פסקי דין על דוד קדוש | פסקי דין על כהן את קדוש בר אופק גידולים | פסקי דין על nonsirat boonthom

54843-11/14 א     14/01/2015




א 54843-11/14 דוד קדוש, כהן את קדוש בר אופק גידולים נ' nonsirat boonthom








בית משפט השלום בבית שאן




ת"א 54843-11-14 קדוש ואח' נ' boonthom




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני








בפני

כב' השופטת
רגד זועבי


התובעים/המשיבים

1. דוד קדוש

2. כהן את קדוש בר אופק גידולים


נגד


ה
נתבע
ת/המבקשת

nonsirat boonthom



החלטה

מבוא

1.
בפני
בקשת הנתבעת/המבקשת (להלן: "המבקשת") לדחיית התביעה נגדה על הסף, או לחילופין להעברת הדיון בה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
העובדות הצריכות לעניין

2.
המבקשת הינה עובדת זרה מתאילנד, אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה הועסקה אצל התובעים/המשיבים (להלן: "המשיבים"), במשק חקלאי בניהולם (להלן: "המשק החקלאי").

3.
בין הצדדים תלוי ועומד הליך נוסף בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע - סע"ש 23646-11-14, שעניינו, בתביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבים בגין אי תשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות (להלן: "התביעה הראשונה").

4.
ביום 25.11.14, הגישו המשיבים את התביעה עסקינן לבית משפט זה, בגין הנזקים הכספיים שנגרמו להם, על פי הנטען, עקב נטישת המשק החקלאי על ידי המבקשת (להלן: "התביעה עסקינן").

5.
ביום 9.12.14, הוגשה הבקשה עסקינן, לסילוק התביעה נגד המבקשת על הסף.

טענות הצדדים

6.
המבקשת טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף בשל היעדר סמכות, בשל השתק ומניעות וכן בשל היעדר עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט, וזאת נוכח הנימוקים המפורטים להלן:

א.
בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), הדיון בתביעה עסקינן הינו בסמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה. עניינה של עילת התביעה הינו ביחסי עובד מעביד, כאשר טענותיהם של המשיבים מבוססות בעיקר על יחסי העבודה בין הצדדים.

ב.
המשק החקלאי בו הועסקה המבקשת, נמצא ביישוב עין תמר במחוז הדרום. לפיכך, התביעה אמורה להתברר בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בהתאם, אם אכן הדיון בתביעה עסקינן הינו בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, הרי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום במחוז הדרום.

ג.
מסכת העובדות בשתי התביעות, התביעה הראשונה והתביעה עסקינן זהה, ואף הטענות המשפטיות בשתי התביעות זהות. הסמכות לדון בכל אלה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.


ד.
המשיבים לא הוכיחו את טענתם כי נגרם להם נזק בסך של 387 ₪

ליום, עקב נטישת המבקשת את מקום העבודה, סכום זה רק מלמד על שווי תפוקת עובד ליום עבודה ותו לא. בנוסף, אף אם יוכח נזק כאמור, הרי מחדלם לצמצום הנזק מהווה אשם תורם משמעותי.

7.
המשיבים מתנגדים לבקשה, מהנימוקים הבאים:


א.
התביעה עסקינן, אינה רלוונטית לתביעה הראשונה המתנהלת בבית הדין לעבודה, משאין עניינה ביחסי עבודה אלא בתביעה נזיקית, כאשר הפרת החובות על ידי המבקשת לא נעשתה במסגרת יחסי העבודה.

ב.
התביעה דנן הינה תביעה נזיקית אשר הוגשה עקב הפרות חובות חקוקות בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ונהלי רשות האוכלוסין, ולא נוכח יחסי העבודה. המבקשת עזבה את המשק החקלאי אך לא נרשמה אצל מעביד אחר וכן לא עזבה את הארץ, בכך הפרה את הוראות חוק הכניסה לישראל, וגרמה למשיבים נזקים עקב עזיבתה. בהתאם לנהלים אין מקום להעסיק עובד אחר תחתיו של עובד זר אשר עזב את מקום העבודה, אלא רק לאחר שהאחרון נרשם על שמו של מעסיק אחר או עוזב את הארץ.


ג.
באשר לסמכות המקומית, נטען כי המבקשת מסתירה את מקום שהותה לאחר שעזבה את המשק החקלאי. על כן, מקום המעשה והמחדל הנטענים הינו בכל מקום בארץ. עוד נטען כי ההיתר שניתן למעסיק לשם העסקת עובד זר אינו מוגבל באזור גאוגרפי, והמשיבים היו יכולים להעסיק את המבקשת במושב פרזון הנמצא במחוז צפון.

ד.
באשר לסילוק התביעה על הסף, נטען כי אין מקום להורות על סילוקה כאמור, שכן רק אם יתברר כי במידה ויצליח בעל דין להוכיח את טענותיו עדיין לא יכול לזכות בסעד המבוקש, יורה בית המשפט על סילוק התביעה על הסף, ולא כך הדבר בענייננו.

