פסקי דין על דאמו הנדסה אזרחית בע"מ | פסקי דין על מועצה מקומית ריינה | פסקי דין על ג'מאל זידאן | פסקי דין על שוקי פראג' |

12762-09/08 א     18/01/2015




א 12762-09/08 דאמו הנדסה אזרחית בע"מ נ' מועצה מקומית ריינה, ג'מאל זידאן, שוקי פראג'








בית משפט השלום בנצרת

ת"א 12762-09-08 דאמו הנדסה אזרחית בע"מ
נ' מ. מ. ריינה



בפני
כב' השופט ערפאת טאהא



התובעת
דאמו הנדסה אזרחית בע"מ


נגד


הנתבעים
1. מועצה מקומית ריינה
2. ג'מאל זידאן
3. שוקי פראג'





פסק דין



1.
התובעת, חברה העוסקת בעבודות תכנון, ניהול וביצוע עבודות בנייה, פיתוח ועפר, הגישה נגד הנתבעים, תביעה כספית זו בסדר דין מקוצר על סך 2,165,673 ₪, בגין ביצוע עבודות פיתוח וסלילת כביש מס' 14 בכפר ריינה בהתאם למכרז שפורסם בחודש 1/07 ושבו זכתה התובעת. ביום 14.06.07 נחתם בין התובעת הסכם לביצוע העבודות וביום 16.06.07 ניתן צו התחלת עבודה.

2.
בכתב התביעה טענה התובעת, כי עם קבלת צו התחלת העבודה, היא החלה בביצוע העבודות בהתאם להסכם ומעת לעת מסרה למועצה חשבונות חלקיים שחלקם אושרו על ידי המפקח מטעם המועצה, אך לא שולמו במלואם. על פי הנטעם, על אף שהמועצה קיבלה לידיה ממשרד השיכון כספים המיועדים למימון הפרויקט ופרעון החשבונות, היא לא שילמה לתובעת את הכספים המגיעים לה, וככל הנראה, כך נטען, עשתה המועצה שימוש בכספים אלה למטרות אחרות בהתאם להוראות והנחיות הנתבעים 2 ו-3, ראש המועצה המקומית וגזבר המועצה. על כן, התביעה הוגשה גם נגד ראש המועצה והגזבר. לטענת התובעת בכתב התביעה, עפ"י החשבון הסופי והמצטבר ולאחר ששולם חלק מהחשבון, מגיע לה סכום של 2,162,673 ₪, סכום אשר כולל הפרשי הצמדה וריבית בסכום של 104,942 ₪. משום מה, כך נטען, המפקח מטעם המועצה אישר לתשלום סכום של 760,000 ₪ בלבד.

3.
בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה מטעמה טענה המועצה, כי התמורה החוזית נושא המכרז כפי שהתבטאה בהצעת התובעת עמדה על סך 797,206.41 ₪ בלבד, כאשר אומדן המתכנן עמד על סך 876,051 ₪, כך שהחשבון שהגישה התובעת נופח בצורה בלתי סבירה וללא יחס סביר לעבודות שבוצעו בפועל. עוד נטען, כי על חשבון העבודות שבוצעו שילמה המועצה סכום של 258,270 ₪ וסך נוסף של 250,000 ₪ שולם בחודש 10/08 לאחר הגשת התביעה. סכומים אלה יש לקזז מכל סכום שמגיע לתובעת.

4.
המועצה טענה עוד, כי בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם, היה על התובעת לסיים את ביצוע העבודות תוך 90 ימים ממועד מתן צו תחילת העבודה, בעוד שהיא התחילה את העבודות בחלוף 3 חודשים מאותו מועד. בנוסף טענה המועצה, כי התובעת לא השלימה את ביצוע העבודה, ובעבודות שבוצעו על ידה התגלו ליקויים רבים שאת עלותם יש לקזז מהסכומים המגיעים לתובעת.

5.
במסגרת הדיונים שהתנהלו בבקשת הרשות להתגונן בפני
כב' הרשמת (כתוארה אז) אוסיילה אבו אחמד, ניתנה למועצה בהחלטה מיום 3.3.10 רשות להתגונן בגין סכום של 1,402,473 ₪ (ההפרש בין סכום התביעה לבין החשבון המאושר), ללא תנאים. לגבי הסכום של 251,930 ₪ (ההפרש בין הסכום שאושר לתשלום לבין הסכום ששולם) ניתנה רשות להתגונן מותנית בהפקדת סכום של 100,000 ₪. מאחר שהסכום לא הופקד ניתן ביום 11.5.10

פסק דין
חלקי, המחייב את המועצה לשלם לתובעת סכום של 251,930 ₪ בתוספי הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן בתוספת אגרת משפט יחסית בסך 3,149 ₪ ושכ"ט עו"ד על הסכום שנפסק.

6.
הנתבע מס' 2, ראש המועצה, הגיש בקשת רשות להתגונן בה חזר הוא על טענות המועצה כפורט לעיל. בנוסף טען ראש המועצה כי הוא פעל כאורגן של המועצה ובשמה, וכי אין עילה לחייבו באופן אישי. לראש המועצה ניתנה רשות להתגונן ללא תנאי.

