פסקי דין על יניב דנה | פסקי דין על ערן גינון | פסקי דין על בונה צפון יעקב מזרחי ע. |

55940-07/12 תאמ     14/01/2015




תאמ 55940-07/12 יניב דנה נ' ערן גינון בע"מ, בונה צפון יעקב מזרחי ע.








בית משפט השלום בקריות



תא"מ 55940-07-12 דנה ואח' נ' ערן גינון
בע"מ
ח.פ. 513811679 ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
דאוד מאזן


תובע

יניב דנה


נגד


נתבע

ערן גינון
בע"מ
ח.פ. 513811679
צד ג'

בונה צפון – יעקב מזרחי ע.
מ. 305183857


פסק דין


רקע כללי;

בפני
י תביעה כספית לתשלום סך של 31,551 ₪.

התובע (להלן: "התובע" או "יניב") הזמין ביום 26.5.09 מהנתבע עבודות גינון בביתו
והרכבת משטח דק בשטח של 30 מ"ר בחצר ביתו בקיבוץ אילון, מחיר העבודה שסוכם הינו 23,000 ₪ כולל מע"מ.

לפי הסיכום: תבוצע עבודת גינון וטיפול שוטף בגינה עד 3 חודשים בחינם.

התובע טוען כי הזמין דק מעץ איפאה טובאקו וסוכם כי תינתן אחריות של 10 שנים על עבודת הדק.

התובע טוען כי בניית הדק נעשתה בצורה לקויה גם התשתית וגם העץ, הלוחות התעוותו והיו בהם פיתולים. כך גם משטח הבטון שנבנה כבסיס למשטח הדק, נבנה בצורה לקויה שגרמה לנזקים בדק; התובע טוען כי פנה לנתבע וזה החליף לו את משטח הדק אולם לא תיקן את משטח הבטון שנבנה לצורך הנחת העץ עליו, ומכאן לאחר מספר שבועות שוב הופיעו פיתולים ועיוותים בדק. התובע טוען כי הנחת הלוחות נעשתה בצורה לא מקצועית ולא אסטתית, נתגלו סדקים בלוחות ובורות התשתית, השתחררו ברגים, נעשו חיתוכים לא ישרים, צבע העץ לקוי והתשתית התנתקה מהקרקע.

בנוגע לגינה, התובע טוען כי, הנתבע החל לשלוח לו גננים לטפל בגינה שלו גם לאחר סיום 3 חודשים לפי ההסכמה, וזאת כפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו בשל עבודות העץ הלקויות, הדבר נמשך בערך שנתיים וחצי
(עד מאי 2012) עד שהנתבע החליט לדרוש תשלום עבור עבודות הגינון, דבר שמעולם לא סוכם לגביו עם הנתבע אלא היה ברור לשני הצדדים שעבודות הגינון ניתנות כפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה בשל משטח הדק הלקוי.

התובע טוען כי פנה לנתבע שוב מספר פעמים אולם הנתבע התחמק ממנו
כל פעם בטענה אחרת ומכאן התביעה.

לתמיכה בטענותיו הגיש התובע חוות דעת מטעמו, גנדלר בוריס, אשר בדק את משטח העץ וקבע כי משטח העץ לא יציב, המרחקים בין לוחות העץ לא אחידים וישנם סדקים בלוחות ליד הברגים כמו כן קיימים מרחקים גדולים בין קורות העץ הגורמים לשקיעה ועיוותים של לוחות דק. המומחה עוד קבע כי סוג העץ אינו דק איפאה. המומחה קבע כי יש מקום לפרק את משטח הדק ומשטח הבטון שעליו מאחר וגם המשטח נבנה בצורה לקויה עם הפרשי גובהה.

לפי חוות הדעת מטעם התובע, עלות פירוק הדק ומשטח והבטון ובנייה מחדש והרכבת דק חדש בסכום של 23,700 ₪ ללא מע"מ בנוסף לעלות פיקוח הנדסי בשיעור 2370 ₪ ללא מע"מ. ובסך הכל המומחה קבע תשלום של 30241 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעת ( להלן: "הנתבעת" או "ערן") טענת כי עבודות הדק נעשו ע"י קבלן משנה- בונה הצפון בע"מ
- הם הונחו כראוי והעבודה נעשתה כהלכה ובמקצועיות ואף התובע הביע שביעות רצון בסיום העבודה.

ערן טוען כי ביום סיום העבודה הוא הסביר לתובע כי העץ זקוק לתחזוקה וטיפול ע"י שימון מדי 4 חודשים, אולם התובע לא טיפל ולא תחזק את העץ מה שגרם לסדקים; הוא הוזמן ע"י התובע לראשונה לאחר שנה מיום הרכבת העץ וראה כי התובע לא טיפל בעץ, אולם למרות העובדה כי מצב העץ מקורו בתחזוקה לקויה, הוא הסכים להחליף את הדק בשנית כמחווה לרצון טוב ומעולם לא הובטח לתובע אחריות של 10 שנים.

