פסקי דין על שולמית דואק | פסקי דין על מאיר דואק | פסקי דין על אבשלום דואק | פסקי דין על אריה אקהויז | פסקי דין על דוד אקהויז | פסקי דין על רון דיחנו ואח' |

5691/06 א     21/12/2014




א 5691/06 שולמית דואק, מאיר דואק, אבשלום דואק נ' אריה אקהויז, דוד אקהויז, רון דיחנו ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 5691-06 דואק ואח'
נ' אקהויז ואח'


תיק חיצוני:


בפני
כב' השופטת נסרין
עדוי

התובעים
1. שולמית דואק
2. מאיר דואק
3. אבשלום דואק
ע"י ב"כ עו"ד מ. גולדבלט ואח'

נגד

הנתבעים
1.
אריה אקהויז
2.
דוד אקהויז
3.
רון דיחנו
ע"י ב"כ עו"ד א. מיכאלי ואח'


נגד

צד ג'
מאיר דואק
ע"י ב"כ עו"ד מ. גולדבלט ואח'




נגד

צד ד'
מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ע. מיכלין ואח'




פסק דין


תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקים לרוכשי דירות בפרויקט בטענה כי אלה נגרמו עקב רשלנותו של עורך הדין שייצג את הקבלן בחוזי המכר בפרויקט, אשר לא ווידא את דבר הפקדת כספי התמורה בחשבון הליווי של הפרויקט בבנק המלווה, לא יידע את הרוכשים על חובתם לוודא בעצמם היכן הכספים מופקדים ולא הזהירם מפני הסיכון באי הפקדת כספי התמורה בחשבון הליווי.

הרקע העובדתי שקדם לרכישת הדירות

התובעים 1 ו- 2 (להלן: הזוג דואק) חתמו ביום 26.4.1995 על ערבות בנקאית (להלן: הערבות) בשווי 100,000$ לכיסוי חובות שולדר חברה לבניה בע"מ (להלן: חברת שולדר), לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, כאשר תוקפה היה למשך שנה מיום חתימתה (ראו: נספח א' לכתב התביעה המתוקן).


חברת שולדר לא הצליחה לשחרר את הערבות ותוקפה הוארך משנה לשנה, כשהחשש לחילוטה היה קיים בכל עת. מכאן, ועל מנת להציל את כספי הערבות, סוכם בין בני הזוג דואק לבין דב שולדר, הבעלים של חברת שולדר, לקנות דירה מחברת שולדר [מדובר בדירה בפרויקט שער העיר בנהריה (להלן: הפרויקט)] ובעקבות כך נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת דירה תמורת 150,000$ (להלן: הסכם הרכישה), וזאת ביום 29.8.1998 (ראו: נספח א' למוצג נ/3).

חרף הסיכום הנ"ל, הדירה לא נמסרה לבני הזוג דואק וביום 13.10.1999 הוגשה תביעתם כנגד חברת שולדר למסירת החזקה בדירה לידיהם (ת.א 3156/99). תביעה זו הסתיימה בדחיית התביעה בהסכמת הצדדים, וזאת בהתאם להודעה מיום 11.4.2000, לפיה נמסר כי הצדדים הגיעו להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. ודוק, פרטי הסכם הפשרה לא הובאו בפני
בית המשפט (ראו: נספח א' למוצג נ/2).

ההסכמות שמחוץ לכותלי בית המשפט הושגו ביום 9.4.2000 בין בני הזוג דואק, באמצעות הנתבע 2 (להלן: עו"ד דואק), לבין דב שולדר, מנהל חברת שולדר, ולפיהן סוכם כי בני הזוג דואק ישלמו סך של 50,000$, ואילו היתרה על סך 100,000$ תשולם על ידי מימוש הערבות (ראו: נספחים א'2 – א'4 ונספח ג'1 לכתב התביעה המתוקן).


בהסכם הרכישה אין כל זכר לסיכום שהיה בין בני הזוג דואק לבין דב שולדר בכל הנוגע לאופן תשלום התמורה, שלפיו סוכם לממש את הערבות על סך 100,000$ על חשבון תמורת הדירה. עו"ד דואק אף אישר זאת בחקירתו הנגדית (ראו: עמ' 17 לפרוטוקול ש' 10-12).

נזכיר, כי הערבות ניתנה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, כאשר שירותי הליווי הפיננסי לפרויקט ניתנו על ידי הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ.


