פסקי דין על מ. ד. עכו ע.מ | פסקי דין על שרל גואטה | פסקי דין על ערן גואטה | פסקי דין על יוסי גואטה ואח' |

44611-11/12 א     22/12/2014




א 44611-11/12 מ. ד. עכו ע.מ נ' שרל גואטה, ערן גואטה, יוסי גואטה ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 44611-11-12 מ. ד. עכו נ' גואטה ואח'


תיק חיצוני:


בפני
כב' השופטת איילת הוך-טל


התובעת
מ. ד. עכו ע.מ
500300694


נגד

הנתבעים
1. שרל גואטה
ת.ז. 062239496
2. ערן גואטה
ת.ז. 042825588
3. יוסי גואטה ת.ז. 35665777
4. מפעל שיש גואטה ע.מ. 62239496 (שרל גואטה
)




פסק דין


תביעה כספית בסך 78,918 ₪.
התובעת מנהלת את בית העלמין בעכו.
הנתבעים 1-3 הינם אב ושני בניו המפעילים מפעל לעיבוד שיש באמצעות נתבעת 4.
המפעל צמוד לגדר בית העלמין.
התובעת עותרת לחיוב הנתבע בנזק שנגרם לה עקב פסולת שהשליך בצמוד לגדר בית העלמין.
א. תמצית טענות הצדדים ומסכת הראיות
התובעת
1.
הנתבעים מפעילים עסק להקמת מצבות ובתוך כך מעבדים אבני שיש בעסקם.
2.
עסקם של הנתבעים נמצא בסמוך לגדר בית העלמין בעכו.
3.
הנתבעים השליכו פסולת מעסקם לצד גדר בית העלמין במשך תקופה ארוכה כך שהצטברה ערימת פסולת שגרמה נזק לגדר, אשר בנויה מלוחות טרומיים ולא נועדה לשמש קיר תומך.
4.
בנוסף, היוותה ערימת הפסולת מטרד לבאי בית העלמין.
5.
בעניין זה נערכה בדיקה וחוות דעת של מהנדסת בניין אשר קבעה כי על קיר ההפרדה (הגדר) הבנוי מלוחות טרומיים מופעל לחץ עצום בגין הפסולת והדבר מוביל לאובדן יציבות הקיר ומסכן את באי בית העלמין.
6.
מאחר והנתבעים הודו כי הפסולת נמצאת בשטחם, אזי לפי חוק מניעת מפגעים התשכ"א – 1961 וחוק עזר לעכו (מבנים מסוכנים) התשמ"ט- 1988, הנתבעים אחראים לנזק שגרמה הפסולת בשטחם, אף אם לא הם שהשליכו אותה.
7.
נוכח חוות הדעת וביקורים שנערכו במקום מטעם נציגי עיריית עכו, הודיעה עיריית עכו ביום 12.2.12 כי מדובר במבנה מסוכן והורתה על ביצוע עבודות מיידית על מנת להסיר את הסכנה.
8.
פניות לנתבעים, בכתב ובעל פה, על מנת שיטפלו בנושא נפלו על אוזניים ערלות.
9.
ניסיונות שעשתה התובעת לסלק את הפסולת ולהסיר את המפגע כשלו נוכח התנגדות הנתבעים לאפשר כניסה לשטחם לצורך כך.
10.
לכן, נאלצה התובעת לתכנן קיר תומך ללא מגע עם שטח הנתבעים. נערך מכרז שבעקבותיו נבנה קיר תומך מפלדה, לצד קיר הגדר הישן, בעלות של 34,568 ₪.
על סכום זה יש להוסיף הוצאות יעוץ הנדסי (2,900 ₪), עריכת ביטוח לקבלן המבצע (1450 ₪) והוצאות כלליות כגון נסיעות, דואר, טלפונים, שעות עבודה של עובדי התובעת בנושא וכיו' (40,000 ₪).
11.
התובעת הגישה תצהירי עדות מטעמם של המזכ"ל, מר יצחק נבון; מנהל בית העלמין, מר בנימין ביטון; ועובד נוסף - מר רונן סרי. כמו כן הוגשה חוות דעת המהנדסת חדאד מרי ומסמכים שהתקבלו מאת עיריית עכו.
הנתבעים
12.
כתב התביעה מהווה חלק ממסע רדיפה אישי שמנהלת התובעת ועובדיה כנגד הנתבעים. מדובר בתגובה לכתב תביעה שהגיש הנתבע 1 נגד בעלי תפקיד אצל התובעת לפי חוק איסור לשון הרע וחוק עוולות מסחריות במסגרת ת"א 49160-12-10 (המתנהלת אף היא בפני
י – אה"ט).

