פסקי דין על מאיר בצלאל | פסקי דין על דליה בצלאל | פסקי דין על יגאל בצלאל | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב

10368-04/14 עתמ     12/01/2015




עתמ 10368-04/14 מאיר בצלאל, דליה בצלאל, יגאל בצלאל נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 10368-04-14 בצלאל ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
צילה צפת


עותרים

1.מאיר בצלאל

2.דליה בצלאל

3.יגאל בצלאל


נגד


משיבים

ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב





פסק דין



1.
עתירה מנהלית כנגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב –יפו, מיום 24/7/13 המאשרת החלפת גג בלבד מעל בנין בן שתי קומות ברחוב מסילת ולפסון 19 תל אביב, בכפוף להריסת קומה שלישית שנבנתה.

2.
העותר (על ידי ילדיו) בעל זכויות בדירה בנכס, הוסיף בניה ללא היתר בניה בדמות הגבהת קירות מעל הקירות הקיימים, שינוי בחלוקת הנפח הפנימי ובניית גג מעליהם. באופן זה חולק הנפח ל 6 דירות שהן מושכרות. בגין בניה זו הוצא צו הריסה מינהלי שאושר על ידי בית משפט לעניינים מקומיים. העותר הגיש בקשה לתוספת הבניה האמורה.

3.
לאחר מספר בקשות להיתר שנדחו על ידי המשיבה, התקבלה ביום 6/2/13 החלטה המאשרת את הבקשה במלואה. דא עקא, בחלוף למעלה מ 5 חודשים, ביום 24/7/13, החליטה המשיבה לאשר החלפת גג מעל בנין בן שתי קומות בכפוף להריסת הקומה השלישית שנבנתה ללא היתר. לטענת העותר, החלטה זו המאוחרת נוגדת את ההיתר שהתקבל ביום 6/2/13 על פיו מלא העותר את ההנחיות, קיבל אישור מקלוט, התקין מתקן לפחי אשפה ועוד כהנה הוצאות בסך של כ 100,000 ₪. לטענת העותר, רק ביום 2/9/13 נודע על דבר ההחלטה החדשה שהתקבלה ע"י המשיבה שקיימה דיון חוזר בטענה ל"טעות סופר", מבלי שזימנה את העותר לדיון. העותר מלין על שינוי ההחלטה בחלוף 5 חודשים מאז ניתנה, בטענה ל "טעות סופר". לדידו, לא ניתן להגדיר שינוי שמשמעו הריסת קומה שלמה כ "טעות סופר", לא ניתן לתקן את ההחלטה המקורית בחלוף 5 חודשים מבלי שתיידע אותו מראש, מבלי שזומן לדיון החוזר ותוך פגיעה בזכותו להישמע.

4.
ביום 29/4/14 נעתר בית המשפט (כב' הש' ד"ר ק. ורדי) לבקשה למתן צו ביניים, והורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד להכרעה בעתירה. בהחלטה צויין, כי העתירה אינה תוקפת את צו ההריסה, אלא את שלילת היתר הבניה והתנהלות הרשות בעניין היתר הבניה – מתן ההיתר וחזרה מהאישור לאחר שהעותר השקיע בכך כספים.

5.
המשיבה טוענת כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה.
ראשית נטען כי העותר בא בידיים בלתי נקיות ובחוסר תום לב לאחר שבנה ללא היתר, בניה בלתי חוקית, שהגביהה את קירות הבניין ויצר למעשה 3 קומות. לגבי בניה זו הוצא צו הריסה מנהלי.
שנית, היה על העותר להגיש ערר לוועדת ערר בטרם יפנה בעתירה מנהלית לבית המשפט - היינו – לא מיצה הליכים.
שלישית, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר שכן החלטת המשיבה נשוא העתירה ניתנה כבר בחודש יולי 2013 ואילו העתירה הוגשה בחלוף 8 חודשים.
רביעית, בית משפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך לבטל צו הריסה שניתן על ידי בית משפט לעניינים מקומיים.

