פסקי דין על שלמה חי שלום | פסקי דין על אלדד ילי

4812-05/14 תק     15/01/2015




תק 4812-05/14 שלמה חי שלום נ' אלדד ילי








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 4812-05-14 שלום נ' ילי






בפני

כב' השופטת עמיתה
אביבה טלמור


ה
תובע

שלמה חי שלום


נגד


הנתבע

אלדד ילי




פסק דין


בפני
תביעה כספית במסגרתה עתר התובע שלמה חי שלום
(להלן: "התובע") לחייב את הנתבע, אלדד ילי
(להלן: "הנתבע") לשלם לו סך של - 3,293.20 ₪ עבור מצרכים שרכש הנתבע, שהיה לקוח במכולת התובע, במהלך התקופה מיום 1.1.09 ועד 31.12.10 ולא שילם תמורתם.

הנתבע עתר לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדו בציינו ששילם עבור כל המצרכים שרכש במכולת התובע. עוד טען הנתבע כי תביעת התובע הוגשה נגדו, אך ורק מאחר והתובע הפסיד בתביעה שהגיש נגדו הנתבע במסגרת תיק תא"מ 4798-07-12 בבית משפט השלום בנתניה, תביעה שנדונה בפני
כב' הרשמת הבכירה יפעת אונגר ביטון, אשר בפסה"ד שניתן על ידה ביום 22.12.13 חוייב התובע לשלם לו, לנתבע, סך של 13,000 ₪+ הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

בעדותו בבית המשפט ציין התובע הדברים הבאים:
"
יש לי מכולת, הנתבע היה לקוח שלי במכולת, היה לו כרטיס חיוב הוא היה קונה מצרכים במכולת. תקופה ממשוכת אף שהיו לו חובות הוא היה קונה על כרטיס חיוב הוא שילם את מה שהוא קנה אולם מ- 1.1.09 ועד 31.12.10 הוא קנה מצרכים במכולת שלי וכל פעם קנייתו נרשמה בכרטיס חיוב ואני צרפתי העתק של כרטיס החיוב לתביעה שלי ואני מפנה אליו והוא לא שילם עבור המצרכים האלה שהוא קנה הכול כפי שרשום בכרטיס החיוב. החוב הצטבר לסכום של 3,293.20 ₪ ואני צרפתי את החשבון הכולל. לסכום זה יש להוסיף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני מבקש לחייב את הנתבע לשלם לי את הסך של 3,293.20 ₪ בצירוף ריבית הפרשי הצמדה והוצאות".





בחקירתו הנגדית לשאלה: " אני אומר לך שאתה משקר, אני לא חייב לך שום דבר. אני צרפתי לכתב ההגנה שהגשתי

פסק דין
שניתן בתיק תאמ 4798-07-12 ששם אני תבעתי אותך ובפסק הדין שניתן ב- 22.12.13 אתה חוייבת לשלם לי 13,000 ₪ והוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ונמצאת כמי שלא אומר אמת באותו משפט, אז אני אומר שגם היום אתה לא אומר אמת שאתה טוען שאני חייב לך כסף?", השיב: "אתה מתייחס למשפט הקודם שהיה בפני
כב' הרשמת הבכירה אונגר ביטון שם בכלל לא דנו בעניין של החוב שלך למכולת. שני הנושאים הם שונים אחד מהשני. אתה חייב לי כסף עבור מוצרים שקנית במכולת שלי ואתה צריך לשלם לי עבור המוצרים שקנית".
לשאלה: "
אני אומר לך שאני קניתי במכולת שלך בתקופה מסוימת כשהיה יוצא לי שאני עובר בדרך אבל לא היה שום חוב שהיה צריך לרשום באיזה שהוא כרטיס חיוב אתה ממציא זה ואני שילמתי עבור כל דבר שקניתי באותו מעמד שקניתי?", השיב: "לא נכון. אתה כן קנית. אתה לא שילמת לתקופה מ- 1.1.09 ועד 31.12.10. אתה שכן שלי לא היה לך כסף לשלם ולכן מכרתי לך מוצרים בהקפה. אני גם מוכן להיבדק במכונת אמת". לשאלה: "אני אומר לך שגם אני מוכן להיבדק במכונת אמת. אני אומר לך שאני לא חייב לך. אתה עושה בעיות כל הזמן וכל הזמן מאיים עלי ועוקב אחרי", השיב: "לא נכון. אני לא מדבר איתך כמה שנים ולא עושה מעקבים אחריך ולא עושה לך בעיות".