13.
לגוף העניין, הפסולת עליה מדובר אינה שייכת לנתבעים ולא הוטלה במקום על ידם.
14.
מדובר בפסולת אדמה, שבה הנתבעים אינם עושים כל שימוש בעבודתם, אשר הושלכה במקום על ידי עובדי התובעת.
15.
בשנות ה-90 ביקש מנהל בית העלמין בשעתו מהנתבע 1 לאפשר השלכת פסולת אדמה הנוצרת מכריית קברים לצד גדר בית העלמין בשטח עסקם של הנתבעים. הובטח לנתבעים כי התובעת תדאג לפינוי הפסולת מהמקום מעת לעת והנתבעים הסכימו .
16.
תחילה, אמנם הושלכה הפסולת וטרקטור מטעם התובעת פינה אותה מעת לעת, אולם בחלוף השנים, נותרה הפסולת במקום ולא פונתה. מאחר ומדובר בשטח אחורי של מפעל הנתבעים ולאור היחסים הטובים ששררו בין הצדדים בשעתו, לא יצר הדבר אי נוחות לנתבעים ולכן לא עמדו על הפינוי בפועל.
17.
בשנת 2012 הודיע מר סרי לנתבע 1 כי הינו עומד לסגור את השער האחורי של בית העלמין, הוא השער הגובל בעסק הנתבעים. הנתבע 1 דרש כי בטרם ייסגר השער תסולק הפסולת שצברה התובעת בשטחו.
לא זו בלבד שלא שעו לדרישת הנתבע, אלא שהמשיכו להשליך פסולת במקום.
18.
הנתבעים מכחישים את הטענות בדבר התערבות גורמי אכיפה בעיריית עכו לטיפול בעניין וטוענים כי תלונות מטעמם להסרת המפגע משטחם לא זכו להתייחסות. לשיטתם, הם עמדו ועומדים על כך שהמפגע יסולק משטחם.
19.
לא זו בלבד שאין שחר לטענה לפיה עמדו הנתבעים בדרכם של גורמי האכיפה לסילוק המפגע, אלא שהם עצמם יזמו פניות לפינויו ללא הועיל.
20.
מטעם הנתבעים הוגשו תצהירים של הנתבעים ושל מנהל בית העלמין לשעבר מר עמרם אזרזר.
ב. תמצית העובדות שהתבררו והמחלוקת הנחוצה הכרעה
1.
אין מחלוקת בין הצדדים כי קיר ההפרדה (לחלופין – הגדר) בחלקו הצפוני של בית העלמין בעכו, הגובל בעסקם של הנתבעים, בנוי מלוחות טרומיים.
2.
המדובר בקיר המיועד לשמש קיר הפרדה ואינו מתוכנן לשאת עומס.
3.
על פי חוות דעת מהנדסת הבניין חדאד מרי, שנערכה מטעם התובעת, ביום 22.2.12 ערכה המהנדסת סיור במקום ומצאה כי ערימות אדמה ועשבייה סבוכה מפעילים על הקיר לחץ צידי עצום הגורם לקריסתו והקיר נמצא בסכנת קריסה מיידית.
לכן, ממליצה המהנדסת לפעול לאלתר להורדת הלחצים באמצעות ניקוי ויישור השטח, פירוק החלקים הרעועים בקיר ובנייתם מחדש.
4.
בעקבות חוות דעת זו, החלה תכתובת בין התובעת, לעירייה, לנתבעים ממנה עולה כי התובעת דרשה מהנתבעים לפנות את הפסולת ואולם הנתבעים הודיעו כי אינם אחראים לה. בהמשך, ביקשה התובעת להיכנס לשטח הנתבעים על מנת לפנות את הפסולת ואולם הנתבעים הודיעו במכתב מיום 19.4.12 כי עד שלא תחזור בה התובעת מדרישותיה כלפיהם בעניין זה ותתחייב להיעדר דרישות כנגדם, לא יאפשרו כניסת נציגיה לשטח עסקם על מנת לפנות את הפסולת.
5.
התובעת הודיעה, באמצעות באי כוחה, במכתב מיום 19.4.12 כי הינה עומדת על כל טענותיה כנגד הנתבעים וככל שלא יאפשרו הנתבעים גישה לפינוי הפסולת, יפנו לסיוע גורמי הביטחון והמשטרה.
6.
בסופו של יום, הפסולת לא פונתה. התובעת ביצעה מהלכים על מנת להקים במקום קיר תומך ללא גישה לעסקם של הנתבעים. כך, נכרת חוזה עבודה ב- 2.5.12 להקמת קיר תומך.
7.
הקיר התומך הוקם בעלות של 34,568 ₪ ותמונותיו ניכרות בעמודים 2-3 לנ/1.
8.
אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדה כי לגדר נשוא המחלוקת, המפרידה בין מפעל הנתבעים לבין בית העלמין, נגרם נזק. עקב הנזק האמור ביצעה התובעת עבודות להקמת קיר תומך כמוכח בתמונות ובראיות שהציגה.
9.
אין גם חולק כי הנזק לגדר נגרם עקב פסולת שהצטברה בשטח הנתבעים בסמוך לגדר.
10.
הצדדים חלוקים בשאלות הבאות –
א.
מה טיבה של הפסולת שהצטברה באזור האמור?
ב.
מי הניח את הפסולת בשטח הנתבעים?
מתן מענה לסוגיות אלה תוביל להכרעה במחלוקת נשוא התביעה.
ג. דיון והכרעה
לאחר עיון בראיות שהוגשו בתיק ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין תביעה זו להידחות.
ג.1 בירור סוגיית החבות
מה טיבה של הפסולת המזיקה?

