פסקי דין על עומר עאזם | פסקי דין על נור חאג' יחיא | פסקי דין על יוסף עאזם ואח' |

42810-10/14 מת     06/01/2015




מת 42810-10/14 מדינת ישראל נ' עומר עאזם, נור חאג' יחיא, יוסף עאזם ואח'




לך




בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
מ"ת 42810-10-14 מדינת ישראל
נ' עאזם(עציר) ואח'


06 ינואר 2015



לפני כב' השופטת דבורה עטר


המבקשת

מדינת ישראל


נגד

המשיבים
1. עומר עאזם
(עציר)
2. נור חאג' יחיא
(עציר)
3. יוסף עאזם (עציר)
<#1#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד שרה טל
ב"כ המשיבה עו"ד צבי אבנון
המשיבה הובאה באמצעות שב"ס

<#2#>
החלטה

1.
נגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה ביצוע עבירות של שידול לרצח וקשירת קשר לבצוע פשע – רצח.

2.
מעובדות כתב האישום שאין חולק בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחתו, עלה כי המשיבה ובעלה המנוח היו נשואים משנת 2001 והורים לשלושה ילדים והתגוררו בטייבה. עובר למועדים הרלוונטיים בכתב האישום, התקיימה בין המשיב 1 לבין המשיבה מערכת יחסים רומנטית ועל רקע זה קשרו השניים ואדם נוסף קשר לגרום למותו של בעלה של המשיבה. עוד מפורט בכתב האישום כי ביום 29.8.2014 בשעת בוקר הודיעה המשיבה למשיב 1 באמצעות הודעת מסרון "בכבוד שלך אל תכעס עלי, אבל קרה דבר בלי כוונה, אתמול שכב איתי" ובשעת אחה"צ שלחה המשיבה למשיב
1 מסרון נוסף ובו הציע להודיע לו מתי בעלה יעזוב את הבית ועלה מכתב האישום כי בסמוך להתרחשויות אלה גמלה בליבם של המשיבים ההחלטה לגרום למותו של הבעל.

עוד מתואר בכתב האישום, כי במסגרת הקשר ולשם קידומו ועל מנת לאפשר למשיב 1 להתחקות אחרי הבעל ולהמיתו, שלחה אליו המשיבה הודעת מסרון בסמוך לשעה 18:15 "הנה הוא יוצא עכשיו" ובסמוך לכך ולאחר שיצא מן הבית החלו המשיב 1 והאחר לעקוב אחרי רכבו בשלב מסוים עקפו אותו וירו לעברו לפחות 8 יריות בכוונה להמיתו ובסופו של יום נקבע מותו בבית החולים.

3.
לאחר אישור קיומן של ראיות לכאורה, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר בעניינה של המשיבה, אשר התקבל עובר לדיון היום. בא כוח המשיבה עותר לבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרורה של המשיבה לחלופת המעצר המוצעת, אף בתוספת איזוק אלקטרוני ולחילופין להורות על שחרורה לשהייה בבית מי מאחיותיה בטירה בפיקוח יתר בני המשפחה המוצעים וזאת היה ויסבור בית המשפט כי האם אשר נמנת על רשימת עדי התביעה, לא ת וכל לשמש כמפקחת וביתה אף לא יוכל לשמש כמקום הפיקוח והכל כמפורט בטיעוניו דלעיל.

4.
באת כוח המבקשת הפנתה את בית המשפט למהות העבירות המיוחסות למשיבה, לעולה מכתב האישום בניגוד לתמונה שהצטיירה בפני
שירות המבחן ועל עילות המעצר הכוללות בין היתר חשש להימלטות מאימת הדין. לדבריה תסקיר שירות המבחן אינו נותן דעתו לכלל הנתונים הנדרשים ואף עמדת המפקחים המוצעים והקושי ליתן בהם אמון אינה מאפשרת לאמץ את המלצת שירות המבחן ועתרה לבית המשפט להורות על מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה והכל כמפורט בטיעוני הדלעיל.

5.
מתסקיר המעצר שהתקבל עלה כי שירות המבחן התרשם בדבר המצוקה הרגשית בה הייתה נתונה המשיבה כאשר לאורך המפגש הייתה נסערת ופרצה בבכי בעיקר סביב הניתוק מילדיה. עוד עלה כי המשיבה התקשתה להתייחס לנסיבות שהובילו למעצרה, תוך שהיא שוללת בעייתיות כל שהיא בהתנהגותה או מעורבות כל שהיא במיוחס לה. שירות המבחן אף נתן דעתו לדברי המשיבה באשר לתפקודה כאם וכבת זוג מסורה ולתאוריה את חווית האובדן בין היתר על רקע הרצחו של בעלה. בנוסף לתאוריה של המשיבה בדבר מערכת היחסים הזוגית המספקת שנהלה עם בעלה, העדר כל בעייתיות בקשר ביניהם.

שירות המבחן ציין בהקשר לבעייתיות ששללה המשיבה בקשר הזוגי, כי ייתכן שבשל מהות האישומים נגדה מתקשה להתגונן כיום באופן בקורתי על מערכת היחסים עם בעלה המנוח.

בבוא שירות המבחן להעריך את הסיכון הנשקף ממצבה של המשיבה, התייחסו בלשונם לעובדה כי לראשונה מואשמת
בעבירות בעלות אופי אלים וכן להיותה נעדרת עבר פלילי ולהתנהלות המשפחתית היציבה כפי שתיארה טרם מעצרה וזאת לצד אופי העבירות, חומרתן, התכנון והתחכום והתוצאה הקשה והטרגית ועל סמך כלל הפרמטרים העריכו על סיכון נמוך להישנות ביצוע העבירה.

