פסקי דין על יעקב עיני | פסקי דין על דפנה קנדה | פסקי דין על עומרי קנדה | פסקי דין על עדי קנדה ואח' |

28256-11/13 תאמ     23/12/2014




תאמ 28256-11/13 יעקב עיני נ' דפנה קנדה, עומרי קנדה, עדי קנדה ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 28256-11-13 עיני נ' קנדה ואח'




תיק חיצוני: 0157073131




בפני

כב' השופט
עזריה אלקלעי


תובעים

יעקב עיני


נגד


נתבעים

1. דפנה קנדה
2. עומרי קנדה
3. עדי קנדה
4. עמית קנדה



החלטה

1.
בפני
בקשה לתיקון ההסדר הדיוני עליו הסכימו הצדדים במהלך הדיון ביום 30.11.14, ובו הוסכם כדלקמן:
"אנו מסכימים כי שאלות מומחה הפוליגרף יופנו לכל הצדדים, וכי קביעת מומחה הפוליגרף בצירוף קביעת המומחה לכתב יד תכריע את גורל התיק בלא שמיעת ראיות נוספות. מוסכם בין הצדדים כי בשנת 2008 עמית קנדה ניכה צ'קים אצל יעקב עיני
, וזאת בנוסף לצ'ק נשוא תביעה זו.
השאלות שיופנו לצדדים על ידי מומחה הפוליגרף יהיו כדלקמן:
1. האם עיני יעקב ניכה לידי עמית קנדה צ'ק על סך של 70,000ש"ח בפברואר 2012? [שאלה זו תופנה לכל הצדדים]
2. האם עיני יעקב מסר לידי עמית קנדה או מי מטעמו את סכום הצ'ק בניכוי העמלה [69,300ש"ח]? [שאלה זו תופנה לכל הצדדים]
3. האם עמית קנדה או מי מטעמו שילמו תשלומים על חשבון ניכיון הצ'ק שנוכה ועליו נשאלו הצדדים בשאלה 1? [שאלה זו תופנה לעיני יעקב, עמית קנדה ודפנה קנדה
]
4. האם הנתבעים 1-4 חתמו על ערבות בגב הצ'ק? [השאלה תופנה לכל הצדדים]
בנוסף, מסכימים הצדדים כי חתימות הנתבעים יבדקו אצל מומחה לכתב יד."

טענות הצדדים
2.
המבקש טוען בבקשתו, כי הוא מתנגד להסדר הדיוני לפיו חוות דעת המומחים יהוו ראיה מכרעת בתיק, מאחר ולא הבין את ההסדר הדיוני שנערך. המבקש מבקש לתקן את ההסדר הדיוני מחמת "טעות", שכן הוא סבר והיה בטוח כי לאחר בדיקת המומחים יישמעו ראיות בתיק. המבקש טוען כי בידיו ראיות חזקות ומשמעותיות שברצונו להביא בפני
בית המשפט. לכן, מבקש להורות כי חוות דעת המומחים יהוו ראיה בלבד וכי הן יבואו בנוסף לשמיעת הראיות (להלן: "הבקשה").
3.
מנגד, המשיבים טוענים כי ההסדר הדיוני נערך בהסכמת הצדדים, שיוצגו על ידי עורכי דין, וקבל תוקף של החלטה שיפוטית. המשיבים טוענים, כי ההסכמה המפורשת, לפיה קביעות המומחים תכרענה את גורל התיק בלא שמיעת ראיות נוספות, אינה מתיישבת כלל עם טענתו של התובע לפיה סבר שלאחר בדיקות המומחים ישמעו ראיות בתיק. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי הסכמתו של המבקש ניתנה לאחר היוועצות עם עורך דינו, וכי לצדדים ניתנה שהות מספקת לשקול את ההצעה וכי נוסח ההסדר עבר תיקונים רבים ביוזמת ב"כ המבקש.
4.
לטענת המשיבים, לא ניתן לאחר חתימה על הסדר, ובלא טעם של ממש לחזור מן ההסדר. לדידם של המשיבים, המבקש התחרט כי נתן הסכמתו להסדר הדיוני וכעת מנסה להשתחרר ממחויבותו בטענת "טעיתי", ללא כל הסבר מתאים וללא הצדקה. לכן, אין לאפשר לו לתקן את ההסדר הדיוני.

