פסקי דין על וייצנר צרכי בנין וגידור בע"מ | פסקי דין על אג'באריה בלאל חסן

10890/01 בשא     12/08/2001




בשא 10890/01 וייצנר צרכי בנין וגידור בע"מ נ' אג'באריה בלאל חסן





וייצנר צרכי בנין וגידור בע"מ
המבקש/ת/ים
י. ישורון
ושות'
ע"י ב"כ עוה"ד
- נ ג ד -
1. אג'באריה בלאל חסן

2. שי עיני בניה ופיתוח בע"מ
3. עיני יצחק
4. שטיינר יעקב

המשיב/ה/ים
1. מ. זטאם חסן
ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה
1. תביעה זו עניינה פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1980 בתאונת עבודה ביום 27.3.96. התביעה הוגשה לביהמ"ש ביום 13.5.01. עילת התביעה כלפי נתבע 4 מושתתת על חוק אחריות למוצרים פגומים התש"מ1980-. (להלן "חוק אחריות למוצרים פגומים").
2. המבקשת בבקשה זו, היא נתבעת מס' 4, טוענת כי יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף, מטעמי התיישנות.
3. עפ"י ס' 6(א) לחוק אחריות למוצרים פגומים תקופת ההתיישנות של תביעה לפי החוק הינה 3 שנים. לטענת המבקשת האירוע היה ביום 27.3.96 והתביעה הוגשה ביום 13.5.01, דהיינו למעלה מחמש שנים לאחר התאונה.
4. אלא שהתובע היה קטין במועד התאונה. תאריך לידתו של התובע הוא 12.5.80, דהיינו ביום 12.5.98 היה בן 18. התביעה הוגשה ביום 13.5.01.
5. יום ה- 12.5.01 היה יום שבת.
6. שניים הם הנושאים הדורשים הכרעה בתיק זה -

א. מבחינת חישוב הימים - האם הוגשה התביעה בתוך 3 שנים מיום שמלאו לתובע 18 שנים?

ב. מהו יחס הגומלין בין ס' 10 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 לבין ס' 6(א) לחוק אחריות למוצרים פגומים? האם חל ס' 10 לחוק ההתיישנות המאפשר עילת הארכה לתקופת ההתיישנות בשל היותו התובע קטין - גם לגבי תקופת התיישנות לפי חוק אחריות למוצר פגום?
7. האם הוגשה התביעה בתוך תקופת 3 השנים

התביעה אכן הוגשה במסגרת תקופת 3 השנים. ראה הפירוט להלן:

7.1 הארוע היה ביום 27.3.96.

7.2 התובע יליד 12.5.80. ביום 12.5.98 מלאו לו 18.

7.3 תקופה קצובה במספר שנים תסתיים בחודש האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום הארוע. (ס' 10ב' לחוק הפרשנות תשמ"א1981-).

7.4 תקופה של 18 שנים תסתיים לכן ביום 12.5.98, בחצות הלילה (ראה הגדרת "יום", ס' 3 לחוק הפרשנות תשמ"א1981-).

7.5 תקופה של 3 שנים לאחר גיל 18 אמורה להסתיים ביום 12.5.01, אלא שיום 12.5.01 הוא יום שבת. ס' 10(ג) לחוק הפרשנות תשמ"א1981- קובע כי "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.

7.6 לשונו של ס' 10 (ג) צחה וברורה - יום מנוחה יבוא במנין ימי תקופה, זולת אם היה היום האחרון. במקרה זה האחרון, לא יבוא יום המנוחה במניין "... ויום החול שלמחרתו הוא היום האחרון בתקופה" (בש"פ 544/88 חזקי נ' פנחסי, פ"ד מב iii עמ' 795).

7.7 התקופה של 3 שנים מסתיימת לכן ביום 13.5.01, בחצות הלילה.

7.8 התביעה הוגשה בבוקר יום 13.5.01 ולכן הינה בתוך תקופת 3 השנים.
8. יחסי הגומלין בין ס' 10 לחוק ההתיישנות ו-ס' 6(א) לחוק אחריות למוצרים פגומים

8.1 עניין יחסי הגומלין בין הוראות חוק ההתיישנות וחוקים ספציפיים הקובעים מועדי התיישנות נדון בצורה מפורשת בפסיקת בית המשפט העליון.

8.2 4.2 נקודת המוצא לדיון, כפי שמצאה ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון, היא כי יש לראות בחוק ההתיישנות הכללי מעין "מטרית התיישנות" החלה בכל מקרה שבו נקבעה תקופת התיישנות כלשהי, אלא אם כן תחולת הוראותיו נדחית מכח הסדריו של החוק המיוחד. (לענין זה, אחידות בדעת הרוב ובדעת מיעוט בד.נ. 36/84 טייכנר נ. אייר פראנס פ"ד מא 1 עמ' 589).

8.3 הנחה העקרונית, אם כן, כי קיומו של חוק ספציפי, הקובע תקופת התיישנות ספציפית השונה מהתקופה הנקובה בחוק הכללי, איננו שולל בשל כך אפשרות החלת הוראותיו של החוק הכללי. להנחה זו הוזכרו בפסיקה לפחות שלושה טעמים. וראה טעמים אלו בדברי כב' השופט לוין בד.נ 36/84 הנ"ל:

* "לולא אמרנו כך היינו מייתרים במידה רבה את קיומו של החוק הכללי, הקובע הסדרים שונים וכלליים, היפים במקרים רבים גם להסדרי התיישנות שבחוקים ספציפיים..."

