פסקי דין על ארוין פרידלנדר | פסקי דין על יצחק קאירי | פסקי דין על דוד קאירי |

37587-12/10 א     01/01/2015




א 37587-12/10 ארוין פרידלנדר נ' יצחק קאירי, דוד קאירי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 37587-12-10 פרידלנדר נ' קאירי ואח'




תיק חיצוני: 03-08338-10-8





בפני

כב' השופט
רונן אילן


תובע

ארוין פרידלנדר


נגד


נתבעים

1. יצחק קאירי
2. דוד קאירי



החלטה

1.
במסגרת תיק זה מתבררת תביעה לביצוע שטר חוב בסך 50,000 ₪ אשר משכו הנתבעים לפקודת התובע (להלן: "שטר החוב").
2.
התובע הינו מיופה כוחם של בעלי הזכויות בחנות ברחוב יונה 8 בחיפה (להלן: "החנות"). בהתאם לחוזה שכירות מיום 13.3.02 (להלן: "חוזה השכירות"), הושכרה החנות על ידי התובע למר מרקו קאירי (להלן: "קאירי"). הנתבעים הינם בניו של קאירי ושטר החוב נמסר במסגרת חוזה השכירות להבטחת התחייבויות קאירי בחוזה.
3.
שטר החוב הוגש לביצוע ביום 14.1.10, הנתבעים הגישו התנגדות לביצועו ובהחלטה מיום 24.3.11 ניתנה להם רשות להתגונן.
4.
מטיעוני הצדדים התברר שקאירי חדל מלשלם דמי שכירות בגין החנות עוד ביום 12.3.06 לאחר שכבר בתחילת 2006 מסר הודעה על כוונתו לפנות את החנות. על רקע זה, נתגלעו בין התובע לקאירי מחלוקות על אודות התחייבויות קאירי במסגרת חוזה השכירות, כאשר התובע טען להפרת חוזה השכירות ולחוב גדול של קאירי בגין הפרה זו. התובע הגיש לביצוע את שטר החוב בכדי להיפרע באמצעותו מהנתבעים על חובות קאירי בגין ההפרה הנטענת של חוזה השכירות.
5.
בינתיים, הסתבר כי ביום 15.2.12 הגיש התובע תביעה כספית נגד קאירי לבית משפט השלום בחיפה (תיק מס' 27192-02-12; להלן: "התביעה הכספית") ובמסגרתה טען להפרת חוזה השכירות ותבע ממנו תשלום בסך של 458,283 ₪. בהחלטה שניתנה ביום 20.6.12 עוכבו ההליכים בתיק זה בהתאם לעקרון "הליך תלוי ועומד" ולאחר שהתברר שיש זהות בין העילות נשוא התביעה הכספית לעילות נשוא תביעה זו לביצוע שטר החוב. ההליכים עוכבו עד להכרעה בתביעה הכספית.
6.
ביום 13.10.14 ניתן

פסק דין
בתביעה הכספית (להלן: "פסק הדין"), הודעה על כך נמסרה ביום 1.12.14 ולצדדים ניתנה האפשרות להתייחס למשמעות ההכרעה בפסק הדין בקשר עם בירור המחלוקות בתביעה זו.
7.
מעיון בפסק הדין מתברר שלאחר ניתוח מפורט של השתלשלות האירועים ויחסי הצדדים בתקופת השכירות, נקבע כי על יסוד התחייבות קאירי בחוזה השכירות להשבת מצב החנות לקדמותו, חייב קאירי לפצות את התובע בסך של 24,000 ₪ (עמוד 9 בפסק הדין).
באשר לטענות קאירי לחוב שנותר קאירי חייב בגין הפרשי שער נדחתה התביעה (עמוד 10 בפסק הדין).
באשר לטענות קארי לאירועים סביב פינוי החנות והפסקת תשלומי דמי השכירות, נקבע שהחוזה הופסק כדין ביום 12.3.06 בפינוי החנות והעברת החזקה בה לשוכר חדש, כאשר ממועד זה אין עוד לקאירי חבות כלשהי כלפי התובע בקשר עם החנות (עמוד 14 בפסק הדין). ועד נקבע בהמשך לכך שממילא אין על קאירי כל חובה בתשלום מסי הארנונה בגין החנות לאחר 12.3.06 (עמוד 15 בפסק הדין).
כך, בסופה של התדיינות, נקבע בפסק הדין שעל קאירי לשלם לתובע סך של 24,000 ₪ ובנוסף גם הוצאות משפט בסך של 1,300 ₪; ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,500 ₪ + מע"מ.
8.
לטענת הנתבעים, פסק הדין יוצר מעשה בית דין ולפיכך אין מקום להמשך ההתדיינות בתיק זה. לטענת התובע מאידך, אין מקום למתן