6.
לגופו של עניין נטען, כי העותר הגביה את קיר הבניין ללא היתר, יצר 3 קומות וחילק את הנפח ל 6 דירות. צו ההריסה המנהלי הוצא כבר ביום 2/9/10 אך ביצועו עוכב מעת לעת על מנת לאפשר לעותר להוציא היתר בניה. העותר הגיש בקשות רבות להיתר בניה וכולם נדחו. בסופו של יום, בהחלטה מיום 13/6/12 הוחלט לאשר החלפת גג מעל בנין בן שתי קומות בכפוף להריסת קומה שלישית. לאחר דיון נוסף בהתנגדויות הוחלט ביום 6/2/13 לדחות את ההתנגדויות ולאשר את הבקשה, אלא, שמההחלטה זו הושמט בטעות המשפט: "בכפוף להריסת קומה שלישית", על כן התקיים דיון חוזר לצורך מתן הבהרה ואזי יצאה החלטה מתוקנת מיום 24/7/13, היא נשוא העתירה דנא. לטענת המשיבה, הרשות המנהלית אינה כפופה לעיקרון סופיות הדיון והיא רשאית לתקן החלטותיה כל אימת שקיים שינוי בתנאים עובדתיים, צרכים חברתיים או מדיניות רשמית. מקל וחומר בענייננו עת מדובר בתיקון טעות.

7.
לאחר עיון בטענות הצדדים נמצא להחזיר את הדיון לוועדה המקומית על מנת שתיתן החלטתה לאחר שתקיים את הדיון החוזר במעמד העותר.
ודוק! העתירה אכן אינה תוקפת את צו ההריסה. ביצוע צו ההריסה עוכב על מנת לאפשר לעותר לקבל היתר בניה. העתירה תוקפת את הליך מתן ההחלטות בבקשה להיתר בניה.

8.
אמנם העתירה הוגשה מבלי שהעותר מיצה את ההליכים עת לא פנה תחילה לוועדת ערר, ואמנם העתירה הוגשה בשיהוי ניכר. יחד עם זאת, הדעת אינה סובלת מצב, בו רשות מנהלית - הוועדה המקומית, משנה החלטה במסגרת "דיון חוזר", בחלוף למעלה מחמישה חודשים! בטענה כי היא מבהירה טעות שנפלה בהחלטה הקודמת, וזאת מבלי ליידע את העותר ותוך פגיעה בזכותו להישמע. רשות מנהלית המחליטה לתקן טעות בשיהוי ניכר, בחלוף חמישה חודשים! ממועד ההחלטה המוטעית (לטענתה), לא תשמע בטענה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.

9.
בהתאם להחלטת הועדה המקומית מיום 6/2/13, רשאי היה העותר לסבור כי יקבל היתר בניה בהתאם לבקשתו ללא צורך בהריסת קומה שלישית ב"תנאי מילוי דרישות מהנדס העיר". לטענת העותר, הוא פעל בהתאם לדרישות מהנדס העיר, עת בהסתמך על האישור מיום 6/2/13, הוציא סך של כ 100,000 ₪ להסדרת המקלוט והגשת תוכניות למיקום פחי אשפה. העותר צירף לעתירתו קבלה על תשלום של 60,399 ₪ מיום 2/5/13 להסדרת המקלוט והוצגה תכנית למסתור אשפה. מכאן שהעותר פעל לצורך קבלת ההיתר המאושר עוד טרם ההחלטה המתקנת מיום 24/7/13 המאפשרת לו להחליף גג רק בכפוף להריסת קומה שלישית. ניחא, הייתה הוועדה המקומית מקיימת דיון חוזר לצורך הבהרת הטעות בחלוף מספר ימים ממועד ההחלטה המוטעית. אולם בנסיבות בהן חלף זמן רב בין שתי ההחלטות– חמישה חודשים! – והעותר פעל בהתאם להחלטה המאשרת שאינה כוללת דרישה להריסת הקומה השלישית – חובתה של הרשות לזמן את העותר לדיון ולאפשר לו להישמע.

התנהלות הרשות בנסיבות המתוארות חורגת מסבירות ראויה ופוגעת בעיקרי הצדק הטבעי ומשום כך נמצא להתערב כאמור בהחלטתה.







10.
העתירה לפיכך מתקבלת במובן זה שהעניין מוחזר לוועדה המקומית על מנת שתקיים דיון חוזר במעמד העותר.
צו הביניים מוארך עד למתן החלטה כאמור ע"י הוועדה המקומית.
לא נמצא לעשות צו להוצאות.





ניתן היום,
כ"א טבת תשע"ה, 12 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 10368-04/14 מאיר בצלאל, דליה בצלאל, יגאל בצלאל נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם ב-ֽ 12/01/2015)