פסקי דין על פרח עילבוני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

15589-11/13 בל     22/12/2014




בל 15589-11/13 פרח עילבוני נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


ב"ל 15589-11-13



לפני:

כב' השופט
מירון שוורץ
– אב"ד
נציג
ציבור (עובדים): מר חסן סאלם
נציג ציבור (מעסיקים): מר יעקב בראל

התובע

פרח עילבוני
ת.ז. 58178229
ע"י ב"כ: עו"ד רוני אסלייח
מטעם הלשכה לסיוע משפטי


-

הנתבע


המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ראמי אבו זידאן




פסק דין



1
.
התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 29.10.13, במסגרתה הוחלט להכיר רק בחבלת הראש והצוואר כפגיעה בעבודה, תוך שלילת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי מיום 29.10.12 (תאונת דרכים) לבין תלונות התובע בגין ירידה בשמיעה וטנטון.

2
.
קודם קיומו של דיון בהליך שלפנינו, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הירידה בשמיעה והטנטון. (ראה הודעת הנתבע מיום 30.3.14 והודעת התובע מיום 2.4.14).

3
.
ביום 20.5.14 ניתנה החלטת בית הדין לפיה התבקש מומחה מטעם בית הדין – ד"ר מיכאל ביזר, לתת חוות דעתו בתביעה הנדונה, בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הירידה בשמיעה והטנטון.

4
.
חוות דעתו של ד"ר מיכאל ביזר התקבלה בבית הדין ביום 14.7.14 והועברה לצדדים. לא נתבקשו שאלות הבהרה למומחה ע"י מי מהצדדים.

5
.
לגישת התובע, כפי העולה מן ההודעה שהגיש לתיק בית הדין ביום 17.7.14, הרי שדין התביעה להתקבל, לאור האמור בחוות דעתו של המומחה. לגישת הנתבע, דין התביעה להידחות, זאת מהנימוקים כפי שפורטו בסיכומיו מיום 22.10.14.

6
.
בחוות דעתו מיום 8.7.14 השיב המומחה - ד"ר ביזר, לשאלות כדלקמן:


א. מה הם הליקויים מהם סובל התובע בתחום השמיעה והטנטון?



"3.א. לתובע ליקוי שמיעה קל, תחושתי עצבי, בתדירויות של 3,000 הרץ ומעלה. התשובה מתבססת על בדיקת השמיעה שמתאריך 19.12.12 שבוצעה 50 יום לאחר התאונה. קיימת בדיקת שמיעה נוספת מן ה-28.7.13 שבה יש לכאורה ירידת שמיעה קלה גם בתדירויות 250 ו-500 הרץ אך אינני מתחשב בה אלא בבדיקה הסמוכה יותר לתאונה. באסופה הרפואית שנשלחה אליי, בשתי מנות, קיימים כ-10 אזכורים לטנטון בשתי האוזניים."

ׁׁׁ
ׁׁ
ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה לתובע ללקות בליקויים אלמלא התאונה הנ"ל?


"3.ב. אינני יודע מה ההיסטוריה של חשיפת התובע לרעש. בהקשר זה יש, יתכן, לקחת בחשבון את מקצועו – מורה למשאית."


ג. האם ניתן לקבוע כי הליקויים נגרמו כתוצאה מהתאונה הנ"ל והאם קיים קשר סיבתי כלשהו בינה לבין הופעת הליקויים?


"3.ג. אילו היתה לפני בדיקת השמיעה שקדמה לתאונה הייתי יכול לענות לשאלה זאת. חושבני כי המילה ייתכן היא תשובה מתאימה לשאלה."



ד. במידה ולתאונה הנ"ל היתה השפעה כלשהי על הליקויים, האם היתה השפעתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים?


"3.ד. לצערי, כמו שהזכרתי בשאלה הקודמת, בהעדר בדיקת שמיעה קודמת לתאונה ובהעדר נתונים על מידת חשיפתו לרעש של התובע לא אוכל לענות לשאלה זאת."

7
.
כפי העולה מן האמור בחוות הדעת לעיל, הרי שהמומחה לא קבע כי יש קשר סיבתי בין התאונה לבין ליקוי השמיעה והטנטון, אלא עשה שימוש בביטוי "יתכן", זאת מאחר שעל בסיס הנתונים כפי שהונחו בפני
ו, הוא לא יכול היה לקבוע האם הליקויים מהם סובל התובע, נגרמו כתוצאה מהתאונה, אם לאו.

חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו דב"ע נו 244–0 המוסד לביטוח לאומי
נ' יצחק פרבר, לא פורסם, 26.2.1997, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי
, לא פורסם, 6.6.2005).

בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעת רפואית המנוסחת בלשון של "יתכן", אין בה הוודאות המספקת להוכחת התביעה ואין בה כדי לעמוד בנטל המוטל על המבוטח (דב"ע לב/104-0
אברהם משולם – המוסד לביטוח לאומי

, פד"ע ג' 443, עב"ל 341/96
שמעון מליחי – המוסד לביטוח לאומי

, פד"ע לד 377). אמנם, קיימים סייגים להלכות כאמור, כך שלמעשה על בית הדין לבחון את חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות בכללותן, תוך בחינת הקשר הדברים בו נעשה השימוש במילה "יתכן", אולם גם לאחר שפעלנו כאמור, לא מצאנו כי ניתן להגיע למסקנה אחרת.

מסקנתו של המומחה, נובעת מהעדר מידע (בדיקת שמיעה) שקדמה לתאונה, כך שבהתבסס על בדיקת שמיעה שנערכה כ-50 יום לאחר התאונה, המעידה על ליקוי שמיעה קל בתדרים הגבוהים, אין הוא יכול לקשור בין התאונה לבין הנזק השמיעתי, כך שכל שניתן לומר הוא "יתכן". התמונה המצטיירת היא כי רב הספק על הוודאי, כך שאין די בקשר סיבתי ברמה רופפת, ככל שכלל קיים כזה, כדי להרים את נטל ההוכחה הנדרש להוכחת הקשר הסיבתי.

8.
נוסיף ונציין כי לא זו בלבד שלא נקבע קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין התאונה לבין הליקוי, אלא שאף אם היה נקבע קיומו של קשר כלשהו, היה על המומחה לקבוע את מידת ההשפעה של התאונה על הופעת הליקוי. במקרה שלפנינו, גם בהקשר זה ציין המומחה כי אין ביכולתו לבחון את הסוגיה בהעדר מידע רלוונטי, ומכאן, כי לא ניתן לקבוע בנסיבות העניין, לא דבר קיומה של השפעה כלשהי של התאונה על הליקויים ואף לא את מידת ההשפעה.

9
.
אשר על כן, התביעה נדחית.
בנסיבות העניין ומאחר שעסקינן בביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

10
.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.




ניתן היום, ל' כסלו תשע"ה (22 בדצמבר 2014) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








מר חסן סאלם
נציג עובדים

מירון שוורץ
, שופט
אב"ד

מר יעקב בראל
נציג מעסיקים







בל בית דין אזורי לעבודה 15589-11/13 פרח עילבוני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/12/2014)