1.
התובעת טוענת כי הנתבעים הם שאחראים להיווצרות ולהצטברות הפסולת המזיקה.
2.
העדים מטעם התובעת טוענים בתצהירים כך -
"...מה גם, על פי המומחים הפגיעה בחומה נגרמה על ידי פסולת בדמות אבנים במשקל רב המאפיינת פסולת שבאופן טבעי נוצרת מהפעלת מפעל מסוג המפעל אותו מפעילים הנתבעים."
(ס' 28 לתצהיר נבון ולתצהיר ביטון וס' 12 לתצהיר סרי).
3.
לא ברור מיהם "המומחים" אליהם מכוונים עדי התובעת.
4.
גרסת התובעת בנוגע לטיבה של הפסולת ולגורם אשר הניחה שם אינה נתמכת בראיות חיצוניות – ההיפך מכך, הראיות שהוצגו עומדות בסתירה לעמדתה כפי שיובהר להלן.
5.
חוות דעת המומחה, היחידה שהוגשה בתיק, הינה חוות הדעת של מהנדסת הבניין חדאד מרי, אשר הוגשה מטעם התובעת. בחוות דעת זו נקבע כך:
"ערימות האדמה והעשבייה הסבוכה מפעילות על הקיר לחץ צידי עצום, הדבר שגורם לקריסתו."
6.
במסמכים שהוגשו מטעם עיריית עכו ביום 17.6.14 ניתן למצוא חיזוק לחוות דעתה של אינג' חדאד מרי.
7.
במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם מר אלישע לוגסי, מפקח בניה בעיריית עכו, נמסר מכתב מטעם ב"כ הנתבעים מיום 29.2.12 . מכתב זה בא בתגובה להודעה שנשלחה מטעם העירייה ביום 21.2.12 והכריזה על הגדר כ-"מבנה מסוכן".
8.
על גבי העמוד הראשון של המכתב, קיימת תרשומת מיום 4.3.12 שנוסחה – "מחול, מה אתה אומר?" ושם החתום אינו ברור (הגם שלאור התגובה נראה כי מדובר ב"מיכל", היא מהנדסת העירייה דאז).
9.
על גבי העמוד השני של אותו מכתב קיימת תרשומת מיום 5.3.12, שהינה כנראה תגובתו של מחול, אשר נוסחה כדלקמן:
"מיכל שלום,
ע"פ מסקנות הסיור בשטח בזמן הוצאת הצו, קיימת ערימות של אדמה מעודפי חפירות הקברות בבית העלמין אשר הושלכו מצד מפעל השיש. ערימות העפר עם הרטיבות גורמת ללחץ על החומה הישנה והטרומית.
בשטח של מפעל השיש קיימים סלעים בקרבת החומה, אך אין ביכולתי לבדוק אם ובזמן הנחת הסלעים נגרם נזק לחומה, אך אני בטוח סלעים של שיש אינם מתנפחים ולא סופגים מים. החומה מסוכנת וסדוקה בקטעים נוספים מעבר למתחם מפעל השיש.
לבעלים של מפעל השיש, אין התנגדות שהמועצה הדתית תיכנס ותפנה את האדמה מהמקום."
10.
הנה כי כן, ניתן לראות מתרשומת זו כי גם נציג העירייה, מר ריזר מחול, סגן מהנדס העיר, הבחין בפסולת של ערימות אדמה במקום, הנובעת מעודפי חפירות הקברים בבית העלמין.
11.
עניין נוסף שחשוב להתייחס אליו בנוגע לתרשומת שערך מר מחול הוא הערתו בנוגע לכך שקיר ההפרדה מסוכן וסדוק בקטעים נוספים שאינם גובלים במפעל השיש. משמע, יש להניח כי הנזק לקיר נובע אמנם מפסולת אדמה וצמחיה ולא משאריות שיש מהמפעל, אשר לבטח אינן נמצאות בהמשך קיר ההפרדה שאינו גובל במפעל.
