פסקי דין על אלסה בורקמן | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח בע"מ

23967-05/14 א     28/12/2014




א 23967-05/14 אלסה בורקמן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 23967-05-14 בורקמן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
מירית פורר


תובעת

אלסה בורקמן


נגד


נתבעת

מגדל חברה לביטוח בע"מ



החלטה

לפניי בקשת הנתבעת להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) בנוגע לפגיעת התובעת בתאונת דרכים מיום 15.8.2011. במסגרת הבקשה עתרה הנתבעת למינוי מומחה בתחום האורטופדיה לבחינת מצבה הרפואי של התובעת.

סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן- "החוק"), תשל"ה - 1975 קובע:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."


ההלכה הפסוקה קובעת כי סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 אררט חברה לביטול בע"מ נ. אזולאי, פד"י מ(4) 690, 701). לתכלית הדיונית מצטרפת גם הנמקה נוספת של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה על-ידי המל"ל בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית (רע"א 4484/06 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 19.9.06). עם זאת, סייפא סעיף 6ב, מאפשרת לבעל דין לבקש מבית המשפט להתיר לו הבאת ראיות לסתירת קביעת המל"ל, כפי שמבקשת הנתבעת במקרה דנא.

לבית המשפט נתונה הסמכות להתיר הבאת ראיות כאשר בהחלטת ועדת המל"ל נופל פגם מהותי, דוגמת תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעיים (בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ. "רותם" חברה לביטוח בע"מ פד"י לט (4) 505). החלטה מעין זו תבוא בנסיבות יוצאות דופן וחריגות (בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה, פד"י לט(4) 839; רע"א 2808/04 מדינת ישראל נ' מזרחי, תקדין-עליון 2005 (2) 2968), דוגמת התגלותן של עובדות חדשות שלא עמדו בפני
הוועדות הרפואיות של המל"ל (רע"א 4045/01 אדרי נגד איתן, דינים עליון סב 768). כך גם מקום בו חל שינוי משמעותי במצב הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המל"ל ועד לדיון בבית משפט, מקום בו נמצא כי בהחלטת המל"ל קיים חסר משמעותי, כגון העדר התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנוכחי של הנפגע.

עוד נקבע, כי תהא נטייה להיעתר לבקשה מקום בו בפני
ועדת המל"ל לא הונח חומר מהותי, כגון מסמכים באשר למצב בריאותי של הנפגע שקדם לתאונה. (רע"א 4045/01 אלברט אדרי נ. איתן חב' לביטוח בע"מ לא פורסם, ניתן ביום 18.11.01), רע"א 6812/06 ניקול תייר נ. ויקטור אטיה ואח' לא פורסם, ניתן ביום 20.2.07), א. ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית 1999), עמ' 504).


בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בשים לב להלכות דלעיל החלטתי להיעתר לבקשה.

וועדה הרפואית מיום 25.2.2014 קבעה כי בעקבות התאונה מושא התובענה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 9.75% לפי סעיף 37-7-א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן- "התקנות").

לטענת הנתבעת הוועדה הרפואית לא נתנה דעתה לעברה הרפואי של התובעת עובר לתאונה בגין תחלואה גבית קשה ובכלל זה תלונות על כאבי גב קשים עם הקרנה לרגליים שבוע לפני התאונה,
וכן תלונות על החמרה בכאבים מספר חודשים עובר לתאונה. בנוסף, הפנתה הנתבעת לתיעוד רפואי 3 חודשים עובר לתאונה לפיו התובעת סבלה מקשיי הליכה וכאבים בברכיים.

נוסף על כך טענה הנתבעת כי ניתנה נכות כפולה בגין אותה הפגיעה לפי סעיף ליקוי אורטופדי וסעיף ליקוי נוירולוגי.

לעומתה, טענה התובעת כי בקשה להבאת ראיות לסתור תותר רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים וכן כי התובעת יידעה את הוועדה הרפואית בדבר כאבי גב מהם סבלה בעבר, כמו כן הפנתה התובעת לפרוטוקול הוועדה הרפואית לפיו עיינה הוועדה בתיק רפואי קודם ובפרט עיינה מתיעוד מיום 7.8.2013 לאחר התאונה סבלה התובעת מכאבי גב תחתון עם הקרנה לאורך שתי רגליים.

מעיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית במל"ל עולה כי בפני
הוועדה עמדו מסמכים רפואיים מעברה של התובעת ואולם לא ברור אם עמד בפני
הוועדה תיעוד רפואי אליו הפנתה הנתבעת כאמור לעיל.
אמנם הוועדה התייחסה לבדיקת


ct

משנת 2007 וכן ציינה כי עיינה בתיק רפואי קודם והתייחסה לרישום מיום 7.8.2013 לאחר התאונה נדונה, אולם לא פורט אם עמד בפני
הוועדה תיעוד רפואי רלוונטי נוסף ובכללו התיעוד הרפואי כשבוע עובר לתאונה ומספר חודשים עובר לתאונה לפיהם סבלה התובעת מכאבי גב קשים עם הקרנה לרגליים, החמרה בכאבים.

ניכר כי מדובר בתלונות משמעותיות, קל וחומר שעה שמדובר על תלונות במועד סמוך לתאונה הנדונה.

בנוסף לא ברור אם ישנה חפיפה בין הנכות האורטופדית לבין הנוירולוגית.

אשר על כן, מצאתי כי במקרה דנא דין הבקשה להתקבל. בהתאם,

עד ליום 14.1.2015 יודיעו הצדדים האם מסכימים לזהותו של מומחה בתחום האורטופדיה ותינתן החלטת מינוי נפרדת.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לב"כ הצדדים ותעביר את הטיפול בשלב זה אל כב' הרשם בן שלו למינוי מומחה בהליך.

נקבע לעיון בפני
כב' הרשם בן שלו ביום 18.1.2015.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ה, 28 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 23967-05/14 אלסה בורקמן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/12/2014)