עד מטעם התובע, גדעון שלום, שהוא אחיו של התובע, לשאלת התובע: "בתקופה שעבדת יחד איתי, ואתה עבדת אצלי 11 שנה ובתביעה הנוכחית מדובר על התקופה מיום 1.1.09 ועד 31.12.10, אני ציינתי שהנתבע קנה מצרכים במכולת וכל פעם קנייתו נרשמה בכרטיס חיוב והוא לא שילם לי. האם ידוע לך על כך?" ענה כדלקמן: "אני עזבתי את המכולת בשנת 2009 ולכן אני לא יכול להתייחס לתקופה שמיום 1.1.09 ואילך". (ההדגשה שלי – א.ט.).

בעדותו בבית המשפט ציין הנתבע הדברים הבאים:
"
אני אומר שאני לא חייב לתובע שום תשלום ואפילו לא אגורה. היתה תקופה שקניתי אצל התובע שהוא בעל מכולת מוצרים שהייתי עובר במקרה ליד המכולת שלו אבל עבור כל מוצר שקינתי שילמתי. היו לפעמים מקרים שלא היה לי כסף לשלם באותו רגע וקניתי איזה שהוא מוצר אבל אחרי יום יומיים או ארבעה ימים שילמתי עבור המוצר כך שכל הטענות שלך שאני לא שילמתי עבור מוצרים שקניתי במכולת זה לא נכון. אני אומר לך שאתה רוצה להתנקם בי בשעה שהגשת את התביעה לבית משפט אחרי שהפסדת במשפט שאני הגשתי נגדך במסגרת תיק תא"מ 4798-07-12 בית משפט שלום נתניה בפני
הרשמת הבכירה יפעת אונגר ביטון שביום 22.12.13 נתנה

פסק דין
וחייבה אותך לשלם לי סך של 13,000 ₪ ועוד הוצאות משפט 3,000 ₪ כך שהטענות שלך לא התקבלו. אני אומר לך שבגלל שאתה הפסדת במשפט הזה אצל הרשמת אונגר ביטון אז אתה הגשת את תביעה שלך בבית משפט לתביעות קטנות כאילו אני חייב לך סכום של 4,405 ₪ למוצרי מכולת ואני לא חייב לך שום דבר.
אני גם רוצה להגיד כמו שחקרתי אותך בחקירה נגדית שאתה כל הזמן עושה בעיות ועוקב אחרי ואני גם רוצה להגיד שהצילום של כרטיס שכאילו אני חייב לך כסף שצרפת לתביעה שלך – ראית אותה לראשונה שהגשת את התביעה שלך וזה לא סכומי קניה שאני קניתי אצלך בכלל. אני גם אומר לך שאתה מטריד אותי. אני מבקש לדחות את התביעה שהתובע הגיש נגדי ולחייב אותו בהוצאות".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

