פסקי דין על יגאל און | פסקי דין על הראל חברה לביטוח | פסקי דין על אביעד אברהם אלבז |

53978-07/14 תק     30/12/2014




תק 53978-07/14 יגאל און נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, אביעד אברהם אלבז








בית משפט לתביעות קטנות בטבריה



ת"ק 53978-07-14 און נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
אוסילה אבו-אסעד


תובע

יגאל און


נגד


נתבעים

1.הראל חברה לביטוח בע"מ

2.אביעד אברהם אלבז




פסק דין


זוהי תביעה קטנה, ע"ס 20,746 ₪, שהתובע הגיש כנגד הנתבעים.

ביסוד התביעה תאונת דרכים שאירעה ביום 3.12.13 ובה היו מעורבים רכביהם של התובע והנתבע מס' 2. רכב הנתבע מס' 2 היה מבוטח בעת הרלבנטית על ידי הנתבעת מס' 1.

טענות התובע:

כפי שעולה מכתב התביעה, ביום התאונה הנ"ל אירעה תאונת דרכים, בה נפגע רכב התובע, מסוג משאית שמספר רישיונו 6385768, המשמש את התובע ללימודי נהיגה בבית הספר ללימודי נהיגה "האון" בטבריה (להלן: "המשאית").

עוד עולה מכתב התביעה, כי כתוצאה מהתאונה הנ"ל, החליט בוחן תנועה משטרתי להוריד את המשאית מהכביש. על מנת להחזיר את המשאית לכביש התובע נדרש לבצע תיקונים ברכב. בנוסף, נתבקש התובע להעביר את המשאית בדיקות שונות לצורך חידוש רישיונותיה.

בין מועד התאונה הנ"ל ועד למועד חזרתה של המשאית לכביש, ביום 16.12.13, המשאית לא עבדה וכתוצאה מכך נגרמו לתובע, לטענתו, הפסדי הכנסה, בגינם הוא דרש פיצויים מן הנתבעים. בנוסף לנזקים הנ"ל דרש התובע מן הנתבעים לפצותו בגין נזקיו הישירים. בעוד שדרישתו של התובע לקבלת פיצוי בגין נזקיו הישירים התקבלה על ידי הנתבעת, מיאנה האחרונה לשלם לתובע פיצוי בגין הפסדי ההכנסה הנטענים על ידו. בעניין אחרון זה נכונה היתה הנתבעת, עובר למועד הגשת התביעה נגדה, לשלם לתובע פיצוי בסך 700 ₪ שהתובע מיאן לקבלו. בנסיבות אלו, הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבעת שבמרכזה עומדים נזקיו הנטענים הנ"ל בגין הפסדי הכנסה והוצאות.

לטענת התובע, המשאית הינה המשאית היחידה המשמשת אותו בבית הספר לנהיגה ובילתה אין. קיימים בבית הספר אומנם רכבים נוספים ללימוד נהיגה אך לא מדובר במשאיות.
התובע ביקש מבית המשפט, לחייב את הנתבעים לפצות אותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהשבתת המשאית.

טענות הנתבעים:

מטעמם של הנתבעים הוגש כתב הגנה, במסגרתו ציינו הנתבעים כי אין בכוונתם לחלוק על שאלת האחריות לעצם קרות התאונה. נטען על ידי הנתבעים, בכתב הגנתם האמור, כי המחלוקת בין הצדדים הינה בעניין גובה הנזק הנתבע על ידי התובע בלבד.

בעניין האמור השנוי בין הצדדים במחלוקת, נטען על ידי הנתבעים כי
כי סכום הפיצוי הנתבע על ידי התובע בגין השבתת המשאית למשך 11 ימים, בסך 18,840 ₪, הינו מופרז ומוגזם. עוד ציינו הנתבעים כי התובע, בפני
יתו הראשונה אליהם, דרש קבלת פיצוי בגין 4 ימי עמידה של המשאית, בסך 6,720 ₪ בלבד, ובנסיבות העניין אין התובע רשאי לבוא היום בדרישה לקבלת פיצוי גבוה מזה נדרש על ידו מלכתחילה.

