פסקי דין על האני אבו סמרה | פסקי דין על אלכס סקלר

51059-11/14 א     26/01/2015




א 51059-11/14 האני אבו סמרה נ' אלכס סקלר








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 51059-11-14 אבו סמרה ואח' נ' סקלר







בפני

כב' השופטת עפרה אטיאס


תובע
/מבקש

האני אבו סמרה


נגד


נתבע
/משיב

אלכס סקלר



החלטה

1.
עסקינן בבקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה במסגרת תביעה כספית ע"ס של 3,000,000 ₪ שעניינה כספים המגיעים למבקש, לפי טענתו, בגין שירותים רפואיים שהעניק למשיב ו/או משפחתו ו/או מכריו. מלבד הסעד הכספי, עתר המבקש גם לסעדים הצהרתיים בדבר בטלות הסכמי הלוואה ו/או שטרי משכנתא הנחזים לשאת את חתימת מי מן התובעים (המבקש, אשתו ואחיו).
2.
המבקש הוא רופא בכיר בבית החולים וולפסון, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתוכם בן אחד קטין, המתגורר עמו ועם רעייתו. מלבד עבודתו בבית החולים, מנהל המבקש קליניקה פרטית בצמידות לבית המגורים שהוא שוכר ביפו. המבקש ורעייתו משתכרים ביחד סך של כ- 110,000 ₪ בחודש (!), היינו: כ- 85,000 ₪ נטו (ראו: קביעת כב' הרשמת לינא בולוס-עואד בהחלטתה מיום 31.7.2014). בהחלטה הנ"ל חויב המבקש לשלם במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח על ידי המשיב סך של 23,000 ₪ לחודש החל מיום 15.8.2014.
3.
המבקש טוען בבקשתו כי משכורתו מבית החולים וולפסון מעוקלת, באופן שנותר ממנה סך של כ- 2,000 ₪ בלבד. אשת המבקש הינה מורה, ולאחר העיקולים על משכורתה, נותרים בידיה, לפי הנטען, סך של 5,000 ₪ לחודש לאחר שחויבה על ידי ראש ההוצאה לפועל לשלם מידי חודש בחודשו סך של 4,500 ₪. אשת המבקש נטלה הלוואה מבנק מרכנתיל דיסקונט ובנק דיסקונט לצרכי מחייה, והיא חבה סך 90,000 ₪ לבנקים הנ"ל.
4.
המבקש טוען כי הוא משלם לבנקים בגין הלוואות שנטל, סך של 26,000 ₪, כאשר מתוך סכום זה, סך של 10,000 ₪ משולם בגין משכנתא על ביתו בשפרעם, והשאר בגין הלוואות שניטלו על ידו, ובכללן הלוואות שנטלו לבקשת המשיב.
5.
המבקש טוען כי הוא נושא בהוצאות רכב בסך של 1,000 ₪, דמי שכירות בסך של 7,000 ₪ לצורך המגורים והקליניקה, העסקת עובדת בסך של 5,000 ₪, הוצאות חינוך לבנו הקטין בסך של 700 ₪ בגין לימודיו בבית הספר טרה סנטה ביפו, הוצאות בריאות של רעייתו בסך של 1,000 ₪ והוצאות מחייה בסכום של 8,000 ₪ כולל חשמל, טלפון וטלפון נייד.
6.
המבקש טוען כי חובותיו לרשות המיסים מסתכמים בסך של מאות אלפי שקלים, ואם יגיע עמם להסדר, ייאלץ לשלם סך של 40,000 ₪ בחודש. המבקש הוא בעלים של נכס בשפרעם, ואולם, לטענתו, סכום המשכנתא עומד ע"ס של 1.6 מיליון ₪ בעוד ששווי הנכס 550,000 דולר, וכי לא ניתן לממש את הנכס במימוש מהיר.
7.
המבקש הצביע על נכסי מקרקעין נוספים בבעלותו, ואולם טוען כי מדובר בנכסים משועבדים ו/או מעוקלים, לרבות לזכות המשיב, באופן שלא ניתן לעשות בהם שימוש לצורך תשלום האגרה. גם ביחס לזכויות המבקש בקופות גמל ו/או מוסדות כספיים אחרים, נטען כי רשומה המחאת זכות לזכות המשיב.
8.
סכום האגרה הנדרש בגין התובענה הינו בסך של 67,500 ₪ (בגין שתי המחציות). עיקרו נובע מן התביעה הכספית ורק מקצתו ( כ- 1,200 ₪) מן הסעדים הנוספים הנתבעים במסגרת התביעה.
9.
מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט) מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפנה תשומת הלב לכך שהמבקש לא הבהיר כיצד הוא מצליח לממן שכר טרחה לעו"ד פרטי, בעוד שהוא טוען כי אין ידו משגת לשלם את אגרת המשפט.
10.
המשיב לא הגיש תגובתו אף שהבקשה והתביעה הומצאו לו באמצעות שני משרדי עורכי דין: משרד עו"ד אדם פיש (ז"ל) ומשרדו של עו"ד חלים מחול. יש בסיס לטענת המבקש כי לפחות ההמצאה לעו"ד מחול היא המצאה למורשה של המשיב כמשמעות מונח זה בסעיפים 477 ו- 478(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי "מורשה" הינו אדם אשר סביר להניח כי יביא לידיעת הנתבע את דבר התביעה כנגדו [ראו, פסק הדין המנחה: ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309 (1984); וכן: רע"א 39/89

