פסקי דין על דן יהודה פיק | פסקי דין על ארקיע קווי תעופה ישראליים

22811-06/14 תק     15/01/2015




תק 22811-06/14 דן יהודה פיק נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



ת"ק 22811-06-14 פיק נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים
ח.פ. 511123051


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשם בכיר
נדים מורני


תובע

דן יהודה פיק

ת.ז. 22190763


נגד


נתבעת

ארקיע קווי תעופה ישראליים
ח.פ. 511123051




פסק דין



1.
גובהו של התובע כ-190 ס"מ, כפי שנטען בכתב התביעה וכפי שביהמ"ש התרשם בדיון שהתקיים ביום 12/1/15.

2.
בהתחשב בעובדה זו ובעובדה שהתובע סובל מבעיות רפואיות בברכיים, הוא נוהג לטוס במחלקות העסקיות.

3.
בחודש אפריל 2014 התובע טס לטנזיה הלוך וחזור באמצעות הנתבעת, כאשר במטוס שהנתבעת הפעילה לא קיימת מחלקה עסקית.

4.
כפתרון לצרכיו, התובע בחר לשדרג את מושבי
הנסיעה במטוס בשני הכיוונים למושבים מועדפים בעלי מרווח רגליים משופר הממוקמים סמוך ליציאות החירום ולדלתות המטוס ותמורת שדרוג זה הוא שילם לנתבעת תוספת של 100 דולר לכל כיוון.

5.
אין לתובע טענות לעניין שדרוג מושבו בטיסת ההלוך לטנזיה, וציין בעדותו "שילמתי כסף, היה מקום והכל היה מצויין".

6.
לעומת זאת, בטיסת החזור מטנזיה שנמשכה כ-6 שעות, התובע התלונן בפני
הנתבעת שבמהלך הטיסה הנ"ל נוספו 2 כסאות עבור אנשי בטחון במעבר והמושב עליו שילם תוספת חדל מלהיות מושב במעבר והפך להיות כסא מן המניין ועקב כך הוא ביקש מהנתבעת להשיב לו את התוספת של 100 דולר בגין שדרוג מושבו בטיסת החזור ופנייתו לנתבעת נדחתה.

7.
התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת להשבת סכום התוספת ששילם עבור שדרוג המושב בטיסת החזור ופיצוי בגין בזבוז זמנו לטפל בנושא מול הנתבעת (סכום התביעה : 1,500 ₪).

8.
התובע העיד כי בטיסת החזור הנתבעת הושיבה מולו 2 אנשים חשובים שלא היו רשומים באותה טיסה והוא לא יכול היה לזוז וישב מכווץ במצב יותר גרוע מישיבה במושב רגיל, ולטענתו 2 האנשים הנ"ל מסרו לו שהנתבעת סידרה להם 2 מושבים בטיסה כפרוטקציה.


התובע הבהיר ששני הנוסעים הנוספים ישבו על הכסאות הנמצאים במעבר החירום שהדיילים יושבים עליהם בזמן נחיתה ולא כסאות המיועדים לנוסעים, וכי בדרך כלל הכסאות הנ"ל נשארים מקופלים.

9.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהמרחק בין מושב אחד לבין מושב אחר שלפניו
עומד על 26 ס"מ וכי במושבים המועדפים שנמכרו לתובע, המרחק בין מושב הנוסע לכסא הצוות (כאשר הוא פתוח) הינו 72 ס"מ, כלומר, כמעט פי שלושה מהרווח במושב הסטנדרטי, על כן ברור, כי במושבים המועדפים מרווח הרגלים מהמושב לפנים, גדול הרבה יותר ממושב רגיל ועל כן, הנוחות בו מרבית (ההדגשה במקור בכתב ההגנה – נ. מוראני).


הנתבעת טענה כי בטיסת החזור, התובע ישב בשורה 39 שממוקמת סמוך לדלת יציאת החירום
של המטוס ומול מושב זה ממוקמים כסאות צוות מתקפלים בהם ישבו אנשים
כל הטיסה.


הנתבעת הוסיפה לטעון כי התובע ישב במושב שממוקם בסמוך לדלת היציאה של המטוס, ואילו אנשי הצוות ישבו מול התובע מן העבר השני (כך במקור – נ. מוראני) של דלת היציאה, ברי, כי מדובר במושב מועדף ומרווח הרבה יותר מהרגיל, בין אם יושבים אנשי צוות מן העבר השני ובין אם לאו, ועל כן הנתבעת מילאה את התחייבותה כלפי התובע למושב מועדף.