דיון והכרעה:

8.
הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו הן הוראות סעיף 24(א) לחוק, המעגנות את סמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה, כדלקמן:



"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-

(1)

בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

...
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;"

9.
מהוראות החוק הנ"ל, עולה כי בית הדין האזורי לעבודה אינו מוסמך לדון בתובענות בין עובד מעביד, אם עילתן בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), למעט תובענות שעילתן בסעיפים 29, 30, 62 או 63 לפקודת הנזיקין, כל עוד הן קשורות לסכסוך בעבודה (סעיף 24(א)(1ב)).

10.
בענייננו, עילת תביעתם של המשיבים, כמתואר בכותרת סעיף ה' לכתב התביעה, הינה הפרת חובה חקוקה כלפיהם על ידי המבקשת בהתאם להראות סעיף 63(א) לפקודת הנזיקין, זאת עקב עזיבתה את מקום העבודה- המשק החקלאי, לפני פקיעת תוקף אשרת העבודה וללא הודעה מוקדמת.


11.

משעסקינן בתביעה שעילתה בסעיף 63(א) לפקודת הנזיקין, יש לבחון אם התביעה הינה בקשר לסכסוך עבודה (סעיף 24(א)(1ב)), היינו אם עילת התביעה קשורה ליחסי עובד מעביד.

12.
כאמור, בעוד המבקשת טוענת כי עילת התביעה הינה ביחסי עובד מעביד, כאשר טענותיהם של המשיבים מבוססות בעיקר על יחסי העבודה שהיו קיימים בין הצדדים, המשיבים טוענים כי מדובר בתביעה נזיקית, שאין עילתה ביחסי עבודה, כאשר הפרת החובות על ידי המבקשת לא נעשתה במסגרת יחסי העבודה.

13.
בע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' נחום ליפקונסקי (ניתן ביום 29.11.04), נקבעו שני מבחנים עיקריים לבחינת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, תוך שימת דגש על תכליתו של החוק לפיה התביעה תידון על ידי הטריבונל הבקיא בתחום.

14.
שני המבחנים אשר נקבעו על ידי בית המשפט העליון, הינם מבחן עילת התביעה וזהות הצדדים. באשר למבחן הראשון - מבחן העילה,
נקבע כי עילה ביחסי עובד מעביד לפי סעיף 24(א)(1) לחוק אין עניינה במקור הסכסוך בין הצדדים, אלא בזכויות או חובות בדיני עבודה.

15.
באשר למבחן השני, קבע בית המשפט העליון כי סמכותו של בית הדין לעבודה נקנית גם מזהותם של הצדדים, שניתן לכנותה אף "המהות". בע"א 6636/01
ארגמן טורס בע”מ ואח' נ' הוברמן
(לא פורסם), התייחס בית המשפט העליון למשמעות "המהות" וקבע כדלקמן:


"...הנה-כי-כן, סמכותו של בית הדין לעבודה תולה עצמה...לא בסעד אלא במהות: בקיום יחסי עובד ומעביד, ומשנתקיימו יחסי עובד ומעביד, רשאי תובע בבית-דין לעבודה לתבוע
כל סעד שבית-הדין מוסמך ועשוי ליתן
. סמכותו של בית-הדין לעבודה אינה דומה אפוא לסמכותו של בית-משפט השלום: סמכותו של האחרון נקבעת על-פי הסעד, סמכותו של הראשון נקבעת על-פי מהות היחסים בין התובע לנתבע".
16.
המבחנים הנ"ל אומצו ידי בית הדין הארצי לעבודה, אשר נתן להם אף פרשנות רחבה יותר וקבע בע"ע 1008/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ – דוד מורנו הלוי (ניתן ביום 24.11.04) כדלקמן:

"עילת התביעה אינה רק מהות הטענות. עילת התביעה כוללת גם את הצדדים הקשורים לטענות אלו. כאשר צדדים כלשהם הם חלק מהעילה, חלק מעובדות המקרה הבונה תביעה, הרי שעליהם להיות צד לדיון".

17.
מבחנים אלה גם באים לידי ביטוי בספרו של מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (מהדורה 13 2002, בעמ' 323), שם נאמר כי:

"הצדדים, הקשורים להתרחשותה של עילה כלשהי, הם חלק ממנה, וזהותם היא המאפשרת את הכללתן של עובדות כלשהן למסגרת של קבוצה, אשר יהא בה כדי ליצור עילת תביעה".
לגופו של עניין

18.
בחינת המחלוקת בין הצדדים ברוח ההוראות הקבועות בחוק והכללים המנחים הקבועים בפסיקה דלעיל, מעלה כי עילתה של התביעה דנן הינה ביחסי עובד מעביד וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

19.
ביסוד התביעה עסקינן, עומד חוזה העבודה בין המבקשת למשיבים, אשר מבוסס בעיקר על היתר שנתקבל על פי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להעסקת עובדים בענף החקלאות המאשר את העסקת המבקשת כעובדת זרה אצל המשיבים. טענותיהם של המשיבים עניינן בהפרת הוראות הדין המבססות את יחסי העבודה ששררו בין הצדדים.