general electric
corp
נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
, פ"ד מב(4) 762 (1989); ע"א 8553/08 ואלדמן נ' ביאליסטוצקי (פורסם בנבו, 30.4.2009); וכן השוו: ע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ''ד מה(4) 705 (1991)].
11.
עו"ד מחול מנהל בעבור המשיב מספר רב של הליכים משפטיים כנגד המבקש, ולכן יש להניח כי הביא לידיעתו גם את דבר קיומה של תביעה זו. יש להוסיף בהקשר זה, כי עו"ד מחול לא טען כי ייפוי הכח שניתן לו על ידי המשיב, הוחרג באופן שנאסר עליו לקבל כתבי בי-דין בעבור המשיב [וראו: ע"א 694/86 אוסטפלד נ' בהירי, פ''ד מג(3) 95 (1989]. מכאן, שעו"ד מחול משמש כמורשה של המשיב, ולכן המצאה לעו"ד מחול כמוה כהמצאה כדין למשיב עצמו.

דיון והכרעה
:
12.
תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת לאמור:
"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

13.
על מנת שבעל דין יהא זכאי לפטור מאגרה, עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; והשני, שההליך אותו יזם, מגלה עילה. השיקול של חוסר יכולת כלכלית אינו השיקול היחיד, ולצד שיקול זה, יש לבחון בכל מקרה גם את מהות התביעה וסיכוייה [בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.7.1991)].
14.
המבחן המיושם על ידי בתי המשפט לבחינת השאלה אם ההליך מגלה עילה, הוא מבחן מקל, ודי בסיכוי כלשהו, גם אם אינו ודאי, להצליח בתביעה. יחד עם זאת, במסגרת בדיקת עילת התביעה, בוחן בית המשפט גם את הסכום הנתבע. כפי שנקבע בבש"א 13593/01 (מחוזי חי') ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ (פורסם בנבו, 26.1.2003):

"למותר לציין כי גובה הסכום הנתבע הינו אחד ממרכיבי העילה לצורך תקנה 13(ב) לתקנות האגרות. אין זה מתקבל על הדעת שבעל דין המבקש לפטרו מתשלום אגרה, יגיש תביעה על סכום אסטרונומי וללא כל ביסוס. גם כאשר יש בפיו של אדם טענות נכוחות כנגד בעלה דין יריבו, ואפילו אותו אדם הינו חסר אמצעים לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, שומה על התובע שלא לחרוג ממסגרת עתירה לסעד סביר והגיוני בנסיבות ענין.