7.
הנתבע מס' 3, גזבר המועצה, לא התגונן ולפיכך ניתן נגדו ביום 15.12.08

פסק דין
על מלוא סכום התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

8.
עם קבלת התיק לטיפולי בחודש 10/12, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית וקבעתי את התיק לישיבת קדם משפט. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 18.6.13 מיניתי בהסכמת הצדדים את המהנדס החקלאי מר צבי חקלאי כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה את דעתו "באשר לעבודתו נשוא התביעה שבוצעו ע"י התובעת, לרבות העבודות בהתאם להסכם, העבודות הנוספות ככל שבוצעו ולעלותן של העבודות שבוצעו על ידה תוך התחשבות במחירים שנקבעו בהסכם ... המומחה אף ייתן את דעתו לטענות הנתבעת בדבר קיומם של ליקויים שהתגלו בעבודת התובעת, ככל שקיימים ליקויים כאלה, וכן יעריך את עלותם".

9.

בחוות דעת שהוגשה לתיק בית המשפט ביום 30.04.14 קבע המומחה מר צבי חקלאי, כי סך כל העבודות שביצעה התובעת, כולל עבודות נוספות, לאחר הנחה בשיעור 9% בהתאם להסכם, מסתכם בסכום של 884,320.45 ₪ לא כולל מע"מ. מסכום זה, כך נקבע, יש לקזז את עלות התיקונים שיש לבצע בשטח ושהוערכה על ידו בסך של 76,981 ₪ לא כולל מע"מ.


10.
ביום 9.9.14 התקיימה ישיבת קדם משפט שנייה. מאחר שבאותו מועד כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית והתיק היה בשל לשמיעת ראיות, קבעתי את התיק לשמיעת ראיות הצדדים וסיכומים בעל פה ליום 2.12.14.

11.
בבוקר יום הדיון שנקבע לשמיעת הראיות, הגישו הצדדים הודעה מוסכמת בה נקבע, כי הצדדים מקבלים את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מר צבי חקלאי בחוות הדעת. בהתאם להודעה, הוסכם כי החשבון הסופי שמגיע לתובעת בגין הפרויקט נשוא התביעה לאחר הנחה וכולל עבודות נוספות מסתכם בסך 884,320.46 ₪ לא כולל מע"מ, וכי מסכום זה יש לנכות סכום של 76,981 ₪ לא כולל מע"מ בגין עלות תיקון הליקויים, כך שהחשבון הסופי יעמוד על סך 807,339.46 ₪ לא כולל מע"מ.

12.
הצדדים הסכימו עוד, כי מהסכום האמור לעיל יש לקזז את הסכומים הבאים:

א.
סך של 258,270 ₪ (כולל מע"מ) ששולם לתובעת ע"י הנתבעת בחודש 2/08.
ב.
סך של 250,000 ₪ ששולם לתובעת בתאריך 30.09.08.
ג.
סך של 251,930 ₪ (כולל מע"מ) שנפסק לטובת התובעת עפ"י פסק הדין החלקי שניתן על ידי כב' הרשמת אוסיילה אבו אחמד ביום 11.5.10.

13.
בהתאם להודעה המוסכמת, השאלות שנותרו במחלוקת בין הצדדים, ושבהן נדרשה הכרעת בית המשפט הן:
א.
נושא הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד למי מהצדדים.
ב.
טענת התובעת להפרשי הצמדה וריבית על הסכומים שייפסקו, ככל שייפסקו, ומהו התאריך הקובע.
בשאלות אלה הסכימו הצדדים, כי יוגשו סיכומים בכתב ללא צורך בשמיעת ראיות ויינתן

פסק דין
מנומק.

14.
בהתאם לסעיף 6 להודעה, הסכימו הצדדים כי פסק הדין שניתן נגד הנתבע מס' 3 בהעדר הגנה ביום 15.12.08 יבוטל, וכי התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 תידחה ללא צו להוצאות.

15.
בהחלטה מיום 2.2.14 נתתי תוקף של החלטה להסדר שהוגש על ידי הצדדים כמפורט לעיל. בהתאם לכך, הוריתי על ביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבע מס' 3 בהעדר הגנה, ודחיתי את התביעה נגד הנתבעים 3 ו-2, ללא צו להוצאות. באשר לשאלות שנותרו במחלוקת בין הצדדים, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב; התובעת תוך 15 ימים מאותו מועד והנתבעות תוך 15 ימים מקבלת סיכומי התובעת.
16.
ביום 17.12.14 הגישה התובעת את סיכומיה וביום 13.1.15 הגישה המועצה את סיכומיה.

17.
התובעת טענה, כי הסכום המגיע לה בהתאם להודעה המוסכמת מסתכם בסך 192,460.55 ₪ כולל מע"מ וכי לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. לטענתה, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בין המשפט, המחירים בחוות הדעת נקבעו בהתאם לכתב הכמויות והמחירון הרלבנטי למועד ביצוע העבודות ולפיכך יש לחייב את המועצה בהפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התובעת טענה עוד, כי יש לחייב את המועצה בשכר טרחת עו"ד גם על הסך של 250,000 ₪ ששולם ביום 30.09.08. לטענתה, סכום זה שולם לאחר הגשת התביעה ואין סיבה עניינית המצדיקה אי פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד על סכום זה.

