פסקי דין על נתנאל מזרחי | פסקי דין על חברת מעתק | פסקי דין על גסטטנרטק |

32694-05/13 תק     24/12/2014




תק 32694-05/13 נתנאל מזרחי נ' חברת מעתק בע"מ, גסטטנרטק בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 32694-05-13 מזרחי נ' חברת מעתק בע"מ
ואח'





בפני

כב' הרשמת הבכירה
נעמה פרס


התובע

נתנאל מזרחי
ת"ז 052593092


נגד


הנתבעות

1.חברת מעתק בע"מ
510458805

2.גסטטנרטק בע"מ
ת"ז 510041592




פסק דין


כללי
בפני
תביעה קטנה לתשלום פיצויים בסך של 32,170 ₪, בגין נזקים שנגרמו, על-פי הנטען, לבית עסק אותו מנהל התובע, דפוס נתן-אל, עקב תקלות חוזרות ונשנות במכונת צילום דיגיטלית, אותה שכר בית העסק מהנתבעת 1, בשנת 2008 ועקב הפסקת הסכם למתן שירות אשר נחתם איתה. לטענת התובע, הוסכם בין הצדדים, כי לאחר שישולמו 48 תשלומים חודשיים, כאמור בסעיף 2 להסכם השכירות, נספח ב' לכתב התביעה, תועבר הבעלות במכונת הצילום על שם עסקו. אציין בפתח הדברים, כי בשנת 2011 רכשה הנתבעת 2 את הנתבעת 1,
ומשכך, צורפה הנתבעת 2 כנתבעת נוספת בתביעה. עוד אבהיר, כי בין הנתבעת 2 לבין התובע מתנהל הליך מקביל בתא"ק 38507-05-13, בו נקבע דיון הוכחות ביום 25.12.14. הדיון בתיק זה ובתא"ק 38507-05-13 לא אוחד בשל שונות ההליכים (תיק תביעה קטנה אל מול תיק המתברר בסדר דין מהיר). בשל האמור, הפניתי את הצדדים להליך גישור. למרבה הצער, הליך זה לא נשא פרי. לאחר שהתקיים בפני
דיון, ביום 9.9.14, ולאחר שהצדדים השלימו מסמכים מטעמם, כאמור בהחלטה מיום 9.9.14, ביקשתי מהצדדים כי יסכימו למתן

פסק דין
לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ללא נימוקים, וללא ממצאי עובדה, וזאת על מנת למנוע קיומם של ממצאי עובדה סותרים בין שני ההליכים ועל מנת לאפשר לבית משפט השלום להכריע במחלוקת לאחר שמיעת ראיות סדורה ומקיפה, בניגוד למתכונת ההליך המצומצמת בתביעה קטנה. התובע הסכים למתווה המוצע ואילו הנתבעות התנגדו. הגיעה, על כן, עת ההכרעה.

עיקר טענות התובע
ביום 10.6.08 נחתם הסכם בין דפוס נתן-אל לבין הנתבעת 1, בדבר שכירות מכונת צילום דיגיטלית, מדגם "זרוקס" (להלן: "המכונה"), בשיטת ההחכר ("ליסינג"). על פי ההסכם בין הצדדים, תוקף השכירות הינו ל- 48 חודשים. התובע טוען, כי הצדדים הסכימו עוד, כי עם תום תשלומי השכירות, תועבר המכונה לבעלות העסק של התובע, בעוד הנתבעת 1 תמשיך לספק לבית העסק שירות ואחריות עד לתאריך 9.6.15 (קרי, למשך 84 חודשים). לאחר מועד זה, יוארך הסכם השירות והאחריות מעת לעת, לתקופות בנות שנה כל אחת.
בתאריך 18.7.11 נמכרה הפעילות העסקית של הנתבעת 1 לנתבעת 2, וכבר בחודש ינואר 2012 פנה התובע לנתבעת 2 על מנת שתטפל בתקלה שנקרתה בדלת יציאת ההדפסה, תקלה שנפתרה כעבור שמונה חודשים. לא זו בלבד, אלא שלאחר מכן נתגלתה תקלה של ספירת מונה הצבע והנתבעת 2 סירבה לתקן את התקלה, לאחר שמומחה מטעמה קבע כי המכונה תקינה. כתוצאה מכך, היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והנתבעת 2 הפסיקה את השירות והאחריות שהייתה אמורה לתת לבית העסק של התובע כמתחייב עד לשנת 9.6.15. לטענת התובע, מחיר המכונה נקבע לאחר זיכוי שקיבל בית העסק בגין מכונת צילום ישנה שהוחזקה לנתבעת 1, כאשר סכום זה צמוד למדד וריבית כמוסכם בין הצדדים. בתביעתו, עותר התובע, לקבלת הסכומים הבאים: סכום של 6,000 ₪, המהווה פיצוי עבור טרחה והוצאות שנגרמו לתובע ולבית העסק שלו בגין השבתת המכונה על ידי הנתבעת 2; סכום של 10,170 ₪, אשר שולמו על ידי התובע, בגין מתן שירות חדש למכונה ותיקון התקלה שהייתה בה; סכום של 16,000 ₪ עבור אובדן הכנסה מלקוחות וכן עבור 24 חודשי שירות ואחריות שנמנעו מבית העסק של התובע.

