Google

דוד צרפתי, המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל , הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אורן אורגיל, חברת החשמל לישראל בע"מ, רוית שושן

פסקי דין על דוד צרפתי | פסקי דין על המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל | פסקי דין על הסתדרות העובדים הכללית החדשה | פסקי דין על אורן אורגיל | פסקי דין על חברת החשמל לישראל | פסקי דין על רוית שושן |

34875-07/14 ער     26/01/2015




ער 34875-07/14 דוד צרפתי, המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל , הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אורן אורגיל, חברת החשמל לישראל בע"מ, רוית שושן









בית הדין הארצי לעבודה


ע"ר 34875-07-14






ניתן ביום
26 ינואר 2015


1

.דוד צרפתי


2

.המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל



בע"מ


3

.הסתדרות העובדים הכללית
החדשה
המערערים

-


1.

אורן אורגיל

2.

חברת החשמל לישראל
בע"מ

3.

רוית שושן
המשיבים


לפני: השופטת לאה גליקסמן
, השופט אילן איטח
, השופטת סיגל דוידוב - מוטולה






נציג ציבור (עובדים), מר אלעזר וייץ, נציג ציבור (מעסיקים), מר יצחק דויטש

בשם המערערים 1 ו- 2 – עו"ד ארנה לין, עו"ד אורלי אבן זהב, עו"ד שירלי וינטר גופר
בשם המערערת 3 – עו"ד איריס ורדי
בשם המשיב 1 – עו"ד נירית לוין – זמיר
בשם המשיבה 2

עו"ד חגי ורד




פסק דין


השופטת לאה גליקסמן

:
1.
ערעור זה סב על החלטתו של רשם בית דין זה, השופט כאמל אבו קאעוד, מיום 10.7.2014 (בר"ע 12645-06-14), שבה נדחתה בקשה שהוגשה מטעמה של משיבה 2,
להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב
(סע"ש 10204-03-14 אורן אורגיל
– חברת החשמל לישראל בע"מ
ורווית שושן; השופטת אריאלה גילצר- כץ ונציגי הציבור
ד"ר אליעזר רוזנטל ומר יעקב פרסול).

