פסקי דין על פנחס דרור כהן | פסקי דין על כוכב חדש בניין בע"מ

16054-12/13 תאק     25/01/2015




תאק 16054-12/13 פנחס דרור כהן נ' כוכב חדש בניין בע"מ








בית משפט השלום בנצרת



תא"ק 16054-12-13 כהן נ' כוכב חדש בניין בע"מ




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
עירית הוד


תובע

פנחס דרור כהן

ת.ז. 058006958


נגד


נתבעת

כוכב חדש בניין בע"מ

ח.פ. 51482257



החלטה ו

פסק דין
חלקי

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.
לפני בקשת רשות להתגונן ובקשה למתן

פסק דין
חלקי.

2.
התובע הגיש תביעה שטרית-כספית בסדר דין מקוצר על סך 200,000 ₪ נגד הנתבעת.
הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן והתובע הגיש בקשה למתן

פסק דין
חלקי.

3.
במסגרת כתב התביעה טוען התובע, כי נתן לנתבעת הלוואה בסך 300,000 ₪ וכי כנגד ההלוואה ניתנו לו שישה שיקים על סך 50,000 ₪ כל אחד אשר משוכים מחשבון הנתבעת. לטענתו, שניים מהשיקים כובדו, שניים חוללו באי פירעון ושניים הינם שיקים למועדים עתידיים. התביעה הוגשה בגין שני השיקים אשר חוללו ושני השיקים שמועד פירעונם טרם הגיע במועד הגשת התביעה.

4.
במסגרת בקשת הרשות להתגונן טוענת הנתבעת, כי בתביעה מפורטות טענות שקריות וצורפו לה מסמכים מזויפים. הנתבעת טוענת, כי בשני השיקים אשר לטענת התובע לא כובדו נעשו על ידי התובע זיופים ו/או שינויים ו/או הוספת חתימות ו/או מחיקת חתימות והכל במטרה להשיג כספים במרמה ובכדי להעלים עובדות חשובות מבית המשפט. לטענתה, התובע חתם על גבם של שני השיקים שלא כובדו כמסב וזאת לאחר שהם הוצגו לפירעון על ידי הפקדתם בחשבונה של חברת שפיק נסייר בע"מ. עוד טוענת, כי התובע מחק מהשיקים את חתימתו של ויסאם איוב והדבר מהווה שיבוש הליכי משפט וזיוף. לטענתה, לא ברור כיצד חותמתו של התובע לא הופיעה על גב שני השיקים שחוללו ובהמשך הופיעה חתימה כאמור ואף נמחקה חתימתו של ויסאם איוב. לטענת הנתבעת, בשני השיקים אשר חוללו קיימים פגמים חמורים ביותר הפוגעים בתכונותיהם השיטריות. הנתבעת טוענת, כי התובע אינו אוחז כשורה ו/או כדין לפחות בשני השיקים שלא כובדו.

5.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובע לא צירף העתק של שני השיקים אשר לטענתו כובדו וזאת בכדי שלא להציג את כל האמת בפני
בית המשפט. לטענתה, בכתב התביעה ציין התובע, כי בעבר הלווה לנתבעת 200,000 ₪ וכי סכום זה נפרע אולם לא פירט כיצד נפרעה ההלוואה האמורה. עוד טוענת, כי התובע לא פירט כיצד ביצע את ההלוואה בגינה נמסרו לנתבעת, אשר הינה חברה בע"מ, וההלוואה צריכה להיות באמצעות שיק או העברה בנקאית. לטענתה, לא צורפה אסמכתא כלשהי התומכת בטענת התובע בנוגע להלוואה.

6.
לטענת הנתבעת, כאשר תביעה אשר מוגשת בהליך של סדר דין מקוצר נתמכת על מסמכים שנעשו בהם זיופים ו/או פעולות לא חוקיות אז זה מצדיק מתן רשות להתגונן. לטענתה, במסגרת שני תצהירים אשר מסר התובע הוא מסר שתי גרסאות עובדתיות שונות ו/או סותרות ואף בכך יש בכדי להצדיק מתן רשות להתגונן.

7.
התובע הגיש בקשה ל

פסק דין
חלקי בטענה, כי מבקשת הרשות להגן עולה, כי הטענות אשר מעלה הנתבעת עשויות להקים לה הגנה לכאורה אולם גרסתה העובדתית מתייחסת לשני שיקים בלבד מתוך הארבעה שבמחלוקת. בנסיבות אלו טוען התובע, כי הוא זכאי ל

פסק דין
חלקי לגבי שני השיקים הנותרים אשר מועד פירעונם הוא ה- 25.12.13 וה- 31.12.13.