ביום 9.4.2000 עו"ד דואק הגיע להסכם נוסף עם דב שולדר, לפיו התובע 3 (להלן: אבשלום), בנו של עו"ד דואק, ירכוש אף הוא דירה בפרויקט ובמנגנון תשלום דומה. היינו, תשלום הסך של 50,000$ מתמורת הדירה, כאשר היתרה בסך 100,000$ תקוזז תמורת החוב של חברת שולדר לאבשלום ולשותפו, פנחס בן סירא, בגין דמי תיווך (ראו: סעיפים 6.3, 6.6, 6.7 למוצג ת/1, עמ' 19 לפרוטוקול ש' 20-33, וכן נספח ג'2 לכתב התביעה). בעקבות הסיכום הנ"ל, נחתם הסכם המכר בין אבשלום לבין חברת שולדר. ליתר דיוק, בין אבשלום לבין סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ שרכשה זכויות בניה בחלקה נשוא הפרויקט במשותף עם חברת שולדר (ראו: נספח 6 להודעה המתוקנת לצדדים שלישיים).


להשלמת התמונה אציין, כי בגין חוב דמי התיווך הוגשה תביעה בבית משפט השלום בנהריה (ת.א 4311/98) כאשר אבשלום ושותפו היו מיוצגים על ידי עו"ד דואק ואילו חברת שולדר הייתה מיוצגת על ידי הנתבעים דנן. שירותי התיווך נשוא אותה תביעה עניינם בעסקת רכישת קרקע בשפרעם. כאמור, התביעה לתשלום דמי התיווך סולקה בפשרה בד בבד עם הפשרה שהושגה בתביעת בני הזוג דואק.

לית מאן דפליג, כי הנתבעים הם אלה שייצגו את החברת שולדר וסלע שולדר בתביעות הנ"ל שהוגשו כנגדם על ידי הזוג דואק ועל ידי אבשלום ושותפו.


ביום 29.9.2002, ולאחר שהתמנה לפרויקט כונס נכסים (כונס הנכסים מונה ביום 27.7.2001), הוגשה תביעה על ידי הכונס כנגד הזוג דואק לתשלום חוב בגין יתרת תמורת הדירה. היתרה לתשלום עמדה נכון למועד הגשת התביעה על סך 326,400 ₪. בתביעת הכונס נטען כי בני הזוג שילמו על חשבון התמורה סך של
396,000 ₪ במקום 150,000$ שהיה עליהם לשלמם תמורת הדירה.

בד בבד הוגשה מטעם הכונס תביעה לביטול הסכם המכר שנכרת עם אבשלום.

הזוג דואק טענו במסגרת ההליכים מול הכונס כי הם שילמו את מלוא התמורה דרך מימוש הערבות אשר שוויה ביום מימושה עמד על סך 402,618 ₪, ואילו היתרה על סך 50,000$ שולמה בשלוש המחאות; המחאה על סך 60,000 ₪ לפקודת חברת שולדר, המחאה על סך 90,000 ₪ לפקודת חברת סלע שולדר, והמחאה על סך 54,000 ₪ לפקודת חברת שולדר.

אבשלום טען, כי תמורת דירתו שולמה במלואה אף היא, עת נמסרו לחברת שולדר שתים עשרה המחאות, כל אחת על סך 16,000 ₪ (עו"ד דואק טען כי בנוסף לשלש ההמחאות הראשונות מסר אחת עשרה המחאות על סך 16,000 ₪ כל אחת) ואילו, היתרה על סך 100,000$ תקוזז תמורת החוב של חברת שולדר בגין דמי התיווך.

בעקבות הגשת תביעות הכונס התובעים הגיעו להסדר פשרה מול הכונס, לפיו הזוג דואק ישלמו לקופת הכינוס סך של 43,000$, ואילו אבשלום ישלם סך של 120,000$ כתנאי לאי ביטול הסכם המכר בינו לבין חברת סלע שולדר, הכל תוך שמירת זכותם של התובעים להגיש תביעות חוב או תביעות מתאימות אחרות נגד החברות שולדר, סלע שולדר, ונגד בעלי השליטה בהן לרבות דב שולדר.

סיכום ביניים: התובעים טוענים כי לאור האמור לעיל יצא כי נגרם להם הפסד בסך של 163,000$, שכן הם שילמו 200,000$ בגין מימוש הערבות וקיזוז שווי דמי התיווך ואשר סוכם עם דב שולדר כי ייזקפו לזכות תמורת הדירות, ושילמו עוד 263,000$ בגין ההמחאות והסכומים ששולמו לכונס. כך, שבמקום לשלם 300,000$ עבור שתי הדירות הם שילמו בפועל 463,000$.

