פסקי דין על אליעזר פרץ | פסקי דין על רחל פרץ | פסקי דין על רון ורטיס | פסקי דין על מלכה ורטיס |

20/15 רעא     18/01/2015




רעא 20/15 אליעזר פרץ, רחל פרץ נ' רון ורטיס, מלכה ורטיס




החלטה בתיק רע"א 20/15


בבית המשפט העליון


רע"א 20/15



לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל


המבקשים:

1. אליעזר פרץ



2. רחל פרץ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. רון ורטיס



2. מלכה ורטיס


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 7963-10-14 שניתן ביום 3.12.2014 על ידי כב' השופטת ישראלה קראי-גירון ובקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ


בשם המבקשים:
עו"ד גבי שמואלי


החלטה



בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת
י' קראי-גירון
) מיום 3.12.2014 בגדרה נדחה ערעורם של המשיבים על פסק-דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת
כ' ג'דעון
).


המבקשים שכרו דירה שבבעלות המשיבים. ביום 2.8.2010 פרצה בדירה שריפה אשר כילתה חלק גדול מהקומה העליונה בדירה. אירוע זה הוביל להתדיינויות משפטיות בין הצדדים, ובין השאר, הוגשו תביעות הדדיות לפיצויים בגין הנזק שנגרם בעקבות השריפה. כל צד הטיל בתביעתו את האחריות לפרוץ השריפה על הצד השני.


ב

פסק דין
מפורט ומנומק קיבל בית משפט השלום את עיקר תביעתם של המשיבים. בפסק הדין, המבוסס, בעיקרו, על ממצאי עובדה ומהימנות וכן על חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט, נקבע, כי המבקשים לא עמדו בנטל הראיה להוכיח כי מקור השריפה או התפשטותה לא נבעו מהתרשלותם. בית משפט השלום זקף לחובת המבקשים את העובדה כי לא הביאו לעדות את מי ששהה בבית בעת השריפה וגם לא את בתם (שהמקור לשריפה נמצא ככל הנראה בחדרה) שייתכן שהיה בעדותה כדי לשפוך אור על מצב החדר בעת השריפה. בית המשפט הוסיף, כי לא מצא את עדויות המבקשים מהימנות לנוכח הסתירות שהתגלעו בין גרסאותיהם. בסופו של דבר נפסק, כי על המבקשים לשלם למשיבים פיצויים בסך של 111,227 ש"ח, בין היתר, עבור דמי שכירות בתקופה שהמבקשים לא פינו את הדירה, עלות פינוי אלמנטים מסוכנים מהדירה, ירידת ערך הדירה, אובדן ימי עבודה וטרחה, ועלות המומחים מטעם המשיבים. עוד נקבע, כי על המבקשים לשלם למשיבים את שווי אגרת בית המשפט, שכרם היחסי של המומחים, שכר העדים ושכר טרחת עורך דין.


ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה בפסק דינו של בית משפט קמא. בראשית פסק הדין, מצא בית משפט קמא למתוח ביקורת על התנהלות המבקשים אשר אחרו להגיש את עיקרי הטיעון מטעמם בלי שניתן לכך הסבר. בהמשך, סקר בית משפט קמא את עיקרי קביעותיו של בית משפט השלום ואת הנימוקים בבסיס הכרעתו, וקבע כי אין מקום להתערב בהם. בין היתר, נאמר, כי אין בטענות המבקשים כדי להצדיק התערבות בממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום או כדי לקבוע כי נפל פגם בעצם מינוי אחד המומחים או בהתבססות על חוות דעתו, בפרט כאשר הובהר, כי ישנן אינדיקציות נוספות התומכות בחוות הדעת. לבסוף ציין בית משפט קמא, כי ניתן לאשר את פסק דינו של בית משפט השלום גם לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.


