פסקי דין על ד"ר האני אבו סמרה | פסקי דין על אלכס סקלר

41723-08/14 רעצ     05/01/2015




רעצ 41723-08/14 ד"ר האני אבו סמרה נ' אלכס סקלר








בית משפט השלום בעכו



רע"צ 41723-08-14 אבו סמרה נ' סקלר


תיק חיצוני: 08-19712127


בפני

כב' השופטת
דנה עופר


המבקש

ד"ר האני אבו סמרה
ע"י ב"כ עו"ד זכי כמאל ואח'


נגד


המשיב

אלכס סקלר
ע"י ב"כ עו"ד חלים מח'ול ואח'



פסק דין


כללי
1.
עניינו של

פסק דין
זה
- בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בעכו, כב' הרשמת לינא בולוס-עואד, בתיק הוצאה לפועל שמספרו 08-19712-12-7.


ההחלטה שעליה נסבה בקשת רשות הערעור היא החלטה מיום 19.8.14, אשר כל שנאמר בה הוא: "הבקשה נדחית. לא ראיתי מקום לעיון חוזר (ראה ההחלטה מיום 6.8.14)".


ההחלטה מיום 6.8.14 עצמה לא צורפה לבקשת רשות הערעור, אך היא צורפה לתגובה לה. מהות ההחלטה היא דחיית בקשת המבקש להורות על העברת כספים שיתקבלו ממימוש משכנתא לחשבון נאמנות בידי ב"כ המשיב (עו"ד אדם פיש ז"ל, אשר הלך לעולמו לפני ימים אחדים), כלומר בפועל – אישור להעברת כספי המימוש, לאחר ניכוי הוצאות הכינוס למיניהן, לידי המשיב עצמו.


טענת המבקש כנגד החלטה זו היא, כי ההחלטה עומדת בניגוד להחלטת כב' השופט אייל דורון, לפיה כספים שיתקבלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל יופקדו בידיו הנאמנות של ב"כ המשיב, ולא יועברו לידי המשיב עצמו.

בקשת רשות הערעור
2.
כפי שנאמר לעיל, בבקשת רשות הערעור נטען, כי החלטת כב' הרשמת שגויה, מכיוון שהיא "בניגוד להחלטת כבוד השופט דורון".


בהקשר זה מציין המבקש שתי החלטות שניתנו על ידי כב' השופט דורון: החלטה אחת, אשר לפיה "הכספים שיתקבלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל יופקדו בנאמנות בידיו של ב"כ המשיב עו"ד אדם פיש"; והחלטה שנייה, אשר לפיה הורה ביהמ"ש על איחוד ההליכים בשתי תביעות המתבררות בבימ"ש השלום בחיפה.

3.
כבר עתה יש לציין, כי השאלה אם בהחלטת כב' הרשמת נפלה טעות, היא השאלה היחידה העומדת להכרעה בהליך הנוכחי.


במסגרת בקשת רשות הערעור לא תיבחן השאלה אם נכון, או לא נכון, להורות על כך שכספים שיתקבלו במסגרת הליכי מימוש המשכנתא בתיק ההוצאה לפועל יוחזקו בידיו הנאמנות של ב"כ המשיב. שאלה זו (אשר בה התמקדו טענות המבקש בתשובתו לתגובה) חורגת מהליך זה.

4.
החלטתי לדון בתיק כאילו ניתנה רשות ערעור, ועל פי הרשות שניתנה.

תיק ההוצאה לפועל דנן והליכים נוספים המתנהלים בין הצדדים
5.
תיק ההוצאה לפועל שבמסגרתו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור הינו תיק שנפתח למימוש משכנתא, על פי שטר משכנתא מיום 23.11.09, על סך 550,000 דולר.

6.
בבימ"ש השלום בחיפה מתנהלות כעת בין הצדדים שתי תביעות, אשר הדיון בהן אוחד, בפני
כב' השופט א' דורון.


האחת (60311-05-13) היא תביעת המשיב נגד המבקש ואשתו, תביעה בסדר דין מקוצר על סך 1,860,000 ₪, אשר בה ניתנה למבקש ולאשתו רשות להתגונן. עילת התביעה היא הלוואות שונות שניתנו למבקש ולאשתו על ידי המשיב, ושעל פי הנטען – לא נפרעו. בבקשת הרשות להתגונן הכחישו הנתבעים קבלת ההלוואות כנטען.