ההליכים דנן

תביעה כנגד החברות שולדר או סלע שולדר ובעלי השליטה בהן לא הוגשה. אם כי, הוגשה התביעה דנן בטענות לקמן: לביצוע ההסכמים נשוא תביעות הזוג דואק ודמי התיווך התקיימה פגישה במשרדו של עו"ד דואק בנוכחותם של דב שולדר ועו"ד אקהויז, שבמסגרתה עו"ד דואק מסר לדב שולדר המחאות בסכום כולל של 380,000 ₪ ללא רישום שם הנמשך, וזאת לבקשת דב שולדר. התובעים טוענים כי מסירת ההמחאות כאמור נעשתה בנוכחותו, בהסכמתו ובאישורו של עו"ד דוד אקהויז
(ראו: סעיפים 7 ו- 14 למוצג ת/1). בחקירתו הנגדית עו"ד דואק ציין כי בפגישה נכח עו"ד אקהויז הצעיר (אריה אקהויז
).


הנתבעים טענו כי לא ידעו אודות פרטי ההסכמים אליהם הגיעו עו"ד דואק ודב שולדר, וכי הסכמים אלה הושגו ללא כל מעורבות מצידם. לטענתם, עו"ד אריה אקהויז
אכן נכח בפגישה במשרדו של עו"ד דואק עם דב שולדר, אך בשלב מסוים נתבקש על ידי דב שולדר ועל ידי עו"ד דואק לצאת מהחדר ולא ידע מה סיכמו ביניהם (ראו: עמ' 28 ש' 20-33 ועמ' 29 ש' 1-9), ונודע לו לאחר מכן רק אודות ההודעה שהוגשה לבית המשפט בתביעת הזוג דואק בדבר הגעת הצדדים להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, ואודות ההודעה על הסכמת הצדדים למחוק את התביעה לדמי התיווך.

הנתבעים שלחו הודעת צד ג' כנגד עו"ד דואק, וטענו כי ככל שיחוייבו לשלם לתובעים סכומים כלשהם, הרי שהנתבעים זכאים לשיפוי או להשתתפות מעו"ד דואק, אשר התרשל בטיפולו המקצועי כלפי לקוחותיו.


בעקבות משלוח ההודעה כנגד צד ג', עו"ד דואק שלח הודעת צד ד' כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת אחריותו המקצועית. עו"ד דואק טען, כי היה ויחויב כלפי המודיעים, אזי זכאי הוא לשיפוי מחברת הביטוח מגדל, וזאת בגין כל סכום שיחויב בו כלפיהם.



דיון והכרעה

התביעה העיקרית

בכתבי טענותיו ובתצהירי עדותו הראשית של עו"ד דואק, לרבות בתצהירי התובעים 2 ו- 3 שהוגשו במסגרת ההליכים מול הכונס, לא נטען כי עו"ד דואק לא היה מודע לקיומו של חשבון ליווי לפרויקט. טענתו של עו"ד דואק התמקדה בכך, שבעת מסירת ההמחאות לדב שולדר לא זכר את נושא חשבון הליווי, וכי עו"ד אקהויז, שבנוכחותו נמסרו ההמחאות "בלאנקו" לדב שולדר, לא התריע בפני
ו כי אינו מפקח על חברת שולדר בכל הנוגע להפקדת הכספים בחשבון הליווי הבנקאי ולא העמיד אותו על כך שלמען הבטחת כספו עליו להפקידו ישירות לאותו חשבון. עו"ד דואק טען, כי עו"ד אקהויז ידע אודות קיומו של חשבון הליווי הבנקאי וידע אודות חובתה של חברת שולדר להפקיד את הכספים שם, אך נמנע מלהזהירו כאמור.


ראשית כל אציין את הנתונים לקמן, הרלבנטיים להבהרת התמונה לצורך ההכרעה:


א.
עו"ד דואק ביחד עם שותפו לשעבר, עו"ד שנפלד, ייצגו את חברת שולדר עד שנת 1998, לפני שייצוגה עבר לנתבעים (ראו: עמ' 11 ש' 24-31, עמ' 16 ש' 24-31 ועמ' 17 ש' 4-5).
ב.
כעולה מעדותו של עו"ד דיחנו, עדות שיצרה עלי רושם אמין ולא נסתרה כלל וכלל, עו"ד דואק ושותפו ייצגו את חברת שולדר בפרויקטים שונים, לרבות פרויקט שער העיר, כאשר העסקה בין חברת שולדר לבין הבנק הבינלאומי בוצעה דרך משרדם של עו"ד דואק-שנפלד אשר טיפלו גם ברישום הביטחונות לטובת הבנק הבינלאומי ואף במכירת מרבית הדירות בפרויקט שער העיר (ראו: עמ' 32 ש' 18-24).
ג.
לית מאן דפליג כי הנתבעים, אליהם עבר ייצוגה של חברת שולדר (לאחר שיוצגו על ידי משרד עוה"ד דואק-שנפלד), לא היו מעורבים בהשגת הסכמי הפשרה, וכי הסכמים אלה הושגו בין עו"ד דואק לבין דב שולדר, שעה שלבית המשפט הוגשו הודעות אודות הגעת הצדדים לפשרה/להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט בלא להביא את פרטי ההסכמים בפני
בית המשפט (ראו: עמ' 15 לפרוטוקול ש' 7-8, עמ' 16 ש' 27-33, עמ' 19 ש' 18-26, עמ' 20 ש' 1-4, עמ' 20 ש' 5-21 וכן נספח ג' לכתב התביעה המתוקן).

