פסקי דין על נטלי נביטל ביטון | פסקי דין על גיא ביטון | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע”מ - עפולה סניף הרב לוין

20407-07/14 תאק     11/01/2015




תאק 20407-07/14 נטלי נביטל ביטון, גיא ביטון נ' בנק לאומי לישראל בע”מ - עפולה סניף הרב לוין








בית משפט השלום בחיפה




תא"ק 20407-07-14 בנק לאומי עפולה סניף הרב לוין 10965 נ' ביטון ואח'

תיק חיצוני:



בקשה מס'
4

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


המבקשים/הנתבעים

1. נטלי נביטל ביטון

2. גיא ביטון
באמצעות ב"כ עו"ד רעות קסלסי



נגד


המשיב
/התובע

בנק לאומי לישראל בע”מ - עפולה סניף הרב לוין
10965

באמצעות ב"כ עו"ד דורון זר



החלטה


בעניין: בקשה לביטול

פסק דין
ובקשה להארכת מועד

ביום 10/7/14 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 166,980 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") אצל התובע להחזרה ערב הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") בערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום מיום 24/1/13. לכתב התביעה צורפו עמוד ראשון ואחרון של חוברת תנאים כללים לניהול חשבון מיום 24/1/13, תדפיס מצב לקוח בהלוואות המפרט את מרכיבי החוב, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש, תדפיס אובליגו מתומצת, אישור בדבר גובה הריבית, כתב ערבות מתמדת והודעה לערב בגין ערבות מתמדת.

ביום 18/7/14 הומצא כתב התביעה לאמו של הנתבע, גב' אסתר ביטון אשר חתמה על אישור המסירה. ההמצאה בוצעה בכתובתם של הנתבעים כפי שנמסרה לבנק התובע וכפי שהיא מופיעה בכתב התביעה ברח' שרת 64/2 בעפולה .

ביום 11/8/14 הגישו הנתבעים לתיק בית המשפט מכתב שבכותרתו מופיעה המילה "תצהיר", אך אינו יכול להיחשב כתצהיר כיוון שלא נחתם והחתימה עליו לא אומתה על ידי עו"ד. במסגרת מכתב זה מאשרים הנתבעים כי קיבלו לפני כשבועיים את כתב התביעה.
הנתבעים מציינים כי הם חולקים על גובה החוב, הנתבעים טוענים כי ניסו מספר פעמים להגיע להסדר בעניינם חובם לבנק אך פניותיהם נפלו על אוזניים ערלות ו/או דרישה מצד הבנק לתשלומים שאינם יכולים לעמוד בהם. הנתבעים טוענים כי מצבם הכלכלי בכי רע בלשון המעטה. הנתבעים מקווים כי הסכום שיוכלו לעמוד בו הוא 1,000 ₪ לחודש, הם מודיעים כי ימציאו מסמכים לגבי מצבם הכלכלי במידה ויידרשו. בסיום המכתב מביעים הנתבעים תקווה לסיום המחלוקת בדרכי פשרה. עיון בתיק מלמד כי לא נפתחה משימה בעקבות קבלת מסמך זה. יודגש כי גם אם הייתה נפתחת משימה , אין במסמך זה כדי להוות בקשת רשות להתגונן, משום שהטענות העובדתיות שהועלו בו אינן מפורטות ואינן נתמכות בתצהיר.

ביום 30/9/14 הוטלו עיקולים על זכויות הנתבעים אצל המחזיקים כפי שפורטו בבקשה להטלת עיקול.

ביום 21/10/14, ניתן

פסק דין
בהיעדר בקשת רשות להתגונן המחייב את הנתבעים לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