השנייה (38771-06-13) היא תביעת המבקש ואשתו נגד המשיב לביטול

פסק דין
שניתן ביום 24.3.09, בתיק 2628-03-09,
לכאורה על פי הסכמת הצדדים, בטענה כי פסק הדין הושג במרמה. יצוין כי בפסק הדין הנ"ל חויבו המבקש ואשתו לשלם למשיב סך של כ-2.2 מיליון ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

7.
המשיב מנהל נגד המבקשים מספר תיקים בלשכת ההוצאה לפועל בעכו. בין תיקים אלו – תיק לביצוע פסק הדין המוסכם משנת 2009 (אשר תביעה לביטולו תלויה ועומדת, כאמור), ושלושה תיקים שנפתחו על פי בקשות לביצוע שטרי משכנתא, אשר על פי טענת המשיב נחתמו להבטחת התחייבויות המבקשים כלפיו, בקשר עם אותן הלוואות שבעטיין ניתנו שני פסקי הדין.


תיק ההוצאה לפועל שבמסגרתו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור דנן הוא אחד התיקים, אשר נפתח כאמור למימוש שטר משכנתא. במסגרת הליכי מימוש המשכנתא בתיק זה מונה כונס נכסים, הוא ב"כ המשיב, אושרה מכירת הנכס הממושכן, ואושרה העברת כספים שנתקבלו מהקונה.

8.
מעבר להליכים הנזכרים לעיל, התנהלו ומתנהלים הליכים נוספים בין הצדדים, כולם בגין אותה מחלוקת, בהם הליכי ערעור על החלטות שונות, שאין צורך לפרטם במסגרת

פסק דין
זה.

כן ראוי לציין, כי המבקש ואשתו הגישו תביעה
לביהמ"ש המחוזי בחיפה שבה נתבקשה, בין היתר, הצהרה כי שטרי המשכנתא, ובכלל זה – שטר המשכנתא נשוא תיק ההוצאה לפועל דנן –
בטלים (ה"פ 17983-02-13).
במסגרת תביעה זו נתבקש גם סעד זמני לעיכוב ביצוע שטרי המשכנתא. בקשה זו נדחתה.

החלטות כב' השופט דורון
9.
על מנת לבחון אם שגתה כב' הרשמת בהחלטתה, שומה עלינו לבחון את האמור בהחלטותיו של כב' השופט אייל דורון הנזכרות בבקשת רשות הערעור.

10.
כאמור, ההחלטה אשר בניגוד אליה עומדת, על פי הנטען, החלטת כב' הרשמת, כלל לא צורפה לבקשת רשות הערעור. לבקשה צורפו החלטות שונות שניתנו על ידי מספר מותבים אשר דנו באספקטים שונים של הסכסוך רחב היריעה שבין הצדדים, לחלקן אין כל נגיעה לענייננו (כמו, למשל, פסק דינו של כב' השופט נ' ג'השאן בעניין בר"ע שהוגשה אף היא על החלטת כב' הרשמת), ודווקא ההחלטות הרלבנטיות – לא צורפו.


עם זאת, התמונה הכוללת עומדת בפני
י כעת, לאחר שעיינתי גם בתגובת המשיב, וגם בתשובת המבקש לתגובה זו, על נספחיה הרבים.

11.
המבקש מפנה בבקשתו להחלטת כב' השופט דורון מיום 21.8.14.


כל שנאמר בהחלטה זו הוא, כי לכאורה ראוי לאחד את שני התיקים התלויים ועומדים בבימ"ש השלום בחיפה (החלטת האיחוד עצמה ניתנה בשלב מאוחר יותר).


על פני הדברים ברור, כי אין להחלטה זו כל רלבנטיות לשאלה העולה בערעור זה, וברי כי אין החלטת כב' הרשמת עומדת בניגוד להחלטה זו.

12.
ההחלטה שעשויה להיות רלבנטיות לערעור היא ההחלטה מיום 31.1.14.


ההחלטה עוסקת בבקשת המבקש להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, אשר ביטולו הוא העומד בבסיס התביעה. כן עוסקת ההחלטה בבקשה להורות על עיכוב מימוש המשכון בתיק ההוצאה לפועל שבמסגרתו ניתנה החלטת כב' הרשמת העומדת לערעור כאן.