הרקע לערעור
:
2.
משיב 1 (להלן – אורגיל) הגיש הליך לבית הדין האזורי כנגד המשיבה 2 (להלן- החברה או חברת החשמל)
וכנגד המשיבה 3 (להלן – שושן), שבו טען כי שושן מונתה כעוזרת קב"ט בחברת חשמל (להלן – התפקיד) בשל קשריה עם בתו של המערער 1 (להלן – צרפתי). יצוין, כי ההליך שבו ניתנה ההחלטה עליה מבקשים המערערים להגיש בקשת רשות ערעור הוא הליך שני בעניין המכרז, וקדם לו הליך אחר (סע"ש (ת"א) 11319-02-14) שבמסגרתו הוסכם לקיים הליך מינוי חוזר למשרה של ע' קב"ט.
3.
בהחלטה מיום 23.5.2014 דן בית הדין האזורי בבקשה לסעד זמני בהליך. בהחלטתו הדגיש בית הדין האזורי כי "כל קביעותינו להלן הנן לכאורה ולצורך ההכרעה בסעד הזמני בלבד". בית הדין האזורי קבע בהחלטתו כי יש לבטל את מינויה של שושן לתפקיד והורה על עריכת מכרז חדש, נוכח פגמים רבים שנפלו במכרז. בכל הנוגע לצרפתי בית הדין האזורי קבע בין היתר, כי חברי ועדת הבחירה הושפעו מאד מצרפתי, המכהן בתפקיד יו"ר ועד העובדים, אשר על פי העדויות לחץ על חברי הוועדה או על חלקם למנות את שושן לתפקיד; טענת אורגיל כי שושן היא חברתה של בתו של צרפתי, לא נסתרה, וכן לא נסתרה העובדה כי היא בת בית בביתו של יו"ר ועד העובדים; אמנם, לא נשמעה עדותו של צרפתי, אולם חברת החשמל בחרה שלא להעידו; מינויה של שושן הוצא לפועל לבקשת צרפתי או למצער על פי הוראה אחרת "מגבוה", ולאורגיל או למועמד אחר לא היה סיכוי כנגד הוראה זו; בין אם אמנם ניתנה הוראה שכזו על ידי יו"ר ועד העובדים או ע"י גורם אחר, היא
פסולה מכל וכל. יש להוקיע קבלת עובדים וקידומם על פי קירבתם לעובדים אחרים או חמור מכך, קרבתם לבכירים או ליו"ר ועד העובדים.
נציין, כי בהחלטתו קבע בית הדין האזורי קביעות נוספות רבות בקשר להליך המכרז, וקבע כי הליך הבחירה לאיוש המשרה לא היה תקין, אולם קביעות אלה אינן רלוונטית להליך שלפנינו.
4.
המערערים לא היו צד להליך בבית הדין האזורי, וצרפתי אף לא זומן להעיד על ידי מי מהצדדים להליך בבית הדין האזורי.
5.
ההחלטה הומצאה לב"כ החברה ביום 25.5.2014, כך שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור היה יום 9.6.2014.
6.
לטענת צרפתי, ההחלטה הובאה לידיעתו בסמוך לאחר שניתנה, באמצעות אמצעי התקשורת שפרסמו פרסומים בגנותו נוכח
הקביעות שבהחלטה. עוד טען צרפתי, וטענה זו נתמכה על ידי חברת חשמל, כי חברת החשמל מסרה לו שבכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, כך שהוא סבר שגם הקביעות בעניינו יתבררו לפני בית הדין הארצי. אולם, ביום ה', 5.6.2014, ארבעה ימים לפני המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על ידי הצדדים, הודיעה חברת החשמל לצרפתי שהחליטה שלא להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי. בנסיבות אלה, ביקש צרפתי מחברת החשמל, בהיותה צד להליך בבית הדין האזורי, להגיש לבית דין זה בקשת רשות ערעור, כדי שיוכל לשקול את
הדברים ולהגיש בקשת רשות ערעור מטעמו.
7.
ביום 8.6.2014, דהיינו בתוך התקופה הקבועה להגשת בקשת רשות ערעור, הגישה חברת החשמל בקשה להארכת מועד (בר"ע 12645-06-14) בעבור צרפתי. בבקשה נטען כי חברת החשמל החליטה ביום 5.6.2014 שלא להגיש בקשת רשות ערעור; החלטתו של בית הדין האזורי כוללת אמירות שונות ביחס לצרפתי, שלא היה צד להליך שהתנהל בבית הדין האזורי ואף לא היה עד בהליך;
צרפתי מבקש לבדוק את השלכותיה של החלטת בית הדין האזורי בעניינו, לרבות אפשרות הגשת בקשת רשות ערעור, ולצורך כך הוא נדרש לפרק זמן של שבוע ימים; כיוון שצרפתי לא היה צד להליך שהתנהל בבית הדין האזורי, מוגשת בקשתו להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור באמצעות חברת החשמל. עוד צוין בבקשה כי אורגיל מתנגד לארכה המבוקשת.
8.
ביום 15.6.2014 הגישו המערערים בקשת רשות ערעור מטעמם (בר"ע