לגבי הגינה, ערן טען כי הסיכום עם התובע כלל עבודות גינון שוטפות עד 3 חודשים בחינם ולאחר מכן הדבר כרוך בתשלום של 350 לחודש, ומעולם לא סוכם כי בתמורה לעוגמת הנפש תינתן עבודת גינון בחינם.
התובע לא שילם לו תמורת עבודות הגינון החל מ 7/09 ועד ל- 4/2012 מועד שבו החליט הנתבעת
להפסיק מתן שירותי הגינון, וזאת על אף פניותיה לתובע. סכום החוב המצטבר הינו 15,050 ₪, בגינו הוגשה תביעה שכנגד. הנתבע צירף לכתב התביעה שכנגד העתק מתעודות משלוח בגין הטיפול בגינה וכרטסת חוב.

הנתבעת הגישה מטעמה חוו"ד של מומחה עץ- אריק בן נפתלי, בה נקבע כי הדק נבדק כשנתיים וחצי לאחר שהורכב, ונמצא כי מדובר בעץ מסוג איפאה שהינו עץ באיכות גבוהה, הוא מצא כי תשתית העץ תקינה, מרווחי הברגים תקינים, שיפועי הבטון נמצאו בזווית המאפשרת ניקוז מים נכון. נמצאו עיוותים ופיתולים בעץ אך מקורם הוא בתחזוקה לקויה של העץ ואי שימונו.

המומחה הנוסף, המהנדס האזרחי קפלן איליה, קבע כי מדובר בעץ מסוג איפאה ואין תקן שמגדיר מהם המרווחים הדרושים בין לוחות העץ, וכי הפיתולים הקיימים מקורם בהתכווצות והתרחבות מתמדת של העץ בעקבות הרטבה בלילה וחשיפה לשמש ביום,
וכי אם תבוצע עבודת שמון של העץ, יש לצפות לפתרון חלק מהבעיה ואילו חלק מהלוחות דורש החלפה בעלות של 2000 ₪.

הנתבעת שלחה הודעת צד ג' נגד קבלן המשנה שהרכיב את לוחות העץ, מר יעקב מזרחי- בונה הצפון-
(להלן: "צד ג'" או "מזרחי") וטען כי במידה ויוכח כי הדק הונח שלא כהלכה והיא תחויב בתשלום כלשהו לתובע, האחריות נופלת על צד ג' בהיותו הקבלן המבצע.

השאלות שבמחלוקת:

א. עבודות העץ:

בפני
י שתי שאלות מרכזיות, האחת היא מהו מקור הליקויים שהתגלו בעץ שבביתו של התובע, והשנייה מהי מידת אחריות הנתבע וצד ג'.

ב. עבודות הגינון:

תידון ותוכרע השאלה מהו הסיכום לגבי עבודות הגינון בין הצדדים ומהי עלות העבודות .

א. מחלוקת ראשונה -עבודות העץ:

א.1. ממצאי חוות דעת מומחה בית משפט:

ביהמ"ש מינה את מרדכי שטיינר כמומחה מטעם ביהמ"ש.

המומחה קבע בחוות דעתו כי:

1.
קיים תקן לעץ, תקן 4439- פרגולות מעץ שמתייחס לרצפת סיפון שמוגדרת כרצפת עץ מחוץ למעטפת הבניין. וכי צד ג' פעל בניגוד לתקן כאשר לא הכין תוכנית לבניית העץ והנתבע פעל בניגוד לתקן עת לא מסר תעודת משלוח שאותה הספק אמור לספק לו.
2.
המומחה קבע כי מצא כי הברגים ששימשו בחיבור העץ, חלודים זאת בגלל שתי סיבות, האחת כי ההגנה של הברגים לא איכותית והשניה כי הברגים שהו תקופה ארוכה במים. המומחה קבע כי עצם החלודה בברגים מעידה על כשל בהגנה של הברגים. המומחה קבע כי נהוג שמי שמתקין הוא זה שמביא את הברגים.

3.
המומחה קבע כי פיתולי העץ והעיוותים בו היו גדולים מאד, הסטיה במרווחים נקבעה בסתמך על תקן 4439 סעיף 3. המומחה קבע כי מדד הבדלי גובה גבוהים מהדרישה של התקן. המשטח התעוות בגלל הרטיבות המשתנה החודרת בתוכו ולא בגלל הברגים.

4.
המומחה קבע כי בהתאם לסעיף 5.6 לתקן הנתבעת היתה חייבת למסור לתובע עלון הנחיות לתחזוקה שוטפת וכן תעודת אחריות אולם הדבר לא נעשה. המומחה קבע כי העץ לא טופל לאחזקתו במשך כל השנים אך קובע כי גם אם התובע היה משמן את העץ, הדבר לא היה עוזר. (ראה סעיף 8.9 לחוות הדעת).