כאשר אדם תובע סכום פנטסטי, כאמור לעיל, ללא כל פרוט, ללא כל ביסוס וכאילו הסכום "נשלף מן השרוול" הרי שניתן לומר על תביעה כזו כי אין היא מגלה עילה לצורך תקנה 13(ב) לתקנות האגרות".

15.
בתי המשפט עמדו על התכלית של תשלום האגרה כמסננת לניפוי תביעות סרק. כפי שנקבע בבש"א (מחוזי חי') 5107/00 יוניס נ' מדינת ישראל – משרד הבטחון (פורסם בנבו, 12.6.2001):

"סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית המשפט מהווה מחסום מפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן
הפטור רק עד לסכום הראלי של התביעה: האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שהתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה, ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין בהגדלת סכום התביעה, ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש".

16.
לצורך קבלת פטור מאגרה, על המבקש לצרף פירוט ואסמכתאות גם ביחס לסכום התביעה. כפי
שצוין על ידי כב' השופט סוקול בבש"א (מחוזי חי') 7938/03 עופר שירותי שאיבת בטון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 18.1.2004):

"במסגרת בדיקת העילה בוחן בית המשפט גם את הסכום הנתבע. כבר נפסק פעמים רבות כי הוכחת קיומה של עילת התביעה, כתנאי לענין הפטור, משמעו גם הוכחת קיומה של עילה ראויה גם לגבי הסכום הנתבע (ראה בש"א 13593/01 (חיפה) ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ.
כאן אעיר ואציין כי בדרך כלל אין צורך שהתובע יצרף לכתב תביעתו ראיות או אסמכתאות להוכחת הסכום הנתבע, אלא שלא כך הדבר מקום שבו הינו מבקש פטור מתשלום אגרה. כאשר מתבקש פטור הנטל על התובע להצביע על קיומה של עילה ראוייה ולעיתים עמידה בנטל זה מחייבת לצרף אסמכתאות וכן פרוט בכתב כבר בשלב זה של ההליך
".

17.
כבר הבעתי דעתי, בעת שדנתי בבקשה למתן צו עיקול זמני, כי מדובר בתביעה מפוקפקת, שרב הנסתר על הנגלה בה. מעבר לכך שלא נטען ולא הוצג הסכם בכתב כלשהו לעצם ההתקשרות בין הצדדים בעניין מתן השירותים הרפואיים או כל הסכם או אסמכתא אחרת, לביסוס התחייבותו של המשיב לשאת בעלויות טיפולים רפואיים שניתנו לצדדים שלישיים, גם אם הם מכריו או בני משפחתו של המשיב כנטען, הרי שגם הסכומים שנתבעו בתביעה הם סכומים אסטרונומיים, שלא נתמכו בכל תחשיב ו/או ביסוס מינימלי, ולכן התביעה ככזו, אינה מגלה עילה ביחס לסכום התביעה הנטען.
18.
המבקש אינו מבהיר בתביעתו כיצד הגיע לסכום התביעה הפנטסטי בסך של 3 מיליון ₪ ו/או לכל סכום אחר. סכום התביעה מופלג בשיעורו, ולא נעשה כל ניסיון בכתב התביעה לכמת בצורה ברורה ובהירה את הסכום הנתבע. אף לא פורטו בכתב התביעה, מהות וסוג הטיפולים הרפואיים שהוענקו על ידי המבקש למשיב, משפחתו ומכריו, כנטען.