הנתבעת טענה גם שהתובע לא התלונן במהלך כל טיסת הלילה והוא נזכר להלין על כך רק לקראת הסוף.


מושב מועדף הינו מושב בעל מרווח רגליים משופר בזכות היותו צמוד לפתחי היציאה או למחיצה.

חלק מהמושבים מוקצה לנוסעים בעלי מוגבלות ולאימהות עם תינוק. המושבים המועדפים הממוקמים בסמוך ליציאת החירום נמכרים לאנשים בריאים בגופם היכולים לסייע בחילוץ מהמטוס בשעת חירום.

10.
מטעם הנתבעת העיד מר ברטי לוי (מנהל בטיחות ושירות בטיסה הרלוונטית לתביעה) ומסר, בין היתר, כדלקמן:


"בטיסה חזרה היו שני מושבים מול התובע מאוישים ע"י אנשי בטחון שאבטחו את האנשים שלנו בטנזניה והיו צריכים לחזור לארץ. הם נחשבים אנשי צוות.

למרות שלא היתה בעיה עם המרווח בשורה של התובע. אנחנו מאד קשובים לפניות של נוסעים ולתלונות והערות של נוסעים. לו היה הנוסע אומר מילה במהלך הטיסה, הייתי מוצא פתרון לאנשים שישבו שם, ומצדי הם היו עומדים כל הטיסה, אבל הנוסע לא אמר מילה ורק לפני הנחיתה הוא אמר לאחד הדיילים הזוטרים שהוא מוחה על כך שישבו מולו אנשים".


מר ברטי העיד גם שהמושבים המתקפלים נמצאים במעבר ליד דלת ההימלטות "הם מיועדים לישיבה רק בעת המראה ונחיתה. לנוסעים רגילים אסור לשבת עליהם כי אין להם ביטוח. אנשי צוות יכולים לשבת עליהם גם במהלך הטיסה"


נציגת הנתבעת טענה בסיכומיה שהנוסע (הכוונה לתובע) אכל את העוגה ובביס האחרון החליט שהיא לא טעימה.

דיון והכרעה:

11.
אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע שידרג את מושבו בטיסה המדוברת "למושב מועדף" ותמורת כך הוא שילם לנתבעת סך של 100 דולר .

12.
אין מחלוקת גם שהתובע התיישב בטיסת החזור במושב 39 במטוס הסמוך ליציאת החירום.

13.
כמו כן, אין מחלוקת כי בטיסת החזור מטנזניה 2 הכסאות שבדרך כלל מקופלים בצד השני של המעבר ליציאת החירום היו מאוישים.

14.
מושב מועדף במטוס הינו מושב בעל מרווח רגליים גדול יותר משאר המושבים של המטוס ואמור להעניק לרוכש המושב המועדף נוחות רבה בטיסה.

15.
מה שהפריע לתובע וגרם לו לאי נוחות הוא הושבת 2 אנשים על הכסאות המתקפלים שממולו מצד השני של מעבר החירום לאורך כל הטיסה (להלן: "הכסאות המתקפלים").

16.
בתיק זה מתעוררות שתי שאלות עיקריות:
האחת, האם הכסאות המתקפלים מיועדים להטסת אנשים למשך כל הטיסה, או שהם מיועדים לצוות המטוס בעת המראה ונחיתה בלבד?

השניה, האם המושב המועדף של התובע נשאר מועדף, כאשר אנשים יושבים מולו על הכסאות המתקפלים לאורך כל הטיסה?

17.
תשובה לשאלה הראשונה אני מוצא בעדותו האמינה של מר ברטי.


מר בטי העיד כי:
"על הכסאות המתקפלים יושבים אנשי צוות ועובדי חברה בתפקיד ולא נוסעים רגילים. הם מיועדים לישיבה רק בעת המראה ונחיתה. לנוסעים רגילים אסור לשבת עליהם כי אין להם ביטוח".(
שורות 23-26 עמ' 3 לפרוטוקול).