8.
בתגובה טענה הנתבעת, כי הגשת הבקשה בשלב זה ולאור בקשתה, כי תינתן לה רשות להתגונן נעשתה בחוסר תום לב. לטענתה, בבקשת הרשות להתגונן מפורטות טענות הגנה כבדות משקל. הנתבעת טוענת, כי במסגרת בקשת הרשות להתגונן היא הכחישה את הטענה לפיה התובע הלווה לה 300,000 ₪ ומשכך הרי שאין ממש בטענתו לפיה לא נטענה טענת הגנה כלשהי בנוגע לשני השיקים אשר לגביהם התבקש

פסק דין
חלקי. עוד טוענת הנתבעת, כי העובדה שיש צו עיקול ברישום על כספיה המופקדים בבנק לצורך הבטחת סכום התביעה יש בה בכדי להצדיק את דחיית הבקשה ל

פסק דין
חלקי כך שיינתן לה יומה בבית המשפט.

9.
התובע הגיש תגובה לתגובת הנתבעת ובמסגרתה שב וטען, כי טענות ההגנה מתייחסות לשני השיקים שחוללו בלבד. לטענתו, הנתבעת אכן הכחישה את עצם מתן ההלוואה אולם לא די בהכחשה גורפת וסתמית כאמור. לטענתו, לגבי שני השיקים שחוללו הועלתה טענת זיוף בעוד שלגבי שני השיקים האחרים לא ניתנה גרסה עובדתית אשר עלולה להוות גרסת הגנה. עוד טוען התובע, כי מדובר בתביעה שטרית בגין ארבעה שיקים אשר חוללו באי פירעון ועל כן נסיבות מסירת השיקים, מכוח הלוואה או לאו, אינן רלוונטיות ואין בטענת הנתבעת בעניין זה בכדי להקים עילת הגנה.

10.
ביום 24.6.14 ניתנה החלטה לפיה הבקשה למתן

פסק דין
חלקי תידון במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

הראיות

11.
לבקשת הנתבעת צורף תצהיר של מר סאהר עלימי (להלן: "עלימי")- עובד של הנתבעת. המצהיר נחקר על האמור בתצהירו. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
דיון ומסקנות

12.
האם יש לתת לנתבעת רשות להתגונן מפני התביעה אשר הוגשה נגדה והאם התובע זכאי ל

פסק דין
חלקי. אלו שתי השאלות בהן דרושה הכרעתי בשלב זה.

13.
אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין שתי הבקשות להתקבל, מהנימוקים שיפורטו.

14.
במסגרת בקשת הרשות להתגונן נטען, כי התביעה אינה ראויה להידון בהליך בסדר דין מקוצר מאחר והיא אינה עונה על דרישות תקנות סדר הדין האזרחי הנוגעות לעניין זה. אינני מקבלת טענה זו. תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי ניתן להגיש בהליך של סדר דין מקוצר תביעה על סכום קצוב, בריבית או בלי ריבית, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא אשר יש עליה ראיה בכתב. התביעה בה עסקינן היא תביעה לסכום קצוב מכוח התחייבות ויש לגביה ראיות בכתב. לפיכך, עסקינן בתביעה העונה על הוראות התקנה ואשר מתאימה להליך של סדר דין מקוצר.

15.

אין מחלוקת, כי זכותו של מתדיין, כי יהיה לו יומו בבית המשפט הינה זכות מהותית. לא בנקל יסגור בית המשפט שעריו בפני
ו מתדיין מבלי שניתנה לו האפשרות להעלות את טענותיו ולנסות ולהוכיח אותן. בית המשפט ייעתר לבקשת רשות להתגונן כאשר טענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות את בחינתן בדרך של בירור התובענה. בשלב בו בית המשפט דן בבקשת רשות להתגונן די אם הנתבע יראה הגנה אפשרית, אף בדוחק רב, בכדי להצדיק מתן רשות להתגונן. בשלב זה די אם הנתבע מראה, כי יש לו הגנה אפשרית ולא בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או את טיב ראיותיו. ההלכה היא, כי בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלות תתקבל במשפט.

