פסקי דין על הנגבי שמעון (סיתוונית בי"ס למצנחי רחיפה) | פסקי דין על אילן חזני

6364/14 בשא     29/12/2014




בשא 6364/14 הנגבי שמעון (סיתוונית בי"ס למצנחי רחיפה) נ' אילן חזני




החלטה בתיק בש"א 6364/14



בבית המשפט העליון
בירושלים


בש"א 6364/14 - א'


לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי


המבקש:
הנגבי שמעון (סיתוונית בי"ס למצנחי רחיפה)



נ


ג


ד



המשיב:
אילן חזני


בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך




החלטה




לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה ברע"א 1954/14 מיום 4.8.2014. בקשת הארכה הוגשה ביום 22.9.2014, ובמסגרתה ציין המבקש כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול פסק הדין - אשר ניתן, לטענתו, במעמד צד אחד - וכי הארכה דרושה לו מאחר שהוא חושש כי בקשת הביטול תידחה. ואכן, בקשת הביטול הוגשה ביום 23.9.2014, ונדחתה ביום 1.10.2014. עוד יצוין, כי ביום 7.9.2014 נעתר בית משפט זה לבקשת המשיב לפרש את סכום ההוצאות אשר נפסקו לטובתו, וכי בהמשך להחלטה זו ניתנה על ידי, ביום 8.9.2014, פסיקתא בעניין ההוצאות.


אף שהדבר לא צוין במפורש בגדר בקשת הארכה, דומה שהיא מבססת עצמה על ההסדר שבתקנה 398א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
התקנות
), הקובע הארכת מועד סטטוטורית להגשת הליך ערעורי בנסיבות בהן הוגשה בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, לפי תקנה 201 לתקנות (או תקנה 214 לתקנות). ספק רב בעיניי אם תקנה 398א' לתקנות חלה על סיטואציה של הגשת עתירה לדיון נוסף (לסוגית תחולתם של הסדרים מתוך התקנות על עתירות לדיון נוסף ראו למשל, רע"א 6297/02
גולד נ' גאולת הכרך
, פ"ד נז(2) 108 (2003), פיסקה 11; בש"א 6927/11
רוכמן נ' קיבוץ מענית
(24.1.2012)). ואולם, איני נדרש להכריע בשאלה זו במקרה שלפניי, וזאת מאחר שקיים טעם חלופי לאי תחולתו של ההסדר הקבוע בתקנה 398א' לתקנות על ענייננו. אסביר עתה את כוונתי. על פי ההלכה הנוהגת, ההסדר האמור אינו חל במקרים בהם ברור על פני הדברים כי פסק הדין מושא בקשת הביטול לא ניתן במעמד צד אחד. אכן, "הגשת בקשה המכריזה על עצמה כי היא נשענת על תקנה 201 לתקנות, אין בה משום נוסחת קסם המביאה להארכת מועד מניה וביה להגשת הליך-של-ערעור לאחר דחיית הבקשה" (בש"א 9371/10
עזבון המנוח עומר סלאמה נ' משרד הבטחון
(23.2.2011), והאסמכתאות הנזכרות שם). בענייננו ניתנו שתי החלטות אשר במסגרתן נדרש המבקש להגיש את תשובתו לבקשת רשות הערעור, וביום 9.7.2014 –
עובר למתן פסק הדין
– הוא אכן הגיש כתב בי דין אשר הוכתר כ"התנגדות לבקשה לרשות ערעור". מובן איפוא, כי פסק הדין של בית משפט זה לא ניתן במעמד צד אחד, ודי בכך על מנת לקבוע שאין תחולה להוראת תקנה 398א' לתקנות.


מן האמור עד כה עולה, כי לא חלה בענייננו הארכת מועד סטטוטורית, וממילא יש לבחון את בקשת הארכה על פי הכללים הרגילים. האם יש הצדקה למתן ארכה על פי כללים אלו? דומני כי התשובה לשאלה זו הינה בשלילה.

כידוע, בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על

פסק דין
של בית המשפט העליון הינו "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין", והוא ניתן להארכה בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. ודוק: בהליכים כגון דא תיושם הדרישה לקיום "טעם מיוחד" באופן קפדני ומצמצם, וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים של הליך הדיון הנוסף (ראו למשל, בש"א 6180/09
פלונית נ' פלוני
(13.9.2009)). בענייננו, לא ניתן לומר כי הוצג "טעם מיוחד" כאמור, וזאת בשים לב למשקלם המצטבר של השיקולים הבאים:
ראשית
, בקשת הארכה (כמו גם הבקשה לביטול פסק הדין) הוגשה למעלה מחודש ימים לאחר המועד האחרון הקצוב בדין להגשת עתירה לדיון נוסף, כלומר – מדובר באיחור ממשי;
שנית
, לא ניתן כל הסבר לאיחור האמור (ואיני סבור כי הבקשה לפרש את סכום ההוצאות, אשר הוגשה על ידי המשיב, עשויה להוות הצדקה לכך);
ושלישית
, עיון בפסק הדין מעלה כי סיכוייה הלכאוריים של העתירה לדיון נוסף אשר מתבקשת ארכה להגשתה נמוכים, וזאת בשים לב לכללים הנוקשים החלים בכגון דא ולמיעוט המקרים בהם נעתר בית משפט זה לעתירות לקיומו של דיון נוסף.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' בטבת תשע"ה (29.12.2014
(
.





גלעד לובינסקי
, שופט


ר ש ם

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14063640_x02.doc

כש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







בשא בית המשפט העליון 6364/14 הנגבי שמעון (סיתוונית בי"ס למצנחי רחיפה) נ' אילן חזני (פורסם ב-ֽ 29/12/2014)