19.
אמנם, בדרך כלל לא מוטלת חובה על המבקש להציג ראיותיו כבר בשלב הגשת התביעה, ואולם קשה להתעלם מן העובדה שמן המסמכים שצורפו לכתב התביעה, במעטפה סגורה, עולה כי לפי טענת המבקש, מדובר בטיפולים שניתנו לצדדים שלישיים שונים בבית החולים בו עובד המבקש, כסגן מנהל בכיר במחלקה לרפואה דחופה; או במסגרת עבודתו בקופת החולים. ואולם, בכתב התביעה, לא הבהיר המבקש מדוע הוא זכאי לתשלום בגין טיפולים רפואיים שניתנו בבית החולים, או בקופת חולים, וכבר אמרתי בעת שדנתי בבקשה למתן צו העיקול, כי רב הנסתר על הגלוי בהקשר זה.

20.

המבקש טוען בכתב התביעה כי הוא נשא מכספו האישי בעלויות הטיפולים של מקורביו של המשיב בבית החולים, ואולם גם אם לא נדרש ממנו לצרף לכתב התביעה את האסמכתאות בעניין זה, הרי שהמבקש אינו מפרט ואינו מכמת בתביעתו את הסכומים בהם נשא, לשיטתו,
בגין עלויות האשפוז הנ"ל. המבקש צירף במעטפה סגורה קבלה אחת בלבד ע"ס של 30,172 ₪ שלא ברור מתוכה שהמבקש הוא זה שנשא בעלות האשפוז של המטופלת ואף לא הוברר מדוע סבור המבקש כי המשיב הוא זה שצריך לשאת בעלויות האשפוז הנ"ל.
21.
ככל שעותר המבקש לכספים המגיעים לו בגין שירותים רפואיים שהעניק למבקש עצמו ו/או למשפחתו הגרעינית בלבד (שלא במסגרת הטיפולים שניתנו בבית החולים), הרי שעל פני הדברים, נראה כי תביעה זו, דינה להתברר (לאור סכומה) בבית המשפט השלום, ולא בבית משפט זה (וגם טיפולים אלו והסכומים הנתבעים בגינם לא הובהרו די צורכם).
22.
סיכומו של דבר, משהמבקש לא הציג בכתב התביעה, ולו ביסוס מינימלי לסכומים הנתבעים על ידו, אין לי אלא לקבוע כי ההליך אינו מגלה עילה ביחס לסכומים הנתבעים במסגרת התביעה.
23.
גם אם ההליך מגלה עילה ביחס לטיפולים שהוענקו, לפי הנטען לבני משפחת הגרעינית של המשיב, הרי שההליך אינה מגלה "עילה" בבית משפט זה אלא לכל היותר בבית המשפט השלום.

אפילו אניח כי שווי הטיפולים שהוענקו לבני משפחת המשיב מגיעים לסך של 100,000 ₪ או אפילו 200,000 ₪ הרי שלא שוכנעתי כי אין באפשרות המבקש לשלם האגרה הנדרשת בגין סכום זה, מקום שהמבקש לא הבהיר כיצד הוא מממן את שכר טרחת בא-כוחו הפרטי, וגם לאור הוצאותיו המופרזות של המבקש ברכיבים שונים, ובכללם רכיב הדיור (7,000 ₪ גם אם סכום זה כולל את השכירות של הקליניקה), הוצאות העובדת, שכר הלימוד של הבן בבית הספר הפרטי, הוצאות הבריאות של רעייתו של המבקש בסך של 1,000 ₪ לחודש שלא גובו באסמכתאות מתאימות, וכן הוצאות המחייה המופרזות (8,000 ₪ כולל חשמל, טלפון ונייד, כאשר מדובר בזוג וקטין בלבד).
24.
לפיכך, הבקשה לפטור מאגרה נדחית. האגרה תשולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יימחק הסעד הכספי בתביעה ותינתן ארכה נוספת בת 7 ימים לתשלום האגרה בגין הסעד שאינו כספי.

המזכירות תשגר החלטה זו לצדדים ותעקוב אחר תשלום האגרה
.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ה, 26 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 51059-11/14 האני אבו סמרה נ' אלכס סקלר (פורסם ב-ֽ 26/01/2015)