עיקר טענות הנתבעות
בהתאם לטענות הנתבעות, כפי שפורטו בכתב ההגנה וכפי שהועלו בדיון, בתאריך 10.6.08 נחתם בין הנתבעת 1 לבין התובע הסכם השכירות, לתקופה של 48 חודשים. לטענת הנתבעות, אין מדובר בהסכם ליסינג (חכירה), כי אם בהסכם שכירות ושירות למכונה, כאשר בתום 48 חודשים תוחזר המכונה לבעליה. לטענת הנתבעות, המכונה תפקדה היטב מעת שנמסרה לתובע, וזה כאמור עשה בה שימוש אינטנסיבי לאורך שנים, כאשר לטענתן, התלונן התובע לאחר 3 שנים בפעם הראשונה, כי ההדפסות שהוא מעוניין לבצע בשחור לבן, נמנות עם הדפסות בצבע על ידי מונה הצילומים. לטענת הנתבעות, מקור התקלה נעוץ בעובדה שהתובע שינה את שיטת ההדפסה, ובנוסף על כך בית העסק של התובע משתמש במערכת הפעלה בגרסה ישנה מאוד. הנתבעות מכחישות כי דלת המכונה הוחלפה לאחר 8 חודשי עיכוב. לטענתן, מאחר והתובע נמנע מהסדרת חובו, עיכבה הנתבעת 1 את מתן השירות לבית העסק שברשותו, למעט במקרים דחופים. קריאת השירות לגבי דלת המכונה, התקבלה בטרם רכשה הנתבעת 2 את הזכויות מהנתבעת 1, ולמרות זאת הנתבעת 1 תיקנה תיקון ראשוני את הדלת, אך התנתה את הפתרון היסודי לתקלה בהסדרת החוב. הנתבעות הגישו בתיק, הסכם לדוגמא המתקרא "אופציית מימוש רכישה" בו גלומה אפשרות לרכישת מכונת צילום, לאחר תום תקופת השכירות. בהסכם אופציה מסוג זה, ניתן לראות בצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים, כי היה ולקוח החליט לממש את אופציית הבעלות, עליו להודיע על כך לנתבעת 1 ולשלם לה עבור 12 חודשי שכירות נוספים כתנאי להעברת המכונה לרשותו. בהיעדר הסכם אופציית מימוש רכישה בענייננו, ברי, כי הנתבעות הן הבעלים של המכונה, ולא התובע או בית העסק שלו.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהובאו בפני
, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן הנמקה קצרה ותמציתית למסקנתי זו, בהתאם לקבוע בתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז- 1976.

שוכנעתי כי הפסקה חד צדדית של הסכם השירות והאחריות, מצד הנתבעת 2, עולה כדי הפרה. אני סבורה, כי היה על הנתבעת 2 להמשיך ולספק לתובע שירותים ולבחון ברצינות את טענותיו לקיומן של תקלות חוזרות ונשנות במכונה. נחה דעתי, כי הפסקה חד צדדית של מתן השירותים הסבה לעסקו של התובע נזקים כספיים. לא הוכח לי, כל ועיקר, כי לתובע ו/או לבית העסק היה חוב כספי כלפי הנתבעות. הנתבעות הגישו כתב הגנה נטול כל נספח, בין מהנהלת החשבונות של הנתבעת 1 ובין מסמך אחר, המאשש קיומו של חוב כספי, בשיעור כזה או אחר. יתר על כן: שוכנעתי, על בסיס כלל הראיות שהונחו בפני
, כי התובע רכש דה פקטו את המכונה מהנתבעת 1. עיון בנספח א' לכתב התביעה, הנושא כותרת "הצעת מחיר למכונת צילום דיגיטלית בצבע", מלמד, כי המחיר לרכישת מכונת צילום ב- 10 תשלומים הינו 37,500 ₪. בנוסף קיימת אפשרות לרכישת המכונה ב-48 תשלומים בסך של 925 ₪ לחודש, דהיינו סך של 44,400 ₪. הצעת המחיר דנן, מהווה אינדיקציה ברורה לעלות רכישת מכונת צילום מהנתבעת 1, בזמנים הרלוונטיים לתביעה. בשים לב לכך שהתובע זוכה בעבר על ידי הנתבעת 1, בגין מכונת צילום ישנה של בית העסק ובהתחשב במספר התשלומים ששילם התובע לנתבעת 1, מאז שנת 2008 ועד למועד הסכסוך, קרי, בחודש יוני שנת 2012, ניתן לקבוע, כי התובע אכן רכש בעלות בפועל מכונה. לא בכדי, לא חתם התובע על מסמך המתקרא