פסק דין
בתיק זה שכן על פסק הדין הוגש ערעור שעודו תלוי ועומד. טענה זו של התובע לא ניתן לקבל.
פסק דין
מחייב את הצדדים מרגע שניתן והגשת ערעור על פסק הדין איננה משפיעה על כוחו המחייב של פסק הדין, כולל לצורך יישום עקרון מעשה בית דין.
"הכלל הוא, כי העובדה שבעל הדין שכנגדו ניתן פסק הדין נקט בהליכי ערעור על פסק הדין אינה משפיעה על כוחו המחייב של פסק הדין, נשוא הערעור, כמעשה בית-דין לכל דבר ועניין. משעמד פסק הדין במבחן הסופיות לצורך כלל ההשתק, יהווה מחסום דיוני, בין כהשתק עילה ובין כהשתק - פלוגתא, בהתדיינות נוספת בין אותם צדדים, אפילו תלויים ועומדים הליכי ערעור על פסק הדין. כלל זה חל אפילו הורה בית - המשפט, לבקשתו של בעל הדין המערער, על עיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן ההכרעה בערעור".
(ד"ר נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמ' 246)
לפיכך, משניתן פסק הדין בתביעה הכספית הרי שהוא מחייב את בעלי הדין מרגע שניתן ולמרות הגשת ערעור עליו.
9.
ראוי להדגיש כי אף שהנתבעים לא היו צד להתדיינות בתביעה הכספית, אף לא אחד מהצדדים טען שפסק הדין איננו יוצר מעשה בית דין גם ביחסי התובע והנתבעים בתיק זה. ולא בכדי לא נטען כך, שהרי התובע הוא הצד המשותף לשתי התביעות, טענותיו לביצוע שטר החוב מתבססות על אותן טענות להפרת חוזה השכירות שטען ונדונו בפסק הדין ואין ספק כי "היה לו יומו" בבית המשפט (ראו: ע"א 258/88 פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין, פ"ד מד (2) 576).
ואילו הנתבעים אמנם לא היו צד להליך בתביעה הכספית אך הם עצמם מציינים שיש בפסק הדין כדי להוות מעשה בית דין ביחס לתביעה זו (סעיף 5 בהודעת הנתבעים מיום 15.12.14).
10.
עוד טוען התובע כי בהתאם לפסק הדין עומדת לו הזכות להיפרע על יסוד שטר החוב.
אכן, כטענת התובע ועל כך אין חולק, שטר החוב ניתן בהתאם לחוזה השכירות ולהבטחת חובות השוכר, קאירי, כלפי התובע. משניתן פסק הדין ונקבע כי קאירי חייב כספים לתובע בשיעור שנקבע בפסק הדין, עומדת לתובע הזכות להיפרע מהנתבעים על יסוד שטר החוב בגין חוב זו.
עומדת לתובע זכות זו, ובתנאי שאותו חוב לא שולם על ידי קאירי. כפי שמציין התובע עצמו בתגובתו, "התנאי" המקים לו זכות להיפרע באמצעות שטר החוב הינו אי פירעון החוב על ידי קאירי. ככל שפרע קאירי את החוב שנפסק בפסק הדין כי אז ממילא שתנאי זה לא התקיים ותביעה זו תידחה.
11.
לפיכך, יודיעו הנתבעים בתוך 14 יום אם החוב שנקבע בפסק הדין נפרע וככל שנפרע גם יצרפו אסמכתא לכך. על יסוד הודעה זו תינתן לצדדים האפשרות להתייחס לסוגיית ההוצאות ופסק הדין יינתן בהתאם.
לתז"פ ביום 20.1.15.
ניתנה היום, י' טבת תשע"ה, 01 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 37587-12/10 ארוין פרידלנדר נ' יצחק קאירי, דוד קאירי (פורסם ב-ֽ 01/01/2015)