כלפי פסק-דינו של בית משפט קמא הוגשה הבקשה דנא. לטענת המבקשים, עניינם מצדיק דיון ב"גלגול שלישי" מאחר שבפסק דינו של בית משפט קמא נפלו פגמים היורדים לשורשם של דברים, שכן פסק הדין אינו מנומק בהיקף הנדרש. לטענתם של המבקשים, עניינם מעורר את הסוגיה העקרונית בדבר היקף ההנמקה הנדרשת מערכאת הערעור. לטענת המבקשים, בערעורם הועלו טענות רבות בדבר הפגמים בפסק דינו של בית משפט השלום, אך אלה לא זכו להתייחסות ערכאת הערעור. בהמשך מפרטים המבקשים שורה של טענות כלפי פסק דינה של הערכאה הדיונית. ויודגש - מרבית הטענות מופנות כלפי ממצאי עובדה ומהימנות של בית משפט השלום וכלפי חוות דעת המומחים מטעמו. לצד זאת, התבקש עיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד המבקשים.

דיון והכרעה


לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. חרף טענות המבקשים, בקשתם אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כפי שכבר נרמז לעיל, עיקר הטענות בבקשה אינן אלא טענות ערעוריות מובהקות על קביעות הערכאה הדיונית בעניינם, כלומר, אין מדובר בבקשה המעוררת סוגיות או טענות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, וכבר מטעם זה דינה להידחות (השוו: רע"א 9658/11

ועקנין נ' גרוס
(24.4.2012)).
סוגיית "היקף ההנמקה הנדרשת מערכאת ערעור" נדונה בפסיקת בית משפט זה, כפי שיפורט בקצרה להלן, ואין מדובר במצב של היעדר הלכה. לא מצאתי גם ממש בטענות המבקשים כי נגרם להם "עיוות דין" בשל היקף ההנמקה בפסק דינו של בית משפט קמא. בית משפט זה עמד על כך, שאף שיש להתייחס בכובד ראש לחובת ההנמקה הרי שהיקפה של חובה זו אינה עשויה מקשה אחת ועשויה להשתנות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה "
בית המשפט אינו חייב להידרש לכל טענה וטענה המועלית על ידי הצדדים בפני
ו – לבית המשפט שיקול דעת בהתייחסות לטענות אשר נראות לו רלוונטיות בנסיבות המקרה" (רע"א 6509/14
זפט נ' יעקב,
פסקה 13 וההפניות שם
(3.11.2014)). בענייננו, כאשר, כפי שציין גם בית משפט קמא, ערעורם של המבקשים הופנה בעיקר כלפי ממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית בהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב, וכך הסביר בית משפט קמא בפסק דינו.


כאמור, בית משפט קמא ציין, כי ניתן לאשר את פסק דינו של בית משפט השלום ולדחות את ערעור המבקשים גם על פי תקנה 460(ב) לתקנות, שלגביה כבר נקבע
כדלהלן:

"אין ללמוד מן היישום של תקנה 460(ב) במקרה קונקרטי, כאילו לא נתן בית המשפט את הדעת לטענותיהם של בעלי הדין. הניסוח של פסק הדין, אשר אותו התירה תקנה 460, צריך לנבוע מלימוד החומר ומהסקת המסקנות המצטברות המפורטות בפסקאות (1)-(3) של תקנה 460(ב). דעת מתקין התקנות היא - ודעתי היא, עם כל הכבוד, כדעתו - כי אין כל הכרח בכך שבית משפט, החייב לשרת את כל המתדיינים שלפניו, ישוב וינסח במלותיו הוא את אשר כבר הוסבר לפני כן בפרוטרוט על ידי ערכאה שיפוטית אחרת, אם הוא הסכים עמה באותה מידה ובאותם גבולות שהותוו בפיסקאות (1) עד (3) ... " (רע"א 478/88
בקר נ' שטרן
, פ"ד מ"ב (3) 679, עמ' 681-680 (1988)).


מכאן, שאימוץ קביעותיה של הערכאה הדיונית לפי תקנה 460(ב) לתקנות (בהתקיים התנאים המנויים בתקנה) הוא בגדר הנמקה, וגם בכך יש להקהות במשהו את טענות המבקשים. מכל מקום, הבקשה אינה מעלה כל סוגיה שיש לה השלכות כלליות ועקרוניות המחייבת קיום דיון.


סוף דבר. נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ז בטבת התשע"ה (18.1.2015).






ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15000200_l02.doc

סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 20/15 אליעזר פרץ, רחל פרץ נ' רון ורטיס, מלכה ורטיס (פורסם ב-ֽ 18/01/2015)