20.
עיון בכתב התביעה מגלה כי עילות התביעה שהוגדרו בכתב התביעה כעילות נזיקיות, רובן ככולן, מבוססות על טענת המשיבים כי המבקשת הפרה את חובותיה מכח הסכם העבודה ו/או אשרת העבודה ו/או הוראות הדין.

21.
פועל יוצא מכך, על מנת להכריע בשאלה אם המשיבים זכאים לפיצויים עקב גרימת הנזקים הכספיים הנטענים, ייאלץ בית המשפט לבחון את מערכת יחסי העבודה אשר התקיימה בין הצדדים ואשר בעקבותיה נגרמו נזקים למשיבים כנטען בכתב התביעה, הכרעה זו נתונה לסמכותו של בית הדין לעבודה. משכך, הכתרת התביעה כתביעה נזיקית אין בה כשלעצמה כדי להקנות לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה, שכן עילות התביעה נשענות על הפרת חובות הנובעות מיחסי העבודה בין הצדדים. אכן, התביעה מנוסחת כתביעה נזיקית, אך במהותה היא מעגנת טענות נגד העובדת- המבקשת מתחום דיני העבודה. בהקשר זה ראוי להפנות לסעיף 12 לכתב התביעה, שם מתייחסים המשיבים מפורשות לתנאי העסקתה, לרבות שכרה של המבקשת.


22.
עילת התביעה עסקינן אמנם שונה מעילת התביעה הראשונה המתנהלת בין הצדדים בבית הדין לעבודה, יחד עם זאת,
שתי העילות נובעות ממערכת היחסים של עובד מעביד, מערכת יחסים זו היא ש"מקימה" למעשה את עילת התביעה עסקינן, ואין לנתק את העילה דנן, מהעילות השונות הכלולות בכתב התביעה שהגישה המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה שעניינן בתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות.


23.
לא זו אף זו, העילות של שתי התביעות מבוססות על מסכת עובדתית זהה ואף נובעות מאותן נסיבות. משכך, אין הצדקה כי המשיבים ינהלו הליך נוסף בבית משפט זה, כאשר קיים הליך מקביל המתנהל בבית הדין לעבודה, ושני ההליכים מבוססים על מסכת עובדתית זהה, נסיבות זהות וכן
נובעים מאותה מערכת יחסים של עובד מעביד.



24.
שתי התביעות עוסקות בנושא מרכזי אחד ויחיד, באופן שבתביעה שבפני
נטישת המבקשת היא עילת התביעה, ואילו בתביעה בבית הדין לעבודה היא עילת הגנה. לא יעלה על הדעת כי אותה מסכת עובדתית תידון בפני
שתי ערכאות שונות.

25.
אבהיר כי לא נעלם מעיני שבתביעת המשיבים נטען כטענה חלופית כי הנזקים הנטענים נגרמו להם עקב רשלנותה של המבקשת. בהקשר זה נקבע בפסיקה, כי לשם בחינת הסמכות העניינית אם היא קנויה לבית הדין לעבודה, אם לאו, יש לחפש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת בין הצדדים. בענייננו, עיון בכתב התביעה מגלה על נקלה כי התביעה מבוססת בעיקר על העילה הנזיקית של הפרת חובה חקוקה וכי העילה של הרשלנות הוספה כעילה חלופית בלבד. יתר על כן, כאמור, בחינת העניין על פי מבחן המהות מובילה למסקנה כי מקומו של הדיון בסכסוך דנן הוא בבית הדין האזורי לעבודה ולא בבית משפט השלום.

26.
בהתאם לאמור לעיל, נחה דעתי כי הסמכות העניינית לדון בתביעה דנן, בהתאם להוראות הדין והמבחנים שנקבעו בפסיקה, מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(1ב) לחוק.

27.
באשר לסמכות המקומית,

תקנה 3(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991,
מסדירה את עניין הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה.


28.
משאין חולק בין הצדדים כי המבקשת הועסקה על ידי המשיבים במושב עין תמר שבדרום, יש לקבוע כי זהו מקום העבודה נשוא התובענה. הגם שעסקינן בתביעה הנוגעת לנטישתה של המבקשת למקום לא ידוע, יש להתייחס למקום האחרון הידוע של המבקשת, שממנו היא ביצעה את הנטישה, כמקום הקובע לעניין סמכותו המקומית של בית הדין.

29.
מכל המקובץ לעיל עולה, הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה במחוז הדרום.

30.
על אף האמור לעיל, לא מצאתי מקום לעשות שימוש בסעד הדרסטי של סילוק התביעה על הסף, אלא על העברת הדיון בה לבית המשפט המוסמך עניינית ומקומית.
סוף דבר

31.
משהגעתי למסקנה כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה, אני נעתרת לבקשת המבקשת, ומורה מכח סמכותי הקבועה בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, על העברת הדיון בה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, הנמצא במחוז הדרום.

32.
יתר טענות הצדדים יידונו על ידי הערכאה המוסמכת.



33.
הוצאות הבקשה תישקלנה במסגרת ההליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ה, 14 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 54843-11/14 דוד קדוש, כהן את קדוש בר אופק גידולים נ' nonsirat boonthom (פורסם ב-ֽ 14/01/2015)