12.
גרסת התובעת אינה מתיישבת גם עם עדותם של העדים מטעמה, שהרי ברור גם לעדי התובעת כי מדובר בפסולת המתיישבת יותר עם פסולת הנוצרת בבית העלמין מאשר פסולת של מפעל שיש.
13.
ראו לעניין זה את עדותו של יצחק נבון מטעם התובעת, בעמ' 3-6:
ש.
מה סוג החומר בו מתעסק הנתבע?
ת.
אבנים, סלעים, דברים שבונים מהם מצבות.
ש.
אתה רוצה להגיד שמצבות בונים מאבנים?
ת.
אבני סלע, שיש.
...
ש.
איזה פסולת אתה רואה בתמונות
[התמונות אשר צורפו לכתב התביעה – אה"ט]?
ת.
אדמה, אבנים ועצים.
...
ש.
אני מציג לך תמונות נוספות שצורפו לכתב ההגנה, מסומנות נ/3. זה האיזור שבו אתם שופכים את הפסולת?
ת.
מפנים את הפסולת.
ש.
מה אתה רואה שם?
ת.
פסולת- אדמה, אבנים לכלוך.
ש.
אם אתה מסתכל על התמונות בנ/3 מול התמונות שצירפתם לכתב התביעה ת/1, האם זה לא אותה פסולת?
ת.
לא.
...
ש.
כשעובדי בית העלמין קוברים אדם מה הם מוציאים מהאדמה?
ת.
אדמה, סלעים קטנים, אבנים.
ש.
היית אומר שרוב הכמות חוזרת לאדמה?
ת.
70 אחוז..."
14.
יש לציין כי אף אלמלא עדותו של מר נבון, ניתן לראות בברור את טיבה של הפסולת המדוברת בתמונות שצורפו לתביעה וסומנו ת/1 וכן בתמונות נ/2. בנוסף, גם מר נבון מיטיב לתאר את טיבה של הפסולת ככזו המתאימה יותר לשאריות של כריית קברים מאשר שאריות של מפעל שיש.
15.
הפועל היוצא מהראיות עד עתה הוא כי הפסולת המדוברת אינה אלא פסולת המתאימה לשאריות של כריית קברים בבית העלמין ואינה נחזית כפסולת של מפעל שיש, הן לאור התמונות שהוצגו, הן לאור חוות דעת המומחית מטעם התובעת והן לאור התרשומת שנערכה בזמן אמת
על ידי גורם ניטרלי מטעם עיריית עכו כאמור.
מי הניח את הפסולת במקומה?
16.
התובעת טוענת כי הנתבעים הם אלו שאחראים לפסולת שגרמה נזק לקיר.
17.
אולם, משעה שמצאתי כי מדובר בפסולת המתיישבת יותר עם פסולת שמקורה בבית העלמין מאשר פסולת שמקורה במפעל השיש, הרי טענת התובעת במישור זה תלויה על בלימה.
18.
הדעת נותנת כי כאשר פסולת מגיעה מבית העלמין, הרי מי שמניח אותה הוא הגורם שייצר אותה. לפיכך, נוכח טיבה של הפסולת, יש קושי לקבל את עמדת התובעת לפיה מדובר בפסולת שהניחו במקום הנתבעים.
19.
עם זאת, אין צורך אך ורק בהיקש לוגי בכדי להגיע למסקנה דלעיל. מהראיות עצמן עולה כי אמנם קיימת "היסטוריה" של התנהלות התואמת את גרסת הנתבעים יותר מאשר את גרסת התובעת ומצביעה על כך שהתובעת היא זו שאחראית להנחת הפסולת במקומה.