5.
ניקוז המים: המומחה קבע כי בבדיקתו מצא כי קורות העץ התומכות במשטח העץ חצובות בבטון אשר בתוכן עומדים מים. חלק מהעץ נמצא נמוך מהאדמה הסובבת. המומחה קבע כי ניקוז המים לקוי.

6.
צבע מגן: המומחה קבע כי לאחר שפירק כמה לוחות עץ מצא כי העץ אפור ללא הגנה בצבע מגן או בצבע ביטומני מגן שחור.

7.
סוג העץ:
המומחה קבע בסעיף 3.2 בפרק ג' לחוות דעתו כי הוא מוצא בסבירות גבוהה כי מדובר בעץ איפאה. והמשיך כי : "בדיקת מעבדה יכולה לקבוע טוב יותר". הוא קבע בסעיף 3.25 לפרק ג' כי לפי בדיקתו מדובר בעץ קשה ומתאים לביצוע משטחי דק.

בסעיף 4.1 לפרק ג' לחוות הדעת כותב המומחה
כי הוא מסכים שמדובר בעץ מסוג קומארו שאיכותו טובה. בעדותו העיד המומחה כי לא ידע לקבוע בביתו של התובע באיזה סוג עץ מדובר, אולם לפי צפיפות העץ הסבירות היא שהוא עץ איפאה (ראה עדותו עמ' 7).

המומחה בסעיף 4.1 מאשר את שאמר לו צד ג' כי מדובר בעץ קומארו. המומחה התקשה לקבוע בבירור באיזה סוג עץ מדובר אך ציין בעדותו כי ההבדל בין קומארו לאיפאה אינו הבדל גדול כאשר לסוגים אלו יש תכונות משותפות מבחינת התכונות והחוזק ומכל מקום המומחה קובע כי זהו עץ באיכות טובה, מה שגם שהצדדים לא הוכיחו מה בדיוק הוזמן.

טענתו של צד ג' בסעיף 33 לסיכומיו כי מדובר בסוג עץ קומארו שיובש באוויר ולא בתנור, אינה נתמכת באף ראיה ו/או מסמך ועל כן לא אוכל לקבלה.

8.
מרווחים בין לוחות העץ:
המומחה קבע כי מצא כי לוחות העץ מורכבים במרווחים לא שווים וזאת לא רק משום תזוזתם אלא גם עקב הרכבה לא מדויקת. וגם עקב חיתוך לא ישר של העץ.

9.
גובה לא אחיד של הלוחות:
המומחה קבע כי מצא הבדלי גובה, הדבר נובע מכך שהעץ התנפח, זז וברגים השתחררו. כמו כן עץ קורות התמיכה נראה נרקב ממים.

10.
היסדקות העץ:
המומחה קבע כי הסדקים שנמצאו בעץ ,מקורם בחוסר הגנת העץ מפני ספיגת מים.

11.
חוסר חיבור בין הקורות ללוחות בקצה המשטח:
המומחה קבע כי בקצה המשטח לוחות העץ לא מחוברים לקורות המשטח וחלק מהלוחות נמצאו תלויים ללא שהיו מונחים על תמיכה, כמו כן בצד בריכת הביוב הקורות לא מחוברות כלל.

12.
המרחק בין הקורות מתחת לדק:
המומחה מצא כי המרווח בין הקורות שנלקחו לדוגמה היה בין 70 ס"מ ל- 76 ס"מ, מצא מרווח של 125 ס"מ ואחד של 91 ס"מ. מה שמעיד שהמרווחים אינם שווים. הוא קבע כי : "הבדלים במרווחים יוצרים מומנטים שונים בלחץ של דריכה" ולכן חשוב שיהיה מרווח אחיד מכיוון שהמרווחים הקיימים יצרו לחץ נוסף על העץ. כמו כן הוא הסתמך על התקן שקובע כי המרווח צריך להיות בין 40 ס"מ ל- 60 ס"מ. וקבע כי ההרכבה נעשתה בניגוד לתקן. המומחה כותב בסעיף 9.5 לפרק ג לחוות דעתו כי אומנם אין תקן מגדיר למרווחים בין קורות העץ אך " חישובי מומנט כפיפה למניעת שקיעה מצביעים שעדיף לבצע את המרווחים בתחום 40
60 ס"מ לסוג העץ ולא כפי שבוצע".


כמו כן קבע המומחה כי המרווחים יוצרים מומנט לחץ שקיעה במרכז הלוח והדבר גורם להתנודדות העץ ולחץ על מיקום הברגים וברגים משתחררים.

13.
משטח הבטון: המומחה קבע כי יציקת הבטון אינה עמוקה מספיק ביחס למשטח הריצוף, בתוך החריצים עמדו מים, ובבדיקת שיפוע נמצא כי הניקוז אינו תקין, עומק החריצים משתנה.


בנוסף,
קבע המומחה כי הבטון נחרץ לצורך הנחת הקורות מה שגרם לו להיסדק וכתוצאה מכך חדרו מים מהאדמה אל החריצים ולכן עץ הקורות נחשף לרטיבות מוגברת. לעניין העובי השונה של משטח הבטון, המומחה לא קבע ולא בדק את טענות צד ג', מאחר ולדעתו בשל אוסף הנתונים לעיל לא היה צורך בבדיקה זו.