16.
עיון בשיקים נשוא התובענה מלמד, כי התובע אינו הנפרע בשיקים וחתימתו מופיעה על גב השיקים. במקרה שלפניי טענה הנתבעת, כי חתימתו של התובע על גב השיקים אשר חוללו נוספה לאחר שהשיקים חוללו. כמו כן טענה, כי לא ניתנה לה ההלוואה הנטענת. לשם תמיכה בטענתה בנוגע למועד בו נוספו חתימותיו של התובע צירפה הנתבעת העתקים של השיקים האמורים במועד הפקדתם ובהם לא מופיעה חתימתו של התובע על גב השיקים. ככל שתתקבל טענת הנתבעת בעניין זה הרי שיהיה בכך בכדי להשליך על מעמדו של התובע ביחס לשיקים. בתור מי שאוחז בשיקים יהיה בידו לתבוע את פירעונם רק לאחר שתוכרע המחלוקת בשאלה האם ניתנה תמורה לשיקים אם לאו. בהתאם לסעיף 29(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) הרי שכל צד שחתימתו מצויה על השטר חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך. כאמור, עסקינן בחזקה לכאורה והנתבעת רשאית לנסות ולסתור חזקה זו.

17.
אציין, כי עלימי העיד, כי שני שיקים בסך כולל של 100,000 ₪ נפרעו וכי השיק השלישי לא נפרע משום שעבורו לא ניתנה תמורה (עמ' 4 ש' 14-17). הוא העיד, כי מייסם הבעלים של הנתבעת הוא זה אשר הורה על ביטול השיק השלישי (עמ' 4 ש' 18-19). בנסיבות אלו, לא ברור מדוע מייסם, אשר הורה על ביטול השיק, לא מסר תצהיר עדות ראשית והאם בידי עלימי להעיד מידיעה אישית באשר לשאלה האם ניתנה תמורה אם לאו.

18.
כמו כן, אחד מהשיקים אשר חוללו בוטל בעוד שהשני לא בוטל אולם לא כובד בשל היעדר כיסוי מספיק. בעניין זה העיד עלימי, כי אף אם היה כיסוי מספיק הרי שהוא היה מבטל את השיק משום שלא קיבל תמורה עבורו (עמ' 4 ש' 20-22). ברי, כי העובדה שהשיק האמור לא בוטל יש בה בכדי לעורר ספק בשאלה, האם לא ניתנה תמורה בעבור השיקים.

19.
עם זאת, ולאור טענות הנתבעת באשר למועד בו חתם התובע על גב השיקים
מצאתי, כי עלה בידי הנתבעת להוכיח, כי קיימת לה הגנה לכאורה בנוגע לשני השיקים אשר חוללו. על כן, בנוגע לשני השיקים האמורים יש לתת לנתבעת את יומה בבית המשפט ויש לאפשר לה לנסות ולהוכיח את גרסתה.

20.
בנוגע לשני השיקים הנוספים, אשר מועד פירעונם הוא ה- 25.12.13 וה- 31.12.13 הרי שהטענה היחידה אשר נטענה היא טענה כללית לפיה לא ניתנה הלוואה. הנתבעת טענה לסתירה בעניין זה בתצהיריו של התובע.

21.
מעדותו של עלימי עולה, כי בעל המניות של הנתבעת חתם על השיקים (עמ' 4 ש' 6-7). כמו כן, בא כוחה של הנתבעת ציין בדיון, כי כל השיקים ניתנו במקשה אחת (עמ' 3 ש' 12). הנה כי כן, אין מחלוקת, כי השיקים נמסרו ונחתמו על ידי מי שמוסמך לכך. לגבי שני השיקים שמועד פירעונם היה בחודש דצמבר 2013 הרי שלא נטענה טענה לפיה התובע חתם על השיקים לאחר שחוללו. בנסיבות אלו, הרי שהתובע הינו מחזיק כשורה בשיקים. לפיכך, אף אם תתקבל טענת הנתבעת לפיה התובע לא נתן לה הלוואה הרי שלא יהיה בכך בכדי להשליך על מעמדו בנוגע לשני השיקים האמורים. כמו כן, ברי, כי לא די בטענה סתמית של הנתבעת, אשר נטענה בעלמא, לפיה לא ניתנה לה ההלוואה הנטענת, בכדי ללמד, כי קיימת לה טענת הגנה המצדיקה היעתרות לבקשת הרשות להתגונן בנוגע לשני השיקים האמורים.