20.
הנתבעים טוענים כי הפסולת הוצאה מבית העלמין על ידי עובדי התובעת ופונתה לשטח מפעל הנתבעים באמצעות מריצות. לאחר מכן, פונתה מדי פעם משטח הנתבעים באמצעות טרקטור. (ראו גרסת הנתבעים בתצהירים, עדות הנתבע 1 בעמ' 14 שורות 6-9). אמנם הנתבע 1 העלה טענה שונה בהמשך חקירתו לפיה חלק מהפסולת פונה באמצעות טרקטור פיק אפ קטן מאזור בית העלמין לשטח המפעל (ראו דבריו בעמ' 16 ש' 6-15), אלא שאין בכך לקעקע או לכרסם בגרסה הבסיסית לפיה הפסולת הועברה לשטח המפעל על ידי מי מטעם התובעת.
21.
תימוכין נוספים לעמדת הנתבעים ניתן למצוא גם בעדותו של מר סרי.
22.
מר רונן סרי אישר כי אכן בעבר הושלכה בעבר פסולת של בית העלמין אל מעבר לקיר ההפרדה, בשטח מפעל הנתבעים, ליד השער האחורי של בית העלמין . מר סרי מאשר כי למיטב ידיעתו היה אף פינוי פסולת באזור הגדר הנדונה ( ראו עדותו בעמ' 12 לפרוט' בש' 7-22 ).
23.
זאת ועוד. תצהיר עדותו של מר עמרם אזרזר, אשר לטענתו תפקד כמנהל בית העלמין בשנים 1980-2008, תומך אף הוא בגרסת הנתבעים. מר אזרזר הצהיר כי :
"4. הנני מצהיר כי היה סיכום ביני לבין מר גואטה לפיו עובדי בית העלמין והמועצה יפנו את פסולת האדמה המיותרת שמצטברת עקב כריית הקברים אל תוך שטח המפעל של שרלי שהיה צמוד לגדר של בית העלמין.
5. הסיבה לכך היתה כי מהמפעל של שרלי ישנה דרך גישה נוחה בהרבה לטרקטור שיוכל לפנות את ערימות האדמה המצטברת מאשר כניסה לתוך שטח בית העלמין בו קיימת צפיפות עקב הקברים.
6. עוד התחייבנו בפני
שרלי כי המועצה תדאג לפנות את האדמה אשר הצטברה בשטח של שרלי.
7. הנני להצהיר כי במהלך השנים אכן עובדי המועצה השליכו את האדמה בשטח של שרלי בצמוד לגדר בית העלמין והמועצה פינתה אותה במספר הזדמנויות.
8. אני מצהיר כי אני אישית נכחתי כאשר טרקטור מטעם המועצה פינה את הפסולת משטח המפעל של שרלי."
24.
עדי התובעת ניסו להתמודד עם עדותו של מר אזרזר בטענות שונות בדבר היותו מנהל "על הנייר" או בדבר ליקויים בתפקודו (ראו עדותו של מר נבון בעמ' 10 לפרוט' הדיון בש' 23-28 ועדות מר סרי בעמ' 11-12 לפרוט'). אך טענות אלו, אין בהן בכדי לסתור את העובדה כי עדות מר אזרזר נמסרת ממקור ראשון וכי מדובר בעובד לשעבר של התובעת. יתרה מכך. תוכן העדות, במהותו,
אושר בסופו של דבר בעדות מר סרי.
25.
העובדה שהפסולת אשר גרמה לנזקים בגדר נמצאת מרחק כמה מטרים מהשער מבלי שיהיה שביל גישה למקום, אינה מעידה על כך שהפסולת היא של הנתבעים דווקא.
26.