מי נכח בפגישה שבמסגרתה נמסרו ההמחאות לדב שולדר? עו"ד דוד אקהויז
או עו"ד אריה אקהויז
?

ייאמר מייד, כי התשובה לכך ניתנה על ידי עו"ד דואק במסגרת חקירתו הנגדית, לפיה התברר כי עו"ד דוד אקהויז
לא נכח באותה פגישה, אלא עו"ד אריה אקהויז
. למותר להוסיף ולציין, כי עו"ד דואק לא הוכיח כדבעי כי נושא מסירת ההמחאות "בלנקו" הגיע לידיעתו של עו"ד דוד אקהויז
בכל דרך אחרת.

האם עו"ד אריה אקהויז
נכח עם עו"ד דואק ודב שולדר בעת מסירת ההמחאות?


עו"ד אריה אקהויז
, וכעולה מעדותו, אכן נכח בפגישה שנערכה בין עו"ד דואק לבין דב שולדר במשרדו של עו"ד דואק, אלא שנתבקש לצאת מהחדר והצדדים יצאו לאחר מכן והודיעו לו כי הגיעו להסכם בנוסח ההודעה שהוגשה לבית המשפט כמפורט לעיל (ראו: עמ' 28 ש' 20-29). עדותו של עו"ד אריה אקהויז
יצרה עלי רושם אמין ומהימן ולא נסתרה. עו"ד אריה אקהויז
הוסיף וציין, כי רק בשלב מאוחר יותר וכשנדרש להכין הסכם מכר לאבשלום, הסיק כי הסכסוכים בין הצדדים הסתיימו במכירת דירה לאבשלום, אך עדיין לא ידע מהסיכום שהושג ביניהם באשר למנגנון תשלום התמורה, וכי סיכום זה התגלה לנתבעים רק לאחר הגשת התביעות על ידי הכונס (ראו: עמ' 29 ש' 10-17). עדותו של עו"ד אריה אקהויז
יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר אף בהקשר זה, והיא נתמכה בעדותו של עו"ד דואק בעצמו שאישר כי הנתבעים לא היו מעורבים בהסכמות שהושגו בינו לבין דב שולדר (ראו: עמ' 15 לפרוטוקול ש' 7-8, עמ' 16 ש' 27-33, עמ' 19 ש' 18-26, עמ' 20 ש' 1-4, עמ' 20 ש' 5-21 וכן נספח ג' לכתב התביעה המתוקן).

בהקשר זה אוסיף ואציין, כי טענתו של עו"ד דואק כי הסיכום בדבר מימוש הערבות נעשה בנוכחותו של עו"ד אריה אקהויז
(ראו: עמ' 18 ש' 28-31) עלתה לראשונה רק במסגרת חקירתו הנגדית, כאשר לא הוכח קיומו של טעם המצדיק כבישתה. כך, שאיני מייחסת לה כל משקל.

מהמקובץ לעיל, פשיטא כי הנתבעים לא היו מעורבים בהסכמים שהושגו בין עו"ד דואק לבין דב שולדר, ולא היו מעורבים במסירת כל חלק מתשלום התמורה. מיותר לציין, כי הנתבעים לא קיבלו בעצמם מעו"ד דואק כל חלק מתמורת הדירות. התובעים אף אינם טוענים זאת. מעורבותם של הנתבעים התמצאה בכך, כי נדרשו על ידי הלקוח שלהם, דב שולדר, להמציא לידיו של האחרון את שני ההסכמים לרכישת הדירות; הראשון של הזוג דואק, והשני של הבן אבשלום. התובעים לא חתמו על ההסכמים בפני
הנתבעים, לא מסרו להם את תמורת המכר, לא במלואה ולא בחלקה. הנתבעים לא היו מעורבים כלל וכלל בקביעת מנגנוני התשלום שסוכמו בין עו"ד דואק לבין דב שולדר ולא בביצוע ההסכמות שהושגו ביניהם במישרין. הנתבעים אף לא ידעו על קיומה של הערבות, אלא לאחר ההליכים שננקטו על ידי כונס הנכסים (ראו: סעיף 13 למוצג נ/3). למותר לציין, כי גם התובעים לא העלו כל טענה בהקשר זה.