ביום 10/12/14 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסק הדין ולהארכת המועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
. הנתבעים טוענים כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בשל אי סריקת המסמך המכונה תצהיר אותו שלחו לבית המשפט. באשר לסיבת המחדל נטען כי מבחינת הנתבעים המסמך אותו שלחו לבית המשפט וכונה על ידם תצהיר היווה מבחינתם בקשת רשות להתגונן. הנתבעים טוענים כי אין להם כל ידע משפטי ולא הצליחו באותה העת לשכור שירותי עו"ד שינחה וייצג אותם. באשר לסיכויי ההגנה טוענים הנתבעים כי התובע התרשל בכך שהעניק לנתבעת אשראי והלוואות בהיקפים הנטענים בכתב התביעה. עוד נטען כי לאחר שהנתבעים הבינו כי אין ביכולתם לעמוד בהחזרי ההלוואה שניתנה להם, פנו הנתבעים לבנק מספר פעמים על מנת להגיע להסדר תשלומים בו יוכלו לעמוד אך נתקלו באוזניים ערלות (כך במקור - נ.ז.) חלק מעובדות הבקשה נתמכו בתצהירים של הנתבעים. בתצהירי הנתבעים אין כל התייחסות לטענה בדבר התרשלות של התובע במתן אשראי והלוואות בהיקפים הניתנים בכתב התביעה.

ביום 28/12/14 הוגשה תגובת התובע , המתנגד לביטול פסק הדין. נטען כי פסק הדין הומצא לנתבעים ביום 31/10/14 באמצעות אסתר. נטען כי פסק הדין הוגש לביצוע ביום 2/12/14 וביום 8/12/14 הומצאו האזהרות לאביו של הנתבע שלמה, אשר סירב לחתום על אישור המסירה. לאור האמור לעיל נטען כי הבקשה לביטול

פסק דין
מיום 10/12/14 הוגשה באיחור. נטען כי לא התקיים טעם מיוחד המצדיק את האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. נטען כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שכן המסירה לאסתר בוצעה לפי תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי. באשר לסיבת המחדל נטען כי התצהיר של הנתבעים נסרק לתיק בית המשפט עוד ביום 11/8/14 וממילא הוא אינו ערוך ומאומת כנדרש בתקנות. באשר לסיכויי ההגנה נטען כי הנתבעים לא פירטו את טענות ההגנה שלהם כנדרש ולכן אין טעם בקיום הליך משפטי מלא. נטען כי הטענה אודות התרשלות במתן אשראי והלוואות נטענה מהשפה אל החוץ ואינה נשענת על עובדות כלשהן.

ביום 8/1/15 הוגשה תשובת הנתבעים לתגובת התובע. נטען כי הנתבעים הודו בתצהירם בחוב רק בשל חוסר הידיעה למרכיבי החוב הנטען שכוללים ריביות כאלו ואחרות אותן לא רשאי היה התובע לצרף לתביעה. באשר לליקויים בהגשת התצהיר נטען כי לא יעלה על הדעת שחוסר ידע משפטי יהיה לרועץ לאדם מן השורה אל מול גלגלי הצדק והמשפט. נטען כי הנתבעים לא קיבלו הזמנה לדין יחד עם כתב התביעה. נטען כי התובע לא רשאי היה להתעלם מהתצהיר של הנתבעים ולהגיש בקשה למתן

פסק דין
בהיעדר הגנה.

מאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. אין מחלוקת כי המצאת התביעה לאמו של הנתבע בכתובת אותה מסרו הנתבעים לבנק התובע מהווה מסירה כדין. כך בפרט כאשר אין מחלוקת כי מקבלת המסירה המציאה את כתב התביעה לנתבעים כשבועיים לאחר קבלתו והנתבעים פנו לבית המשפט בכתב בסמוך לאחר מכן. העובדה כי הפניה של הנתבעים לבית המשפט לא מנעה את מתן פסק הדין בהיעדר בקשת רשות להתגונן, אינה מלמדת על פגם ההליך שכן הפניה לבית המשפט נעשתה מבלי להגיש תצהיר ערוך כדין לתמיכה בטענות הנתבעים. הדרישה להגשת תצהיר קבועה בדין ובית המשפט לא רשאי להתעלם ממנה. גם נתבעים שאינם מיוצגים על ידי עו"ד נדרשים לקיים את הוראות הדין לעניין זה. עוד ראוי לציין כי גם במקרה שבו התצהיר שהגישו הנתבעים לבית המשפט היה נחתם ומאומת כדין, לא היה בכוחו של מסמך שכזה כדי ליתן לנתבעים רשות להתגונן, שכן הטענות שהועלו בו אינן מפורטות כנדרש. ברי כי אין מקום לקבל לעניין זה את טענת ב"כ הנתבעים שהועלתה לראשונה בתשובה לתגובה, ללא תצהיר תומך, לפיה הנתבעים קיבלו את כתב התביעה ללא הזמנה לדין. כך בפרט כאשר אין מחלוקת כי הנתבעים ידעו שעליהם להגיש תצהיר לבית המשפט במענה לכתב התביעה.