אין חולק כי התובע
היה בעל מכולת והנתבע היה לקוחו במהלך תקופה ממושכת. התובע טען כי בתקופה מיום 1.1.09 ועד יום 31.12.10 רכש הנתבע מצרכים במכולת, לא שילם התמורה עבור המצרכים שרכש בתקופה האמורה ולכן חויב בכרטיס החיוב המתנהל אצל התובע בסכומי התמורה המגיעים לתובע בגין מוצרים אלו שרכש הנתבע. התובע צירף לתביעתו העתק מכרטיסי החיוב – נספח א'.
עיון בהעתק כרטיס החיוב נספח א' (הכולל 2 דפים) מלמד שבכרטיס חיוב זה על שני דפיו לא מופיעה כלל חתימת הנתבע, לא בצד רישום סכומים בכרטיס החיוב ולא במקום אחר שבו. כך גם עיון בכרטיס החיוב מלמד כי מופיעים בכרטיס חיוב זה תאריכים שונים, כשבצידם נקובים חודשים מחודשי השנה החל מחודש פברואר ואילך ואין בצידם ציון לאיזו שנה מתייחסים רישומי חודשים אלו. אוסיף ואומר שתאריכים המתייחסים לחודשים אוגוסט, ספט' הרשומים בכרטיס החיוב מחוקים וכך גם מחוקים הסכומים הנקובים לצידם וגם בצד חודשים אלו אין ציון לאיזו שנה מתייחסים רישומי החודשים האמורים. מופיעים גם מועדים המתייחסים לחודשים נוב', דצמבר וינואר, שאף לצידם לא נקובה השנה לגביה מתייחסים חודשים אלו והסכומים שבצידם.

אין בכרטיס חיוב זה – נספח א' (על 2 דפיו) כדי לבסס תביעת התובע, ואין בהם כדי להצביע על חוב הנתבע לתובע בגין רכישת מצרכים בחנותו לתקופה הנטענת ע"י התובע מיום 1.1.09 ועד ליום 31.12.10.

אף בעדות עד התובע שהוא אחיו גדעון שלום, אין כדי לתמוך בגרסת התובע שכן משנשאל אחיו של התובע, גדעון שלום, ע"י התובע: "בתקופה שעבדת יחד איתי, ואתה עבדת אצלי 11 שנה ובתביעה הנוכחית מדובר על התקופה מיום 1.1.09 ועד 31.12.10, אני ציינתי שהנתבע קנה מצרכים במכולת וכל פעם קנייתו נרשמה בכרטיס חיוב והוא לא שילם לי. האם ידוע לך על כך?", השיב גדעון שלום וציין הדברים הבאים:
אני עזבתי את המכולת בשנת 2009 ולכן אני לא יכול להתייחס לתקופה שמיום 1.1.09 ואילך"
(ההדגשה שלי א.ט.)

אין להתעלם אף מכך שבתביעה שהגיש הנתבע כנגד התובע במסגרת תיק תא"מ 4798-07-12 בבית משפט השלום בנתניה, תביעה שנדונה בפני
כב' הרשמת הבכירה יפעת אונגר ביטון ניתן פס"ד לזכות הנתבע ביום 22.12.13 בו חויב התובע לשלם לנתבע סך של 13,000 ₪ והוצאות משפט בסך של -
3,000 ₪.

קשה להשתחרר מהרושם שתביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבע בתאריך 4.5.14 במסגרת תיק זה שבפני
"נולדה" לאחר שהתובע חוייב לשלם לנתבע את הסכומים המפורטים בפסה"ד שניתן ע"י כב' הרשמת הבכירה אונגר ביום 22.12.13 בתיק תא"מ 4798-07-12 שהעתקו צורף להגנת הנתבע.

הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו והיא תדחה.

במקרה דנן, לא הרים התובע את נטל השכנוע שהוא נטל ראייתי המוטל עליו להוכיח את תביעתו, ובהעדיפי את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע שלא הוכחה קובעת אני שדין תביעת התובע להידחות וכך אני מורה.

תביעת התובע – נדחית.

אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של - 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסה"ד ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז לוד תוך 15 יום.

פסה"ד ישלח לצדדים ע"י המזכירות בדואר רשום בצירוף אשורי מסירה.

ניתן היום,
כ"ד טבת תשע"ה, 15 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 4812-05/14 שלמה חי שלום נ' אלדד ילי (פורסם ב-ֽ 15/01/2015)