פסקי דין על אבו סמרה סלמאן | פסקי דין על אלכס סקלר

46097-04/14 רעצ     20/01/2015




רעצ 46097-04/14 אבו סמרה סלמאן נ' אלכס סקלר








בית משפט השלום בעכו



רע"צ 46097-04-14 סלמאן נ' סקלר
20 ינואר 2014


תיק חיצוני: 0826193137


בפני

כב' השופטת
ג'ני טנוס


מערער

אבו סמרה סלמאן
ע"י עו"ד זכי כמאל


נגד

משיב
אלכס סקלר
ע"י עו"ד חלים מח'ול




פסק דין


1.
המערער הגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת לינה בולוס-עואד, בגין החלטתה מיום 8.4.14 בתיק הוצל"פ 08-26193-13-7 למנות את ב"כ המשיב, עו"ד חלים מח'ול
, ככונס נכסים על נכס המקרקעין שלו הידוע כחלקה 25 גוש 10265 (להלן – "הנכס").

לאור האמור בבקשה, הוריתי על הגשת תגובה מטעם המשיב, וזו אכן הוגשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שוכנעתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור עפ"י הרשות שניתנה.

2.
תיק ההוצל"פ שבמסגרתו ניתנה ההחלטה מושא הערעור נפתח ביום 1.12.13 לשם מימוש משכנתא שנרשמה ביום 30.11.09 לטובת המשיב על חלקו של המערער (3/32 חלקים) בנכס.

שטר המשכנתא נחתם על ידי המערער בהיותו ערב להבטחת פירעון הלוואה שניתנה על ידי המשיב לאחיו של המערער ואשתו (גיסתו של המערער). יצוין, כי המשיב הגיש תביעה כספית כנגד אחיו של המערער ואשתו ובמסגרת פסק הדין חויבו השניים לשלם למשיב סכום החוב ובגין חוב זה נפתח תיק הוצל"פ אחר שמספרו 08-1678312-4 (להלן – "תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין"). כמו כן, המשיב פתח תיק הוצל"פ נוסף שמספרו 08-19712-12-7 למימוש משכנתא שנרשמה על נכס אחר השייך לאחיו של המערער בגין אותו חוב.

3.
כפי שצוין בפתח פסק הדין, הערעור דנן נסב על החלטת רשמת ההוצל"פ למנות כונס נכסים לשם מימוש המשכנתא ומכירת הנכס.

המערער העלה מספר השגות ונימוקים מדוע יש לבטל את ההחלטה הנ"ל, ועל מנת להקל על הדיון אציג את טענותיו בנדון בנפרד ותוך כדי הדיון בהן.


4.
המערער טוען, כי נפלו מספר פגמים המתייחסים לתוקפו של שטר המשכנתא שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל, כגון: שלא הוסבר לו טרם החתימה על השטר מהות המסמך עליו הוא חותם, לא הודע לו על ההלוואה שניתנה לאחיו על ידי המשיב, ולא צוין בשטר כי הלווה, אחיו של המערער, קיבל בפועל סכום כלשהו מהמשיב בגין ההלוואה.

מדובר בטענות הנוגעות לתוקפו של שטר המשכנתא ועצם קיומו של חוב, שממילא אינן בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לדון בהן אלא בסמכותו של בית המשפט. ואכן, כנגד המשיב תלויים ועומדים מספר הליכי משפטיים לביטול השטר ואפילו לביטול פסק הדין הכספי. לפיכך, בצדק לא נדונו טענות אלו על ידי כב' הרשמת במסגרת החלטתה.

5.
טענה נוספת שהמערער מעלה נוגעת לפגם שנפל, לדידו, בהחלטה מושא הערעור עת לא באה בגדרה התייחסות לטענתו כי הזוכה, קרי המשיב, מחויב היה בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל בהצגת תדפיס חשבון מכוח סעיף 8 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 על מנת להוכיח את גובה החוב, אופן חישובו ואופן חישוב הריבית, לרבות ריבית הפיגורים, בהיותו המשיב אדם פרטי ולא מוסד בנקאי אשר נתן עפ"י הנטען הלוואה כספית לאחיו (האח של המערער), ואילו הוא עצמו שימש רק כערב להלוואה.

גם טענה זו, כמו קודמתה, דינה להידחות. מדובר בטענות מהותיות שהועלו בהליכים המשפטיים בהם נקטו המערער ואחיו כנגד המשיב ובמסגרתם עתרו לעיכוב ההליכים נגדם מנימוקים אלה ממש ובקשותיהם נדחו פעם אחר פעם, הן בבית המשפט השלום והן בבית המשפט המחוזי. ומכאן, שבצדק לא הובאו נימוקים אלה על ידי כב' הרשמת כשיקולים רלוונטיים לשם מינוי כונס נכסים למימוש הנכס.