דיון והכרעה
5.
ביום 30.11.14 נערך דיון בהתנגדות לביצוע שטר. ב"כ המשיבים ציין במעמד הדיון כי המשיבים יסכימו לערוך בדיקת פוליגרף וגרפולוג. במענה לדבריו אלו, ציין ב"כ המבקש כי גם המבקש יסכים לפוליגרף (עמ' 2 לפרוטוקול החל משורה 24).
6.
הצדדים הגיעו להסכמה למינוי מומחה לפוליגרף ומומחה לכתב יד. כמו כן, תוך מעורבות פעילה של באי כח הצדדים נוסחו שאלות ברורות שיופנו לצדדים על ידי מומחה הפוליגרף (ראה ס' 1-4 להסכמת הצדדים).
7.
חשוב לציין, כי המבקש נכח בדיון עצמו, יחד עם בא כוחו כמובן.
8.
דיני הראיות הם דיספוזיטיביים ובעלי דין יכולים לסטות מהדין ולהכשיר ראיות פסולות. בדיקת הפוליגרף היא דוגמא לראיה פסולה משום שאמינותה שנויה במחלוקת, אולם הצדדים רשאים לקבלה כראיה מכרעת בעניינם.
9.
במקרה דנן, כך עשו הצדדים והסכימו לקבל את תוצאת בדיקת הפוליגרף כראיה מכרעת בעניינם.
"...הסכם לשינוי דיני הראיות יכול שיפסול ראיה שהיתה כשרה, אלמלא ההסכם, ויכול שיכשיר ראיה שהיתה פסולה..."
(מתוך: "ע"א 127/60 'שרונה' מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ נ' שמואל וציפורה שיינברג" [פורסם בנבו])
10.
בע"א 61/84
ביאזי נ' לוי, פ"ד מב

(1) 446 נקבעה
ההלכה לפיה יש לקבל בדיקת פוליגרף כראיה מכריעה כל עוד הצדדים הביעו הסכמתם לכך ושופטי הרוב אף הסכימו כי ניתן בהסכמת הצדדים שראיה זו תכריע את תוצאות המשפט. יפים דבריו של השופט ג. בך בפס"ד ביאז'י לעניין זה:

"...אין מניעה להתיר קבילותן של אותן תוצאות בהליכים אזרחיים. זאת בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה..."
11.
ברע"א 6383/98

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אדיס סרחאן

[פורסם בנבו]
נאמר כי:
"ההלכה הקיימת הינה שבית המשפט יכבד הסכמת הצדדים להליך אזרחי לפיה תוצאות בדיקת פוליגרף ישמשו כראיה ויחייבו אותם בהתדיינות ביניהם, וזאת בכפוף לכך שהסכם הפוליגרף עצמו עומד בדרישות דיני החוזים".
12.
וברע"א 10235/04

זועבי נ' נאיף

[פורסם בנבו]
נאמר על-ידי הש' רובינשטיין:
"לעומת

זאת

במישור

האזרחי
-
וחרף

הספקות

הכרוכים

בבדיקה
-
נתקבלה

גישה

מקילה

יותר; על פי פסיקה מאז
ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב
(1) 446, רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקבל כראיה את תוצאות הבדיקה בפוליגרף וזו יכול שתהא ראיה מכרעת בעניינם. על בית המשפט לבדוק קיומה של הסכמה ממשית של הצדדים, הצריכה להתייחס הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה".
13.
בפס"ד ביאז'י נקבע גם כי משהסכימו הצדדים לבדיקת הפוליגרף, כל עוד אין פגם חוזי בהסכמה הדיונית אליה הגיעו, אין סיבה לפסול הסכמתם זו ואף יש בהסכמה זו כדי לייעל את הדיון. בעניין זה יפים דבריו של השופט גולדברג:
"ואם אין הסכם לשינוי דרכי ההוכחה נוגד את תיקון העולם,