22.
אינני מקבלת טענת הנתבעת באשר לטענות סותרות בתצהירו של התובע בנוגע לעצם מתן ההלוואה. אין ממש בטענה לפיה מתצהירו השני של התובע עולה, כי ההלוואה ניתנה על ידי אדם אחר וכי התובע שימש סך הכל כאיש קשר בין הצדדים. בתצהירו השני טען התובע, כי לצורך מתן ההלוואה לנתבעת הוא נטל הלוואה מאדם אחר (סעיף 19 לתצהיר). כמו כן, הוא טען במפורש, כי הוא העביר את כספי ההלוואה לנתבעת (סעיף 20 לתצהיר) אין באמור בכדי ללמד, כי התובע טוען שהוא לא נתן הלוואה לנתבעת וכי רק קישר בין הצדדים.

23.
אוסיף ואומר, כי במסגרת בקשתה טענה הנתבעת, כי התובע לא הוכיח כיצד נפרעה הלוואה קודמת שהוא טוען, כי נתן לה. ההלוואה האמורה אינה רלוונטית לענייננו ולא היה מוטל על התובע להוכיח פרטים לגביה.

24.
הנה כי כן, מצאתי, כי לא עלה בידי הנתבעת להצביע על הגנה לכאורה בנוגע לשני השיקים שמועד פירעונם בחודש דצמבר 2013.

25.
אכן, כפי שפורט לעיל, זכות הגישה לערכאות המשפטיות הינה זכות מהותית בשיטתנו ובית המשפט לא ימהר לנעול שעריו בפני
מתדיין תוך שהוא מונע ממנו את האפשרות להתגונן מפני תביעה אשר הוגשה נגדו. עם זאת, אין בכך בכדי ללמד, כי בית המשפט ייעתר לבקשת רשות להתגונן אף כאשר הנתבע לא הצליח להרים את הנטל המוטל על כתפיו ולהוכיח, כי קיימת לו הגנה לכאורה, שכן, הדבר ירוקן מתוכן את מהותו של ההליך בסדר דין מקוצר.

26.
כאמור, מצאתי, כי עלה בידי הנתבעת להרים את הנטל ולהוכיח קיומה של הגנה אפשרית בנוגע לשני השיקים אשר חוללו וכי לא עלה בידה להרים את הנטל האמור בנוגע לשני השיקים האחרים.

27.
בנסיבות אלו, ניתנת לנתבעת רשות להתגונן בנוגע לשני השיקים שחוללו וטענותיה בנוגע לשני השיקים האמורים במסגרת בקשת הרשות להתגונן ישמשו כתב הגנה מטעמה. בקשת הרשות להתגונן בנוגע לשני השיקים הנוספים שמועד פירעונם הוא 25.12.13 וה- 31.12.13 נדחית.

28.
משלא ניתנה רשות להתגונן באשר לשני השיקים הנותרים מצאתי, כי התובע זכאי ל

פסק דין
חלקי בנוגע לשיקים אלו.

אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה אין מקום לתת

פסק דין
חלקי מאחר וקיים צו עיקול ברישום. שכן, בנוגע לשני השיקים האמורים לא ניתנה רשות להתגונן ועל כן בנסיבות אלו ובהיעדר הגנה כאמור אין הצדקה שלא להיעתר לבקשה ל

פסק דין
חלקי.

29.
לאור האמור לעיל, נעתרת לבקשה ונותנת

פסק דין
חלקי לפיו על הנתבעת לשלם לתובע בגין שני השיקים נשוא התובענה שמועד פירעונם היה בחודש דצמבר 2013 סך של 100,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הפירעון הנקוב על גבי השיקים ועד למועד פסק הדין החלקי. בנוסף, בגין שני שיקים אלו, מחייבת את הנתבעת בסכום כולל בסך 15,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

30.
הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת

פסק דין
חלקי זה, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

31.
קובעת את התיק לשמיעת הוכחות וסיכומים בעל פה באשר לשני השיקים הנוספים שלגביהם ניתנה רשות להתגונן ליום 21.1.16 בשעה 10:00-12:30.

32.
בשים לב שעסקינן בתביעה שטרית, מורה לנתבעת לפתוח בהבאת ראיותיה. הנתבעת תגיש תצהירי עדיה בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטה זו, התובע יגיש תצהירי עדיו בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים בתוך 60 ימים ממועד קבלת תצהירי הנתבעת.

המזכירות תמציא לצדדים.



ניתנה היום, ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 16054-12/13 פנחס דרור כהן נ' כוכב חדש בניין בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/01/2015)