לטענת הנתבעים, עולה מחשבונית התיקון אותה הציג התובע כי המשאית הוכנסה למוסך ביום 5.12.2013 והוצאה ביום 9.12.2013. במהלך הימים האמורים נכלל סוף שבוע בו המשאית אינה עובדת ממילא.

הנתבעים עוד טענו כי, בדו"ח השמאי שצורף מטעמו של התובע, עלה כי זמן התיקון של המשאית ארך 4 ימים בלבד. דו"ח השמאי הנ"ל נערך לאחר תיקון המשאית ולא קודם לכך, ובנסיבות העניין יש לקבל את ממצאיו לעניין זה.

בסיכומם של דברים, עתרו הנתבעים לדחיית דרישתו של התובע לקבלת פיצוי נוסף, מעבר לפיצוי ששולם לו על ידי הנתבעים בגין נזקיו הישירים, ובהתאם עתרו הנתבעים לדחיית התביעה נגדם במלואה.

דיון:

במסגרת הדיון שנערך לפני בביום 25.12.14, שמעתי את עדויות הצדדים.

בתום הדיון שמעתי את סיכומי טיעוניהם של הצדדים.

בעדותו לפני התובע ציין כי המשאית הינה משאית יחידה בבית הספר ללימוד נהיגה והיא משמשת אותו בלימודי נהיגה. לטענת התובע התאונה אירעה ביום 3.2.2013, המשאית הוכנסה למוסך ביום 5.12.2013 והוצאה ממנו ביום 9.12.2013. למחרת מועד יציאתה מן המוסך, ביום 10.12.2013, נדרש התובע לעשות כל הדרוש לצורך העברת המשאית 'טסט'. בנסיבות נסע התובע עם המשאית למוסך בצפון שבדיעבד התברר כי אין לו את האפשרות ליתן למשאית את האישורים הנדרשים. באותו מועד התברר לתובע כי בהתחשב בעובדה שהמשאית הורדה מהכביש, עליו להעביר את המשאית טסט במוסך מיוחד הממוקם בחיפה.

בנסיבות אלו התובע נסע ביום 11.12.2013 לאותו מוסך מתמחה בחיפה, עשה את הבדיקות הנדרשות למשאית – בדיקות שארכו כ- 7-8 שעות. ביום שלמחרת, יום חמישי בשבוע, היה על התובע להחזיר את הרכב למשרד הרישוי, וכשחזר גילה כי המשרד אינו עובד בימי חמישי. בנסיבות אלו נדרש התובע לשוב למשרד הרישוי לצורך חידוש הרישיון, ביום ראשון, 16.12.2013. רק במועד זה עלה בידי התובע לקבל את הרישיון למשאית.

שמעתי גם את עדותו של נציג הנתבעת אשר ציין והדגיש כי, המשאית עמדה
במשך 4 ימים בלבד. נציג הנתבעת ציין בעדותו כי על התובע היה לנסוע מלכתחילה למוסך המיוחד בחיפה וכי בנסיבות העניין אין הנתבעים אחראים על ימי השבתה שהם תוצאה של טעות שנעשתה על ידי התובע.

בסיכומיו ביקש התובע לקבל את התביעה, וציין כי העובדה כי ישנו מכון אחד בחיפה המוסמך לטפל במשאית לא היתה בידיעתו ומסיבה זו הוא לקח את המשאית לקצרין ורק אז התבררה לו העובדה הנ"ל. תהליך הטיפול ברכב למן מועד התאונה ועד למועד תיקון המשאית והחזרתה לכביש ארך מספר ימים שבמהלכם המשאית עמדה והתובע זכאי לפיצוי בגין כך.

דיון ומסקנה:

עסקינן בתביעה קטנה, ובנסיבות העניין בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, הנימוקים לפסק הדין יובאו להלן בתמצית.

לאחר ששמעתי את עדות הצדדים, ולאחר שנדרשתי לטענותיהם הגעתי לידי מסקנה כי אכן במקרה דנן התובע השכיל להוכיח שהמשאית היחידה המשמשת אותו ללימוד נהיגה הושבתה כתוצאה מן התאונה למשך התקופה שלמן מועד התאונה, ביום 3.12.13 ועד למועד קבלת רישיונותיה, ביום 16.12.13.