למעלה מכך יצוין, כי המשיב טען שהחוק הנ"ל אינו חל עליו, משום שההלוואה לא ניתנה במסגרת עיסוקו, אלא ניתנה על רקע היחסים החבריים הקרובים ששררו בינו לבין המשיב, אחיו ואשתו. כמובן שאיני רואה צורך להכריע בטענה במסגרת הערעור שלפניי, ברם טענה זו הובאה על מנת להמחיש את הקביעה כי השגותיו של המערער בנדון נוגעות לעניינים מהותיים שדינם להתברר בבית המשפט, ולא בלשכת ההוצאה לפועל.

6.
בנוסף לכך טוען המערער, כי המשיב העלים מעיני לשכת ההוצאה לפועל סכומים בהיקף של כ-600,000 ₪ שכבר שולמו על ידי אחיו בגין ההלוואה, וגם אם אין בסכום האמור כדי להוות סילוק מלא של החוב, הרי שאין בדבר כדי לפטור את המשיב מחובת תום הלב ומהחובה לגלות עובדה מהותית זו בתיק ההוצאה לפועל.

טענה זו דינה להידחות. לפי האמור בתגובה, מתברר שהמשיב לא הסתיר מלשכת ההוצאה לפועל כי בגין אותו חוב נפתח תיק הוצאה לפועל נוסף, ואף טרח לציין את הסכומים שנגבו במסגרתו עד לאותו מועד. ולכן, ברור שטענות אלו של המערער – שדווקא הן אלו שגובלות בחוסר תום לב – דינן להידחות.

7.
עוד טוען המערער, כי כב' הרשמת טעתה בהחלטתה עת לקחה בחשבון כי בעלי הנכס נשוא שטר המשכנתא (שהמערער הוא אחד מהם) הגיעו להסכמה בדבר חלוקתו בעין ביניהם, כך שאין כל מניעה ממכירת חלקו בנכס. זאת על אף שבפועל הנכס רשום עדיין בבעלות מושאע (בעלות משותפת בלתי מסוימת) בין כל בעלי הזכויות, ולכן גם אם המשיב יבקש למכור את החלק של המערער בנכס, הוא יצטרך לנקוט בפעולות ובהליכים משפטיים לפירוק השיתוף, מה שעשוי להגדיל את ההוצאות בתיק שלא לצורך.

גם טענה זו דינה להידחות, כיוון שמדובר בנכס שהשותפות בו פורקה ב

פסק דין
מוסכם, ותשריט החלוקה לפי פסק הדין אושר בוועדה המקומית לתכנון ובניה, לא צפוי קושי מיוחד במימוש הנכס.

8.
טענה נוספת שהמערער מעלה נוגעת להסתמכות כב' הרשמת על חוות דעת השמאי לגבי שווי הנכס הממושכן, שכן לדידו מדובר בחוות דעת מנופחת ולא מקצועית.

על אף שלא מצאתי התייחסות עניינית בתגובת המשיב לטענה זו, אני בדעה כי אין בטענה זו ממש, ובוודאי שאין בה כדי להצדיק ביטול ההחלטה. זאת משום שפער המחירים אליו מכוון המערער עשוי לכל היותר להיות בעל משמעות בעת ההתמחרות ועל ההחלטה לאשר את המכירה בסכום מסוים, וגם אז לטובתו במובן זה שהמכירה של הנכס צריכה להיות בהתאמה לחוות הדעת ולא במנותק ממנה. בכל מקרה, מחלוקת לגבי שווי הנכס אין בה כדי להשליך על עצם ההחלטה האם לממש את הנכס על ידי מכירתו בהעדר נימוקים מיוחדים. כך או כך, המערער לא טען מה הוא השווי הנכון של הנכס ולא הצביע על חוות דעת נגדית.

9.
לסיום, המערער טוען כי המשיב גילה את דעתו כי הוא מוותר על חלק מהחוב, כאשר בחר להגיש בקשה לביצוע פסק הדין הכספי נגד אחיו (הלווה) ואשתו רק על חלק מהסכום הפסוק, ומכאן שבקשתו למימוש שטר המשכנתא על מלוא סכום החוב, היא בקשה שלא יכולה להתקבל.

טענה זו דינה להידחות. המשיב רשאי לשקול שיקולים לגיטימיים הנוגעים לשאלת ההוצאות הכרוכות בגביית החוב, כגון שיקולי אגרה, ובכל מקרה המשיב ציין בצורה מפורשת בבקשתו לביצוע פסק הדין כי ישקול בעתיד הגדלת החוב בהתאם לנתוני הגבייה בתיקי מימוש המשכנתא. לפיכך לא ברור לי מדוע העלה המערער טענה זו מלכתחילה.

10.
סיכומו של דבר, לא נפל כל פגם בהחלטת כב' הרשמת ואני מורה על דחיית הערעור.

11.
אני מחייבת את המערער בהוצאות המשיב בסכום של 1,000 ₪ אשר ישולמו מתוך הפיקדון.


יתרת הפיקדון על פירותיו תוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום,
כ"ט טבת תשע"ה, 20 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.










רעצ בית משפט שלום 46097-04/14 אבו סמרה סלמאן נ' אלכס סקלר (פורסם ב-ֽ 20/01/2015)