במסגרת ההחלטה קבע כב' השופט דורון, כי אמנם אין לעכב את ביצועו של פסק הדין, וההליכים לגביית החוב יימשכו כסדרם, אך האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים (בשים לב לכך שהמשיב אינו תושב ישראל ולשיקולים נוספים שפורטו בהחלטה) הביא להחלטה לפיה כספים שייגבו לא יועברו לידי המשיב עצמו, אלא יישארו בידיו הנאמנות של בא כוחו, עד לקבלת רשות ביהמ"ש להעבירם למשיב.


האמור לעיל – לעניין פסק הדין בלבד.


לעומת זאת, הבקשה לעיכוב מימוש המשכון – נמחקה. בעניין זה קבע כב' השופט דורון, כי הבקשה כלל אינה בסמכותו, וזו לשון ההחלטה בהקשר זה:

"שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לבקשה לעיכוב מימוש המשכון. סבורני כי דין טענת הנתבע ולפיה לבית משפט זה אין סמכות להורות על ביטולם או עיכובם של הליכי המשכון – להתקבל. הליכי מימוש המשכון לא החלו מכוחו של פסק הדין. תיק ההוצל"פ שמספרו 08-19712-12-7 נפתח ביום 22.10.12 בהגשת בקשה למימוש משכנתא. שטר המשכנתא מכוחו נפתח תיק ההוצל"פ נחתם ביום 23.11.09 – הרבה לאחר שכבר ניתן פסק הדין ובמנותק ממנו – ונרשם בלשכת רישום המקרקעין נצרת ביום 24.11.09...".

ברי, אפוא, כי
אין בהחלטת כב' השופט דורון הוראה הנוגעת לעיכוב הליכי מימוש המשכון בתיק ההוצאה לפועל נשוא ערעור זה. הבקשה בעניין זה נמחקה. ההוראה הנוגעת לעיכוב העברת כספי גבייה, כך שיישארו בידיו הנאמנות של ב"כ המשיב, עוסקת אך ורק בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לגביית פסק הדין.

13.
נוכח האמור לעיל, כלל לא ניתן להבין מדוע, לטענת המבקש, עומדת החלטת כב' הרשמת, שתוצאתה המעשית היא מתן היתר להעברת כספים שמתקבלים בתיק מימוש המשכנתא לידי המשיב עצמו, בניגוד להחלטות כב' השופט דורון.


החלטות אלו כלל לא ניתנו בקשר עם תיק מימוש המשכנתא שבו עוסקת כב' הרשמת, ואף שנתבקש כב' השופט דורון, אגב ההליכים בפני
ו, ליתן הוראות בעניין מימוש המשכנתא – מחק את הבקשה הנוגעת לכך, היות ואינה נוגעת להליך שבפני
ו, ואינה בסמכותו.

טענות המבקש בתשובה לתגובה
14.
לטענת המבקש, לאחר שמומשה המשכנתא, נמכר הנכס והתקבלה התמורה, הרי שתמורה זו מהווה חלק מהחוב העומד בבסיס פסק הדין הכספי. לאחר שעוכבה העברת הכספים הקשורים לביצוע פסק הדין הכספי, כך צריך להיות גם דינם של כספים שמתקבלים בדרך של ביצוע שטר משכנתא, היות והחוב הוא אחד, אך דרכי הגבייה שונות.


לטענתו, ההיגיון מחייב שכספי הגבייה שהגיעו באמצעות מימוש המשכנתא יעוכבו באותו אופן שעוכבו כספי הגבייה בתיק שנפתח לביצוע פסק הדין.


כתמיכה בטענת המבקש, כי שטר המשכנתא הוגש לביצוע לשם גביית חוב פסק הדין, מציג הוא את תצהירו של המשיב שצורף לבקשה לביצוע המשכנתא. יצוין כי עיון בתצהירו של המשיב מעלה, שטענת המבקש אינה מדויקת. המשיב מצהיר על כך שהחוב מורכב מפסק הדין ומהלוואה נוספת, בסך 445,000 דולר. ההלוואה הנוספת היא זו העומדת בבסיס התביעה הכספית שהגיש המשיב מאוחר יותר (תיק מימוש המשכנתא נפתח בשנת 2012, והתביעה הכספית הנוספת הוגשה בשנת 2013).