בנוסף לכלל הנסיבות המפורטות כאמור, יש להוסיף ולציין כי בהסכמי המכר הנתבעים ייצגו אך ורק את הקבלן (חברת שולדר), ועל כך אין חולקין. הנתבעים לא קיבלו שכר טרחה מהתובעים. התובעים אף לא חתמו על יפויי כוח עבור הנתבעים כנדרש בסעיף 9.1 להסכמי המכר.

לא זו אף זו, בהסכמים שהוכנו על ידי הנתבעים צוין במפורש כי על הקונה להעביר לבנק, ולא לגורם אחר כלשהו, כל סכום המגיע לחברת שולדר (או לחברת סלע שולדר, בהסכם של אבשלום) מאת הקונה עפ"י החוזה או בקשר אליו, וכי ההעברה כאמור תבוצע באמצעות החשבון בבנק הבינלאומי הראשון סניף ראשי מעלות (ראו: סעיפים 6.1.1 להסכמי המכר). אמנם, בהסכמי המכר לא נרשם מס' החשבון. ברם, לא ברי מדוע נמנע עו"ד דואק מלברר מהו מספר חשבון הליווי.


זאת ועוד, בסעיף 1.2 להסכם המכר מול הזוג דואק מצוין במפורש כי לחוזה מצורפים נספחים, ובכלל זה נספח ליווי בנקאי. וכאן מתעוררת השאלה, מדוע עו"ד דואק, בתור עורך דין אשר ייצג את עצמו ואת בת זוגו, לא דרש לקבל את הנספח הנ"ל, ככל שמעולם לא התקבל בידיו לטענתו!

אוסיף ואציין, כי עו"ד דואק הודה בחקירתו הנגדית כי מקובל לכלול בחוזי מכר דירות סעיף הקובע את דבר העברת תמורת המכר לחשבון הליווי הבנקאי (ראו: עמ' 17 ש' 32-33 ועמ' 18 ש' 1). עו"ד דואק מחק בהסכם המכר את הסעיף הקובע את חובת הרוכש לשלם שכר טרחת עורך דין משלא היה מקובל עליו לשלם שכר טרחה במקרה זה, עו"ד דואק חתם על כל דפי ההסכם לרבות הדף המכיל את הסעיף הקובע את חובת התשלום לחשבון הליווי הבנקאי ולרבות הדף המפרט מהם נספחי ההסכם ובכללם נספח הליווי הבנקאי (ראו: עמ' 17 ש' 25-31). כך, שטענתו כי לא ראה את הסעיף בדבר העברת הכספים לחשבון הליווי וכי אף אחד לא הפנה את תשומת לבו לאותו סעיף כשחתם על ההסכם (ראו: עמ' 18 ש 2-4) אינה סבירה בהינתן כלל הנסיבות שהובאו לעיל.

פשיטא, כי עו"ד דואק ידע אודות קיומו של חשבון הליווי ואודות חובת הקונה להפקיד את כספי המכר בחשבון הליווי, אך בחר לסגור את הסכמותיו, בנוגע לאופן ביצוע התשלומים, בחדרי חדרים מול דב שולדר, כאשר לא מו הנמנע כי סמך על דב שולדר כי ידאג לכיסוי חשבון הליווי, והכל מתוך מטרה אחת; לסייע בידי עו"ד דואק להיפרע מחברת שולדר בגין חובותיה כלפיו, כלפי בת זוגו וכלפי אבשלום. אמנם, מדובר במטרה לגיטימית כשלעצמה, אך כאשר עו"ד דואק בוחר לסמוך על דב שולדר או בוחר לעצום את עיניו מהחובה להפקיד את כספי המכר בחשבון הליווי, אזי לא תישמע מפיו כל טענה כנגד הנתבעים, ובפרט כשלא הייתה להם כל מעורבות בהסכמות כאמור ואף לא בחתימת הסכמי המכר בין הצדדים (ראו: עמ' 16 ש' 14-15 ועמ' 21 ש' 1-10).

בנסיבות הנ"ל אף לא ברי באיזו מסגרת אמורים היו הנתבעים להעמיד את עו"ד דואק על חובתו לוודא כי הכספים מופקדים בחשבון הליווי. גם לא ברי הכיצד היו אמורים הנתבעים להעמיד את התובעים על הסיכון באי הפקדת הכספים בחשבון הליווי גם בשלבים המאוחרים לאחר חתימת ההסכמים. ההסכמים נחתמו בין התובעים לבין דב שולדר ללא מעורבות הנתבעים, תשלום הכספים סוכם ובוצע בין עו"ד דואק לבין דב שולדר ללא מעורבות הנתבעים, וכאמור לעיל, התובעים אף לא חתמו על יפוי כוח לנתבעים כנדרש בסעיף 9.1 להסכמי המכר (ראו: עמ' 17 ש' 18-20 ועמ' 21 ש' 11-15).