מדוע ייפסל הסכם, שבו מעבירים הצדדים את ההכרעה בפלוגתא שביניהם לאדם שמחוץ למערכת השיפוטית? יש שבעימות שבין "האמת הפורמלית" ובין "האמת המהותית" גוברת ידה של הראשונה. כדבריו של א' ברק בספרו שיקול דעת שיפוטי (פפירוס, תשמ"ז 247-248): "לעתים עשויים הצדדים להמנע מהנחת תשתית מתאימה להפעלת שיקול דעת שיפוטי, שכן הם אינם מעוניינים בפיתרון העשוי להתבקש כתוצאה מכך. בתהליך האדברסרי, הצדדים הם הקובעים את היקפו של הסכסוך והם המניחים את התשתית הראייתית לפיתרונו". סבורני, כי על-פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה, להצהיר על עובדות בלי להוכיחן, וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות, שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן, אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם - הסכם עדיף, בחינת "יקוב החוזה את ההר" (כמאמרו של השופט זילבר בע"א 461/62 [10], בעמ' 1332)".
14.
ובהמשך אומר השופט איילון בפס"ד ביאז'י:
"בענייננו מתעוררת שאלה ערכית אחרת - ראשונה במעלה אף היא - בתחום המערכת המשפטית, והיא מעמדה של הכרעה שהוכרעה בדין ודברים לפי רצונם והסכמתם של בעלי הדין, כאשר אלה ש"עשו דין לעצמם" מבקשים ברכתו של בית המשפט על-ידי מתן תוקף להסכמתם, כאילו נפסקה על­-ידי בית המשפט. "עשיית דין עצמית" זו, הנעשית בהסכמתם של בעלי הדין, אין לה ולא כלום למציאת האמת ולקביעת האמת, ומה שעל בית המשפט לבדוק, כאשר מתבקש הוא לתת להסכמת בעלי הדין תוקף של פסק-דין, אינו אלא אם בעלי הדין הבינו על מה באים הם לכלל הסכמה, שאין כאן טעות והטעיה, שההסכם ניתן לביצוע וכיוצא באלה שאלות שבסדרי דין ושבסמכות... כמו כן יבדוק בית המשפט, אם אין בהסכם הפשרה שעדיו הגיעו הצדדים משום ניגוד לעקרונות יסוד בתורת החוזים, כגון שאינו נוגד את המוסר, תקנת הציבור וכיוצא באלה (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי
)). משנתמלאו ונבדקו דרישות אלה, לא רק שמן הראוי אלא מצווה מן המובחר לתת תוקף של פסק-דין להסכמת בעלי הדין, שהרי בכך ממלא בית המשפט אחת הפונקציות והמטרות השיפוטיות הראשונות במעלה, והיא סיום דין ודברים שבין בעלי הדין. המטרה של ההליך השיפוטי במשפט אזרחי היא פתרון הסכסוך וסיומו, ובירור האמת אינו אלא אמצעי כדי להגיע לפתרון זה; ואשר-על-כן, כאשר בעלי הדין הסכימו ביניהם על דרך סיום הסכסוך, שוב אין בירור האמת משמש מטרה כלשהי מבחינת ההליך

השיפוטי, ובוודאי אין במניעת בירור האמת משום פגיעה בתקנת הציבור".
15.
לאחר שהמבקש, שהיה מיוצג ע"י עורך דין, הסכים מפורשות במהלך הדיון בבית המשפט, לבדיקת הפוליגרף ולבדיקת המומחה לכתב יד, לאחר שהיה שותף לניסוח השאלות שייבדקו על-ידי מומחה הפוליגרף והסכים לנוסח השאלות, ולאחר שהסכים כי קביעות המומחים יכריעו את גורל התיק בלא שמיעת ראיות נוספות, הרי שיש ברצונו לחזור בו מהסכמתו משום פגיעה בתקנת הציבור.
16.
לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה דיונית לא ניתן לבטלה בנקל, ומכח קל וחומר אין מקום לבטלה כאשר המבקש לא הוכיח קיומה של עילה חוזית לביטול ההסכמה אליה הגיעו הצדדים
יחדיו מרצונם החופשי בעודם מיוצגים. בהקשר זה יצוין, כי המבקש לא יצא ידי חובתו בציינו בבקשתו כי הינו מעוניין לתקן את ההסדר מחמת "טעות". טענתו זו של המבקש בבקשתו הינה טענה סתמית ולאקונית ואין בה כדי להוכיח כי חרף העובדה שנכח בדיון בעצמו, וחרף העובדה שהיה מיוצג, עדיין חלה טעות כלשהי בהבנת ההסדר הדיוני.
17.
בנוסף, אינני מקבל את דעת אלו הסבורים כי כל אימת שמדובר בהסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף או לבדיקת מומחה אחר, זכאי מי מהצדדים לחזור בו מהסכמתו לבדיקה, בכל מקרה, כל עוד הבדיקה לא נערכה. הסכמה דיונית לערוך בדיקת פוליגרף ובדיקת כתב יד, כבענייננו, דינה ככל הסכמה דיונית אחרת ואין להסכים לביטולה אלא מהטעמים המוכרים בדין לביטול הסכמה דיונית.
18.
אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה. החלטתי מיום 30.11.14 עומדת בעינה ועל הצדדים שניהם לפעול בהתאם להנחיות שנקבעו בהחלטה זו.
19.
המבקש יישא בהוצאות הבקשה בגובה 1,500 ₪ בלא קשר לתוצאות התביעה.



ניתנה היום, א' טבת תשע"ה, 23 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 28256-11/13 יעקב עיני נ' דפנה קנדה, עומרי קנדה, עדי קנדה ואח' (פורסם ב-ֽ 23/12/2014)