15.
עמדתו של המבקש, לפיה ההיגיון מחייב לעכב את הכספים שהגיעו ממימוש המשכנתא כפי שמעוכבים הכספים שמגיעים בגביית פסק הדין בדרכים אחרות, צריכה להיבחן בערכאה המוסמכת, במסגרת ההליך הנכון, ואין לי אלא לומר, כי ההליך הנוכחי אינו ההליך המתאים לבחון את הטענה.


כאן נשאלת השאלה אם שגתה רשמת ההוצאה לפועל, כאשר הורתה שאין לעכב את כספי התמורה בנאמנות בידי ב"כ המשיב. בכך לא נפלה כל שגיאה, שכן סמכותה של רשמת ההוצאה לפועל היא לבצע את שטר המשכנתא, ובהקשר זה לא ניתנה כל הוראה של ערכאה מוסמכת בדבר עיכוב ביצוע או אי-העברת כספים;
נהפוך הוא – ההחלטה שעליה מסתמך המבקש דחתה מפורשות, מחוסר סמכות, את הבקשה להורות על עיכוב כספים אלו, וממילא ברי כי אין כל סתירה בין החלטת כב' הרשמת לבין החלטת כב' השופט דורון.

הבקשה לעיכוב ביצוע המשכון נדחתה מספר פעמים
16.
כפי שצוין לעיל, החלטת כב' השופט דורון, אשר הערעור מבקש להתבסס עליה, כלל לא הורתה על עיכוב ביצוע שטר המשכנתא, או אף על עיכוב כספי הגבייה בידי ב"כ המשיב.


ראוי לציין, כי מתגובת המשיב עולה, כי בקשות נוספות בעניין זה – אף הן נדחו:

א.
החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטרייך-לטר) מיום 28.1.14 דחתה מפורשות את הבקשה להורות על עיכוב ביצוע שטר המשכנתא.

ב.
החלטה נוספת של כב' השופט דורון מיום 3.3.14 דחתה פעם נוספת את הבקשה לעכב את ביצוע שטרי המשכנתא בשלושה תיקי הוצאה לפועל, אחד מהם הוא התיק נשוא הערעור שבפני
י.

ג.
בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 3.3.14 נדחתה ביום 8.6.14 על ידי כב' השופט מ' רניאל (רע"א 52476-03-14). בין יתר נימוקי ההחלטה ציין ביהמ"ש, כי:

"אף אם היו המשיבים צודקים בטענתם שהמשכונות ניתנו להבטחת החוב שבגינו גם ניתן פסק הדין בהסכמה, התיק שבפני
בית המשפט אינו עוסק בקביעת החוב כולו אלא בביטול

פסק דין
שניתן בהסכמה. גם אם יבוטל פסק הדין שניתן בהסכמה, ויהיה צורך לברר את החוב שעמד ביסודו, לא יהיה בכך נימוק מספיק לביטול המשכונות, שהן זכות קנין העומדת לנושה לגביית חובו ללא בירור מקדים. ממילא, אין בית המשפט הדן בביטול

פסק דין
שאישר הסכמה בין הצדדים רשאי לתת צו זמני שאינו תורם לתביעה העיקרית".

17.

לסיכום, לא זו בלבד שאין בהחלטות שעליהן מבוסס הערעור כדי להצביע על כך שהחלטת כב' השופט דורון הורתה על עיכוב הכספים בידי ב"כ המשיב, אלא שמתברר כי –

א.
כב' השופט דורון דחה פעמיים את הבקשה להורות על עיכוב ביצוע שטרי המשכנתא, מחוסר סמכות לדון בבקשה, והחלטתו אושרה על ידי ערכאת הערעור;

ב.
אף הערכאה המוסמכת (ביהמ"ש המחוזי במסגרת ה"פ 17983-02-13) דחתה את הבקשה לעיכוב ביצוע שטרי המשכנתא.

סוף דבר
18.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.


אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪.



המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ולעיון כב' הרשמת בולוס-עואד.
ניתן היום,
י"ד טבת תשע"ה, 05 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.














רעצ בית משפט שלום 41723-08/14 ד"ר האני אבו סמרה נ' אלכס סקלר (פורסם ב-ֽ 05/01/2015)