התובע השכיל להוכיח במקרה דנן, נאסר עליו להשתמש במשאית בעקבות תאונת הדרכים בה היה מעורב (ראו לעניין זה ת/1).

בנוסף, התובע השכיל להוכיח שהמשאית שהתה במוסך לצורך תיקון מיום 5.12.2013 עד ליום 9.12.2013.

כמו כן עלה בידי התובע להוכיח, כי עד ליום 16.12.2013 לא היה למשאית רישיון רכב, כך שלא היה ביכולתו להשתמש במשאית ללימוד נהיגה, ראו ת/4 "בקשה לחידוש רישיון רכב" מיום 16.12.2013.

אכן, כפי שעולה מהאמור לעיל, השכיל התובע להוכיח שהמשאית לא היתה ברת שימוש מיום התאונה 3.12.2013 ועד ליום 16.12.2013. עוד עלה בידי התובע לשכנעני כי בעת שהגיש את תביעתו בגין הפסדי הכנסה, בחישוב של 11 ימים עמידה, הובאו על ידי התובע בחשבון ימי סוף שבוע שבהם המשאית אינה עובדת.

בכל הנוגע לשאלת גובה הנזק הנתבע:

דא עקא, שחרף העובדה כי התובע השכיל להוכיח את עצם השבתת הרכב ומשך תקופת ההשבתה, כמפורט לעיל, בידי התובע לא עלה
להוכיח כדבעי גובה הנזק הנטען על ידו, ובמה דברים אמורים?

התובע העמיד את גובה הפיצוי בתביעה זו על הסך של 20,746 ₪, הכולל סך 18,480 ₪ בגין ימי עמידה (11 ימים בעלות 1,680 ₪ כל אחד), סך של 5,000 ₪ בגין אובדן הכנסה עתידית; סך של 350 ₪ בגין הוצאות משפט וסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה. אלא שעל ידי התובע לא הוגשו הראיות הדרושות בנסיבות העניין להוכחת נזקיו הנ"ל.

דף פירוט הנזקים אותו צירף התובע לכתב תביעתו אינו מספיק בנסיבות העניין ואין הוא פוטר את התובע מחובת ההוכחה המוטלת עליו.

הנתונים שהובאו על ידי התובע במסגרת דף הפירוט הנ"ל
אינם מגובים בראיות ואף לא בבדל ראיות, כך למשל הנתון אותו מבקש התובע לקבל, שעניינו הכנסת המשאית במשך יום אחד (אותה העמיד התובע ע"ס 1,680 ₪), אינה נסמכת על דבר וחצי דבר. לא נעלמה מעיני העובדה כי במסגרת התכתבויות שהיו בין הצדדים עובר למועד הגשת התביעה ציין התובע כי נתון זה נלמד מאישור רו"ח עלום כלשהו, יחד עם
זאת התובע לא השכיל להציג לפני את האישור הנ"ל. חיפוש עצמאי שנעשה על ידי אחר האישור האמור בצרופות לכתבי הטענות שהגישו בעלי הדין, העלה חרס.

הוא הדין ביחס להפסד ההכנסה העתידית בסך 5,000 ₪ שלא הוכח על ידי התובע כדבעי ובכלל.

הוצאות הנסיעה לא הוכחו על ידי התובע אף הן כנדרש.

בנסיבות העניין, אין מקום לקבלת טענותיו של התובע בנושא הנזקים וההוצאות, ולאחר שקלול מכלול הנתונים שהובאו לפני, ובשים לב לימי העמידה של המשאית אותן עלה בידי התובע להוכיח, שוכנעתי כי יש מקום לפסוק לתובע פיצוי גלובלי, על דרך האומדנה, 2,000 ₪, כאשר סכום זה כולל בתוכו את הוצאות המשפט וכל אבות הנזק המפורטים בכתב התביעה.

הסכום הפסוק הנ"ל ישולם על ידי הנתבעים לתובע תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעים, אחרת – ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומו המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.



ניתן היום,
ח' טבת תשע"ה, 30 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 53978-07/14 יגאל און נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, אביעד אברהם אלבז (פורסם ב-ֽ 30/12/2014)