27115-06-14). על פי האמור בבקשה, המערערת 3 (להלן – ההסתדרות) הגישה את הבקשה גם בכובעה כ"עותר ציבורי". בבקשה נטען, בין היתר, כי בית הדין האזורי הציג כסוגיה העיקרית העומדת להכרעה את השאלה אם שושן מונתה כע' קב"ט בשל קשריה עם בתו של צרפתי, בעוד השאלה שעמדה להכרעה הייתה האם הליך מינויה של שושן לתפקיד היה "לא תקין ולא חוקי"; צרפתי לא היה צד להליך בבית הדין האזורי ואף לא זומן לעדות, ומעולם לא ניתנה לו אפשרות להתגונן בפני
הטענות הקשות שטען אורגיל כנגדו, שאין קשר בינן לבין המציאות, ובינן לבין המציאות הראייתית בהליך מושא בקשה זו; טענתו של אורגיל כנגד צרפתי לא גובתה בראיה כלשהי, למעט תמליל שיחה שנעשה על ידי אביו של אורגיל לבין חבר בוועדת הבחינה שבחנה את המועמדים לתפקיד, וגם תמליל זה אינו תומך בטענות החמורות כנגד צרפתי; לצרפתי ולנציגות העובדים נגרם נזק מיידי כתוצאה מפרסום ההחלטה, ועשויות להיות לו השלכות הרות גורל ומרחיקות לכת על צרפתי ועל נציגות העובדים. זאת, במיוחד נוכח העובדה שהם נאלצים להתמודד חדשות לבקרים עם פרסומים פוגעניים ומשוללי יסוד בנושאים שונים; הנזק שנגרם יהיה בלתי הפיך, נוכח זאת שהחברה בחרה שלא להגיש בקשת רשות ערעור מטעמיה; התערבותו של בית הדין הארצי מתבקשת נוכח הפגיעה הקשה, הלא מידתית והבלתי סבירה באופן קיצוני בכבודו, במעמדו ובשמו הטוב של צרפתי, כמו גם בשמה הטוב ומעמדה של נציגות העובדים.
9.
בהקשר לזכותו של צרפתי להגיש ערעור נטען בבקשת רשות הערעור שהגישו המערערים כי נוכח הפגיעה הקשה בצרפתי ובשמו הטוב כאדם, יש לראות בו "צד", הרשאי להגיש ערעור, וזאת בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון ופסיקת בית דין זה [ובין היתר, ע"א 6779/00 אליעזר וולובסקי נ' הכונס הרשמי ו- 4 אח' (15.10.2002); בש"א (ארצי) 63/09 מנחם רוזנר – בלה קרוזנר (26.5.2009)]; נציגות העובדים היא "צד", כי לקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי יש השלכות ישירות ומשמעותיות על נציגות העובדים; נוסף על כך, נציגות העובדים מגישה בקשת רשות ערעור זו גם בכובעה כ"עותר ציבורי", נוכח ההשלכות הכלליות על ציבור עובדי חברת חשמל המיוצגים על ידי נציגות העובדים, כמו גם ציבורי עובדים בכלל המיוצגים על ידי ההסתדרות. נוסף על כך, ההחלטה עלולה להרתיע עובדים מלכהן בתפקידים בוועד העובדים.
10.
בבקשת רשות הערעור מנו המבקשים טעמים שונים להתערבות בהחלטתו של בית הדין האזורי ובין היתר - פסיקה בניגוד להלכה בעניין נטל הראייה במכרזים; החלטה שאינה נתמכת בראיות. עוד נטען כי מוטלת על בית הדין האזורי חובה שלא לקפח את זכויותיו של אדם בהליך משפטי, וחובה זו מקבלת משנה תוקף עת אותו אדם כלל לא היה צד להליך המשפטי, אפילו לא כעד. במקרה הנדון, בית הדין האזורי דן במעשים לכאורה שלא היו ולא נבראו על ידי צרפתי כעניין מרכזי בהליך, וקבע בעניינו קביעות עובדתיות קשות כמפורט לעיל, וזאת על סמך תמלול לכאורה של שיחה אחת שהדברים שנאמרו בה הוצאו מהקשרם, כאשר הדברים הובהרו במהלך דיון ההוכחות. לא זו בלבד, אלא שבית הדין האזורי הפנה באופן מיוחד זרקור לקביעתו בעניינו של צרפתי, ובכך הגדיל והעצים את הפגיעה בנציגות העובדים; נוכח השגגות המהותיות שנפלו בהחלטתו של בית הדין האזורי, קיימת חשיבות מכרעת להתערבות בהחלטת בית הדין האזורי.
11.
להשלמת התמונה יצוין כי אורגיל הגיש גם כן בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי (בר"ע 12362-06-14), שנדחתה בהחלטת בית דין זה מיום 18.6.2014.
12.
בהחלטה מיום 19.6.2014 קבע רשם בית הדין כי כל עוד לא הוכרעה הבקשה להארכת מועד שהגישה חברת חשמל לא היה מקום להגשת בקשת רשות ערעור על ידי המערערים, וכן לא היה מקום להגישה בתיק חדש. עוד נקבע כי ככל שתתקבל בקשת חברת חשמל להארכת מועד, תוגש בקשת רשות ערעור על ידי המערערים באותו הליך.
13.
המערערים הגישו ביום 22.6.2014 "בקשה למתן החלטה" בבקשה להארכת מועד שהוגשה על ידי חברת החשמל, שבה פירטו נימוקים למתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור מטעמם.