זאת ועוד, הגם שעו"ד דיחנו (הנתבע 3) ידע את פרטי ההסכמים שהושגו בין דב שולדר לבין עו"ד דואק, הרי מה היה מצופה מעו"ד דיחנו? לבוא ולהסביר לעו"ד דואק את מה שידוע לעו"ד דואק בעצמו? ועוד, ההסכמים כבר הושגו ונחתמו ללא מעורבותו של עו"ד דיחנו וללא מעורבותם של עורכי הדין אקהויז. ובהנחה שעורך דיחנו היה ניגש לעו"ד דואק ואומר לו "שים לב אני לא אחראי להפקדת הכספים בחשבון הליווי", אזי מה היה עושה עו"ד דואק? לשאלה זו אין מענה לא בטיעוני התובע ולא במסכת הראייתית.

לא זו אף זו: עו"ד דואק ידע היטב, כי הערבות שניתנה על ידי הזוג דואק ניתנה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, כאשר בסעיף 6.1.1 בהסכם המכר צוין במפורש כי חשבון הליווי הינו בבנק הבינלאומי הראשון סניף ראשי מעלות. בהינתן זאת, נשאלת השאלה: הכיצד ציפה עו"ד דואק מהנתבעים לוודא כי כספי הערבות יגיעו לחשבון הליווי?! קל להעריך כי עו"ד דואק לא ציפה לכך, ולא בכדי לא העלה כל טענה בהקשר זה. נזכיר, כי הערבות של הזוג דואק ניתנה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, כאשר שירות הליווי הפיננסי לפרויקט הוענק על ידי הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ. עו"ד דואק נשאל על כך וטען, כי לא התעסק עם נושא החשבונות ומה שידוע לו כי דב שולדר ביקש את הערבות לטובת בנק לאומי (ראו: עמ' 12 ש' 32 ועמ' 13 ש' 1-2). הנטל להוכחת קיומה של התאמה והקבלה בין הערבות לבין הפרויקט מוטל על כתפיו של עו"ד דואק. נטל זה לא הורם. בהינתן העובדה כי חברת שולדר הייתה לקוחה של משרד עו"ד דואק-שנפלד אשר גם טיפלו עבורה בעסקה מול הבנק הבינלאומי בכל הנוגע להקמת פרויקט שער העיר, לרבות רישום הביטחונות לטובת הבנק הבינלאומי, ברי כי לא ניתן לבסס על סמך עדותו הנ"ל של עו"ד דואק ממצא עובדתי לפיו לא ידע, ולמצער, לא היה ביכולתו לדעת, את פרטי הבנק שנתן את שירותי הליווי הפיננסי לפרויקט. מכל מקום, עו"ד דואק נמנע מלהביא כל ראיה אובייקטיבית בעניין זה, הגם שבנקל ניתן היה לעשות כן.

זאת ועוד, הכיצד ציפה עו"ד דואק, כי הנתבעים ידאגו להפקדת הסך של 100,000$ בגין חובה של חברת שולדר לאבשלום ושותפו בגין דמי התיווך, בחשבון הליווי של חברת סלע שולדר? גם לשאלה זו אין מענה והתובעים לא טרחו להתייחס אף לנושא זה.

בנוסף לאמור לעיל, אוסיף ואציין עוד, כי החברות שולדר וסלע שולדר, ולדרישת עו"ד דואק, חתמו על התחייבות לשפות ו/או לפצות את התובעים בגין סכומים שיחויבו בהם במידה ויוגשו כנגדם תביעות על ידי החברות הנ"ל ו/או על ידי חליפן. דב שולדר חתם כערב אישית לקיום ההתחייבות הנ"ל (ראו: נספח ד' לכתב התביעה המתוקן, וכן עמ' 23 ש' 21-27). דרישתו של עו"ד דואק לקבל את ההתחייבות והערבות האישית כאמור, מעידה על צפייתו לסיכון בהגשת תביעות כנגד התובעים על ידי החברות הנ"ל או חליפיהן בכל הקשור לתשלום תמורת הדירות, ולכן עמד על החתמת החברות ודב שולדר באופן אישי על ההתחייבות והערבות האישית כאמור.

בטרם סיום פרק זה אוסיף ואציין לקמן: כעולה מסיכומי התובעים, הבנק טען במסגרת תביעות הכונס כי כספי תמורת הדירות לא הופקדו בחשבון הליווי. חרף זאת, בתצהירים שהוגשו מטעם התובעים 2 ו- 3 במסגרת אותם הליכים מול הכונס, לא עלתה כל טענה מטעם התובעים באשר לידיעתם או אי ידיעתם על קיומו של חשבון הליווי, למודעותם או אי מודעותם בדבר חבותם להפקיד את הכספים בחשבון הליווי. התובעים אף לא העלו כל טענה ולא באו בכל טרוניה כנגד הנתבעים או התנהלותם.


