פסקי דין על תיק חיצוני: | פסקי דין על empresa ltd | פסקי דין על איי.פי. גלובל 2009 | פסקי דין על סמי זינגר | פסקי דין על דן אוטולנגי ואח' |

58736-01/14 א     20/01/2015




א 58736-01/14 תיק חיצוני:, empresa ltd נ' איי.פי. גלובל 2009 בע"מ, סמי זינגר, דן אוטולנגי ואח'








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 58736-01-14
ltd
empresa

נ' איי.פי. גלובל 2009
בע"מ
ואח'

בפני
כב' השופט רפי ארניה



תיק חיצוני:







התובעת:

empresa ltd
ע"י ב"כ עו"ד אלבוים


נגד


הנתבעים
:

1. איי.פי. גלובל 2009
בע"מ
2. סמי זינגר
ע"י ב"כ עו"ד פלסר
3. דן אוטולנגי

ע"י ב"כ עו"ד רחמני
4. רוני שטינברג
5. דורון עמבר
6. שלומית זינגר

ע"י ב"כ עו"ד פלסר

7. סטרטפי ישראל בע"מ
8. מרדכי וייס

ע"י ב"כ עו"ד קוגן




החלטה

בקשה לגילוי ועיון ספציפי במסמכים.
כללי
הנתבעים 2-8 הינם בעלי מניותיה של הנתבעת 1, כאשר על פי הנטען לא ברור מי מהם הינו מנהלה בפועל.
התובעת, חברה המאוגדת באיי הבתולה בריטיים, הלוותה לנתבעת 1 (להלן: "החברה") סך של 100,000 דולר וזאת בהתאם להסכם ההלוואה מיום 20.4.2012 (להלן: "הסכם ההלוואה").
בהתאם להסכם ההלוואה, סכום ההלוואה היה אמור להיפרע בתשלום אחד, תוך שנה מיום מתן ההלוואה, בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 20%.
בהתאם לסעיף 10 רישא להסכם ההלוואה, הבטוחה שהעמידה החברה לפרעון ההלוואה הינו הקצאת מניות לתובעת בחברה, בשיעור של 5% מהון המניות הנפרע, כאשר החברה הצהירה בסעיף 12 להסכם ההלוואה כי שווי ההקצאה הנ"ל עולה על סכום ההלוואה. עוד התחייבה החברה כי במשך כל תקופת ההלוואה, שיעור אחזקותיה של התובעת בחברה לא יפחת מ – 5%.
עוד הוסכם, בסעיף 10 סיפא, כי עם פירעון ההלוואה לא תהא לתובעת כל זכות לתרופה או עילת תביעה להשבת הסכום הנ"ל כנגד החברה, עובדיה או מנהליה, למעט הזכות לחילוט מניותיה של התובעת בשיעור של 5% (אלה המשמות בטוחה לפירעון ההלוואה), או חילוט יחסי משיעור זה במקרה של פירעון חלקי.
התובעת העבירה לחשבון החברה, בבנק בקפריסין, את הסך של 95,000 דולר (סכום ההלואה בניכוי תשלום אחד על חשבון הפירעון) ביום 22.5.2012.
משלא נפרעה ההלוואה במועד, הגישה התובעת תביעה זו כנגד החברה וכן כנגד הנתבעים 2-8 שהינם על פי הטענה בעלי מניותיה ומנהליה, בעילת הרמת מסך.
נטען כי ההלוואה ניתנה על בסיס מצגי שווא מטעים שמסר הנתבע 2 (שהינו בעל המניות העיקרי בחברה) לתובעת, כי פעילותה העיסקית של החברה היתה מצומצמת מהפעילות שהוצגה לתובעת,
וכי למעשה מלכתחילה לא היתה שום כוונה להשיב את ההלואה לתובעת, שכן לא היו לחברה כל מקורות וכל יכולת להשיבה.
טענת ההגנה החוזית המרכזית של הנתבעים מתמקדת בסעיף 10 סיפא
ו – 11 להסכם ההלואה על פיו בכל מקרה של הפרת ההסכם ואי פירעון ההלוואה, תרופתה היחידה של התובעת תהיה כאמור, בחילוט המניות אשר הוקצו לה כבטוחה לפירעון ההלואה (להלן: "פיסקת המיצוי").
מעבר לכך טוענים הנתבעים טענות שונות בעניין הרמת המסך המבוקשת, חבותם כאורגנים של החברה, הפורום הנאות ועוד.