החלטת הרשם מושא הערעור
:
14.
בהחלטה מושא הערעור קבע רשם בית הדין כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, למרות שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.
15.
הרשם ציין בהחלטתו כי אכן זכות הערעור עומדת לא רק למי שהיה בעל דין לפי כתבי הטענות הפורמאליים, אלא לכל מי שבפועל היה צד להליך שהתקיים בבית המשפט, וכי לעניין זה ייחשב "צד להליך" גם מי "שנתקיים בעניינו הליך אשר הכריע בדבר זכותו ה'הופלדיאנית' ". עם זאת, כדי שתקום זכות ערעור לאדם שלא היה בעל דין פורמאלי בהליך, לא די בכך שאותו אדם חש פגוע מן האמור בו ואף לא די בכך שנפגע אינטרס של אותו אדם. השאלה היא אם התקיים הליך שהכריע באשר לזכות הופלדיאנית שלו, או במילים אחרות, האם פסק הדין שינה את מערך הזכויות שהיו נתונות לו או החובות שחלו עליו עובר לנתינתו. במקרה הנדון, אין לומר כי בהחלטת בית הדין האזורי הוכרע "הליך נלווה" בעניינו של צרפתי, ולא ניתנה החלטה אופרטיבית כנגד צרפתי ועל כן לא נפגעה זכות הופלדיאנית שלו.
16.
מעבר לאמור, החלטת בית הדין האזורי ניתנה במסגרת הליך זמני, במסגרתו בית הדין קובע את העובדות באופן לכאורי בלבד. בית הדין לא קבע את המסכת העובדתית עליה יהא מבוסס פסק הדין, ולצדדים פתוחה הדרך להציג ראיות ולהוכיח את טענותיהם בהליך העיקרי. בהקשר זה נקבע כי בפני
צרפתי פתוחה הדרך לבקש להצטרף כצד להליך קמא או לבקש באמצעות חברת החשמל להעיד בו, ובכך לקבל הזדמנות להפריך את שנקבע ביחס אליו.
17.
סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים, נוכח העובדה שהקביעות המיוחסות לצרפתי הן קביעות עובדתיות לכאוריות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן, וערכאת הערעור גם אינה נוטה להתערב בהחלטת ביניים מנומקת של הערכאה הדיונית.
18.
נוכח כל האמור לעיל, לא הובא טעם מיוחד להארכת מועד ולא מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות לאפשר לצרפתי שלא היה לצד להליכים בבית הדין האזורי לערער.

טענות הצדדים בערעור על החלטת הרשם:
19.
המערערים טענו

כי התקיימה שורה של טעמים מיוחדים המצדיקים להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ידם, כמפורט להלן.
הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ולפיכך
לא נוצרה לאורגיל צפייה לסופיות ההליכים; העובדה שצרפתי לא היה צד להליך בבית הדין האזורי מוסיפה
טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה, וזאת משני נימוקים: האחד – נוכח החלטת החברה שלא להגיש ערעור, התוצאה היא שעניינו של צרפתי ועניינה של נציגות העובדים לא יובאו כלל לפני בית הדין הארצי, ככל שלא יגישו הליך משלהם. כאמור, החלטת חברת החשמל שלא להגיש בקשת רשות ערעור נמסרה לצרפתי רק יום 5.6.2014, ארבעה ימים בלבד לפני תום המועד להגשת בקשת רשות ערעור; השני – נוכח העובדה שצרפתי לא היה צד להליך בבית הדין האזורי, לא היו בידיו כל כתבי הטענות, הפרוטוקולים וההחלטות הנדרשים לצורך הכנת בקשת רשות ערעור.

רשם בית הדין התעלם מכך שההסתדרות הגישה את בקשתה גם בכובעה כ"עותר ציבורי", ולא ניתנו התייחסות או משקל לעובדה זו.

הרשם חרג מסמכות בהחלטתו עת קבע כי לא נפגעה זכות הופלדיאנית של צרפתי. מה גם, שלא עמדו בפני
ו כל טיעוניו המהותיים של צרפתי לגבי הפגיעה בזכותו, אשר פורטו בבקשת רשות הערעור שהגישו המערערים. כמו כן, לא התייחס הרשם לפגיעה בזכות ההופלדיאנית של נציגות העובדים.