18.

המועצה טענה מנגד, כי הסכום המגיע לתובעת לאחר קיזוז הסכומים כמוסכם בהודעה המוסכמת שקיבלה תוקף של החלטה, מסתכם בסך של 47,139 ₪ (סעיף 22 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת לא חלקה על טענת התובעת, כי מדובר בערכים של יום ביצוע העבודות וכי יש לצרף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.


יחד עם זאת טענה התובעת, כי התביעה הוגשה על סכום העולה על 2.1 מיליון ₪, כאשר התברר בסוף הדרך כי הסכום המגיע לתובעת הינו זניח יחסית ומסתכם בסכום של ה-47,000 ₪. לטענתה, כתוצאה מניפוח החשבונות וסכום התביעה, נגרמו למועצה הוצאות ממשיות המסתכמות בסך 105,000 ₪ (סך של 35,000 ₪ בגין חלקה בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט וסך של 70,000 ₪ בגין שכ"ט ששילמה למומחה מטעמה). לשיטתה, אילו התובעת לא הייתה מנפחת את החשבונות והייתה מגישה את התביעה על סכום ריאלי, הוצאות אלה היו נחסכות. בנסיבות אלה טוענת המועצה, כי יש לקזז את ההוצאות שנגרמו לה מן הסכום המגיע לתובעת ולא לפסוק לה סכום כלשהו.

19.

באשר לסכום המגיע לתובעת בהתאם להודעה המוסכמת שקיבלה תוקף של החלטה, החישוב שערכו שני הצדדים שגוי. החישוב של הנתבעת שגוי מכיוון שהיא ניכתה סכומים כוללים מע"מ, מהסכום המגיע לתובעת לפני מע"מ. שיטה זו אינה נכונה, שכן או שמוסיפים לסכום המגיע לתובעת את המע"מ ולאחר מכן מנכים את הסכומים ששולמו כולל מע"מ, או שלא מוסיפים מע"מ לסכום ומנכים את הסכומים ללא מע"מ ובסוף מוסיפים את המע"מ. החישוב שערכה התובעת יותר מדויק מחישוב הנתבעת, אך גם הוא שגוי. התובעת הוסיפה על הסכום המגיע לה מע"מ לפי שיעורו היום (18%) וניכתה סכומים שכוללים מע"מ בשיעור נמוך יותר (15.5%). החישוב הנכון הוא כדלקמן: מהסכום המגיע לתובעת לפני מע"מ, יש לנכות את הסכומים ששולמו לפני מע"מ וליתרה שטרם שולמה מוסיפים מע"מ לפי שיעורו היום.

20.

הסכום שמגיע לתובעת בהתאם להודעה המוסכמת, לאחר הנחה ולאחר ניכוי עלות התיקונים, עומד על סך 807,339.46 ₪ לפני מע"מ. מסכום זה יש לנכות סך של 223,610.38 ₪ לפני מע"מ ששולם בחודש 2/08, סכום של 216,450 ₪ לפני מע"מ ששולם ביום 30.09.08 וסכום של 217,181 ₪ לפני מע"מ שבו חויבה הנתבעת בפסק הדין החלקי. בהתאם לכך, מגיע לתובעת סכום של 150,000 ₪ (במעוגל) לפני מע"מ. לסכום זה יש להוסיף מע"מ בשיעור 18% והסכום הכולל המגיע לתובעת מסתכם בסך 177,000 ₪ כולל מע"מ. כאמור, אין מחלוקת, כי לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

21.

באשר להוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, אכן הכלל הוא שבעל דין שזכה בדין זכאי לקבל החזר של הוצאות המשפט שנגרמו לו לצורך ניהול התביעה, לרבות שכ"ט עו"ד. יחד עם זאת, בקביעת גובה שכר הטרחה והוצאות המשפט, יש לקחת בחשבון בין היתר, את הסכום שנפסק לעומת סכום התביעה. בענייננו סכום התביעה עמד על כ- 2.1 מיליון ₪ בעוד שהתברר כי הסכום המגיע לתובעת מסתכם בסך 678,000 ₪ (הסכום ששולם בחודש 9/08, הסכום שנפסק בפסק הדין החלקי והסכום שמגיע לתובעת בהתאם ל

פסק דין
זה). עולה, אם כן, כי התביעה הוגשה על סכום העומד על פי שלושה מהסכום המגיע. בנסיבות אלה, אינני סבור שיש לחייב את הנתבעת במלוא הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.

22.

סוף דבר, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 177,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (25.9.08) ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך 40,000 ₪.

ניתן היום,
כ"ז טבת תשע"ה, 18 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 12762-09/08 דאמו הנדסה אזרחית בע"מ נ' מועצה מקומית ריינה, ג'מאל זידאן, שוקי פראג' (פורסם ב-ֽ 18/01/2015)