מדובר בענייננו בפסולת הכוללת עפר, אדמה ואבנים. פסולת מסוג זו יכולה לזוז ממקום למקום בכוחות הטבע בלבד.
27.
נוסף על כך, גם אם הנחת הפסולת המקורית (שנעשתה בעיקר בשנות ה-90 של המאה הקודמת) היתה רק בשטח המצומצם של השער (ואין ודאות שכך אכן היה), הרי עצם העובדה שאותה פסולת נמצאת מרחק מטרים ספורים מן המקום בו ברור כי הושלכה על ידי התובעת, קושרת את מעשי התובעת להימצאות הפסולת שם וכפועל יוצא מכך את אחריות התובעת לנזק שנגרם.
28.
לסיכום, ברור מן הראיות שהוצגו, כי הפסולת שגרמה נזק לגדר והביאה לבניית קיר תומך הינה פסולת אשר הושלכה במקום מטעם התובעת. מדובר בפסולת אשר הינה תוצר לוואי של פעילות התובעת והוכח כי התובעת אכן נהגה להשליך פסולת באזור הגדר האמורה.
29.
למעלה מן הדרוש, אציין כי התובעת טענה כי עיריית עכו ניהלה הליכים כנגד הנתבעים בגין הפסולת שהונחה באזור הגדר. אולם, עיון במסמכים שהוגשו מטעם העירייה, מעלה כי מדובר בערימת פסולת שיש, אשר אינה תואמת את אופי או מיקום הפסולת שגרמה לנזקים נשוא התביעה. ראו המסמכים שצורפו לתצהיר מטעם גב' הרוש ענבל ממחלקת תברואה ורישוי עסקים בעיריית עכו, לרבות ובעיקר התמונות המתעדות את פסולת השיש במקום, פסולת השונה מהותית מהפסולת נשוא הדיון כאן.
30.
משעה שבהיבט העובדתי נמצא כי מדובר בפסולת השייכת לתובעת ואף הונחה שם על ידה, יש לבחון את הטיעון המשפטי שמעלה התובעת בנוגע לאחריות הנתבעים לנזק שנגרם אף בהינתן המצב העובדתי שהתברר.
31.
לפי עמדתה של התובעת, מחזיק במקרקעין אשר לא פעל לסילוק מפגע משטחו, גם אם לא מדובר במפגע שנוצר על ידו, אחראי לנזק שנגרם בגין כך.
32.
אחריותו של מחזיק במקרקעין על עוולה הנגרמת משטחו נובעת מיכולתו למנוע את ביצוע העוולה (ראו רע"פ 4348/08 אפרים מאיר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 08.07.2010) בס' 32 וע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ' עמרם מימוני (פורסם בנבו, 14.12.06) בס' 12).
33.
בענייננו, מאחר שהנזק נגרם עקב הימצאות פסולת בסמוך לגדר, הרי שהנחת הפסולת באותו מקום מהווה העוולה העיקרית ואילו כל אשם שמבקשים לטפול בנתבעים כמחזיקי הקרקע, מהווה עוולה משנית להנחת הפסולת.
34.
משעה שמצאתי כי האחריות להיווצרות הפסולת ולמיקומה רובצים לפתחה של התובעת, אזי למעשה התובעת הינה המעוולת העיקרית.
35.
הדעת והדין אינם מקבלים מצב בו אדם יתבע נזקים שנגרמו לו עקב מעשיו שלו, רק מאחר שבעל המקרקעין בהם ביצע מעשים אלו לא מנע זאת ממנו.
36.