סיכויי בקשת רשות הערעור טובים, נוכח העובדה שבית הדין האזורי קבע קביעות חמורות ביותר כנגד צרפתי, וזאת בהעדר תשתית ראייתית כלשהי, על סמך תמלול לכאורה של שיחה אחת שהדברים שנאמרו בה הוצאו מהקשרם, כשמי שאמר את הדברים העמיד אותם על דיוקם במהלך דיון הוכחות, וזאת
מבלי שצרפתי היה צד להליך או העיד בהליך; בהחלטת בית הדין האזורי נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורש הדברים, המחייבים התערבות בקביעותיו העובדתיות לכאורה כבר בשלב זה; למרות האמירה הכללית שקביעותיו של בית הדין האזורי הן לכאורה בלבד, עיון בהחלטה מלמד שבית הדין האזורי קבע קביעות נחרצות בעניינו של צרפתי; קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי יצרו פגיעה קשה בכבודו, במעמדו ובשמו הטוב, וכן בשמה הטוב ובמעמדה של נציגות העובדים. סיכויי הערעור הגבוהים מהווים כשלעצמם עם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור.

אין להטיל על צרפתי את האחריות להפריך את טענות אורגיל על ידי הצטרפות כצד להליך, שכן נטל הראייה להוכחת הטענות החמורות כנגד צרפתי מוטל על אורגיל, שלא מצא לנכון לזמן את צרפתי לעדות או לצרפו כבעל דין, והסתפק בהעלאת טענות חמורות ומכפישות כנגד צרפתי;
קביעתו של הרשם כי הנטל להפרכת טענותיו של אורגיל מוטל על צרפתי שגויה מן היסוד, ומנוגדת להלכה הפסוקה ולצדק בסיסי.

20.
אורגיל טען

כי צרפתי אינו טוען שלא היה מודע להליכים אשר התנהלו בין אורגיל לבין חברת החשמל, והוא בחר במודע שלא להשמיע את קולו, ואין לו להלין אלא על עצמו. גם מזכירות עובדי חברת החשמל וההסתדרות יכלו להגיש בקשה להצטרף להליך, שכן היו מודעות לו. לא זו בלבד, אלא שגם לאחר מתן ההחלטה בבקשה לסעד זמני אשר על פי הנטען גרמה למערערים נזקים, המערערים לא ביקשו להצטרף להליך העיקרי בבית הדין האזורי; העובדה שהמסמכים התקבלו אצל צרפתי במועד מאוחר אינה רלוונטית, ושקולה לתקלה בין בעל דין לבין בא כוחו; העובדה שצרפתי הסתמך על כך שחברת החשמל תגיש בקשת רשות ערעור אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור; בבקשה להארכת מועד שהגישה חברת החשמל צרפתי לא הודיע על כוונתו להגיש ערעור אלא רק על כך שהוא מבקש לבדוק את השלכות ההחלטה בעניינו, ולכן אין לראות בה כבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי שהוגשה בתוך המועד להגשת ערעור; המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל וההסתדרות לא הגישו בקשה להארכת מועד והבקשה להארכת מועד לא הוגשה גם בשמן, ולכן ביחס אליהן נוצרה לאורגיל צפייה לסופיות ההתדיינות. כמו כן, נוכח העובדה שלא היו צד לבקשה להארכת מועד ולא הוגשה בשמן בקשה להארכת מועד הן אינן יכולות לערער על החלטת הרשם. מעבר לכך, טענתן בעניין הנזק שנגרם להן אינה מפורטת. ככל שהכוונה לפרסומים באמצעי התקשורת, הרי שאלה דעכו בחלוף מספר בודד של ימים; בכל מקרה, אין די בכך שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת הליך ערעורי ויש לבחון את מכלול נסיבות העניין; בנסיבות המקרה, אין לצרפתי זכות להגיש ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי. ראשית, לא התקיים בעניינו של צרפתי הליך אשר הסתיים בהכרעה שיפוטית, נוכח העובדה שמדובר בהחלטת ביניים בלבד; שנית, לא נפגעה כל זכות הופלדיאנית של צרפתי. בהקשר זה נטען כי אין בהחלטה כל קביעה אופרטיבית אודות התנהלות של צרפתי, גם אם נכללו בהחלטה קביעות ביחס אליו; בנסיבות המקרה, נציגות העובדים אינה יכולה להיחשב כ"עותר ציבורי";
סיכויי בקשת רשות הערעור נמוכים, והחלטתו של בית הדין האזורי בדבר פסלות מינויה של שושן מבוססת גם על עדויות וראיות אחרות.