בנוסף, המומחה קבע כי משטח הבטון היה דק ולכן בחלק מהמקומות הלוחות שמוסמרו למשטח הבטון התנתקו.

14.
חיתוך העץ: המומחה קבע כי חיתוך העץ לא היה מבוקר ולכן נוצרו חיתוכים לא ישרים מה שגרם למרווחים לא אחידים בין הלוחות. וכן קיים חיתוך לא ישר בין הלוחות לקיר החוץ ואל הריצוף הקרמי בצד דרומי של המשטח ובקצה המערבי של משטח הדק

14
עובי שונה אורך ההצמדה בין משטח הדק לריצוף הפרשי גובה וקצוות העץ: המומחה מצא כי יש מרווחים שונים ולא אחידים במספר מקומות. הדבר מהווה סכנה בטיחותית.

15.
צביעת משטח הדק:
המומחה קבע כי לא נעשתה הספגה של העץ במיקום החיתוך מאחר ומצא כי דופן החתוכה של העץ סדוקה ומושחרת. ולגבי הקורות הוא קבע כי יש מקומות בעץ הקורות שלא נצבעו כלל, מכאן העץ לא היה מוגן והמים חדרו ועשו נזק בעץ.

16.
שימון העץ ואחזקתו: המומחה חזר על מסקנות בכמה מקומות בחוות הדעת כי גם אם התובע היה משמן את העץ, הדבר לא היה מונע את הנזק מפני שהעץ לא היה מוגן בכל המקומות וכי מים חדרו לתוכו תוך תקופה קצרה בשל פגמים בצביעה.

סיכום המומחה:

המומחה קבע כי יש לפרק את משטח הבטון והעץ ולבנות מחדש, עלות הפירוק וההרכבה הינה 23.700 ₪ לא כולל מע"מ ולא כולל פיקוח הנדסי, כקביעת מומחה התובע. המומחה קבע כי הפגמים בעץ גדולים וצביעתם מחדש אין בה כדי לתקן את הפגמים ולכן נדרש החלפת כל לוחות העץ.

א. 2.
מעמד חוות הדעת של המומחה:

ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה
בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..."
.

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ
נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 ; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998).

המומחה כתב חוות דעת מפורטת, והעיד בפני
י אודותיה, ונתן הסברים כפי שיפורט להלן, בחלק מחוות הדעת המומחה הסתמך על תקן 4439 .המומחה הגיע למסקנה כי העבודות של העץ בביתו של התובע הן לקויות, הן מבחינת ההרכבה של העץ והן מבחינת משטח הבטון שהיווה תשתית להרכבת העץ עליה;

צד ג' טען בסיכומיו כי אין להסתמך על מסקנות חוות הדעת משום שהמומחה ביסס את חוות דעתו על תקן 4439 ותקן זה אינו חל על רצפת עץ המוקמת ללא פרגולה וגדר; תקן 4439 מדבר על פרגולה הבנויה על גדר ורצפת סיפון ואין זה המקרה שבפני
ו ומכאן מבקש צד ג' כי ביהמ"ש יפסוק כי חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש אינה נכונה ואין להסתמך עליה.

נימוק נוסף אותו טוען
צד ג' כנגד חוות הדעת הינו
כי המומחה ציין שהינו חבר בוועדה התקינה בעוד מכתב מהיועץ המשפטי (נ/1) מעיד כי המומחה לא היה חבר בוועדה.

נימוק שלישי הינו כי המומחה לא ידע לאבחן במדויק את סוג העץ הקיים בביתו של התובע. המומחה נימק בעדותו
כי הוא בדק את העץ והוא בדיעה כי מדובר בעץ באיכות טובה, וכי איפאה וקומארו הם סוגי עצים טובים בעלי תכונות משותפות ייחודיות , יש שמות מסחריים שונים לסוגי עץ דומים מבחינת התכונות. מה גם שהצדדים לא הוכיחו איזה סוג עץ הוזמן, ובכלל זה מסקנות מומחי שני הצדדים לא התייחסה כלל לסוג העץ, הפגמים בגינם קיימת התביעה נוגעים לטיב ההרכבה ומשטח הבטון וביצוע הגנה לעץ ולא בגלל סוגו. ולכן על אף שאין בפני
י קביעה ברורה לגבי סוג העץ, אין הדבר פוגע ביתר מסקנות חוות הדעת המנומקים היטב.

ביחס לתחולת תקן 4439, אני סבור שהמומחה צדק עת שהחיל תקן זה.

עיון בהוראות התקן נ/2 מעלה הינו מיועד לבניית פרגולה והן

כרצפות

סיפון

וגדרות.

מסעיף 1.3.2 לתקן ניתן ללמוד על הגדרת רצפת סיפון כ: " רצפת עץ מחוץ למעטפת הבניין."

התקן הזכיר רצפת סיפון המוקמת בפני
עצמה ללא גדר וללא פרגולה והתייחס אליה בנפרד בהגדרה ולא כרך אותה עם צלילית.

גם אם מסקנתי זו מוטעית, הרי ראוי להחיל את התקן כסטנדרט לטיפול ברצפות סיפון וביחס לכל רצפת עץ מחול לבניין ולו מן הטעם כי רצפת עץ ללא הצללית, חשופה לפגעי מזג האוויר ביתר שאת מרצפת סיפון הקשורה בפרגולה, ולכן הדבר מחייב סטנדרט גבוה מזה שנקבע בתקן, אך יש להסתפק בו, בעת הטיפול ברצפה מעץ מחוץ לבניין. רצפה זו חשופה לשמש או למים או לרוחות מעבר לרצפה של פרגולה, משכך מוצדק להחיל עליה את התקן.

לפיכך, ולאחר ששמעתי את עדותו של המומחה, עיינתי בחוות הדעת שלו ובטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את חוות הדעת בנקודות בהן היא גם מסתמכת על תקן 4439 וגם
בנקודות בהן חוות הדעת מסתמכת על בדיקות ומסקנות מקצועיות של המומחה וכל עוד מסקנות אלו מנומקות היטב יש לקבלם כפי שיפורט להלן;

א.3.ליקויים שהם באחריות הנתבעת:

ערן הוא זה שבנה את משטח הבטון, המומחה קבע כי משטח הבטון בוצע ללא ניקוז והאדמה מסביב מונעת ניקוז של המים, החריצים
מלאים במים. כמו כן המומחה ראה כי יציקת הבטון במקומות מסוימים הינה דקה מה שגרם להיבקעות העץ בחלק מהמקומות.


אם כך, ערן בנה משטח בטון בצורה רשלנית.

אולם, כאשר הוחלף משטח העץ בפעם הראשונה, והתובע וגם צד ג' התריעו בפני
ערן כי קיימת בעיה במשטח הבטון, ערן לא שש להרוס אותו ולבנות אותו מחדש אלא הסתפק בלבקש מצד ג' ייעוץ לתיקון הבעיה, צד ג' הציע ביצוע חריצים בבטון דבר אשר גרם לחדירת המים מהאדמה לבטון, והדבר החמיר אף הוא את הנזק.

אם כך, המשטח נבנה בצורה רשלנית, והאחריות בגין בנייתו נופלת על הנתבעת. פעולות צד ג' רק החמירו את מצב העץ, אולם בעיית הניקוז והיות המשטח דק, היתה קיימת מלכתחילה ובפני
עצמה מהווה התרשלות מצד הנתבעת.

משכך הנני מקבל המלצת המומחה וקובע כי הנתבע ביצע עבודה ליקוי והפר את החוזה עם התובע, ועליו לפצות את התובע
במלוא הנזקים שנגרמו. ביחס לאחריות צד ג' הדבר ידון במסגרת הודעת צד ג'.
הערכת המומחה ביחס לעלות התיקון לא נסתרה כלל והנני מאמצה כמדד לפיצוי. המומחה קבע כי עלות הפירוק וההרכבה הינה 23,700 ₪ לא כולל מע"מ ולא כולל פיקוח הנדסי בשיעור 10%.

ב. עבודות הגינון:

אין חולק כי ב- 3 החודשים הראשונים עבודת הגינון מבוצעת ללא תשלום.

התובע , כאמור, טוען כי לאחר 3 חודשים המשיך ערן לשלוח לביתו גננים כדי שיעבדו ויטפלו בגינה, ונוצרה הבנה בין הצדדים כי הגננים ממשיכים להגיע כל עוד הדק לא מטופל ע"י ערן, אשר הבטיח מספר רב של פעמים להגיע ולפתור את הבעיה אולם למעט החלפת הדק הראשונה, הוא לא פתר את הבעיה.

יניב טוען כי בהקלטה מיום 2.12.11 הוא ציין מפורשות בפני
ערן כי אינו מכוון לשלם לו עבור הגננים, אולם ועל אף הצהרה מפורשת זו המשיך ערן לשלוח גננים לביתו של יניב, דבר אשר מחזק את טענתו כי ערן ידע ואף הסכים כי הגננים לא מקבלים שכר והדבר מתקזז מול עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל עבודות העץ.

עיון בהקלטה אינו מלמד על תאריכה.

יניב טוען כי על אף שלא בכל חודש הגננים עשו את אותה עבודה וכי יש חודשים שנדרש דישון ונטיעת צמחים וחודשים אחרים שרק תחזוקה שוטפת נדרשה, הרי הכרטסת מציינת תשלום קבוע של 350 ₪ והדבר אינו מתקבל על הדעת מכאן שאין להסתמך על הכרטסת כראיה, ומעיד כי לא סוכם על עבודות הגינון ופרטיה.

איני מקבל את טענת התובע לפיה הטיפול בגינה מתקזז אל מול בעיית הדק ועוגמת הנפש, הראיה בכתב הקיימת הינה כי הטיפול בחינם יינתן רק למשך 3 חודשים. טענת התובע כי נוצרה הסכמה שונה מאוחרת לא גובתה בשום ראיה, ואיני מסתפק בעדותו של התובע בלבד כדי להוכיח כי סוכם שהטיפול יהא בחינם לאורך כל הזמן.

בהקלטה לא נשמע ערן מסכים להצהרת התובע, ההצהרה בא בעקבותיה ניתוק הקו כאשר ערן מבטיח כי יטפל בעניין העץ ויפתור את הבעיה אולם הוא לא הסכים לדברי התובע.

סביר הוא להניח כי הצדדים הסכימו כי ההתחשבנות הסופית תיערך כאשר יטופל נושא הדק, אך לא נראה סביר כי ערן יוותר על התשלום בכלל.

לעניין הכרטסת וסכומי טיפול,
לא הוכח כי הסכום של 350 הינו תשלום החודשי הקבוע הנדרש, ומאחר ומעולם
לא נשלחה התראה ו/או דרישה לתובע בעניין זה, סבירה ומקובלת היא טענת התובע כי ישנם חודשים שהטיפול מצריך השקעה יותר מחודשים אחרים כאשר נוטעים צמחים עונתיים ו/או מדשנים לקראת הנטיעה וכיו"ב.


אל מול חוסר הנתונים בדבר מה נעשה בדיוק בגינה ומה הושקע בה, אני אומד את עלות הטיפול הכוללת בסכום של 7,000 ₪. סכום זה יש לנכות מההתחשבנות בין הצדדים.

על כן התביעה כנגד הנתבע מתקבלת בקיזוז הסכום של ערך עלות עבודות הגינון מעבר ל 3 החודשים המוסכמים.

ג. הודעת צד ג'

סוגיית
שימון העץ:

המומחה בדק את לוחות העץ ומצא כי "בחלק האחורי הוא לא צבוע ולא מוגן " (עמ' 8), מכאן וגם אם אין תקן שמחייב צביעתו, הרי הימצאות העץ ללא הגנה היא זו שגרמה לחדירת המים ולנזקים הנטענים, זאת כטענת המומחה.

צד ג' מודה כי לא שימן את העץ בצידו הפנימי ( ראה סעיף 36 לסיכומיו), אולם טוען כי אין כל צורך וחובה לעשות זאת כאשר העץ מסופק מהמפעל לאחר נצבע ונארז ע"י היצרן; צד
ג' טוען כי הוא משמן את העץ לאחר הרכבתו כפי שנהוג ולא פעל בצורה לקויה

וכי בפועל הוא צובע את השכבה העליונה של העץ החשופה לשמש ולמזג האוויר וכי במקומות שאין חשיפה אין צורך בביצוע הגנת צבע

המומחה
הסביר בסעיף 3.17 לפרק ד' לחוות דעתו כי במפעל המספק מבצעים שכבת מגן על העץ באימפרגנציה ומציין כי כיום לא ניתן לדעת אם בוצעה הטבלת אימפרגנציה. המומחה כותב : " דופן החתוכה של העץ דק סדוקה ומושחרת מספיגת מים. משמעות הממצא הוא כי לא נעשתה הספגה של העץ במקום החיתוך".
משמע כי התקלה בביצוע הגנת העץ החלה במפעל המספק ולאו דווקא ע"י צד ג'.

המומחה ממשיך וקובע (ועל כך צד ג' לא חולק) כי יש חלקים פנימיים בעץ שלא נצבעו בשכבת מגן וכי מטרת צביעה זו הינה מניעת חדירת מים.
המומחה קבע בסעיף 8.6 בפרק ג' לחוות דעתו כי : "איני יודע באיזה חומר מגן העץ מוגן (אם בכלל. הנתבע לא ידע להשיב אם הספק ביצע הטבלה או הספגה) והאם נצבע בצבע עליון בשכבות הדרושות. בפעל לאחר פירוק מספר לוחות עץ, העץ הורכב ורק לאחר מכן נצבע. זה לא תקין.." המומחה כתב כי יש חלקי עץ לא צבועים מהצד הפנימי שלהם וכי היה על צד ג' לצבוע אותם לפני ההרכבה. : " נתבע צד ג' היה צריך לצבוע את העץ לפני ההרכבה גם אם הוא קיבל את העץ לא צבוע".

המומחה אינו קובע כי האם צביעת צד ג' היתה מונעת את ספיגת המים כאשר קיים כבר ליקויי שראשיתו במפעל המספק אשר לא ביצע אימפגרציה כקביעתו?! לא ברורה דייה קביעת המומחה בנקודה זו המיוחד לאור קביעת המומחה כי : :" לא ניתן לראות ולדעת האם הצבע נמרח בשמן מגן לפני הצביעה", לא ברור מה כוונתו של המומחה בקביעה זו והאם המשמעות כי
צד ג' לא יכל לדעת

כי לעץ לא בוצעה הטבלה, לפי משקלו ו/או צבעו למשל? הדבר לא צוין ע"י המומחה באופן נהיר, ולכן לא ניתן להטיל אחריות בלעדית על צד ג' ולקבוע כי מחדלו בצביעת העץ הוא זה שגרם באופן בלעדי לנזק. לא הובהר מספיק מהי חשיבות צביעת החלק הפנימי של העץ, כאשר לעץ בוצעה הטבלה והוא אינו חשוף לנזקי שמש או מזג אוויר?

קביעת המומחה לפיה נתבע צד ג' היה צריך לצבוע את העץ לפני ההרכבה גם אם הוא קיבל את העץ לא צבוע, אינה מנומקת, האם הכוונה היא כי צביעת העץ ע"י צד ג' היתה מונעת את הנזק על אף מחדל המספק? או האם הנזק לא היה נגרם אם במפעל היה מבוצע שימון נכון של העץ, האם שני התנאים מצטברים וחיוניים כדי להגן על העץ, באזורים שאינם חשופים לשמש ולמזג אוויר?

לעניין קורות העץ, המומחה מצא כי הן שחורות וספוגות במים והסיק מכך שהעץ הינו ללא הגנה בצבע מגן. והשאלה האם היתה מספיקה צביעה מהמפעל או היה על המרכיב לצבוע שוב בצבע נוסף לא הוכרעה ע"י המומחה.

סוגיית הברגים

היו חלודים בגלל הימצאותם לאורך זמן במים והדבר מעיד כי איכותם אינה טובה, לא ברור מי סיפר את הברגים אך נהג הוא כי המרכיב מספק את הברגים.

סוגיית
הפרשי גובה בלוחות העץ:

המומחה מדד הפרשי גובה בלוחות העץ, וקיום הפרשים כאלו אינו תקין. מי שקובע את ההפרשים זהו המרכיב דהיינו צד ג'.

סוגיית חיתוכים לא יישרים בלוחות:
לוחות העץ נעשה בהם חיתוכים לא ישרים וגם בזוויות ובקצוות המשטח כפי שתואר לעיל.

סוגיית עובי לוחות העץ שונה
ואינו אחיד, לפי בדיקה שהמומחה ביצע בשטח

סוגיית וסר חיבור
בין הלוחות לקורות העץ בקצוות של המשטח.

סוגיית מרווחים משתנים בין לוחות העץ:
גם אם אתעלם מהקביעה כי קיימת דרישת תקן לגבי מרווח מסוים, ולגבי היות העץ ספוג במים,
הרי מדובר כאן במרווחים משתנים, והדבר אינו אסתטי. בנוסף, קבע המומחה כי קיימים מרווחים גדולים בין קורות העץ, ומקובלת עלי עמדת המומחה לפיה מרווחים שונים מפרים את האיזון בין לוחות העץ בעת לחץ דריכה וכיו"ב.

צד ג' טוען כי התובע בהתנהלותו גרם לאשם תורם, היה עליו לתחזק את העץ ולשמנו בכל תקופה שבין 3-6 חודשים אולם הוא לא עשה זאת ומכאן שחלק מהנזק נגרם בשל אי תחזוקת העץ ולאו דווקא מעבודת ההרכבה שלו.

צד ג' טוען כי גם אם לא ניתנו ליניב הוראות תחזוקה הרי לאורך המשפט גילה בקיאות בעץ ובכל הקשור לסוגיו ותחזוקתו ואף מומחה ביהמ"ש כתב כי יניב גילה בקיאות והציג חומר רלוונטי אשר הנתבעים היו רשאים להשתמש בו ולכן לא תעמוד לו הטענה כי לא ידע ך כך שחייב היה לתחזק את העץ. מכאן שיש לייחס ליניב אשם תורם ואחריות לנזק.

איני יכול לקבל את טענתיו של צד ג' בנושא האשם התורם של התובע ,כפי שהוכח לעיל וכפי שמומחה ביהמ"ש קבע: גם אם לתובע נמסרו הוראות תחזוקה וגם אם הוא היה מבצע אותן, עדיין הנזק של חדירת המים היה נגרם, אולם וכפי שקבעתי לעיל, ולאור העמימות סביב החלק של כל פעולת הגנה שאמורה להתבצע בעץ (זו שמבוצעת במפעל וזו שמבוצעת ע"י המרכיב), איני מטיל את האחריות הבלעדית בעניין חדירת המים על צד ג', אולם ביתר הנקודות וכפי שפורט לעיל, ברור הוא כי צד ג' ביצע עבודה רשלנית, שאינה עומדת בסטנדרט מקובל, מבחינה אסתטית ומבחינה בטיחותית.
צד ג' טוען כי אין לו יתרון מקצועי על פני הנתבע בתחום הרכבת בעץ, אשר התערב בעבודת צד ג' והציע הצעות לשיפור ובמקרנו הוא זה שבנה את משטח הבטון.

מעדותו בפני
י ניתן ללמוד כי העבודה לא היתה בשיקול דעת מוחלט של צד ג' וכאשר צד ג' ראה כי קיימת בעיה בבטון, השניים, הוא וערן, התייעצו אחד עם השני החליטו להשאיר את היציקה אך לבצע בה חריצים לשם הנחת קורות העץ. כך העיד ערן בעמ' 13 : " ... אני ביצעתי את יציקת בטון, כשקובי הגיע לשטח הוא טען בפני
שהיציקה לא טובה ואמרתי לו מה אפשר לעשות. הוא הציע לחרוץ את הבטון, הם הרכיבו את הדק, אז היתה בעיה, ביקשתי מקובי לקרב בין הקורות..".

ללמדך, כי עבודת ההרכבה של צד ג' כללה רק את הרכבת הדק ואילו לגבי רצפת הבטון לא היה לו שיקול דעת בבנייתה וערן הוא זה שהכתיב את המצב ע"י יציקה שהוא ביצע, אולם כשנתקלו בבעיה של משטח הבטון צד ג' הציע ביצוע חריצים ולא הריסת המשטח.

ממכלול העובדות שהוכחו בפני
י שוכנעתי כי צד ג' לא היה מבצע דברו של הנתבע , הוא הושכר על ידה לשם ביצוע עבודה מוגדרת וברורה של הרכבת משטח הדק, סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות תשל"ד- 1974 קובע כי: "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין".

לא הוכח כי ערן התערב בעבודתו של צד ג', מלבד בניית משטח הבטון שבגין הליקויים בו האחריות הינה על הנתבעת אשר בנתה את המשטח בצורה רשלנית ואינה תקינה כפי שנומק לעיל וכפי שמומחה ביהמ"ש בדק והעריך.

על צד ג' מזרחי בעת שמשטח הבטון אינו תקין, היה עליו לדרוש את תיקונה והסרתה כדי שעבודתו תבוצע על הצד הטוב ביותר, אך משלא עמד על כך, והציע פתרון מצדו לפתרון המחדל הראשוני באמצעות חריצים שהתברר כי לא פתרו את הבעיה אלא הנציחו אותה, שותף הוא למחדל שבוצע ואחרי גם לעבודות הלקויות. היה על צד ג' הקבלן המקצועי בעל הידע בהרכבת המשטח לסרב לבצע את ההרכבה על המשטח שאינו תקין ולדרוש את הסרתו. הסכמתו של צד ג' למצוא פתרון כלשונו למחדל מטילה עליו אחריות לכל הליקויים שנגרמו בעבודות.

על מידת האשמה יש לגזור ממידת המעורבות של שני הצדדים. הנתבע אחראי לחלק נכבד באמצעות בניית תשתית ליקויה, והפתרון שהוצע בידי צד ג' לא הביא לפתרון הבעיה, הנתבע סיפק את כל הציוד , וטרח להודיע לצד ג' על הליקוי אך הפסיק לאחר מכן כעולה מהעדויות שבפני
. משלא הודיע לצד ג' על המשך התקלה ולא אפשר לצד ג' למצוא פתרון אחר ,יש להביאה בשקלול האשמה בין הצדדים.

על כן אני סבור כי על צד ג' לפצות את הנתבע ב 40% מעלויות הנזק והנתבע אחראי על 60% מהעלויות שנקבעו בחוות העדת של המומחה מטעם בית המשפט , ללא הקיזוז בגין עלויות עבודות הגינון שבוצעו בידי הנתבע.

סוף דבר:

הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:


הסכום הכולל הינו 23,700 ₪ בתוספת 2,370 ₪ פיקוח ובתוספת מע"מ הסכום שווה ל-
30,762 ₪ כולל מע"מ. לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט בסכום כולל של 4,000 ₪ בגין החזר אגרה ,עלות המומחים
והוצאות כלליות.

לא מצאתי מקום לפסוק לתובע בגין עוגמת נפש ומרכיבים אחרים שעתר בפני
.

התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה ואני פוסק כי על התובע לשלם לנתבעת סך של 7,000 ₪
סכום זה יקוזז מהסכום שהנתבע חייב
בתביעה העיקרית.

אי לכך על הנתבעת
ערן גינון
בע"מ
ח.פ. 513811679 לשלם לתובע בסופו של יום סך 27,762 ש"ח.

הודעת צד ג'
לאחר שקיבלתי את הודעת צד ג' בונה צפון – יעקב מזרחי ע.
מ. 305183857 לשלם לנתבעת- חברת
ערן גינון
בע"מ
ח.פ. 513811679 סך 13,905 ₪ . בנוסף החזר אגרה בסך 316 ₪ והוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום,
כ"ג טבת תשע"ה, 14 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 55940-07/12 יניב דנה נ' ערן גינון בע"מ, בונה צפון יעקב מזרחי ע. (פורסם ב-ֽ 14/01/2015)