באשר לסיבת המחדל אני קובע כי המשקל המצטבר של פניית הנתבעים לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת התביעה והעובדה כי הנתבעים הפקידו בקופת בית המשפט את הסך של 5,000 ₪ כתנאי לעיכוב הליכי הביצוע של פסק הדין, מצדיק את המסקנה לפיה המחדל של הנתבעים מהווה התרשלות ולא ביטוי לזלזול של הנתבעים בחובתם כבעלי דין. באשר לאיחור בן מספר ימים בהגשת הבקשה יש לציין כי סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד.
במקרה שלפניי היה על הנתבעים לציין במסגרת הבקשה להארכת מועד מתי קיבלו את פסק הדין ומדוע לא הגישו את הבקשה לביטול

פסק דין
תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. הנתבעים לא עשו כן .
יתרה מזאת הנתבעים צירפו לבקשתם ייפוי כוח אשר נחתם ביום 20/11/14 ותצהירים שנחתמו ביום 25/11/14. כיוון שפסק הדין הומצא ביום 31/10/14, לא ברור מדוע הנתבעים לא הגישו את בקשתם עד 30/11/14 אלא רק עשרה ימים לאחר מכן. במצב דברים שכזה, די באיחור בהגשת הבקשה ללא הסבר של ממש לאיחור זה, כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

באשר לסיכויי ההגנה אני קובע כי טענות ההגנה שהעלו הנתבעים הן טענות סתמיות וכלליות, אשר דינן להידחות כבר בשלב זה. הטענה הראשונה לפיה התובע התרשל בכך שהעניק לנתבעת אשראי והלוואות בהיקפים הניתנים בכתב התביעה ,
אינה נתמכת כלל בתצהירים של הנתבעים ודי בכך כדי לדחותה. בנוסף יש ממש בטענת ב"כ התובע לפיה טענה זו לא פורטה כנדרש ולא הונחה לה כל תשתית עובדתית. הטענה השנייה לפיה הנתבעים פנו לבנק מספר פעמים על מנת להגיע להסדר תשלומים בו יוכלו לעמוד אך נתקלו באוזניים ערלות, לא פורטה כנדרש. לא נאמר מתי הייתה הפניה הראשונה לבנק. לא נאמר מי היו בעלי התפקידים בבנק אליהם נעשו הפניות השונות. לא נאמר מה הן ההצעות שהציעו הנתבעים כדי להסדיר את החוב לאחר שלא עמדו בהחזרי ההלוואות. לא נאמר אלו בטחונות היו מוכנים הנתבעים להעמיד במסגרת ההצעות שהציעו. לא נאמר מה היו התשובות שקיבלו הנתבעים מנציגי התובע לכל אחת מפניות אלה. עוד יש לציין כי יש ממש בטענת התובע לפיה בפני
יתם הראשונית לבית המשפט הודו הנתבעים למעשה בחוב וביקשו להסדיר אותו בפרישה לתשלומים המותאמת ליכולתם הכלכלית. טענות מסוג זה מקומן במסגרת בקשה לצו תשלומים בתיק ההוצאה לפועל ולא במסגרת בקשת רשות להתגונן.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה להארכת מועד ואת הבקשה לביטול

פסק דין
המחייב את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.


אני מורה למזכירות להעביר את הפיקדון שהפקידו הנתבעים בסך של 5,000 ₪ לב"כ התובע, כאשר 1,000 ₪ מכספי הפיקדון יהוו תשלום עבור ההוצאות שנפסקו לחובת הנתבעים בהחלטתי זו והיתרה תהווה תשלום על חשבון החוב הפסוק בתיק הוצל"פ שמספרו 502876-12-14. בהתאם אני מורה על שיפעול ההליכים כנגד הנתבעים בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל.



ניתנה היום, כ' טבת תשע"ה, 11 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 20407-07/14 נטלי נביטל ביטון, גיא ביטון נ' בנק לאומי לישראל בע”מ - עפולה סניף הרב לוין (פורסם ב-ֽ 11/01/2015)