21.
חברת החשמל טענה

כי יש מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מטעם המערערים, מנימוקים אלה: החלטת בית הדין האזורי כוללת אמירות קשות שונות בנוגע לצרפתי, למרות שלא היה צד להליך ולא היה עד בהליך; לקביעות אלה יש פוטנציאל לפגיעה בשמו הטוב של צרפתי; הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור; במועד הגשת הבקשה, הייתה תלויה ועומדת בקשת רשות של אורגיל, כך שלא הייתה לו צפייה לסופיות ההליכים; קביעות בית הדין האזורי פוגעות בשמו הטוב של צרפתי, ללא הצדקה וללא ביסוס ראייתי, וזכותו של צרפתי לשם טוב היא זכות בעלת אופי חוקתי; עד למועד זה לא הוגש הליך עיקרי על ידי אורגיל לבית הדין האזורי, וכלל לא ברור אם יתנהל הליך עיקרי בבית הדין האזורי, בו צרפתי יוכל לשטוח את טענותיו, וכן לא ברור מה יהיה אופי ההליך העיקרי, והאם הקביעות הלכאוריות הגם שנוסחו באופן נחרץ ביותר יעמדו במוקד אותו הליך עיקרי; אמירות הרשם ביחס לסיכויי הערעור היו נחרצות ומוקדמות מדי.

22.
בסיכומי התשובה טענו המערערים

, בין היתר, כי בבקשה להארכת מועד הובהר כי צרפתי שוקל אפשרות להגשת בקשת רשות ערעור; המערערים, לרבות המערערות 2 ו- 3 הבהירו בהודעה לבית הדין
כי נתבקשה ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ידי חברת החשמל וביקשו לשם הזהירות לראות בהודעתם בקשה להארכת מועד מטעמם; אין להטיל לפתחו של צרפתי את המחדל של אי צירופו או אי העדתו בהליך, ובכל מקרה ההחלטה שהונחה לפני בית הדין האזורי בדבר תקינות הליך המכרז לא הצריכה כלל את הקביעות שנקבעו בעניינו של המערער; בהעדר כתבי הטענות, הפרוטוקולים וכל החומר הרלוונטי לא יכול היה צרפתי להגיש בקשת רשות ערעור, גם אם היה מודע להחלטת בית הדין האזורי; לאורגיל לא הייתה צפייה לסופיות ההליך, נוכח העובדה שהוא הגיש בקשת רשות ערעור; יש חשיבות ציבורית להליך; סיכויי בקשת רשות הערעור טובים.

הכרעה
:
23.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

24.
השאלה העומדת להכרעה בהליך זה היא האם יש מקום להתערב בשיקול דעתו של רשם בית הדין, אשר קבע כי אין להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
25.
אכן, יש ממש בטענות צרפתי, כי בקביעות ובאמירות שבהחלטת בית הדין האזורי יש פגיעה בשמו הטוב, בכבודו ובמעמדו, וזאת ללא שהיה צד להליך וללא שהעיד בהליך, כך שלא ניתנה לו האפשרות להתגונן בפני
טענותיו החמורות של אורגיל. נוכח האמור, על פני הדברים, לו היה מדובר ב

פסק דין
סופי בהליך, היה מקום לאפשר לצרפתי להגיש ערעור על קביעותיו של בית הדין האזורי, שכן בקביעות אלה יש פגיעה בזכותו של צרפתי לשמו הטוב ולכבודו. לצורך הכרעה בהליך זה,
אין לנו צורך להכריע אם היה מקום לאפשר למזכירות הארצית של עובדי חברת חשמל ולהסתדרות להגיש בקשת רשות ערעור, ושאלה זו תושאר בצריך עיון.
26.
צודקים המערערים גם בטענתם כי בית הדין האזורי ניסח את קביעותיו לכאורה באופן נחרץ, בוודאי בהתחשב בכך שמדובר בקביעות לכאורה על יסוד תשתית ראייתית חלקית שנפרשה לפניו בדיון בבקשה לסעד זמני. על פני הדברים בית הדין האזורי לא נקט בזהירות המתחייבת מכך שצרפתי לא היה צד להליך ולא העיד לפניו, ולא יכול היה להתגונן בפני
טענותיו החמורות של אורגיל. כמו כן, על פני הדברים, ההחלטה שלא לזמן את צרפתי לעדות הייתה של הצדדים להליך בבית הדין האזורי, ואינה רובצת לפתחו.