הגיון זה גם עוגן בסעיף 65 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אשר מאפשר לבית המשפט לפטור נתבע מאחריות כאשר היתה זו פעולה או התנהגות של התובע-הניזוק אשר הביאה לקיומו של אשם אצל הנתבע (ראו ע"א 8684/11 שלמה (שלומי) אלקיים נ' עזבון המנוח ניב יבור (פורסם בנבו, 25.06.2014), בס' 45-47).
37.
אשר על כן, טענות התובעת במישור המשפטי דינן דחייה.
38.
לאור האמור, ניתן לסיים את הדיון כאן ולדחות את התביעה.
39.
עם זאת, על מנת להשלים את הדיון, אתייחס בקצרה גם לסוגיית הנזק הנטען.
ג.2. הנזק
40.
התביעה נוקבת בסכומים שונים שמתוכם הוכחו רק הסכומים אותם טוענת התובעת כי שילמה לצדדי ג' בסך 38,918 ₪ (תשלומים לקבלן המבצע, לאינג' חדאד מרי עבור תכנון ופיקוח ותשלום בגין ביטוח העבודה).
41.
התובעת דרשה סכומים נוספים בסך של 40,000 ₪.
סך של 20,000 ₪ נדרש עבור ביצוע פעולות מנהליות שונות כגון טיפול בתלונות, סיורים בשטח, פנייה לגורמי אכיפה, קבלת החלטות לעניין טיפול הנדסי ומשפטי, סיורים בשטח עם קבלנים, טיפול בבחירת קבלן והנהלת חשבונות.
פעולות אלה הינן חלק מן העבודה השוטפת של התובעת ושל הפועלים מטעמה. כל הפעולות המתוארות הינן פעולות מנהליות שמהוות חלק מעבודת התובעת ועובדיה. התובעת לא הבהירה כיצד פעולות אלו מהוות "נזק", קרי כיצד נגרם לה חסרון כיס. יוער כי הפעולות המנהליות המתוארות והדאגה לניהולו של בית העלמין, לרבות ביצוע תיקונים ככל הנדרש, הינן תפקידה של התובעת והיא ועובדיה מתוקצבים לשם כך. משכך אין כל יסוד לדרישה זו.
סכום נוסף שנדרש, בסך 20,000 ₪, הינו הוצאות שונות שלכאורה הוציאה התובעת בגין המקרה (יעוץ משפטי, נסיעות טלפונים, משלוח דואר וכו'). לא הוצגו כל ראיות לתמוך בטענות אלה ולכן ממילא לא ניתן היה להעניק סעד זה לתובעת.
42.
כאמור, מאחר והאשם לנזק אינו רובץ לפתח הנתבעים, ממילא אין לחייב את הנתבעים בתשלום כלשהו. עם זאת, יש לציין כי לכל היותר ניתן היה לדרוש את הנזק הריאלי ואף לגביו קיימות הסתייגויות, כגון שאלת העמידה בחובת עריכת מכרז מצד התובעת, ביצוע העבודה המתאימה לצורך תיקון הנזק ומניעתו וכד', סוגיות אשר אין צורך לדון בהן נוכח התוצאה בסוגיית האחריות.

סיכום
43.
אשר על כן, התביעה נדחית.
44.
התובעת תישא בהוצאות המשפטיות ובשכר טרחת עו"ד של הנתבעים בסכום כולל של 20,000 ₪.


ניתן היום,
ל' כסלו תשע"ה, 22 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 44611-11/12 מ. ד. עכו ע.מ נ' שרל גואטה, ערן גואטה, יוסי גואטה ואח' (פורסם ב-ֽ 22/12/2014)