לפי עדות זו, הרי איוש הכסאות המתקפלים במהלך הטיסה הינו לתקופה קצרה ביותר (בעת ההמראה ובעת הנחיתה) הם חוזרים להיות מקופלים בתקופה שלאחר ההמראה ועד בסמוך לפני הנחיתה.

18.
עובדה היא שקיים איסור לנוסעים רגילים לשבת על הכסאות הנ"ל.

19.
מצב זה הינו הגיוני ביותר והמטרה מאחוריו
היא להשאיר את המעבר של יציאת החירום חופשי ופנוי לעת צורך.

20.
גם אם נניח שאנשי הצוות יכולים לשבת על הכסאות הנ"ל במהלך הטיסה, הרי ברור שישיבתם היא זמנית ורגעית, מאחר והם בתפקיד וישיבתם הממושכת על כסאות אלה יכולה לפגוע "במועדפות" המושבים שמצד השני של המעבר.

21.
מר ברטי העיד בצורה כנה ביותר שבטיסה חזרה מטנזניה הכסאות המקופלים היו מאוישים ע"י אנשי בטחון שאבטחו את האנשים של הנתבעת בטנזניה והיו צריכים לחזור לארץ.

ללמדך, שהושבת האנשים הנ"ל בכסאות המקופלים לא היתה מתוכננת וכי הושבו שם כפתרון לצורך שלהם לחזור ארצה.

אמנם מר ברטי הוסיף שהאנשים הנ"ל נחשבים כאנשי צוות, דבר שאינו משכנע, מאחר והם אנשים בטחון שאבטחו את אנשי הנתבעת בטנזניה וברור שהם אינם אנשי צוות של המטוס.

22.
עובדה היא שמר ברטי טען שבמידה והתובע היה מתלונן במהלך הטיסה, הוא היה דואג לפתרון לאנשי הבטחון הנ"ל וכי מבחינתו שיעמדו לאורך כל הטיסה.

23.
ביהמ"ש סבור אם אכן התובע לא הקים צעקות בתחילת הטיסה ובמהלכה אלא רק בסופה, דבר שיכול ללמד על הגינותו שלא רצה לפגוע באנשים שישבו מולו כשהבחין שהמטוס מלא עד אפס מקום וקיים לחץ רב במטוס ועל כך אין להענישו.

24.
ביהמ"ש סבור שאם ניתן להושיב אנשים על הכסאות המתקפלים לאורך כל הטיסה, הרי המושבים שממול אינם בהכרח נשארים מושבים מועדפים וזאת מהסיבות הבאות:

א.
בהנחה שהמרחק בין המושבים לכסאות המתקפלים כשהם פתוחים הינו 72 ס"מ, הרי יש לחלק את המרחק הנ"ל בין האנשים משני הצדדים ומבחינה מתמטית גרידא כל צד יזכה במשטח המרוחק 36 מ' ממושבו שהוא גדול ב-10 ס"מ בלבד מהמרחק בין המושבים הרגילים.

ב.
במושבים הרגילים הנוסע יכול להכניס את רגליו מתחת למושב שלפניו ללא מפריע, דבר שאין אפשרות לעשותו כאשר הוא יושב מול נוסע אחר.

ג.
גם מבחינת פרטיות, הרי יותר נוח לשבת במושב כאשר אין מולך אדם אחר הפונה אליך.

25.
ביהמ"ש סבור שעל הנתבעת למסור פרטים מדויקים על "המושב המועדף" הנמכר לו בטרם מכירתו.

26.
לאור כל האמור לעיל, אני מחליט שהמושב של התובע באותה טיסת חזור מטנזניה ולאור הנסיבות המתוארות לא היה מועדף וכי התובע היה זכאי לקבל בחזרה מהנתבעת סכום התוספת המיוחדת ששולמה בגינו (100 דולר).

27.
סיכומו של דבר אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 400 ₪ בגין החזר התוספת שגבתה ממנו עבור המושב המועדף וסך נוסף של 500 ₪ בגין הוצאות משפט וטרחה.








הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מיום מסירת העתק מ

פסק דין
זה לנתבעת, שאם לא כן, הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציאה עתק מ

פסק דין
זה לצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1, ת/2 בתיק.

ניתן היום,
כ"ד טבת תשע"ה, 15 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 22811-06/14 דן יהודה פיק נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים (פורסם ב-ֽ 15/01/2015)