27.

למרות האמור, אנו סבורים כי צדק הרשם בהחלטתו שלא להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
אין באופן ניסוח הקביעות בהחלטה בבקשה לסעד זמני כדי לשנות את מהותן כקביעות לכאורה, ולהפכן לקביעות אשר מכריעות בזכויותיו של צרפתי. אנו סבורים, כי ככלל, למעט במקרים חריגים בהם להחלטה בסעד זמני יש השלכה ישירה על זכותו של מי שלא היה צד להליך (כגון – החלטה הקובעת שיש לסיים את עבודתו של עובד כתוצאה מקבלת בקשה לסעד זמני שהגיש עובד אחר), אין מקום לקיים דיון בהליך ערעורי
על החלטת בבקשה לסעד זמני המוגש על ידי מי שלא היה צד להליך בבית הדין האזורי. בשל מהותם של הליכים לסעד ביניים, שההחלטות בהן ניתנות במהירות יחסית ועל יסוד תשתית עובדתית חלקית ולכאורית, כאשר לא תמיד ברור מלכתחילה מי הצדדים שלהחלטה עשויה להיות השלכה עליהם, יש פוטנציאל גדול יותר לקביעות ולאמירות שעלולות לפגוע במי שלא היה צד להליך. לפיכך, יש להגביל את האפשרות של מי שלא היה צד להליך להגיש הליך ערעורי על החלטת בבקשה לסעד זמני למקרים חריגים בלבד, ולא לאפשר ריבוי הליכי ערעור על החלטות כאלו. לפיכך, נוכח העובדה שנתבקשה ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ידי מי שלא היה צד להליך בבית הדין האזורי, אנו סבורים כי צדק הרשם בהחלטתו שלא להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מטעם המערערים.
28.
לאור המסקנה אליה הגענו אין לנו צורך להידרש לכל הטענות האחרות של הצדדים. נדגיש, כי אנו דוחים את הטענה כי רשם בית הדין חרג מסמכותו עת בחן את השאלה אם נפגעה זכות הופלדיאנית של צרפתי. ההיפך הוא הנכון. לצורך מתן החלטה בבקשה להארכת מועד חייב הרשם לשקול את טענות הצדדים לגופו של עניין, בין היתר כדי
להעריך את סיכויי הערעור, ובעשותו כן אינו חורג מסמכותו. למותר לציין, כי קביעותיו של הרשם הן לצורך הכרעה בבקשה להארכת מועד בלבד, ואינן מהוות הכרעה בטענות הצדדים לגופו של עניין.

29.
נוסיף, כי קביעת הרשם כי בפני
צרפתי פתוחה הדרך לבקש להצטרף כצד להליך בבית הדין קמא או לבקש באמצעות חברת חשמל להעיד בו, ובכך לקבל הזדמנות להפריך את שנקבע ביחס אליו, אינה מחייבת אותו לעשות כן, ואינה מטילה עליו את נטל ההוכחה. הרשם הצביע על האפשרות העומדת לצרפתי (ולמערערים), וההחלטה אם לממש אפשרות זו אם לאו נתונה לשיקול דעתם.
30.
עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי בשלב זה התיק קבוע להוכחות לחודש אפריל 2015, כך שהחלטת הביניים של בית הדין האזורי אינה סוף פסוק בהליך. ככל שיחול שינוי בנסיבות, ולא יתקיים דיון בהליך העיקרי, יהיו המערערים רשאים לבקש להגיש ערעור על החלטת הביניים, במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, ובקשתם תישקל.


31.
סוף דבר

– על יסוד כל האמור לעיל, הערעור על החלטת הרשם נדחה.
32.
בנסיבות העניין, לא מצאנו נכון לחייב מי מהצדדים בהוצאות.



ניתן היום, ו' שבט תשע"ה (26 ינואר 2015), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.






לאה גליקסמן
,
שופטת, אב"ד

אילן איטח
,
שופט

סיגל דוידוב-מוטולה, שופטת


מר אלעזר וייץ,
נציג ציבור (עובדים)


מר יצחק דויטש,
נציג ציבור (מעסיקים)











ער בית הדין הארצי לעבודה 34875-07/14 דוד צרפתי, המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל , הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אורן אורגיל, חברת החשמל לישראל בע"מ, רוית שושן (פורסם ב-ֽ 26/01/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים