פסקי דין על חיה שלחון אשכנזי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

35050-09/13 בל     20/01/2015




בל 35050-09/13 חיה שלחון אשכנזי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 35050-09-13

20 ינואר 2015

לפני: כב' השופט צבי פרנקל

נציגת ציבור מעסיקים: גב' מיכל מויאל
ה
תובעת
:

חיה שלחון אשכנזי
(
ת.ז.

-
057320350

)




-נגד-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד נעמה נוה



פסק דין

1.
התובעת ילידת 1961 הגישה תביעה להכיר בפגיעה בידה הימנית כפגיעה בעבודה ע"פ תורת המיקרוטראומה. לאחר ששמענו את התובעת ואת העדה מטעמה ביום 22.4.14 קבענו ביום 24.4.14 כדלקמן:

"1.
התובעת, ילידת 1961, הגישה תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בידה הימנית כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטארומה. הנתבע דחה את התביעה מהסיבה שהמחלה ביד ימין של התובעת התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה ולא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה.

2.
לטענת התובעת עבודתה כעובדת משק בית בבתים אחרים גרמה לפגיעה ביד ימין. לטענתה במהלך עבודתה היא ביצעה פעולות חוזרות ונשנות עם כף היד עת ניקתה תריסים וחלונות. לטענתה רק כאשר הפסיקה את עבודתה בהוראת רופאה תעסוקתית המצב ביד ימין השתפר, לטענתה כתוצאה מעבודתה נגרמו לה עיוותים באצבע 2, באמה ובזרת.

3.
התובעת העידה בפני
נו ותיארה את עבודתה בעבודות משק בית ב-10 שנים האחרונות כאשר התמקדה בעבודתה ממרס 2011 ועד מאי 2013. באותה תקופה עבדה 6 ימים בשבוע, 5 שעות בכל יום בבתים פרטיים ביישוב עומר. התובעת תיארה את הפעולות שעשתה ובכלל זה הרמת דליים, שאיבת אבק, עבודה שהצריכה כריעת ברך על השטיחים. אולם התמקדה בניקוי משטחים של תריסים וחלונות לטענתה שעה וחצי בכל יום.

4.
מטעם התובעת העידה מעסיקה קודמת שלה, שתיארה את עבודת התובעת, אולם לא ידעה להשיב לשאלה האם בכל שבוע התובעת ניקתה את החלונות והתריסים אך העידה שהתובעת עבדה קשה והבית היה תמיד נקי.

5.
בעב"ל 220/08 מיום 22.5.08 התייחס בית הדין הארצי לאפשרות לקיומה של תשתית למיקרוטראומה לגבי עוזרת בית:
"כדי להקים תשתית טראומתית להכרה בליקוייה כפגיעה בעבודה עליה להוכיח תנועה חוזרת ונשנית המתייחסת לאברים הפגועים על פני ציר הזמן. משמוכחות תנועות כאלה נפסק על ידנו, כי קיימת תשתית מיקרוטראומטית (פס"ד פישמן מריאנה; עב"ל 537/0^ משלא מוכח רצף של תנועות כאלה נדחית התביעה (כפי שנפסק למשל במרואני
עב"ל 646/06
).
(הציטוט מתוך החלטה בב"ל 1746/06 המפנה לעב"ל 220/08).

6.
על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על פי תורת
המיקרוטראומה יש לקבוע כי המבוטח ביצע תנועות זעירות חוזרות ונשנות שגרמו לו לפגיעות זעירות שבהצטברותן מביאות לנזק של ממש. התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן", תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדורה אלא לחזור ולהשנות בדחיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר העבודה של הנפגע.

7.
ב"כ הנתבע טענה שעבודת התובעת בניקיון בתים היתה מגוונת, שאין בה פעולות חוזרות ונשנות. לטענתה, טענת התובעת ולפיה ניקתה תריסים שעה וחצי ביום אינה סבירה, בייחוד לאור יתר הטענות ולפיהם נאלצה לנקות את
החדרים, חדרי האמבטיות, לבצע פעולות של החלפת מצעים, שטיפת סירים וכו'.

8.
באשר לנשיאת הדליים אין ספק כי מספר הדליים ומשקלם השתנה בהתאם לצורך, בהתאם לגודל החדר, גודל הדלי וכמות המים. לא מדובר בפעולה ברצף, מדובר בפעולה למרחק שונה ובזמנים שונים ולכן לא ניתן להכיר בפעולה כמקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. יחד עם זאת, לאור עדותה של התובעת ניתן לקבל את הטענה שנאלצה לנקות משטחים גדולים של תריסים וחלונות בפעולה קבועה של יד ימין, בעניין זה אנו סבורים שיש מקום למנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית כדי שיחווה דעתו האם יש קשר בין המצב הרפואי לבין הפעולה של ניקוי משטחים גדולים בתנועת יד ימין מידי יום.

9.
הנתבע בחר שלא לזמן את
המעסיקים של התובעת ולכן אין לנו אלא לקבל את עדותה של התובעת בקשר לניקוי המשטחים, יחד עם זאת, לא ניתן לקבל את הגרסה שמידי יום התובעת עשתה זאת שעה וחצי, ולאור עדותה של התובעת לגבי המשימות האחרות שביצעה בכל בית מידי יום הגענו למסקנה שפעולת ניקוי המשטחים – תריסים וחלונות, היתה כחצי שעה עד 45 דקות ביום במשך חמישה ימים בשבוע בשנתיים האחרונות לעבודתה.

10.
החלטה על מינוי מומחה תישלח בנפרד."


2.
ביום 24.4.14 מינינו את ד"ר יבגני לייקין לתת את חוות דעתו בעניינה של התובעת על סמך העובדות הבאות:



א.
התובעת ילידת 1961.


ב.
התובעת עבדה בעבודות ניקיון בתים משנת 2002 ועד מאי 2013.
ג.
ממרס 2011 ועד 2013 עבדה 6 ימים בשבוע בניקיון, מתוכם חמישה ימים בניקיון של בתים פרטיים כאשר באותם חמישה ימים, מידי יום בין חצי שעה ל-45 דק' ניקתה משטחים גדולים של חלונות ותריסים בפעולה של הזזת יד ימין מצד לצד בתנועה חוזרת ונשנית.
ד.
מצבה הרפואי של התובעת כעולה מהחומר הרפואי.

3.
ביום 9.6.14 הגיש ד"ר לייקין את חוות דעתו המפורטת, בפרק סיכום ומסקנות כתב:

"שאלה 1: מהו ליקויה של התובעת בכף יד ימין?

תשובה: סביר להניח שהתובעת סבלה מ-
oa
במפרק

dipj
של הזרת הימנית וייתכן גם אצבע 2.

oa
אובחנה על סמך התרשמותו של מומחה לראומטולוגיה, אך המומחה התעלם מתוצאות מיפוי עצמות, שלא תמכו באבחנה זו (לא נמצאה קליטה פתולוגית באצבעות). גם צילומי רנטגן של כפות הידיים בבדיקה חוזרת, בניגוד לבדיקה ראשונה, פוענחו כתקינים. אי לכך, האבחנה אינה כה חד משמעית. יתכן והבדיקה של כירורג כף יד, אשר ה תובעת הופנתה אליה, היתה תורמת לאבחון, אך סיכומה אינה מצורפת לתיק.
שאלה 2: האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנה היא סובלת? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
תשובה: עיסוקה של התובעת בעבודות ניקיון אומנם כרוך בעומסים פיזיים לא מבוטלים על כפות הידיים, אך מדובר בתנועות רבגוניות ומשתנות של הידיים בביצוע פעולות שונות כגון ניגוב אבק, איסוף והשלכת אשפה, טאטוא, שטיפת חלונות ורצפה וכדומה, ולא בפעולות חדגוניות חוזרניות. לפי העובדות המוסכמות התובעת עסקה בין חצי שעה ל-45 דקות 5 ימים בשבוע בניקוי משטחים גדולים של חלונות ותריסים בפעולה של הזזת יד ימין מצד לצד בתנועה חוזרת ונשנית. היות ומדובר ב-10% ואף פחות מסה"כ זמן העבודה, אני מתקשה לראות בכך עדות לעבודה חוזרנית של ממש. כאמור מידע מחקרי אפידמיולוגי תומך בקשר בין אחיזה מדויקת חוזרנית בכפות הידיים לבין
oa
במפרקי

dipj
. לדעתי עיסוקה של התובעת בעבודות ניקיון אינו תואם את הקריטריונים הנ"ל, ועל כן הסבירות לקשר סיבתי בין עבודתה לליקויה הינו נמוך מ-50%."

4.
ביום 9.6.14 קבענו שהצדדים רשאים להגיש בקשות לשאלות הבהרה עד ליום 22.6.14. לאחר שהתובעת הגישה בקשה לשאול את המומחה מספר שאלות קבענו ביום 27.7.14 שהמומחה ישיב לשתי שאלות, להלן ההחלטה:

"1.
ביום 24.4.14 מינינו את ד"ר יבגני לייקין לתת חוות דעתו בעניינה של התובעת.

2.
ביום 9.6.14 הגיש המומחה את חוות דעתו וקבע בין היתר:
"עיסוקה של התובעת בעבודות ניקיון אמנם כרוך בעומסים פיזיים לא מבוטלים על כפות הידיים, אך מדובר בתנועות רבגוניות ומשתנות של הידיים בביצוע פעולות שונות כגון ניגוב אבק, איסוף והשלכת אשפה, טאטוא, שטיפת חלונות ורצפה וכדומה, ולא בפעולות חדגוניות חוזרניות. לפי העובדות המוסכמות התובעת עסקה בין חצי שעה ל-45 דק', 5 ימים בשבוע בניקוי משטחים גדולים של חלונות ותריסים בפעולה של הזזת יד ימין מצד לצד בתנועה חוזרת ונשנית. היות ומדובר ב-10% ואף פחות מסה"כ זמן העבודה, אני מתקשה לראות בכך עדות לבין
oa
במפרקי
dipj
. לדעתי עיסוקה של התובעת בעבודות ניקיון אינו תואם את הקריטריונים הנ"ל, ועל כן הסבירות לקשר סיבתי בין עבודתה לליקויה הינו נמוך מ-50%. "

3.
התובעת מבקשת להפנות למומחה שאלות הבהרה. הנתבע מתנגד להצגת השאלות. לאחר שבחנתי את הבקשה אני מתיר את השאלות הבאות:
א.
האם יש משקל לסיכום ביקור אצל פרופ' אבו שקרה מומחה לראמטולוגיה בבי"ח סורוקה מתאריך 6.6.2013 (כחודש אחרי הפסקת העבודה) בו
נכתב: "לאחר הפסקת עבודה בניקיון הטבה במצב...".
לטענה שהיה קשר ישיר בין העבודה הפיזית והמאומצת במפרקי האצבעות למצב האצבעות אחרי הפסקת העבודה (הפיזית והלחץ אז על מפרקי האצבעות)?

ב.
אם הופעת ה-
oa
באצבעות יד ימין היתה תוצאה ממצב תחלואתי ולא מיקרוטראומה האם היה ניתן לראות שיפור משמעותי באצבעות היד לאחר הפסקת העבודה ?

4.
אני לא מתיר את שאר השאלות. לגבי שאלה 1, לא ברור כיצד השאלה תורמת להבהרת חוות הדעת, לגבי שאלות 2,3,5 המומחה נדרש להתבסס על העבודות שנקבעו בהחלטה ולכן אין מקום להורות למומחה להשיב על שאלות אלו. שאלה 7 היא שאלה תיאורטית, שאלות 8 ו-9 חוזרות על האמור בשאלה 4, שאלות 10 ו-,17,1813 הן שאלות תיאורוטיות ספקולטיביות ואין מקום להורות למומחה להשיב עליהן, שאלות 11-12 הן שאלות לא רלוונטיות מדובר בשאלות תיאורטיות, לגבי שאלה 14 המומחה הסביר שאין קשר בין עבודת התובעת לליקוי ולכן אין מקום להציג את השאלה. שאלה 16, חוזרת על שאלה קודמת.

5.
המומחה מתבקש להשיב לשאלות ההבהרה תוך 20 יום מקבלת החלטה זו.

6.
המזכירות תשלח ההחלטה למומחה ולצדדים."


5.
ביום 13.8.14 השיב המומחה לשאלות ההבהרה:
"שאלת הבהרה א': האם יש משקל לסיכום ביקור אצל פרופ' אבו שקרה מתאריך 6.6.13 בו כתב: "לאחר הפסקת עבודה בניקיון הטבה במצב ..." לטענה שהיה קשר בין העבודה הפיזית והמאומצת במפרקי האצבעות למצב האצבעות אחרי הפסקת העבודה (הפיזית והלחץ עד על מפרקי האצבעות)?

תשובת שלילית:
כפי הוסבר בפרק הדיון ובתשובות לשאלות קודמות לא הוכח קשר סיבתי בין התסמונת מסוג שאובחן אצל התובעת לבין עבודה פיזית מאומצת ככל שתהיה בהיעדר מרכיב משמעותי של עבודה חוזרנית, אחיזה מדויקת ותנועות חדגוניות. מכאן אינני רואה משמעות רבה למשפט הנ"ל של פרופ' אבו שקרה בקביעת קשר סיבתי. מה גם שבאותו המשפט מציין פרופסור: "...הימשכות כאב וזרמים בידיים".

שאלת הבהרה ב': אם הופעת ה-
oa
באצבעות יד ימין היתה תוצאה ממצב תחלואתי ולא מיקרוטראומה, האם היה ניתן לראות שיפור משמעותי באצבעות היד לאחר הפסקת העבודה?

לא ברור מהיכן נובעת המסקנה לגבי שיפור משמעותי. למיטב ידיעתי אין בכך עדות באסמכתא בתיק. בסיכום הבדיקה של פרופ' אבו שקרה מדובר לכל היותר בשיפור חלקי, אשר באותה מידה ניתן להסביר ע"י השפעת הטיפול הפיזיותרפי ושימוש במשככי כאבים (ראה פרק "תולדות המקרה")."


6.
היום הצדדים סיכמו בעל פה - התובעת טוענת שלמרות חוות דעת המומחה יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה זאת בין היתר לאור העובדה שלאחר הפסקת העבודה מצב הידיים שלה השתפר מה שמלמד על כך לטענתה שהפגיעה קשורה לעבודה ולא כפי שקבע המומחה.

7.
ב"כ הנתבע טוענת שחוות הדעת מנומקת ומפורטת והמומחה סוקר את מלוא הרישומים הרפואיים הרלוונטיים ואת הספרות הרפואית המנחה. המומחה השיב לשאלת ההבהרה והתייחס שוב לרישומים הרפואיים ולא היו באלה כדי לשנות את דעתו, על כן מבקשת ב"כ הנתבע לדחות את התביעה.

8.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שדין התביעה להידחות. הלכה היא שיש לייחס לחוות הדעת של המומחה משקל מיוחד ובשאלות רפואיות אין לסטות ממנה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן (דב"ע נא/191-0 המוסד לביטוח לאומי
נ' יוסף נחתום, פד"ע כ"ד 89) מה שלא מתקיים בעניינינו. קיומו של קשר סיבתי או שלילת קיומו של קשר כאמור זו קביעה בעלת פן משפטי המושתת על חומר הראיות אלא שבקביעה זו ניתן משקל מיוחד לחוות הדעת של המומחה (דב"ע ל"ו 8-0 סימון דנילוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע ז' 374). לא מצאנו שיש לסטות מחוות הדעת ועם כל ההבנה למצבה של התובעת אין מקום לקבל את התביעה.

9.
המומחה הסביר בצורה ברורה שהמצב של התובעת בכף יד ימין אינו קשור לעבודתה. בתשובות לשאלות הבהרה הסביר המומחה שגם אם יש שיפור במצבה של התובעת לאחר שהפסיקה לעבוד, לא מדובר בשיפור משמעותי אלא בשיפור חלקי שניתן להסבירו על ידי השפעת הטיפול הפיזיותרפי ושימוש במשככי כאבים.

10.
כאמור התביעה נדחית. כמקובל בסוג זה של תביעות אין צו להוצאות.

11.
זכות ערעור תוך 30 יום לבית הדין הארצי.

12.
פסק הדין ניתן בהרכב של שניים לאור ההחלטה מיום 22.4.14.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ה,
(
20 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.



נציגת ציבור מעסיקים
גב' מיכל מויאל


צבי פרנקל
, שופט











בל בית דין אזורי לעבודה 35050-09/13 חיה שלחון אשכנזי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/01/2015)