעים 1 – 2 לאי התנועה היתה אירוע לא צפוי, אשר הצדיק סטייה ימינה לנתיב רכב התובעים.

טענות נתבע 1 לפיהן רכב התובע לא שמר מרחק ו/או כי נסע במהירות גבוהה ולפיכך התנגש ברכב נתבעים 3 – 5, לא הוכחו באשר נתבע 1 הודה כי כלל לא ראה את אופן קרות התאונה בין רכב התובע ובין רכב נתבעים 3 – 5 וממילא אינו יודע באיזו מהירות נסעו ו/או מה היה המרחק ביניהם (עמוד 4, שורות 9-11 לפרוטוקול).

נתבע 1 אף הודה כי נסע במהירות, אשר סבורני כי לא התאימה לתנאי הדרך. כך, נתבע 1 העיד כי נסע בעליה אשר לאחריה לא יכול היה לראות את מצב הכביש וכי נאלץ לסטות לנתיב הנגדי הואיל והופתע לגלות, לאחר סיום העליה, כי בנתיב נסיעתו קיים פקק תנועה. בנסיבות אלה העיד כי ניסה לבלום ללא הצלחה, ועל מנת שלא לפגוע ברכב שלפניו, סטה לאי התנועה (עמוד 4, שורה 3; עמוד 5, שורה 6).

תמיכה למסקנה אליה הגעתי
היא אף הרשעתו של נתבע 1 בבית משפט לתעבורה, למצער בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות (ראה הודעת ב"כ התובעים אליהם צורפה הרשעת נתבע 1. יצוין כי, כתב אישום לא צורף ולפיכך מעבר לעבירה זו שצוינה בפרוטוקול, לא ניתן ללמוד על הרשעה בעבירות נוספות – ראה הודעת ב"כ התובעים מתאריך 29.10.2014, על צרופותיה).

הצדדים נחלקו לענין השאלה, האם רכב נתבעים 1 – 2 אכן סטה לנתיב נסיעת רכב נתבעים 3 – 5 או לא וכי רכבם עלה רק על אי התנועה. אף בענין זה, עדות נתבע 3 מהימנה עלי ובענין זה תמך אף התובע (עמוד 4, שורה 23); בנסיבות שתוארו, ספק אם נתבע 1 יכול היה לדעת האם אכן ירד לנתיב הנגדי אם לאו. כך או כך, הן אם ירד לנתיב הנגדי והן אם לאו, סבורני כי אין הדבר מעלה או מוריד, שכן מבחינתו של רכב הנתבעים 3 – 5 מדובר באירוע מפתיע אשר הצדיק סטייה כאמור. בשולי הדברים אציין כי לא התרשמתי אף כי רכב נתבעים 3 – 5 יכול היה לעצור ועל ידי כך להימנע מפגיעה ברכב התובע, כפי שניסה לטעון נתבע 1.

בכל אלה תומכים אף מיקומי הנזק כפי שעלו מתמונות שהוצגו.

לפני סיום יצוין כי נתבעים 1 ו – 2 טענו כי התביעה כנגד נתבעת 2, הבעלים של הרכב, נעדרת עילה אלא שטענה זו נזנחה במהלך הדיון. גם טענות נתבעים 1 ו – 2 לעניין הנזק נזנחו במהלך הדיון ומכל מקום מדובר בטענות כלליות, שמאי התובעים לא זומן ואף לא הוגשה חוות דעת נגדית.

לאור האמור, אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את נתבעים 1 ו – 2, יחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 4,481 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, ישאו הנתבעים כאמור באגרה כפי ששולמה, בשכר העד כפי שנפסק ובשכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.

התביעה כנגד נתבעים 3 – 5 נדחית. אין צו להוצאות.

זכות ערעור, לבית המשפט המחוזי מרכז, תוך 45 יום.

ניתן היום,
כ"ט כסלו תשע"ה, 21 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 54444-11/13 הראל חברה לביטוח בע"מ, ברק מרדכי נ' אבירם עטיה גירו, עליזה גירו, משה סבג ואח' (פורסם ב-ֽ 21/12/2014)