הבקשה דנא
התובעת הגישה בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, אשר בגדריה עתרה לחייב את הנתבעים 1,2,4,5,6, בגילוי ובעיון המסמכים המפורטים בבקשה.
במהלך הדיון צמצמה התובעת את דרישתה והעמידה אותה אך ורק למסמכים המפורטים בסעיפים 2.1-2.9 לבקשה.
יצויין, כי בהתאם לסעיף 3 לבקשה, תצהיר גילוי מסמכים כללי הומצא לב"כ התובע ביום 8.10.2014.

דיון והכרעה
כידוע, בכל הנוגע לגילוי מסמכים המבחן הנוהג הוא מבחן רלוונטיות רחב. בכל הנוגע למסמכים שלא נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים חלה תקנה 113 הקובעת:
"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה- מתי יצא ממנה ומה היה עליו".
נוכח מבחני הפסיקה, ובשים לב כי בתביעה להרמת מסך עסקינן אני קובע כי המסמכים המפורטים בסעיפים 2.1-2.7 הינם רלוונטיים וחבי גילוי. המדובר במסמכים הנוגעים לחברה, יחסי הכוחות בה, ומבנה השליטה המהותית והאפקטיבית (להבדיל משליטה פורמלית) בה.
מסמכים אלה דרושים לשם בירור מעמדם של הנתבעים כדירקטורים, מנהלים פעילים או בעלי מניות.
באשר לדו"חות הכספיים נשוא סעיף 2.7 לבקשה – הרי שאלה רלוונטיים בתביעת הרמת מסך, המבוססת בין היתר על טענת מימון דק.
הדברים נאמרים בין היתר בשים לב לשאלות הבאות עליהן נתתי דעתי במסגרת בחינת הרלוונטיות:
1.
לכאורה, ולכאורה בלבד, ואיני מביע עמדתי בעניין, פיסקת המיצוי מגנה על החברה, מנהלים, עובדים והנתבע 2, אך אינה מגנה על בעלי מניות מפני חבות בתביעת הרמת מסך, אשר עילתה נעוצה בין היתר בהוראות סעיף 54 לחוק החברות, ודיני הנזיקין.
2.
מעבר לכך: שאלה היא האם פיסקת מיצוי כאמור מהווה הגנה אפקטיבית מפני תביעת הרמת מסך. בלב ליבה של תביעת הרמת מסך מצויה טענת הטעיה. לכאורה, כאשר ההסכם כולו נגוע בהטעיה ובתרמית כנטען (ושוב - איני מביע כל עמדה ביחס לכך) הרי לכאורה, אין משמעות לפיסקת המיצוי, ולכאורה עילת הרמת המסך בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות ולדיני הנזיקין עשויה להתגבר אף על הפטור והוראת המיצוי הקבועים בפיסקת המיצוי.
3.
עוד אוסיף כי ממילא התובעת זכאית למסמכים המבוקשים על ידה בהיותה בעלת מניות בחברה (או בעלת זכות להירשם כבעלת מניות בחברה).

לפיכך, אני מורה לנתבעים לגלות בתצהיר אחד מהם, את המסמכים המפורטים בסעיפים 2.1-2.7 לבקשה,
ולמסור עותק מהם לעיונה של התובעת.
בכל הנוגע למסמכים המפורטים בסעיפים 2.8 ו – 2.9 לבקשה - הרי שאני מורה לנתבעים להשיב האם קיימים או היו קיימים מסמכים כאלה ברשותם או בשליטתם. אם יש בידם מסמכים אלה והינם סבורים שאינם חבי גילוי או עיון מטעמים כלשהם - יש לפרש בתצהיר מדוע.
תצהירים כאמור יומצאו לב"כ התובעת עד ליום 10.2.2015.
המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ה, 20 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 58736-01/14 תיק חיצוני:, empresa ltd נ' איי.פי. גלובל 2009 בע"מ, סמי זינגר, דן אוטולנגי ואח' (פורסם ב-ֽ 20/01/2015)