הגם שאצא מתוך הנחה כי ההמחאות נמסרו "בלנקו" לדב שולדר במעמדו של עו"ד אריה אקהויז
– ולא היא – שוכנעתי במקרה דנן, כי התובעים לא הוכיחו כי ההמחאות שנמסרו לדב שולדר לא הופקדו בחשבון הליווי, וזאת מהנימוקים שלהלן:


א.
כעולה מטענות הכונס, בחשבון הליווי כן התקבלו כספים, אך תביעותיו הוגשו בגין היתרה שלא הגיעה לחשבון הליווי. אין צורך בדמיון רב כדי להעריך כי יתרת התמורה שלא הופקדה בחשבון הליווי עניינה אותם 200,000$ נשוא הערבות ונשוא דמי התיווך. למצער, לא מן הנמנע כי אלה הם פני הדברים. כך או כך, אין כל חולק, כי עו"ד דואק לא הוכיח אחרת.
ב.
הכונס טען כי הזוג דואק שילמו סך של 396,000 ₪. הסיכום של כלל ההמחאות שניתנו על ידי עו"ד דואק; שלוש ההמחאות על סך 90,000 ₪, 60,000 ₪ ו- 54,000 ₪ + 12 ההמחאות על סך 16,000 ₪ כל אחת (לגרסת אבשלום או על סך 16,124 ₪ לגרסת עו"ד דואק) נותן אף הוא את הסך של 396,000 ₪. מכאן, ובין אם כלל ההמחאות נזקפו על ידי הכונס לזכות התמורה עבור דירת הזוג דואק, ובין אם חלקן היה אמור להיזקף לזכות התמורה של דירת אבשלום (אותן 12 המחאות ע"ס 16,000 ₪ כל אחת), פשיטא כי גם נתון זה תומך באפשרות כי אותם 200,000$ נשוא הערבות ודמי הליווי, הם אלה שלא נזקפו לחשבון הליווי, ולא הסכומים נשוא ההמחאות. למצער, נתון זה תומך בקביעה, כי התובעים כשלו בהוכחת הטענה כי ההמחאות לא הופקדו בחשבון הליווי.

מהמקובץ לעיל, דומה כי עו"ד דואק בחר להגיע להסכמי פשרה מול דב שולדר באופן ישיר, כשלנתבעים לא הייתה כל מעורבות. הסכמים אלה כללו הסכמות לגבי ביצוע התשלומים בגין עסקאות מכר הדירות בפרויקט, תוך עצימת עיניו של עו"ד דואק מהאינטרס של הנושה המובטח - הבנק המלווה ותוך התעלמותו מסעיף "מקובל", כהודאתו הוא, בחוזי מכר דירות שעניינו חובת הרוכש בהפקדות כספי התמורה בחשבון הליווי. להשקפתי, התנהלות זו חוסמת את דרכם של התובעים לתבוע את הנתבעים בעילה של רשלנות.


לא מן הנמנע כי עו"ד דואק נהג כאמור מתוך הסתמכותו על דב שולדר כי ידאג לכיסוי מלוא יתרות הדירות בחשבון הליווי. אך, לא שוכנעתי כי לנתבעים הייתה כל מעורבות בעניין ולא שוכנעתי כי עו"ד דואק סמך דווקא על הנתבעים בהקשר זה, וזאת מהטעם הפשוט, שלנתבעים לא הייתה כל מעורבות בהסכמות שהושגו בינו לבין דב שולדר.

הודעת הנתבעים כנגד עו"ד דואק

לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל, מתייתר הדיון בהודעת הנתבעים כנגד עו"ד מאיר דואק
.


הודעת עו"ד דואק כנגד מגדל

משנדחתה ההודעה כנגד צד ג' נופלת, מניה וביה, ההודעה כנגד צד ד'.

בבחינת למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין את הדברים לקמן:


-
ראשית כל, אבשלום חתם על הסכם המכר, ובכלל זה על סעיף 6.1.1 המחייב את הקונה להפקיד את כספי התמורה בחשבון הליווי. אבשלום בחר שלא להעיד בהליך דנא ואין כל גרסה מצידו בכל הנוגע למה ידע ומה לא ידע, מה הוסבר לו ומה לא הוסבר לו בכל הקשור לכספי התמורה. לאבשלום אין כל גרסה באשר להסברים שניתנו לו או לא ניתנו לו אודות הסיכון הקיים באי זקיפת הסך של 100,000$ על חשבון תמורת הדירה. שתיקתו של אבשלום אומרת דרשני.