6.
בבוא בית המשפט לבחון את מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיבה, יש לבחון תחילה את מהות המעשים המיוחסים למשיבה, כאשר המדובר כאמור לעיל, משאין חולק בדבר קיומן של ראיות לכאורה במי שבעקבות רקימת קשר זוגי עם אחר, ביצעה לכאורה פעולות המהוות משום שידול להביא למותו וזאת לאחר שעלה לכאורה בדבר קשירת קשר עם המשיב לביצוע עבירת הרצח.

7.
גם אם המשיבה כופרת בשלב זה במיוחס לה וזו זכותה, הרי שלא ניתן להתעלם מכלל האמור בכתב האישום העומד לכאורה בניגוד לנתונים שנמסרו לשירות המבחן גם מעבר לביצוע העבירה הספציפי וככל הנוגע למערכת היחסים הזוגית ששררה בין המשיבה למנוח והמכונה על ידי שירות המבחן כהתנהלות משפחתית יציבה.

8.
גם העולה לכאורה מאופן התנהלותה של המשיבה "מתחת לפני השטח" ובניגוד למצג שהוצג כלפי בני המשפחה הינו נתון שיש ליתן את הדעת עליו בבוא בית המשפט לבחון האם ניתן ליתן אמון במשיבה ובשים לב לכלל העולה מעובדות כתב האישום ומאופן הצגת הדברים בפני
שירות המבחן קיים קושי בסיסי ליתן במשיבה אמון כאמור.

9.
שירות המבחן נפגש עם חמותה של המשיבה וזו ציינה כי מהכרותה עם המשיבה לאורך השנים, מדובר באישה שגלתה מחויבות גובהה למשפחתה ולילדיה וזו אף ביטאה ציפייה שהמשיבה תשוחרר כדי לטפל בילדיה וזאת למרות אבדן בנה, תוך הבעת ספק ביחס למעורבותה של המשיבה בעבירות המיוחסות לה.

10.
שירות המבחן בחן את חלופת המעצר המוצעת, הכוללת מפקחים הנמנים על משפחתה של המשיבה והתרשמו כי המדובר באנשים נורמטיביים שמתקשים להבין את משמעות המיוחס למשיבה על רקע הקיצוניות שבחומרת העבירות.

11.
בסופו של יום, המליץ שירות המבחן על שחרורה של המשיבה לחלופת המעצר המוצעת לנוכח הערכתם בדבר מידת הסיכון הנמוך להישנות העבירה וכן התרשמותם בדבר יכולתם של המפקחים להוות גורם תומך.

12.
המלצת שירות המבחן וכן מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיבה לטעמם, נסמכה בין היתר כגורם שנזקף לזכות המשיבה בצירוף להיותה נעדרת עבר פלילי והיותה מואשמת לראשונה בעבירה שהוגדרה כבעלת אופי אלים גם על הנתונים שנמסרו מפיה של
המשיבה באשר להתנהלותה המשפחתית היציבה. זאת בניגוד לעולה לכאורה מנסיבות ביצוע העבירות והרקע לביצוען.

מהות העבירות המיוחסות למשיבה וחזקת המסוכנות הקמה לנוכח ביצוען מחייבות מעבר ליכולת ליתן אמון מלא במשיבה כי תמלא אחר תנאי שחרור ואף להפיג את החשש הטבוע בעבירות אלה מפני המלטות מאימת הדין, גם חלופת מעצר אשר תניח את דעתו של בית המשפט כי יהא בה כדי להוות חלופה סמכותית ומציבת גבולות ובנסיבות המשפחתיות המורכבות בהקשר למשפחת המשיבה וכן למשפחת המנוח, העולות מנסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיבה והרקע הלכאורי לביצוען, כמו גם האופן שבו הביאה המשיבה את מהלך הדברים בפני
שירות המבחן, בעוד שכאמור לעיל עלה לכאורה אופן התנהלות שונה "מתחת לפני השטח", קיים קושי לראות במפקחים המוצעים ככאלה שיוכלו להציב גבולות ולהוות חלופה סמכותית. ואף שירות המבחן לא התייחס לחלופה בהקשר כאמור, אלא כיכולתם להוות גורם תומך למשיבה.
כך עלה גם מהתרשמות בית המשפט באופן בלתי אמצעי מהמפקחים ובכלל הדברים גם בהקשר לדברים שהוטחו בפני
הם בנוגע לחקירות שהתנהלו אם לאו ולקיומו של עבר פלילי.









13.
לאור סך כל האמור לעיל, מנימוקים הקשורים בקושי ליתן במשיבה אמון אשר מהווה תנאי ראשון בבוא בית המשפט לבחון שחרור לחלופת מעצר אם לאו ובנוסף בקושי שמוצא בית המשפט באשר לשחרור לחלופת המעצר המוצעת בלא קשר למיקומה, לא מצאתי להורות על שחרורה של המשיבה ודינה להעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ה, 06/01/2015 במעמד הנוכחים.



דבורה עטר
, שופטת












מת בית משפט מחוזי 42810-10/14 מדינת ישראל נ' עומר עאזם, נור חאג' יחיא, יוסף עאזם ואח' (פורסם ב-ֽ 06/01/2015)