* "...אם תישלל תחולת החוק הכללי a priori יהא על המחוקק לתת תשובה לכל השאלות הנוגעות להתיישנות בכל חוק וחוק הקובע הסדר או תקופת התיישנות שונה מזו של הדין הכללי..."

"...דיני ההתיישנות שלנו משקפים מדיניות משפטית מסוימת, המאזנת בין הצרכים השונים של הצדדים להתדיינות. איזון זה יפה במקרים רבים לתקופות התיישנות שונות".

8.4 הבדיקה צריכה להיות לכל מקרה לגופו, תוך בחינת השאלה מבחינת מבטו של חוק ההתיישנות הכללית, לעומת בחינת השאלה מנקודת מבטו של הדין הספציפי. ("הבחינה הסטרוקטוראלית" כהגדרתה ע"י כב' הנשיא ברק בד.נ. 36/84).

8.5 ס' 27 לחוק ההתיישנות קובע כי "אין חוק זה בא לפגוע בתקופת ההתיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר". לגבי תחולתן של ההוראות האחרות בחוק ההתיישנות הכללי - החוק שותק. הפסיקה פרשה זו באופן כי אם קיים הסדר ספציפי לגבי תקופת ההתיישנות, הרי ששאר ההסדרים הנורמטיבים של חוק ההתיישנות הכללית ימשיכו לחול. (וראה ר"ע 166/83 בן הלל נ. קצין התגמולים פ"ד לח 3 עמ' 13.) "אם כל שנקבע בהסדר המיוחד הוא תקופת התיישנות קצרה יותר, כי אז יש להניח- בהעדר הוראות נוספות בחוק המיוחד - כי שאר ההסדרים הנורמאטיביים הקבועים בחוק ההתיישנות, כגון הארכת מועדי ההתיישנות, ממשיכים לחול..."

כך נקבע בפסקי דין שונים כי הוראות חוק ההתיישנות הכללי יחולו למשל על פקודת השטרות [נוסח חדש], חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד 1954, חוק האחריות למוצרים פגומים תש"ם- 1980, פקודת הנזיקין, על אף שחוקים אלו קובעים תקופת התיישנות מיוחדת. (דברי כב' השופט אור בע.א. 3812/91 ברבארה גרייס נ' אריה חב' לביטוח).
8.6 ס' 10 לחוק לאחריות למוצרים פגומים קובע - "חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פק' הנזיקין [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר".

8.7 על המבקש לשלול תחולתם של דיני ההתיישנות הכלליים בשל קיומה של תקופת התיישנות בהסדר ספציפי, מוטל הנטל להראות בשל מה ומאיזה טעם ישללו.

טענת הנתבעת היא כי חוק אחריות למוצרים פגומים מקיים "איזון אינטרסים פנימי" בין רמת אחריות מוגברת ליצרן לבין ההקלות ליצרן שאחת מהן הינה קיצור תקופת ההתיישנות. הנתבעת טוענת כי החלת ס' 10 לחוק ההתיישנות תפגע באיזון הפנימי, תגרום ל"ערפול" תקופת ההתיישנות ולחוסר ודאות ויציבות בתחום המסחר הבינלאומי.

לא קיבלתי טענה זו של הנתבעת, מהנימוקים הבאים:

א. חוק האחריות למוצרים פגומים הינו חוק שבא להקל עם ציבור הצרכנים. החוק קבע אחריות חמורה ליצרן, כדרך ביניים בין האחריות המוחלטת שאיננה נותנת כל הגנה ליצרן לבין אחריות שבה נדרשת הוכחת רשלנותו של היצרן. (ראה מבוא להצעת החוק, הצעת חוק 1376, תשל"ט).

תכלית החוק הינה להקל עם הצרכן בדרכי ההוכחה ובאמצעות חזקות שבחוק, ובוודאי שלא באה לשלול מהצרכן זכויות שבדין שהיו מוענקות לו אם היה נוקט בתביעת נזיקין בעילת רשלנות, או לחלופין בעילה חוזית.

ב. ס' 10 לחוק לאחריות למוצרים פגומים קובע מפורשות כי איננו גורע מזכויות לפי כל דין אחר.

ג. אותם שיקולים והצדקות שעמדו בבסיס הרעיון של הארכת תקופת ההתיישנות באופן כללי, בשל היות התובע קטין, יפים גם לעניין החוק לאחריות למוצרים פגומים.

פרי האיזונים בין התובע הקטין לבעל דינו על פי דיני ההתיישנות הכלליים, חל גם בדיני אחריות יצרן, במיוחד בהתחשב ברקע החקיקתי, לפיו חוק אחריות למוצרים פגומים בא להיטיב עם הצרכן.

ד. הן על פי לשון החוק, והן על פי תכלית החוק לאחריות למוצרים פגומים וחוק ההתיישנות, יש להחיל את ס' 10 חוק ההתיישנות כעילת ההארכה לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק אחריות למוצרים פגומים.
9. לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות של המבקשת.

המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 2,000 ש"ח, בצירוף מע"מ שישולמו לצד השני בתוך 30 יום מהיום.

10. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתן היום כ"ג באב תשס"א, 12 באוגוסט 2001 בהעדר הצדדים.

ר. למלשטריך-לטר
, שופטת

אילית / h010890012
1
בתי המשפט
בשא 010890/01

בית משפט השלום בחיפה
רח' תל-אביב 11, חיפה
כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר

בפני









בשא בית משפט שלום 10890/01 וייצנר צרכי בנין וגידור בע"מ נ' אג'באריה בלאל חסן (פורסם ב-ֽ 12/08/2001)