-
שנית, מהלכיו של עו"ד דואק למען השגת הסכמי הפשרה ננקטו תוך הפעלת שיקול דעת ומתוך מודעות לכלל הנסיבות, ולסיכונים הכספיים להם היו חשופים התובעים. עו"ד דואק עמד בפני
סכנת חילוט ערבות בנקאית על סך 100,000$ והגיע להסכמה עם דב שולדר כי ירכוש ממנו דירה תמורת תוספת של 50,000$. עו"ד דואק ראה כי אין ביכולתה של חברת שולדר לשלם את דמי התיווך לבנו, וגם כאן הגיע להסכמה עם דב שולדר לקנות דירה תמורת תוספת של 50,000$.

-
במועד עריכת ההסכמים מול דב שולדר עו"ד דואק ידע כי הערבות על סך 100,000$ הייתה מחולטת, וכי אבשלום לא היה מקבל אגורה בגין דמי התיווך. כך שהפסד המשפחה הוודאי היה עומד על 200,000$.

-
אכן, ועקב המהלכים שננקטו על ידי עו"ד דואק כמפורט לעיל, המשפחה שילמה 263,000$ מעבר לאי קבלת ה- 200,000$ מחברת שולדר, אך אין להסיק מכך קיומה של רשלנות מצידו של עו"ד דואק כלפי לקוחותיו, בת זוגו ובנו. בל נשכח, כי בסופו של יום המשפחה קיבלה לידיה שתי דירות ששוויין עמד על סך 300,000$ כשבפועל שילמה סך של 263,000$, ויהא הפער בין השער היציג במועד ההסכמים לבין שיעורו במועד התשלום לכונס אשר יהא, הרי שפער זה התקזז מול הריבית שהייתה מתווספת בגין האיחור בתשלום מלוא התמורה.

-
עו"ד דואק ביקש לעשות את כל המאמצים על מנת להשיג את ה- 200,000$, לקח על עצמו סיכון מושכל תוך השגת התחייבות מחברת שולדר וסלע שולדר, לרבות מדב שולדר אישית, לפצותו על כל נזק שייגרם במידה והתובעים ייתבעו על ידי מי מהחברות הנ"ל. ניסיונו של עו"ד דואק כמעט והצליח, אלמלא מינוי הכונס. ולמותר לציין, כי הכונס מונה שלא עקב הפסדים בחשבון הליווי אלא עקב פרשה אחרת.

-
עו"ד דואק לא הוכיח כי במועד השגת ההסכמים עו"ד סביר היה נוהג אחרת. בהינתן העובדה כי ה- 200,000$ הם חוב אבוד, סביר יותר ללכת על ייעוץ לפיו ישולם סך של
100,000$ תמורת שתי דירות בשווי 300,000$ תוך הגברת הסיכוי לחלץ חוב אבוד בשווי 200,000$, כשהסיכון המקסימאלי למקרה ולא ייפרע החוב יעמוד על תשלום יתרת מלוא תמורת הדירות. ובהקשר זה נזכיר, כי עו"ד דואק דאג לקבל התחייבות מהחברות ומדב שולדר לשיפוי התובעים על נזקיהם. לית מאן דפליג, כי התחייבות זו אמורה לכסות את הסכומים ששולמו לכונס הנכסים.

-
הגם שאצא מתוך הנחה כי עו"ד דואק לא ידע ולא צפה את הסיכון של תוספת התשלום, עדיין לא שוכנעתי כי עו"ד דואק היה נמנע מלהיכנס לשתי העסקאות אם היה יודע או צופה את הסיכון כאמור. הימנעות מעין זו משמעה וויתור מראש על 200,000$ מבלי לקבל כל תמורה. ואילו, אי ההימנעות מהעסקאות משמעה ניסיון להציל את ה- 200,000$, להוסיף 100,000$ ולקבל שתי דירות בסך של 300,000$, כאשר הסיכון המקסימאלי יהיה תוספת של 163,000$ בגין השלמת מלוא תמורת הדירות. בנסיבות, ברי כי ההיכנסות לשתי העסקאות מתיישבת יותר עם ההיגיון הכלכלי.

לסיכום

דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים בסך של 15,000 ₪.

דין ההודעה כנגד צד ג' להידחות וכך אני מורה.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות בגין הליך זה.

דין ההודעה כנגד צד ד' להידחות וכך אני מורה.

המודיעים לצד ד' ישאו בהוצאות צד ד' בסך של 15,000 ₪.

ניתן היום,
כ"ט כסלו תשע"ה, 21 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 5691/06 שולמית דואק, מאיר דואק, אבשלום דואק נ' אריה אקהויז, דוד אקהויז, רון דיחנו ואח' (פורסם ב-ֽ 21/12/2014)