ניתן להצביע על הפרה נוספת מצד הנתבעת 1 בקיום הסכם השירות. מן החומר שהוגש בתיק עולה, כי בדיקה שערך מר אבי בגדדי, מי ששימש בזמנים הרלבנטיים לתביעה טכנאי מכונה בנתבעת 1 העלתה כי נמצאה תקלה ביציאת הנייר בדלת האחורית של המכונה שהובילה להשבתתה. מר בגדדי הודה כי נאלץ לבצע תיקון זמני במכונה, בשל מחסור של חלק זה במלאי ופעל להחליפה לאחר מספר חודשים, בעת שזו הגיעה למלאי. שוכנעתי כי הטיפול בתקלה במכונה התעכב בשים לב לכך שרכיב הדלת האחורית במכונה לא היה קיים במלאי הנתבעת 1.
נראה, על כן, כי צודק התובע בטענתו בדבר התנהלות לא סבירה של הנתבעת 1 בטיפול בתקלה במכונה. יחד עם זאת, גם התובע אינו חף מטעויות. ניתוח נסיבות תיק זה מעלה, כי יש לייחס לתובע אשם תורם לאור העובדה כי במחשבו פעלה מערכת הפעלה ישנה, אשר הכבידה על הפעלת המכונה, ומשכך ביצועי המכונה פחתו מן הסתם. אני זוקפת לתובע, על כן, אשם תורם בשיעור של 20%.

כידוע, על התובע רובץ הנטל להוכיח את כל רכיבי עילת תביעתו, ובכלל זה את הנזקים שהוסבו לו עקב הפרת הסכם השירות ושיעורם. התובע השכיל להוכיח מקצת מן הנזקים, ואבאר:

התובע צירף לכתב התביעה חשבונית מס מד"ר טונר, על סך של 10,170 ₪. חשבונית זו הוצאה בגין הסכם מחודש שנחתם עם ד"ר טונר למתן שירות למכונה ובגין תיקון התקלה בה. אני סבורה, כי מגיע לתובע החזר בשיעור 80% מהסך של 10,170 ₪. ברי, כי אם הנתבעות היו ממשיכות לתת לתובע שירותים, כאמור בהסכם השירות נספח ג' לכתב התביעה, לא היה מוציא התובע את ההוצאה האמורה.

התובע טוען בתביעתו, בכוללניות וללא כל ראיה, כי כתוצאה מהפסקה חד צדדית של הסכם השירות עם הנתבעת 1, נאלץ לכתת רגליו ולהיעזר בקבלני משנה בעבודות חוץ דיגיטליות.
התובע עותר לפסיקת פיצוי בסכום כולל של 6,000 ₪ בגין כך. הנני סבורה כי רכיב תביעה זה לא הוכח בראיות כלשהן, ואני דוחה אותו.

גם רכיב התביעה שעניינו אובדן הכנסה מלקוחות שלא אבו להמתין להדפסות חוץ, לא הוכח בראיה כלשהי, ודינו להידחות.

סיכום הדברים
אני מקבלת את התביעה, אם כי בחלקה, ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סכום של 8,136 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 19.5.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הוצאות משפט בסך של 800 ₪. במידה וההוצאות לא ישולמו במועד, יתווספו להן ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תואיל לשלוח העתק

פסק דין
זה לצדדים באמצעות פקיד מסירות וכן בפקסימיליה:
התובע: 036874629.
הנתבעות: 035625252.

ניתן היום,
ב' טבת תשע"ה, 24 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 32694-05/13 נתנאל מזרחי נ' חברת מעתק בע"מ, גסטטנרטק בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/12/2014)